30.4.09

מעשיות ChickPea בממלכת essie



הרבה נאמר כבר על הלקים של essie, הם צבעוניים, הם עמידים, הם נהדרים ואיכותיים והם ממש עושים כאב שיניים...מרב שהם מתוקים. המחיר אמנם לא זול, אבל האיכות והעמידות פשוט שווים את ההשקעה.

נכנסתי לאתר של essie בארץ, איתרתי את כתובת החנות הקרובה לביתי ואצתי רצתי אך החנות הייתה כבר סגורה. נפלו פני וחזרתי לביתי בידיים ריקות (אחרי שהתנחמתי בצ'אי לטה בארקפה).

למחרת בבוקר, הגעתי לעבודתי, נכנסתי למעלית ומה רואות עיני? בחורה עומדת לידי וידיה עמוסות בלקים של essie בכל צבעי הקשת! לא התאפקתי ושאלתי... היא הייתה מופתעת לגלות שאני מעריצה גדולה של הבראנד, חיוך גדול נמרח על פניה שכן היא הייתה מספיק נחמדה לגלות לי שהיא אשת יחסי הציבור שלהם בארץ והיא יושבת במשרד ממש ממול המשרדים שלי! סיפרתי לה את הסיפור קורע הלב שלי, שהלכתי לחנות והיא הייתה סגורה כבר וכמה שמר גורלי כי אין לי זמן השבוע ללכת שוב. היח"צנית הנחמדה הזמינה אותי להכנס למשרדה הע-מ-ו-ס בארגזים על גבי ארגזים של לקים בכל צבעי הקשת (חשבתי שאני בגן עדן) ונתנה לי פיתקית עם כתובת האתר של essie (למעלה) ואמרה ששם אני אמצא עוד חנויות, אולי יזדמן לי להגיע לאחת מהן השבוע.

שוב נפלו פני...הוזמנתי לממלכת גן עדן עמוסה במאות בקבוקונים שמחים בכל צבעי הקשת וזכיתי רק לפיתקית עם כתובת האתר? האם זה יתכן?

אני ממש לא רוצה להשמע ישראלית למופת שרק רוצה חינמים כל הזמן אבל...אבל...אחרי שהיא כל כך שמחה שיש למוצר שאותו היא מיחצ"נת מעריצה מושבעת היא לא יכלה לפרגן בבקבוקון קטן? אחד? קטן? שישאר מתוק בפה? האמת, קצת נעלבתי. במיוחד אחרי שהבטתי בקצות אצבעותיה וראיתי ציפורניים אכולות ללא משיכת לק הכי קטנה עליהן.

אין מה לעשות ואני עדיין משוגעת על הלקים שלהם אבל היחצ"נית שהם בחרו לעצמם ממש השאירה טעם מר בניגוד למתוק של הלקים.

27.4.09

"שופוני" - אבל אין על מה!!!

"שופוני" אז הלכנו לשוף. חברתי היקרה ואני השקמנו קום ביום שישי, רצינו להיות בין הראשונות, כדי לזכות בנעליים הכי שוות כמובן. חנינו בריב"ל עשינו סיבוב ע-נ-ק ואז סוף סוף הגענו למקום. רצינו לראות את כל המעצבים/ות השווים/ות ורצינו לראות את יצירות האומנות שקוראים להן נעליים ורצינו לשמוע מוזיקה טובה ורצינו איזה דרינק או לפחות קפה טוב לנשמה...ורצינו...והגענו...

וראינו...

דוכני שוק הכרמל במלא הדרם, DJ עייף (בכל זאת נפתח ב 10:00), ברמן שלא מבין מה הולך סביבו, נערת וואלה! שלא אכלה עשרים שנה לבושה במשהו ששטפתי איתו את הריצפה לפני יומיים (נשבעת) מקפצת יחפה וגוררת אחריה צלם עייף להחריד, כמה פאשיניסטות wannaBe שלא הבינו אם זה ככה מגניב או שבאמת משהו לא בסדר וכמובן, גם ראינו נעליים אמממ...איך לומר - לא משהו, זו כנראה תהיה ההגדרה הנכונה. וגם המחיר - לא משהו.

השיא היה כשהמוכר באחד הדוכנים צעק "נינט לקחה כזה אז גם את חייבת!!!! יאללה בואי תמדדי!" - זה היה גם השלב שהרגשתי שאם אני אמצא עקב סטילטו שווה, אני לא אמדוד ולא אקנה אותו, אני פשוט אפצע את עצמי איתו כדי לשחרר את עצמי מכל זה.



אז הלכנו...

הלכנו ממש מלא ובסופו של דבר הגענו לאחת החנויות היותר אהובות עלי בקינג ג'ורג' PLAZMA - עושה הכי שמח בלב :)




המסקנה: אם לטי - מרקט הפסקתי ללכת לפני 3 שנים אז אולי כדי להפסיק ללכת גם לכל האחרים שמנסים להיות משהו שהם לא. באמת שלא נהנינו וזה בעיקר כי לא היה ממה.


20.4.09

אולי די?

שמישהו יחליט כבר אם זה חורף או אם זה קיץ ומבחינתי אפשר להתפשר גם על אביב, זה אחלה לי, באמת. אז אני חולה, כמו חצי מהמשרד (תודה רותם) וכמו חצי מהפקולטה (מדעי החברה, לא משהו רציני). אבל, אני מתנחמת בזה שכבר אפשר לנעול את הנעליים האהובות עלי.


בריאות לכל החולים!

12.4.09

אוהבת, לא אוהבת, אוהבת, לא אוהבת...אוהבת?


הכי אוהבת, הכי חייבת, הכי חרשו עליהן...עדיין, נראה שאין ברירה והן יהיו שלי. כן, זה נראה נורא גיקי, מגושם, "זה ממש לא הסגנון שלך, את קלאסית עם טוויסט", ובמילים אחרות: ב-ל-ה!
רוצה.



ההתלהבות סביב "המלכה L" היא היסטרית. הספיקו להכתיר את הילדונת כיורשת, פאשיוניסטה, מדהימה ומה לא. קשה לי, באמת שקשה לי. ולא זה לא בגלל השפם והאוגר שיושב לה על הזרוע - היא בת 13 והיא מתלבשת כמו ילדה בת 13 מאגניבה שיש לה (לאמא שלה) ים של כסף הייתה מתלבשת. זהו.



בפניה נרגשת למלכה האם: די.
לצערי הרב לא מצאתי את התמונה (אני ממשיכה לחפש) אבל כך הלכתי לבית הספר בכיתה י' כשהייתי בת 15. ואין לי יותר מה להוסיף.


מאוהבת!
יש לי בדיוק את אותו הטייץ, רק שלי אין רגליים באורך מטר וחצי, אני בעצמי מטר וחצי. חבל.

התמונות מכאן ומכאן.

שבוע טוב!




7.4.09

Relax asshole, it says mcdonalds

זה שמיד רצה שתיים, ההוא שהתלבט יומיים וזאת שמיד בחרה, חברו יחד וביצעו הזמנה.

המקום: ההוא עם החולצות מומלץ!
הסחורה: בין המצחיקים שיש.
הזמן: משלוחה תוך 3 ימים, הישר מהבירה.
התוצאה: לפניכם...



גרר תגובות ברחוב? אכן כן, לראשונה לא בהו בחזה שלי, רק בכיתוב. זכיתי גם לכמה מבטי "היא מעזה?" מכמה נאורים. יחד עם זאת, מדובר באחת החולצות המוצלחות שהיו לי. יצוין, שיש לי נטיה לטישרטים עם משמעות - כי אם כבר טישרט, אז לפחות שיגיד משהו.

והיום, אמרתי הכל. באמת שאין צורך להיבהל.

ובמסגרת "אנשים, כבר אין להם גבולות":

1. ש: תגידי, מה זה הדבר הזה שאני רואה אותך איתו בבוקר כל יום?
ת: IPod
ש: וזה משהו שאת לא יכולה בלעדיו?
ת: .....

2. pocking אינטנסיבי עם האצבע על הכתף שלי וש: מה זה הרעש הזה שיוצא לך מהאוזניים?
מורידה אוזניה ות: מוזיקה.
ש: את לא חושבת שאמא שלך הייתה מתביישת שהילדה שלה שומעת גועל נפש כזה בגיל כזה?
ת: אני בת 26
(שקט ולא, לא מה"אוזניים" שלי)

3. בחור: הי, אני פשוט ראיתי אותך בקניון, ועקבתי אחרייך, רציתי להגיד לך שאת ממש יפה.
בחורה: תודה.... ועקבת אחרי?
בחור: כי ראיתי אותך ואת יפה. וגם וגם...אל תילכי, נו, תראי אני חדש פה בתל אביב ואת יפה, מאוד, אולי ...
בחורה: תודה על המחמאה, אבל לא מתאים לי הכיוון שאתה חותר אליו.
בחור: נו, אבל, רגע, נו, מה כל התל אביביות ככה? יפות ולא חברותיות?
בחורה: כן. אה, וחג שמח.


אז חג שמח באמת, ופורח.

XOXO
ChickPea