20.6.09

חילול קודש

בשנת 2003 אני וצה"ל ניפרדנו סופית. זה היה אחרי כמה חודשי קבע וקצת דמעות, אבל לכל דבר יש סוף ונפרדנו. כמו כל חיילת משוחררת רציתי לעשות עבודה מועדפת ואכן, השתחררתי ביום ראשון וכבר ביום חמישי מצאתי את עצמי בתחתנת דלק פז הקרובה לביתי. זה החזיק מעמד 11 יום, גרר אחריו 10 ציפורניים שבורות, 2 רגליים עייפות, אף אחד שרוף ונפש אחת שבורה. משם במהרה המשכתי לחברת פלאפון וקצת אחרי שהגעתי לקניון רמת אביב גיליתי את האשרם שלי. שנת 2004 בקניון רמת אביב נפתח האשרם שלי, הידוע בשמו TOPSHOP.

הייתי מוקסמת, לא ידעתי מה לעשות עם עצמי מרב שהאשרם הזה קסם לי. הרגשתי שהוא נברא לכבודי וכל פריט ופריט שנמצא בו נבחר בקפידה בשבילי ונתפר בשבילי. אחרי כל משמרת, הייתי עולה לקומה השניה של הקניון לביקור היומי באשרם. הייתה שם מוכרת גבעולית וארוכה ארוכה, שאני הגעתי לה עד לקו החזה. היא כבר הכירה אותי והבינה אותי לחלוטין. באחד הימים, ביקשה ממני להצטרף כחברת מועדון, אז עוד חילקו כרטיסים זמניים מקרטון. ויום אחר, היא תפסה אותי על הדרגנוע ואמרה לי: "איזה מזל, בדיוק רציתי לרדת למטה לקרא לך. יש הנחה של 50% על כמה פריטים, שני פריטים שמתי לך בצד, במידה שלך, ואני בטוחה שתאהבי. הרגשתי שזה מה שהיית לוקחת לעצמך". עליתי מהר לחנות ואכן, זה מה שלקחתי לעצמי (סגיר חלומי ומחוך פרחוני). נדמה, שאז המחירים היו סבירים יותר או שלי לא היה ערך לכסף, אני לא בטוחה.

מאז זרמו הרבה מים בנהר, והגבעולית שלי כבר לא שם וגם אני לא. הביקורים באשרם כבר לא תדירים כמו פעם אבל, כשאני מוצאת את הזמן (מבריזה משיעור, מזל שהאוניברסיטה כ"כ קרובה) אני מבקרת.

יום חמישי האחרון, החלטנו ארנבי ואני שאין ברירה ואנחנו חייבות להפגש. בזמן שחיכיתי לה בקניון עליתי לקומה השניה לביקור החודשי שלי באשרם (על מי אני עובדת...שבועי). מיד ראיתי חצאית בלון מקסימה בצבע שזיף מלוכלך והחלטתי שכדאי למדוד שכן, יש גם חתונה של ידיד באופק וכמובן שאין מה ללבוש. מיד ניגשה אלי מוכרת, צעירונת וחביבה ושאלה: "יש אותה גם בווווררררררררררררררררררררררררוד, רוצה? את אוהבת ווווווווורררררררררררררררוד?" עמדתי קצת המומה, אמרתי יפה תודה ושיקרתי כשאמרתי שורוד אני לא אוהבת. היא מיד שאלה אותי אם לקחתי את המידה הנכונה וכשחייכתי בנימוס ואמרתי שכן ושוב, תודה היא תלשה לי את החצאית מהיידים, העיפה מבט במידה, עיקמה את חוטמה ואמרה: "אם את חושבת שזאת המידה שלך, אז בהצלחה".

זה השלב שבו אני מתחילה לדבר לעצמי (בלב) ואמרתי, "די נו, סה"כ ילדה, עיזבי, תמשיכי הלאה יש פה עוד מלא ממה לבחור". אז המשכתי, מצאתי עוד חצאית ואפילו שמלה. המוכרת החביבה התגנבה מאחורי גבי וכמעט גרמה לי להתקף לב ושוב אמרה "אם את צריכה עזרה במידות, אני כאן". שוב אמרתי תודה והמשכתי לחדר ההלבשה.

מדדתי את החצאית הראשונה, התאימה בול במידה אבל לא התלהבתי. נשארתי בתא ההלבשה, עם בגדי התחתונים בלבד, בוחנת את החצאית השניה ואז...נפתח הוילון ובקול צעקה המוכרת החביבה אומרת: "מאמי, להביא לך מידה אחרת? נראה לי שהתבלבלת במידות, או אולי צבע אחר? משהו אחר?"

לא יכלתי יותר, גם לי יש גבולות. צעקתי. היו שם מילים כמו, תסגרי ומיד וחוצפנית ואולי הוספתי גם מה נסגר אחד למען הסדר הטוב. שאלתי גם שאלה כמו "למה את פותחת את הוילון בלי לשאול ונכנסת יחד איתי לתא ההלבשה?". תשובות לא קיבלתי.

התלבשתי והתחלתי במרתון לכיוון היציאה, רציתי רק לצאת משם, ללכת ולא לחזור. התפללתי שרק לא תפנה אלי שוב, כי אם כן, אני לא אחזיק מעמד ואני אתפרץ כמו שלא שמעו עוד בקניון רמת אביב. תפילותי לא נענו, היא תפסה אותי ליד הדלת ושאלה "מה לא לקחת כלום? איך זה שאת לא קונה כלום?". ביקשתי בקול מונוטוני שתתרחק ממני ולא תחסום את היציאה. היא זזה.

ועכשיו נשאלת השאלה, למה? למה? למה? למה זה קרה?

זה מה שמדדתי:



דבר אחד לא ברור, איך חצאית שעולה 15 פאונד מתומחרת בארץ ב - 279 ש"ח. ובחיי שאני יודעת חשבון...עם אחוזים והכל.





השמלה נמדדה רק בשביל הצחוק (שלי עם עצמי) נראתי כמו מתנה שלא הרבה אנשים היו רוצים לקבל.

תמצאו לי אשרם חדש...בבקשה.


6 תגובות :

  1. עלינו להישמר לנפשנו כשאנשים מפסיקים להתנהג כמו אנשים ומתחילים להתנהג כמו בהמות.
    אשמח אם תבקרי בבלוג שלי:
    http://passionforfashion3.blogspot.com/

    השבמחק
  2. שונאת מוכרות כאלה, חשבתי שרק ברשתות הישראליות עוד יש כאלה מעצבנות..
    בכל מקרה, יש עוד סניף בת"א ויש את ההוא בארנה.
    אני דווקא ממש נהניתי מהסניף בירושלים - גדול, מרווח ומוכרות שהן ההיפך מקרציות - נחמדות, שקטות ויעילות.
    אני משתדלת ללכת רק אם יש מבצעי 70% כאלה. אמנם לא תמיד יש מידות אבל המוטו שלי בקניות [חוץ מ"אם יש ספק אין ספק" השימושי] הוא שעדיף להתחרט על קניה שלא עשיתי מאחר שיתקע בארון משהו יקר..

    השבמחק
  3. Luba - צודקת והבלוג שלך חביב מאוד :) אחזור לבקר בו.
    איפי - הנחמה היחידה שנשארה לי זה הסניף בדיזנגוף. לארנה אני לא כל כך מגיעה שלא לדבר על ירושלים. אם יצא לי לבקר בירושלים, אני בטוחה שאני אקפוץ גם לטופשופ, במיוחד אחרי ההמלצה החמה. אני עדיין קצת בהלם ממה שקרה...

    השבמחק
  4. יאללה תגידי תודה, אליי הן בכלל לא פונות :)
    סתם, שתלך להזדיין. בואי לסניף בסנטר, שם הן חמודות.

    השבמחק
  5. היא קטינה, אז אולי לשלוח אותה להזדיין זה לא חוקי :) אבל גן, מעכשיו רק הסנטר!

    השבמחק
  6. אני גם זוכרת את התקופה שהיו מוכרות חמודות בטופשופ... ומוכר :)

    עכשיו הם סתם דורשים כאפה.

    השבמחק