28.6.09

Things around the house

So I was taking pics around the house and thought that I should share some favorite stuff with you. Like these lovely pics on the wall - at the center peace it's me and my two cousins...so cute



This lady was bought at the coolest shop at Jaffa flea market - LOVE her



Ohhh...all times favorite. I guess only Arieli and maybe Navi know where that came from ;)


My library


Kinda a book worm...that's me

27.6.09

קלבה, אלמודובר, דותי ואני בשישי

אתמול, יצא לי להפגש עם יעל הלא היא קלבה מ - kalba in glam town וחברה הטוב דותי. בילינו יחד בפרמיירה של סרטו החדש של פדרו אלמודובר "חיבוקים שבורים".

בפרמיירה היו כמה פרצופים מעניינים כמו...מממ...אורית פוקס האגדית שבחיים נראת הרבה יותר חמודה ומקסימה מאשר בתמונות ועוד כמה וכמה.


יעל פינקה אותי בגודי באג הכי מגניב שיש ואני פינקתי אותה במסקרה הנחשקת :)


בסוף פרשנו ל"קפה ג'ו" שהזכיר לי קצת דיינר מהפיפטיז. היה ממש מעולה ומאוד שמחתי להכיר את הקלבה וכמובן שגם את דותי המתוק. הסרט "חיבוקים שבורים" היה מעולה בעיני, אבל אני ג'אנקי של אלמודובר :)


נשיקות ושבוע טוב,
חומוס

25.6.09

התשובה היא כן

ואם אפשר, אז שמישהו יקח יוזמה ויחזיר לי את סטארבקס לארץ! אני רוצה קרמל לאטה ע-נ-ק, עם סירופ קרמל בפנים וציורי סירופ קרמל מלמעלה. ויש מצב שיהיו ימים שאני ארצה גם את הקצפת מעל ומעליה ציורים יפים מסירופ קרמל כמו שהחמוד מהסטארבקס ליד ה GAP בפריז היה עושה לי...אוף.

21.6.09

They're Here

טליה המקסימה טסה לה לטיול לדרום אמריקה ושלחה לי את הפכפים האלה מתנה :) אוהבת אותך!

בא לי להרוג אותה....

גם אני סיימתי את הסמסטר כמו כל סטודנט/תלמיד אחר (יש לי מבחנים, בלה בלה בלה) אבל תראו איפה הבחורינה הזאת נופשת להנאתה...טוקיו!


דובי חמוד


פשוט למות...


So cute


I have thease Nikes :) Same color, love them

Pics: SeaofShoes

מיותר להגיד שאני רוצה גם, נכון?


20.6.09

חילול קודש

בשנת 2003 אני וצה"ל ניפרדנו סופית. זה היה אחרי כמה חודשי קבע וקצת דמעות, אבל לכל דבר יש סוף ונפרדנו. כמו כל חיילת משוחררת רציתי לעשות עבודה מועדפת ואכן, השתחררתי ביום ראשון וכבר ביום חמישי מצאתי את עצמי בתחתנת דלק פז הקרובה לביתי. זה החזיק מעמד 11 יום, גרר אחריו 10 ציפורניים שבורות, 2 רגליים עייפות, אף אחד שרוף ונפש אחת שבורה. משם במהרה המשכתי לחברת פלאפון וקצת אחרי שהגעתי לקניון רמת אביב גיליתי את האשרם שלי. שנת 2004 בקניון רמת אביב נפתח האשרם שלי, הידוע בשמו TOPSHOP.

הייתי מוקסמת, לא ידעתי מה לעשות עם עצמי מרב שהאשרם הזה קסם לי. הרגשתי שהוא נברא לכבודי וכל פריט ופריט שנמצא בו נבחר בקפידה בשבילי ונתפר בשבילי. אחרי כל משמרת, הייתי עולה לקומה השניה של הקניון לביקור היומי באשרם. הייתה שם מוכרת גבעולית וארוכה ארוכה, שאני הגעתי לה עד לקו החזה. היא כבר הכירה אותי והבינה אותי לחלוטין. באחד הימים, ביקשה ממני להצטרף כחברת מועדון, אז עוד חילקו כרטיסים זמניים מקרטון. ויום אחר, היא תפסה אותי על הדרגנוע ואמרה לי: "איזה מזל, בדיוק רציתי לרדת למטה לקרא לך. יש הנחה של 50% על כמה פריטים, שני פריטים שמתי לך בצד, במידה שלך, ואני בטוחה שתאהבי. הרגשתי שזה מה שהיית לוקחת לעצמך". עליתי מהר לחנות ואכן, זה מה שלקחתי לעצמי (סגיר חלומי ומחוך פרחוני). נדמה, שאז המחירים היו סבירים יותר או שלי לא היה ערך לכסף, אני לא בטוחה.

מאז זרמו הרבה מים בנהר, והגבעולית שלי כבר לא שם וגם אני לא. הביקורים באשרם כבר לא תדירים כמו פעם אבל, כשאני מוצאת את הזמן (מבריזה משיעור, מזל שהאוניברסיטה כ"כ קרובה) אני מבקרת.

יום חמישי האחרון, החלטנו ארנבי ואני שאין ברירה ואנחנו חייבות להפגש. בזמן שחיכיתי לה בקניון עליתי לקומה השניה לביקור החודשי שלי באשרם (על מי אני עובדת...שבועי). מיד ראיתי חצאית בלון מקסימה בצבע שזיף מלוכלך והחלטתי שכדאי למדוד שכן, יש גם חתונה של ידיד באופק וכמובן שאין מה ללבוש. מיד ניגשה אלי מוכרת, צעירונת וחביבה ושאלה: "יש אותה גם בווווררררררררררררררררררררררררוד, רוצה? את אוהבת ווווווווורררררררררררררררוד?" עמדתי קצת המומה, אמרתי יפה תודה ושיקרתי כשאמרתי שורוד אני לא אוהבת. היא מיד שאלה אותי אם לקחתי את המידה הנכונה וכשחייכתי בנימוס ואמרתי שכן ושוב, תודה היא תלשה לי את החצאית מהיידים, העיפה מבט במידה, עיקמה את חוטמה ואמרה: "אם את חושבת שזאת המידה שלך, אז בהצלחה".

זה השלב שבו אני מתחילה לדבר לעצמי (בלב) ואמרתי, "די נו, סה"כ ילדה, עיזבי, תמשיכי הלאה יש פה עוד מלא ממה לבחור". אז המשכתי, מצאתי עוד חצאית ואפילו שמלה. המוכרת החביבה התגנבה מאחורי גבי וכמעט גרמה לי להתקף לב ושוב אמרה "אם את צריכה עזרה במידות, אני כאן". שוב אמרתי תודה והמשכתי לחדר ההלבשה.

מדדתי את החצאית הראשונה, התאימה בול במידה אבל לא התלהבתי. נשארתי בתא ההלבשה, עם בגדי התחתונים בלבד, בוחנת את החצאית השניה ואז...נפתח הוילון ובקול צעקה המוכרת החביבה אומרת: "מאמי, להביא לך מידה אחרת? נראה לי שהתבלבלת במידות, או אולי צבע אחר? משהו אחר?"

לא יכלתי יותר, גם לי יש גבולות. צעקתי. היו שם מילים כמו, תסגרי ומיד וחוצפנית ואולי הוספתי גם מה נסגר אחד למען הסדר הטוב. שאלתי גם שאלה כמו "למה את פותחת את הוילון בלי לשאול ונכנסת יחד איתי לתא ההלבשה?". תשובות לא קיבלתי.

התלבשתי והתחלתי במרתון לכיוון היציאה, רציתי רק לצאת משם, ללכת ולא לחזור. התפללתי שרק לא תפנה אלי שוב, כי אם כן, אני לא אחזיק מעמד ואני אתפרץ כמו שלא שמעו עוד בקניון רמת אביב. תפילותי לא נענו, היא תפסה אותי ליד הדלת ושאלה "מה לא לקחת כלום? איך זה שאת לא קונה כלום?". ביקשתי בקול מונוטוני שתתרחק ממני ולא תחסום את היציאה. היא זזה.

ועכשיו נשאלת השאלה, למה? למה? למה? למה זה קרה?

זה מה שמדדתי:



דבר אחד לא ברור, איך חצאית שעולה 15 פאונד מתומחרת בארץ ב - 279 ש"ח. ובחיי שאני יודעת חשבון...עם אחוזים והכל.





השמלה נמדדה רק בשביל הצחוק (שלי עם עצמי) נראתי כמו מתנה שלא הרבה אנשים היו רוצים לקבל.

תמצאו לי אשרם חדש...בבקשה.


11.6.09

ebay ישראלי?

חברה שלי מחפשת דירה כבר קרוב לחודשיים (אולי יותר) ואין משהו שעונה על דרישותיה. ככה זה דירות בימינו, או שזה יקר מידי או שזה לא ראוי למחית אדם. כתוצאה מהחיפושים, יצא לי לראות כמה דירות ברחבי גוש דן וגם כמובן ,לשוטט להנאתי באתר yad2 ולחפש דירות שאולי, אבל רק אולי, יהיו ראויות.

היום היה לי קצת משעמם להסתכל על דירות והחלטתי לבדוק מה עוד אני יכולה למצא באתר הזה. אז את הסקשן של חיות המחמד אני מכירה כבר די מזמן, וכשיש תמונות של גורים אני מסוגלת לשבת שעה שלמה ולבהות במסך בעודי חולמת בהקיץ איך אני רצה עם הכלבלב בשדות פורחים עם זר פרחים לראשי ושמלה קיצית מתנפנפת ברוח. החלטתי לדלג הפעם על הסקשן הזה ולחפש מציאות.

מסתבר שבערך חצי עם ישראל מוכר את הארון שלו ולא מתבייש לבקש 15 ש"ח על תיק שסבתא נתנה מתנה לבת מצווה.
בנוסף, להמציא מותגי יוקרה ולבקש עבורם 50 ש"ח בלבד זה גם משהו שקורה שם לא מעט, להלן דוגמא:


כי מי מאיתנו לא יודע/ת ש - ESPRIT הוא מותג יוקרה בינלאומי.

אחת המודעות היותר מעצבנות הייתה המודעה הבאה, בה המפרסם/ת יוצא/ת בהצהרות שהמדובר בתיק FENDI ולא סתם - במחיר הזדמנותי של 60 ש"ח.



אנשים לא מרגישים קצת בושה לפרסם knockoff כל כך לא איכותי ולצאת בהצהרות שמדובר ב - FENDI היוקרתי?
מי שתהה איך הדבר האמיתי נראה אז כך:



3.6.09

Shirt Dresses

אני עומדת לשתף אתכם בסיפור קורע לב. אני מקווה שתעמדו בזה, ואולי אפילו תהנו מזה. לפני יותר מחצי שנה התחלתי לעבוד במקום עבודתי הנוכחי. מאוד שמחתי שקיבלתי את התפקיד ואני מאוד שמחה גם היום כיוון שאני נהנית בעבודה ויש סביבי אנשים טובים. עם כל הטוב, יש גם קצת רע...הבעיה הייתה שם מולי כבר מהיום הראשון - מנהל מחלקה מקסים ביותר שלא מסכים בשום פנים ואופן ש"דרג ניהול ביניים" (אני מצטטת) יגיע לבוש בג'ינס לעבודה. קיבלתי את הבשורה בטלפון כשהוזמני ליומי הראשון בעבודה ויש סיכוי גדול מאוד שבכיתי (אני לא כך זוכרת, אני זוכרת שהייתי נתונה בסערת רגשות). אז לא רק ג'ינסים אסור, כל דבר אחר שהוא לא הולם עבור "דרג ניהול ביניים" כמו כל דבר שעשוי מבד ג'ינס, טי-שירט (מגניבים ככל שיהיו), חצאיות קצרות, מכנסיים קצרים, שמלות קיץ מתנפנפות ברוח המזגן...לא הולם.

ניסיתי וניסיתי ומצאתי את עצמי עם ארון מלא בחולצות מכופתרות ומכנסיים חצי מחוייטים (בעיקר מ - ZARA), נראת משעממת וחסרת אופי כמו שיבולת שועל. מידי פעם הייתי מתבלת באיזו נעל outrages או, שומו שמיים, ג'קט צעקני אבל, עדיין תחושת שיבולת השועל לא עזבה אותי.

מאז עברו כמה חודשים ואפילו ההנהלה התחלפה, ועכשיו כבר מותר ג'ינס ואפילו חולצה מגניבה אבל, מבחינתי שום דבר לא השתנה. כוחו של הרגל אפשר לקרא לזה אני מניחה. כל בוקר, אותו סיפור - מה לובשים היום? כמה רחוק אפשר להגיע? החצאית הזו קצרה מידי, החצאית הזו ארוכה מידי, טי שרט וג'ינס כבר ממש מחוץ לתחום אז לא הייתה ברירה, ישבתי וחשבתי ומצאתי פיתרון הולם לעונת הקיץ: Shirt Dress.




יש גם גרסאות רגועות יותר, והן חביבות עלי יותר מהמשובצות:


1. Trena 2+3. Celine 4. Hector 5. derek lam

אני חושבת שהלוק הזה, משולב עם קרדיגן דקיק (בכל זאת יש גברים במשרד והמזגן חוגג) ונעלי עקב, יהיה הלוק המנצח לקיץ הנוכחי במשרד.

LinkWithin

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...