30.9.09

I wish I was a Fish


למה אי אפשר לעשות נעליים מנצנצות כאלה? אבל ממש כאלה.

בגד גוף אחד קטן של AA

תראו, תראו! מייגן פוקס עושה נינט!

Photobucket

V.S

Photobucket

ועל זה אבות אבותי אמרו "ויי זמיר"...

29.9.09

מוצ'יאה מקיאה

אני חושבת שממש לא רחוק היום שבו אני פשוט אתחיל להקיא ניטים. ממש ככה, לא מרגישה טוב? סחרחורת? **לא בהריון**, אכלתי משהו לא טוב?...הולכת ומקיאה....ניטים. מכל הצורות, עגולים, קטנים, גדולים, מרובעים, משולשים, הכל.
אז מוצ'יאה כנראה מרגישה בדיוק כמוני, כי בוקר אחד (אחרי לילה של בילויים ושתיה מרובה...סיגריות, דוגמניות אנורקטיות, נו כל זה) היא קמה והרגישה שהיא חייבת להקיא את נישמתה אחרת זה לא ילך. אז היא עשתה את זה, וזה מה שיצא...

Photobucket

Photobucket

ב"בארניז" חשבו שזה הולם לקחת 695 - 870 דולר בשביל הקיא של מוצ'יאה. תכלס, צודקים.

תמונות

Falafel Fashion BaModA


היום כתבו עלינו ב"במודה"! זה מאוד מרגש, הבלוג חי, נושם ובעט כבר כמעט שנה (חגיגות לקראת ינואר) והנה פורטל "במודה" ממליץ על "Falafel Fashion"...אם יורשה לי להוסיף - סוף, סוף.
תודה ללובה שהכניסה את הבלוג לרשימה.

Photobucket


לצערי הרב, נוכחתי לגלות שהכתבה זכתה לכמות לא ברורה של תגובות עויינות אם לא לומר, הזויות. מי שיש לו בעיה עם כותבת הכתבה - שיפנה ישירות אליה, נראה לי שהיא תשמח לענות ולפתור כל בעיה שיש או שהייתה. מה שהכי הטריד אותי, זה התגובות הרבות שהתקבלו על כך שהיא "גנבה" לינק לאחד הבלוגים מבלוגרית אחרת שהמליצה על אותו הבלוג (אני עוד שניה משתמשת בנעלמים X, Y, Z), בבלוג שלה. מה זה "לגנוב לינק"? מישהו יודע להסביר לי? אני ממש אשמח לשמוע, כדי שבטעות אני לא "אגנוב" לינק לאתר או לבלוג כלשהו...

תנו לי, תנו לי.....

תנו לי, תנו לי....כרמל לאטה של "סטאר באקס" ואולי, אולי שביזות יום ג' תעבור לי....

Photobucket

27.9.09

הכתובת שעל הקיר


זו הכתובת שעל קיר אוניברסיטת ת"א, ממש בכניסה, ממש ליד השער הראשי. המחזרה הנפלא הזה נגלה אל מול עיני שעה שחזרתי ממכירתה של יעל ביום שישי. הייתי חייבת לתעד, כיתוב שכזה על מעוז הנאורות התל אביבית או בכלל, לא רואים כל יום. או שאולי כן?

Photobucket

24.9.09

אופנת רחוב קובנאית

על זה שנולדתי בקובנה, ליטא דיברנו כבר. אמנם בקצרה, אבל דיברנו. לפני שלוש שנים נסעתי לביקור מולדת. לא זכרתי יותר מידי, רק כמה תמונות סטילס שנחרטו בזיכרוני והיה לי מאוד חשוב לחבר את הכל ולהבין שחנות הפרחים שכל כך אהבתי וחנות העתיקות שהייתי גוררת אליה את אימי עוד כשהייתי בת 6, בעצם נמצאות אחת ליד השנייה. אז נסעתי.

שתי אפשרויות עמדו בפני, או שאני לא ארצה לחזור לארץ יותר או שהדבר היחיד שאני ארצה זה לחזור לארץ. כיוון שאני כותבת את הפוסט הזה בעברית ולא בליטאית, אתם יכולים להבין מה מבין השתיים היה נכון בשבילי. זה לא שכל כך רציתי לחזור כי לא היה לי כיף שם, זה יותר כי הרגשתי זרה. אמנם אני מדברת ליטאית שוטפת ללא מבטא ואפילו מפתיעה מידי פעם במילים גבוהות, עדיין כולם ידעו להגיד שאני "לא משם" כי אני נראת תיירת. מוזר. מה גם שכולם ידעו מיד להגיד שאני יהודייה עוד לפני שאמרתי שאני מישראל. המקום היחיד שבו נאמר לי שאני לא דומה ליהודייה היה בבית הכנסת שבו משפחתי ואני נהגנו לבקר בחגים. השמש של בית הכנסת הכניס אותי פנימה, שאל מי אני ולמה מעניין אותי לבקר בבית הכנסת וכשהסברתי לו, הוא דאג לעדכן אותי שאני נראת גויה למופת. צחקתי. רק אחרי שמסרתי לו את שם המשפחה שלי הוא נרגע ונזכר שהוא מכיר את כל המשפחה המפוארת שלנו.

אחד מהמקומות האהובים עלי בעיר הולדתי (תמיד היה) הוא העיר העתיקה של קובנה והמדרחוב המפואר שלה. שם שוטטתי שעות בין החנויות לבתי הקפה לסניף של "פיצה ג'אז" (אין, אין, אין עוד פיצה כזאת. פשוט אין). אחד הדברים שמאוד עניין אותי ושמתי לב אליו הוא אופנת הרחוב. החבר'ס האלה פשוט יודעים להתלבש. זה לא כל כך קשה לעשות את זה טוב כשיש מזג אוויר מושלם רב השנה ומבחר אדיר של בגדים, נעליים ואקססוריז ועדיין, הסגנון האירופאי הלא מתאמץ שלהם כבש אותי.

החלטתי לחלוק כמה תמונות מאתר אופנת רחוב קובנאית (מהעיר קובנה שבליטא) שפשוט מתארות את המראות שאני ראיתי וכבשו אותי כבר אז. התמונות שאני צילמתי נמצאות אי שם במחשב המקולקל שלי שיעבור תיקון (בתקווה) בקרוב.


Photobucket


Photobucket


Agne - סטודנטית.


Photobucket


Alge - סטודנטית ואמנית, ציירת.


Photobucket


Giedre - כמה מפתיע...סטודנטית.


ומזל גדול שגם לאבא יש מחשב. התמונה הזו צולמה בגינה הכי פסטורלית באמצע העיר קובנה, אני די מנומנמת כי זה היה מוקדם בבוקר, אבל זו בהחלט אחת התמונות האהובות עלי.


Photobucket


סווטשירט - TNT

חצאית - פול & בייר

גרביון/טייץ - Bershka

והרבה רצון לחזור לישון.

מה יהיה, מה יהיה?

יום ממש ממורמר עבר על כוחותינו. דווקא התחיל בסדר ונגמר בסדר, אבל באמצע היה משהו מוזר. בזמן שניסיתי לעודד אנשים אחרים, הצלחתי לדכא את עצמי (כן, כן, זה כישרון כזה שיש לי) ואז הגעתי למסקנה שהכל לטובה. כנראה שלמסקנה הזאת הגעתי אחרי שנפרדתי לשלום ממשרדתי הקט ומנורת הפלורסנט שמנעימה את זמני (אני בוהה בה מידי פעם) והלכתי לי בכיף לפגוש את בן זוגי. החצאית מ - NAFNAF אכן התנפנפה לה ברוח אך גזרתה המעולה לא אפשרה לה לעוף אל על, רק בקטנה, רומנטי כזה ומאותו הרגע הכל חזר להיות טוב.

זה התחיל כשנכנסתי הבוקר ל - nrg.co.il וראיתי שיש כתבה על בלוגריות שמלבישות האחת את השניה ואז קראתי את כל מה שנכתב בבלוגוספירה וברשת על הנושא. ירדתי למטה ל - AM:PM ופינקתי את עצמי בגיליון של "את" + מרלבורו לייט + מים בטעם אפרסק ואננס (איכס, לא נסות), חזרתי למשרד, קראתי את הכתבה ואז עברו במוחי שתי מחשבות:
  • למה זה תמיד אותו הדבר? מה שהזכיר לי את מה שספי כתבה מלפני כמה פוסטים, שבהתחלה הרגיז אותי קצת ואז כשחשבתי על זה הסכמתי עם כל מילה שלה. מה אני אגיד...צ'עמם.
  • איזה יופי! המיינסטרים נחשף לבלוגוספירה שלנו! יאי!

ואז חשבתי על זה עוד קצת (תראו ביומיום, אני חושבת ממש מהר וזה לא שיש לי הפרעת קשב ומלא מחשבות מתרוצצות לי בראש, אני פשוט חושבת מהר ויש עוד כמה דברים שאני עושה מהר, אבל זה לא לעכשיו.) והגעתי למסקנה שמה שנראה לי מיינסטרימי ולא מחדש, לקהל שם בחוץ נראה חדש, שונה ומרגש. אז אחלה, כולם הרוויחו.

דבר נוסף, שמטריד אותי מאוד כבר מאתמול זה שאין מישהו באופק שצפוי להיות בקרבת H&M כלשהו באיזור ה - 14 בנובמבר. וזאת כי זה פורסם אתמול...

Photobucket

Photobucket

Photobucket

Photobucket


אני ממש לא יכולה להגיד שהתעלפתי וזה בעיקר כי רב הנעלים בעלות סוגר בקרסול מה שלא מחמיא בכלל לפלאפל קטן שכולו מטר וחצי. ג'ימי צ'ו, קח לי את הרגל שגם ככה בקושי קיבלתי (עמדתי בתור לציצים ותחת) ותעשה שהיא תיראה קצרה יותר! תודה! אז זהו שלא.

מה שכן אני חייבת, זה את הפלאטס עור נחש ואת התיק המנומר. זה פשוט יהיה שלי...לא יודעת איך עוד, נראה. מישהו טס לאנשהו באמצע נובמבר ואוהב אותי מספיק כדי לעמוד בתור בשבילי? לא?...מישו...

אני לחלוטין מתעלמת מקו הבגדים שלו, כי זה כל כך לא מעניין. בחיי.

19.9.09

מילאנו בקניון אביב


שבוע שעבר התקיים מפגש בלוגריות בשיתוף עם חברת הקוסמטיקה "מאדינה מילאנו". המטרה של המפגש הייתה לפתח איזשהו שיתוף פעולה עם בלוגריות האופנה בארץ שכן, התעשיה הבינה כבר שבלוגריות הן בהחלט קובעות דעת קהל. הדרך עוד ארוכה, באמת שאנחנו רק בהתחלה ונדמה כאילו יש חשש קל בצד השני מפני הלא נודע. אנחנו לא נושכות, רק נובחות לפעמים :) בכל אופן, שיתופי פעולה, יהיו באשר יהיו, הם בהחלט דבר מבורך.

היה ממש מעולה לפגוש את standing ovation לראשונה, דעו לכם שהיא מקסימה במציאות לפחות כמו שהיא מקסימה בוירטואל. קלבה ואני כמובן שלא הפסקנו לצלם האחת את השניה, את עצמנו ואת מי לא...כאלה אנחנו. אפילו לספי הלכנו להציק קצת :) ואני חסרת בושה שכמותי צילמתי את הגב של אפונה (עדויות בפייסבוק).



Photobucket

כן, אמרתי כבר שצילמתי גם את עצמי....זכינו לאיפור מקצועי מהבנות הנחמדות של "מאדינה מילאנו". אני חושבת שיצאתי כהה יותר בשני גוונים לפחות, אבל הכי יפה לי תאילנד שיק.


Photobucket

אני לא עצובה, נראה לי שנכנס לי משהו לעין, או שסתם רציתי ללכת לעשן (שוב).

Photobucket


הרי ברור שיש קשר ישיר בין אופנה לקוסמטיקה. בדיוק יום לפני הארוע הלכתי להעמיס קוסמטיקה ממיטב החברות, כדי שחלילה לא יחסר. כמובן, שגם ב"מאדינה מילאנו" פינקו אותנו. היה טוב.

חדשות טובות וחדשות רעות

אז ממה נתחיל? חדשות טובות או חדשות רעות?
טוב נתחיל מהחדשות הרעות, כי האמת היא שהן לא כל כך רעות, סתם לא כיף. ושתי דאגה לעדכן אותי שהיא מצליחה להשיג את הקרם של REVLON לטיפוח הידיים והרגליים עליו המלצתי ב"פוסט הטיפוח הגדול". לא הייתה ברירה והרמתי טלפון ל"סופר פארם" וגם לשירות לקחות של REVLON ונאמר לי, שהמוצר לא ישווק יותר בארץ. חברה של ושתי הייתה בברצלונה, וגם שם לא מצאה. ממש מבאס. אני עומדת לסיים את שלי ומיד לאחר מכן, אתחיל בחיפושים אחרי משהו דומה/שווה יותר.


החדשות הטובות הן, שדוואי שמתם לב שהעיצוב של הבלוג השתנה. התמונות גדולות יותר לנוחיותכם :) וגם הטפט עם השמש עושה שמח. מקווה שמוצא חן בעינכם :)

שבוע טוב!


ה - T בשביל ה - Tיק

כן, כן לא הייתה ברירה אז אני וחברה הלכנו ל T מרקט.

Photobucket

Photobucket


כמו בכל שנה, וכמו בכל שוק מעצבים או איך שלא יקראו לזה, היה צפוף, מחניק וחם אפילו שבחוץ לא היה חם בכלל. היו גם הרבה דברים מעניינים לראות ולכן, לשם שינוי, בילינו שם שעה וחצי. בהחלט זמן שיא ביחס לכל שוק מעצבים/פלסטיק/נעליים מה שלא יהיה שבילינו בו.

Photobucket

היו גם נעליים משעשעות :)
ואלה הנעליים מהמהממות שחברה שלי נעלה, הן נקנו בקניון רמת אביב בחנות שאני הכי לא זוכרת את שמה.

Photobucket

אצלי ה - T היא בשביל ה - Tיק, כי אני יצאתי משם עם תיק מדליק ביותר של "ללניה".
"ללניה" היא חנות שהכרתי לראשונה היום, ב - טי מרקט. הם מתמחים ביבוא של פריטים שונים מה שנקרא "free style".
חוץ מתיקים מגניבים, יש להם גם חולצות מאוד מעניינות שברובן מושפעות מהוינטאג' והסגנון הרומנטי.
אפשר לראות עוד פריטים כאן וכאן

Photobucket

בסופו של דבר, כמו אחרי כל שוק מעצבים באשר הוא, נדמה שהחוויה די מפוספסת. האם באמת ניתנה במה למעצבים צעירים? האם באמת ראינו משהו שעוד לא ראינו קודם? (אני ראיתי היום וזה רק בגלל שאין להן חנות בת"א אלא בגבעתיים), האם המחירים באמת זולים יותר?

בקיצור, הטי מרקט השנה שווה ביקור יותר מכל אירוע דומה שנכחתי בו במהלך השנה שעברה (?). אז תקפצו, מחר יום אחרון.

17.9.09

מה תאחלי לי לשנה החדשה?

אושר, אושר פנימי, קבלה עצמית וקבלת האחר והשונה. הרחבת אופקים בכל תחומי החיים, קצת פחות קיבעון ויותר פתיחות.
ספרים טובים,
סרטים טובים,
ארוחות טובות,
בדיחות טובות,
חברים טובים,
משפחה אוהבת.
גמישות – מחשבתית ופיזית.
אוויר נקי יותר, חנויות שוות יותר,
גשם – כדי שבקיץ הבא יהיה לנו מה לשתות.


שנה טובה לכל קוראי "FalafelFashion"
♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥

16.9.09

רק על עצמי לספר ידעתי

1. שמי מִירְאֶל, כן מִירְאֶל. לא מיכל, מיכאל, מיכאלה, מיקי (גם זה קרה), מוראל, מיוריאל, מיריאל, מירעל, מירלה, מירי, מירה, מרים וגם לא ניראל. אה, ומתברר, שגם לא שיראל.
2. יש מספר מאוד מצומצם, ממש אפשר לספור על יד אחת, של אנשים שלהם מותר לקרא לי מִירְאֶלָה ואני גם אענה.
3. נולדתי בקובנה, ליטא.
4. עליתי לארץ בגיל שמונה וחצי וצמד המילים הראשון שלמדתי להגיד בעברית היה "בת זונה". לא שלום ולא תודה ובטח שלא בבקשה – "בת זונה", כי כך בירכו אותי על בואי לארץ הקודש.
5. הייתי מספיק בחו"ל, אבל מעולם לא הייתי ברוסיה. את רב הרוסית שלי למדתי בארץ והיום אני מנסה ללמוד לקרא ברוסית. אחרי גיל 30 אני אלמד גם לכתוב.
6. מאז, הרוסית שלי צברה אוצר מילים נפלא שרובו קללות. אבל איזה קללות? הא...
7. אני דוברת ליטאית כשפת אם. אז ככה: זה לא דומה לרוסית. למה? כי דוברי רוסית לא יבינו מה אני אומרת להם אם אני אפנה אליהם בליטאית. ליטאית היא שפה הודו-אירופאית בניגוד לרוסית, שהיא שפה סלאבית. הכתב הליטאי הוא לטיני ואילו זה הרוסי, הוא כתב קרילי. למדנו משהו.
8. אגב, מי שיודע לקרא רוסית לא ידע לקרא יוונית. יש סיבה גם לזה, אפשר לפנות אלי במייל לקבלת הסבר מפורט, לאימי יש תואר שני בבלשנות (רוסית בין היתר) ותאמינו לי, שאני מכירה את כל ההסברים בע"פ. בקיצור, אל תפנו לרוסים שיגידו לכם מה כתוב שם ביוונית, מיותר.
9. אני מציירת, כשעצוב. מסתבר שלא היה עצוב כבר הרבה מאוד זמן.
10. כבר שנים שאני לא מנגנת על פסנתר. יש לי שמיעה מוזיקלית מטורפת ומצד שני, אל תבקשו ממני לשיר, זה עלול להגמר באשפוז. שלכם לא שלי.
11. לא הייתי מוכנה לרקוד בפומבי עד גיל 19. לא יודעת למה. אבל אז זה פשוט קרה והכל בסדר.
12. אני לא שותה אלכוהול בכלל. אם יש אירוע מיוחד, אני אשתה יין לבן כי, זה המשקה היחיד שלא יאשפז אותי. יש לי בעיה בקיבה שלא מאפשרת לי לצרוך גינס בכמויות שהייתי רוצה לצרוך אותו, או בכלל.
13. הייתי צמחונית 3 שנים, זה עבר לי ביחד עם הברזל. הברזל חזר. תודה. חזרתי לצימחונות בשנה האחרונה, הברזל עדיין איתי.
14. אני שונאת דג מלוח.
15. אני שונאת קוסקוס. גם את זה של האמא הטריפוליטאית/מרוקאית/לא יודעת מה עוד, שכל השכונה באה לאכול אצלה. זה אוכל לציפורים ואם יש משהו שאני לא, זה ציפור.
16. אני מתה על גיפילטע פיש, אבל רק של אמא שלי. פעם עשיתי טעות וטעמתי של מישהי אחרת, זה לא יקרה שוב לא משנה כמה מאמץ ישקיעו בלשכנע אותי.
17. יש לי ברך דפוקה. ככה זה כשנופלים מרמפה של 4 מטר עם רולרבליידס ואפילו המגנים לא שורדים את זה. זה היה שווה את זה, היום הברך שלי חוזה את מזג האוויר. אם התאכזבתם מדני רופ – אני כאן!
18. אני אלרגית לטונה, בשר אדום, שומשום, אבק, הבל פה של כלבים (שוב, הסברים במייל), ניקל, ביצים, מספר לא מבוטל של סבונים לגוף, אבקות כביסה ומרככי כביסה.
19. תמיד כתבתי, גם בגיל 11 כתבתי, בעיקר למגירה. כשאני קוראת את השירה שכתבתי אז, אני מתרגשת.
20. אני קוראת המון. ספרים, לא רק בלוגים.
21. המשורר הישראלי האהוב עלי הוא נתן אלתרמן והחו"לי, רוברט פרוסט. יש עוד כמה אבל נו.
22. יש לי 2 חברות מאוד קרובות, חבר מאוד טוב וקרוב וחבר, ה-חבר. בלי ארבעתם לא כיף לי בכלל. אבל בכלל לא.
23. הידיד הוותיק ביותר שלי הוא מגיל 8. הוא נולד יומיים לפני והכרנו בכיתה ג'. כבר 18 שנה שאנחנו מדברים שנה, רבים ולא מדברים שנה אחרי זה. השיא היה 5 שנים. הוא טוען שאני אשמה אבל, מה באמת הסיכוי שזה נכון? נכון?
24. אני מאוהבת במדיה חברתית. תוכלי לראותי בפייסבוק, טוויטר, מיי ספייס...ו...
25. אני מִירְאֶל :-)

Photobucket

14.9.09

I want my earmuffs...NOW

דצמבר 2008, פריז, טמפרטורה מתחת ל - 0 מעלות צלזיוס ולי נהיה קר באוזניים. כל כך קר באוזניים, כמו שמעולם לא היה לי.
לא הייתה ברירה והייתי חייבת למצא פיתרון וכמובן שהדבר היחיד שעלה לי לראש היה earmuffs.
חצי פריז, אם לא יותר, ביליתי לחיפושים אחרי ה - earmuffs עד שכמעט נשרו לי האוזניים.
מיותר לציין שלא מצאתי והייתי צריכה להסתפק ברצועת צמר בצבע שחור שמצאתי בלא פחות ולא יותר - "footlocker".

מאז, כל מה שאני רוצה זה earmuffs איכותיות כאלה, פרוותיות כאלה. כאלה שיגרמו להראות כמו cheburashka שמי שלא יודע מה זה, אז זה זה:

Photobucket


אתמול שוטטתי להנאתי בזארה וראיתי שיש להם earmuffs בשחור ובלבן והם פרוותיות ורכות ומדהימות. כמובן שמדדתי ונראתי בדיוק כמו היצור המתוק הזה בתמונה למעלה (רק אולי פחות מתוקה).

זה היה משהו כזה:

Photobucket

וזה ברור לכולם שהן יהיו חלק מהמלתחה שלי ממש בקרוב.

הייתי רוצה למצא גם כאלה בורוד פוקסיה....מממממ..זה נראה כל כך מתוק עד לכדי כאב שיניים.

Photobucket

שוטטתי גם קצת ברשת וראיתי שברשת הבריטית, שסוף סוף היא גם בארץ, Accessorize יש את המתוקים האלה:

Photobucket

Photobucket

אולי נזכה לראות אותם גם בסניפי הרשת בארץ.

מי שרוצה ללכת על זה עד הסוף, יכולה ללכת בכיף על הלוק הזה:

Photobucket

שמגיע הישר מ - www.craftzine.com שווה ביקור.

גם מלכה וגם לא קר לך באוזניים.

13.9.09

חמוד, זו לא מילה גסה!

Photobucket


Photobucket


האתר etsy.com מהווה מקור השראה להרבה מאוד אנשים ואני אחת מהם כמובן.
אז מידי פעם, כמו שאני יוצאת לעשות סיבוב בכמה רחובות אהובים בת"א, כך אני גם נכנסת לאתר הזה כדי לעשות סיבוב.
האמת שפירסמתי פה כבר פוסט על השראה שקיבלתי מחלק מהדברים שראיתי שם (לא עוד לא עשיתי עם זה כלום...) אבל הפעם, קצת הזדעזעתי למען האמת.

אני לא אוהבת להעביר ביקורת בבלוג, כי לא לשם כך התכנסנו כאן. מצד שני, זה ממש הטריד אותי. אני לא רוצה לציין את שמו של המעצב בכוונה וגם לא את שם החנות הוירטואלית, אני לא רוצה להעליב או לפגוע, רק לתת נקודה למחשבה.
כשיש לנו ילדים, אנחנו רוצים שסביבם הכל יהיה ורוד ותכלת ומתוק ומקסים. דובוני אכפת לי ודרדסים. אולי כמה חולצות של "אני אוהב את אמא" או "אני הכי חולה על אבא" כי זה מתוק.
יש דברים שהם פשוט ביג NO NO...
זה נגיד, משהו שלא הייתי מלבישה את הילד שלי בו, לו היה לי אחד כמובן.

באמת, שזה לא משעשע בעיני ואפילו די נורא.

טוב נו, אולי זה מבדר מישהו.

12.9.09

Hammer Time

אני מרגישה שאני חייבת להתיחס לסוגיית מכנסי הMC האמר שתופסות תאוצה לאחרונה. כלומר, אם ז'יוואנשי התיחס לסוגיה, אז אני חושבת שכדאי שגם אני אההממם אההממם.

MC Hammer
ועוד בבד מטאלי, איזה מלך!

תופעת מכנסי החיתול או בשם הרחוב שלהם "שקי קאקי" שהוא אינטרפטציה נעימה יותר ל"שק עם קאקי", קיבלו טוויסט והיום הן נקראות מכנסי MC האמר, על שם הראפר האגדי ( Can't touch this, רינגטון חובה בכל סלולרי). להלן דוגמאות:


Phillip Lim, Veronique Branquinho, Haider Ackermann, Givenchy

תמונות מכאן

אני אתחיל ואומר, שבעיני האופציה הזו נאה יותר מהגזרה המוכרת לנו כ"שקי קאקי". במיוחד יותר נאה מזו שצמודה לכל האורך ורק באיזור המפשעה יש אקסטה בד. זה כל כך נורא בעיני, הצמודים האלה עם הקאקי שאין מילים בפי לתאר את התופעה. בנות, חלקן יפות, הורסות לעצמן לחלוטין את הגיזרה ומעוותות את עצמן עד לכדי קריקטורה גרועה במיוחד וחושבות שהן סופר טראנדיות.

זו הוורסיה של Givenchy מקולקציית סתין 09'

הוורסייה הנוכחית, כמו זו של Givenchy, עם הבדים הקלילים שנדמה שהם "נשפכים" לכל האורך עדיפה פי כמה וכמה. בעיני, זה אפילו יותר מזכיר את ג'סמין ואלדין ופחות את MC, ואולי עדיף שכך.

תסכימו איתי שג'סמין נראת כמו ליידי אמיתי ולא כמו פרחת מאיזורים מאוד מסויימת בארץ שאותם לא אציין כדי לשמור על הפוליטיקלי קורקטיות של פוסט זה.


ואלאדין, איזה גבר....

אולי נקרא לזה מכנסי אלאדין פשוט? אני יודעת שמה שמוכר לנו כ"מכנסי אלאדין" זה בעצם שרוואלים שפליטי הודו מסתובבים איתם כאילו אין מכנסיים אחרים בעולם אבל, אולי בכל זאת? נקודה למחשבה.


הערות:
1. לזה שמתגעגע אלי, כי בסופ"ש הוא היה בצפון - אתה לא צריך ללכת עם כאלה. אתה כבר גבר גבר
.
2. תודות רבות לשיינהולץ שטורח ושולח לי לינקים לדברים מעניינים שמהם אני מקבלת השראה רבה. ותודה לחברה שלו, סתם כי היא הכי מהממת עלי אדמות.
3. ממש תודה לשיינהולץ על מניעת פדיחות :)

LinkWithin

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...