30.10.09

מעוז הנובורישים

אז מה כבר ביקשנו? לא הרבה, באמת שלא. ארנבי ואני סה"כ רציני להתפנק ביחד על מניקור-פדיקור, שזה הרי ידוע שזה הבילוי המועדף על חברות באשר הן. שינהולץ הנחמד דאג לנו לשני שוברים מ"חבר" שהקנו לנו פדיקור ומניקור במאה שקלים בלבד. שווה? בטח שווה. נלך? ברורררררר.

לקח לנו בדיוק חודשיים לקבוע את הדייט המיוחל ולא כי אנחנו כל כך עסוקות אלא יותר, כי לא ממש הצלחנו לקבוע לטיפול זוגי כלומר, בו זמנית. באיזשהו שלב כמעט והתיאשנו, כי מסתבר שפדיקוריסטיות (מניקוריסטיות?) לא אוהבות לעבוד. הן אוהבות ללכת הביתה ב 14:00. שזה ממש נחמד להן, אבל יש נשים עובדות/לומדות/וגם עובדות/בעלות חיים שלא פנויות לדברים שכאלה בשעות הבוקר.

לא יודעת איך, אבל בסוף הצלחנו לקבוע יחד וכך, הגענו לOREN OR KOBI בהרצליה פיתוח ואת פנינו קיבלה קמיל. המקום היה כל כך שומם שבהתחלה היה לי קצת לא נעים, הרגשתי שאני מפריעה להם בחוסר העשיה שלהם. ארנבי התעכבה אז אני התחלתי קודם בפדיקור וממש לקראת סוף המניקור ארנבי באה. בתור אחת שרגילה ליוליה שלי עוד מימי צה"ל (אני מדברת על סלון יוליה באבן גבירול 174 בת"א ולא יוליה אקספרס או מה שזה לא יהיה), אני רגילה לכיסא הנח שלי ול "בנות, מי רַצָה קפה? נו, אז תעשי. את לא רַאָה בנות עָשוֹת מניקור?" שאני כל כך אוהבת.

קמיל לא הציעה לנו קפה. לי באופן אישי היא הציעה לעשות משהו עם החצ'קון שיש לי במצח והיא גם נתנה לי טיפ לחיים: "את בחורה מאוד אינטיליגנטית, יש לך בעיה עם אנשים טיפשים." - מה אני אגיד לכם, ממש הפתעה, נכון? מסתבר שהיא רואה דברים כאלה לפי הצורה של הבוהן. הבעיה היא, שלא הבנתי איפה הטיפ פה. לארנבי, היא אמרה "תגידי, את ממש טוחנת לעצמך את המח, נכון?" אחרי בירור קל, הבנו שגם פה בטיפ לחיים עסקינן. אתם מבינים, ארנבי, לפי הצורה של הבוהן שלה, חושבת הרבה לפני שהיא עושה אבל מחליטה מהלב. אם יורשה לי אז...whatever.

קמיל גם שאלה איזה לק אני רוצה, אז אמרתי שנורא בא לי אפור. היא עיקמה את האף והסבירה לי שאני נמצאת ב"מעוז הנובורישים" ושפה שמים רק אדומים וורודים וגם קישוטים לציפורניים לא יהיו פה. כנראה שלק אפור מזכיר את הנטיה של בנות רמלה-לוד להדביק קריסטלים ופרחים מאקריל על האמה, נכון? אז בחרתי אדום-סגול כזה ואז היא פשוט מרחה לי אותו גם על העור מסביב לציפורן וכשביקתי לתקן את זה, היא אמרה לי שלפי הצורה של הציפורן שלי שאריות הלק ירדו אחרי המקלחת. מסתבר, שכשאת יוצאת מפדיקור את אמורה להראות כמו אחרי תאונה ולא כמו אחרי פדיקור מקצועי, קטע- קטע. על הפראנץ' מניקור שלי אני רק אגיד שכשאני עושה לעצמי ביד ימין (כלומר, משתמשת ביד שמאל שלי בתור ימנית) יוצא לי יותר יפה.

הגעתי הביתה, הורדתי את הלקים (ידיים ורגליים), נאלצתי להחליק את עור כף הרגל, כי קמיל לא עשתה את זה ומרחתי לק ☺

Photobucket

ESSIE אפור שרכשתי ב"מדינה מילאנו" וכך גם גיליתי שעליו אין לי הנחה. לצערי הוא לא נמרח מי יודע מה טוב, חייבים שתי משיכות. מצד שני, זה גם מה שכתוב על הבקבוקון שצריך לעשות. אז בסדר.

על אצבעות רגליי החלטתי למרוח את הכחול-שחור שנורא התחבר לי לחורף הזה שנפל עלינו לפתע פתאום.

Photobucket

Photobucket

ארנבי ואני החלטנו לקחת את החוויה המזוויעה הזאת ולחבר אותה לחוויית ה"חפיפת לילה חמ"ל" שהייתה לנו בצה"ל כלומר, עוד חוויית בונדינג יוצאת מן הכלל.

עצה שלי: תתרחקו מפדיקוריסטיות בהרצליה פיתוח. לא, בעצם לא, פשוט תתרחקו מקמיל ב - OREN OR KOBI בהרצליה פיתוח. אל תגידו "לא ידעתי"!

♥ מיראל

24.10.09

הפארם הפרטי שלי

אני ידועה בתור אחת מהבחורות האלה שיש לה הכל בתיק. אני לא יכולה להגיד שאני לוקחת איתי את כל הבית בתיק שלי, אבל בהחלט אפשר להגיד שיש לי "סופר-פארם" קטן איתי. כל פעם שאני מחליפה תיק, שזה כמעט כל יום למען האמת, קורה שאני שוכחת להעביר דבר אחד או שניים וכמובן, שבדיוק באותו יום אני זקוקה לדבר או שניים האלה. מדובר בכל דבר אפשרי שתוכלו למצוא בסופר פארם הקרוב לביתכם: מפלסטרים וכדורים נגד כל כאב אפשרי ועד לכל מוצר קוסמטי אחר.

זה תיק האיפור האהוב עלי, הוא נרכש ב"פול אנד בייר" לפני כמה שנים טובות ויש בו שני תאים. בתא העליון נכנס האיפור ובתא התחתון בית המרקחת הפרטי הפרטי שלי. אני חייבת להודות שזה לא תיק האיפור היחיד שלי (התפתעה, נכון?) ואני מחליפה גם בינהם מידי פעם.

Photobucket

לאחרונה קיבלתי שתי תוספות ממש נחמדות לתיק האיפור הכל יכול שלי. צללית חדשה מבית היוזר של "מדינה מילאנו" וגם פינצטה, כי איזו בחורה מסתובבת בלי פינצטה בתיק?

Photobucket

אני קיבלתי את הצללית בגוון האחד לפני הבהיר ביותר. היא מאוד נעימה, רכה ולא שמנונית מידי, מה שאומר שהיא נמרחת ממש טוב וגם עמידה במהלך היום. אני חייבת לציין, שלא ניסיתי למרוח את הצללית ישירות על העפעף ואני תמיד מורחת פריימר לפני מריחת הצללית. מאז שגיליתי את הפריימר לעיניים העולם שלי נראה אחר לגמרי והצלליות שלי נשארות איתי לאורך כל היום מבלי שיווצר "ריכוז" צללית במרכז העפעף.

בהתחלה תכננתי לקנות פריימר לעיניים של "מאק" כי זה מה שהמליצו לי עליו אבל, כשנכנסתי לסניף בעזריאלי המאפרות/מוכרות היו יותר מידי עסוקות בעצמן ובמשך 10 דקות אף אחת לא הציעה לי עזרה. זה היה ממש מוזר, כי לרב הן פשוט קופצות עלי כל פעם שאני נכנסת. בקיצור, התייאשתי אחרי 10 דקות של המתנה ופשוט הלכתי ל"סופר פארם" (אני כל כך אוהבת אותם...תמיד יש שם ריח טוב) ובדיוק היה מבצע של Ja-De אז פשוט קניתי פריימר שלהם. יש להם שני סוגים, אחד בסטיק ואחד בצינצנת קטנטנה. קניתי את זה שבצנצנת, כי יש לי בעיה עם מוצרי איפור שמגיעים בסטיק. זו סטייה קטנה שלי, אם זה מגיע כסטיק, אני לא בוטחת בזה. ואו, אולי יש לזה משמעויות עמוקות יותר? זאת אומרת, יש דברים שמגיעים בסטיק וזה נהדר, אני מניחה שזה קשור למוצרי איפור בלבד.

בכל אופן, הפריימר בצנצנת של Ja-De מעולה רק שקצת לא נח להשתמש בו. צריך לדחוף את האצבע פנימה או לקחת קיסם אוזניים ואז למרוח אותו.

אז אמרתי גם פינצטה, נכון? תראו כמה שהן מהממות.

Photobucket

זו הסדרה של הפינצטות החייתיות של "LIFE" של "סופר פארם" בעצם, אני די מצטערת שלא קיבלתי אחת מהן כי הן ממש לוהטות. הבנו כבר שאנימל פרינטס אר מיי פייבוריט, רייט?

Photobucket

זו הקולקציה של הפירחוניות, אני קיבלתי את זו משמאל, עם הפרחים הכחולים. ויש עוד!

Photobucket

בעבר, לא חשבתי שפינצטה יכולה להיות גרועה. זה היה עד שרכשתי אחת שפשוט תלשה לי את העור במקום את הגבות, מזעזע. אז זו סבבה לגמרי והיא גם די זולה, משהו כמו 25 ש"ח. ממש זול.



סתם שתדעו היה לי שבוע מהגהנום! כל בוקר כשהתעוררתי, ידעתי שאני לא מספיקה. עוד לא התחלתי וכבר הייתי סגורה על זה שאני לא מספיקה, איזה סיוט. גם ביום שישי עבדתי, משהו שלא קורה בדר"כ וכתוצאה מזה נאלצתי להפסיד ארוע שדווקא רציתי להשתתף בו. אם זה לא מספיק אז גם הייתי חצי חולה, שזה אומר שיום אחד יש לי חום ויום אחר אין לי חום, רק נזלת, כדי שאני לא ארגיש לבד. אלרגיות מטונפות שלי, תלכו כבר!

שיהיה שבוע קל, מהיר, מהנה וכולו מלא בכל טוב!

21.10.09

תעצרי! זה שוד!

הנה משהו שלא קרה לי כבר כמה שנים. יום שני בחור צעיר או סתם נער, הרגיש ממש בנח לדחוף את היד שלו לתוך התיק שלי במטרה להגיע לארנק בזמן שעמדתי במעבר חצייה והמתנתי לאור ירוק וכמובן שהאזנתי לג'אניס ג'ופלין בITouch המהמם שלי. הרגשתי שמשהו מרגיש לי ממש מוזר שם בחלק האחורי של התיק ואז ראיתי יד. מיותר לציין שהורדתי לבחור את הגבה עם הביץ' סלאפ שהוא קיבל. הוא נבהל ודימם בגבה, ואז פתח פה בניסיון להפחיד אותי ולגרום לי לתת לו את התיק (דארלינג, זה תיק שחור קלאסי מ ZARA והארנק הוא מתנה מה BF, נראה לך באמת?), אז אמרתי לו שהוא עומד לאבד גם את הגבה השניה שלו ואז בדיוק התקרבו כמה אנשים והוא ברח. אני באמת לא יודעת מאיפה האומץ הזה שיש לאנשים באמצע רחוב ראשי, להכניס יד לתיק של מישהו אחר ולנסות לדוג משם ארנק. באמת שזה ממש ביונד מי. אני מניחה שזה יהיה רלוונטי להגיד "סוף טוב, הכל טוב".

עוד מקרה שקרה, אימי חזרה מסיבוב קניות ממש מאוכזבת. היא מצאה את הטרנץ' שהיא ממש רצתה רק מה, סגירת הכפתורים במעיל הכה נשי הזה, היא סגירה גברית. כלומר, הכפתורים נמצאים בצד ימין. כידוע בסגירה נשית הכפתורים הם בצד שמאל. אותו הדבר לגבי רוכסנים במכנסיים, או שזה מסתכל ימינה או שזה מסתכל שמאלה - זה לא סתם מסתכל לשם. יש בכלל מישהו שמפעיל מחשבה ברשתות האופנה הגדולות או שמדובר בפס ייצור ענקי וכל מה שמעניין זה לעשות מלא, מלא כסף?

אם יש מישהו בקהל שלא חושב שזה לא משנה לאיזה כיוון מה הולך ושאין בכלל דבר כזה "סגירה גברית" ו"סגירה נשית" אז ניוז פלאש - יש. יש גם אנשים שזה לא יכול להיות אחרת עבורם, סוג של חוק כזה, אקסיומה אם תרצו. רשת H&O, זה היה בשבילכם, להפעיל את הראש או במילים אחרות "יצירה במחשבה תחילה", אלה לא מילים גסות.

הנה כמה תמונות שאולי יבריחו את הנבלות שיש בעולם הזה...

Photobucket

אני הכי אוהבת את הליפסטיק הזה, הכי.

והנה אישה נחמדה שלא אהבה להקשיב לגברים. במקרה שלה, אם היא הייתה לוקחת בחשבון שגברים צודקים לפעמים והייתה מקשיבה לזה שחסר לי כ"כ כבר יותר משנה, הייתה לנו מלחמה אחת פחות.

Photobucket


19.10.09

"פראדה" וניטים ואני עייפה

אני ממש לא כזאת, אני מבטיחה! אבל השבועיים האחרונים היו כל כך עמוסים שאין לי כבר כח והיום רק יום שני. כשהתעוררתי היום בבוקר עשיתי לעצמי חישוב של עוד כמה זמן נשאר לי ליום שישי והבנתי שיש סיכוי יותר גבוה שאני אמות לפני שיום שישי יגיע וזה, אולי זה אפילו חיובי! כיוון שביום שישי יש סיכוי שאצטרך להגיע לעבודה. בנוסף לשמונה מיליון הדברים האחרים שאצטרך לעשות.

בדרך כלל בתקופות כאוטיות כאלה, אני אוהבת להסתכל על דברים יפים בשביל להרגע. המצב שלי רק הולך ומחמיד, אני לא מוצאת שום דבר שיתן לשתי עיני העייפות קצת מנוחה.

אני מאוד מאוכזבת מ"פראדה". הנה, אמרתי את זה. הליין של הנעליים פשוט גורם לאיברים הפנימיים בבטן שלי להתהפך וכך, מקבלת תחושת בחינה. כן, כן בחינה באמת (אני לא בהריון, צאו מזה). הליין הזה כולל גם נעליים מאוד פשוטות ומאוד "פראדה" יחסית, עם כל הקווים הנקיים שבעולם ואז, מגיעות כל מיני הנפצות כמו זו לדוגמא.

Photobucket

עכשיו תחושו את הזוועה מקרוב...

Photobucket

PRADA

Studded Knee Boot

Black
$1,350.00


יכול להיות שזו רק אני שפיתחתי אנטי מטורף לניטים? זה ממש צורם לי העניין הזה של הסיכות האלה, ממש גורם לי לרצות להשתמש במילה "איכס" כאילו שזה עתה חגגתי יומולדת 7. ויכול להיות שזו רק העייפות מלרוץ אחרי לא ברור כבר מה, רק בשביל שכבר אגיע.

16.10.09

♥ ♥ ♥ Off Topic

אני אתחיל ואומר שאין לי שום כוונה להפוך את הבלוג הזה לבלוג בישול משום סוג שהוא. יש מספיק אני שעושים את זה ממש טוב ובאמת שלא צריך אותי. בכל מקרה, החלטתי לחלוק מתכון מעולה למאפינס פירות יער - שני דברים שאני הכי אוהבת בעולם אז באמת שלא הייתה לי ברירה אלא, לנסות לשלב בינהם וכמובן שיצא מעולה.

Photobucket

מתחילים בהפשרה של חבילת מיקס של פירות יער. אם לא רוצים לקחת מיקס אלא סוג ספציפי, אפשרי בהחלט!

אז מה החומרים הדרושים:
  • חבילת פירות יער קפואים
  • 2 כוסות קמח תופח
  • 1/2 כוס סוכר חום
  • 3/4 כוס שמן (רגיל)
  • 1/4 מיכל לבן 3%
  • 1/2 כוס חלב
  • 1 ביצה
  • רבע כוס סוכר לבן
אופן ההכנה:

בקערה גדולה מערבבים את הקמח התופח (לאחר ניפוי) ו - 1/2 כוס סוכר חום. עושים "חור" באמצע הקערה ומוזגים אליו את השמן עם הביצה ומעבבים הכל יחד. מוסיפים את הלבן והחלב ומערבבים שוב עד שמתקבלת בלילה חלקה.

לוקחים צלחת שטוחה ומפזרים בה את הסוכר הלבן, לתוכו מכניסים חצי מחבילת פירות היער ומגלגלים את הפירות בתוך הסוכר. חשוב שהסוכר "יאטום" את הפרי וכך הוא ישחרר פחות נוזלים בזמן האפיה.

Photobucket



את הפירות מכניסים לבלילה ו"מקפלים" פנימה. חשוב לעשות את זה בזהירות כדי לא "לשבור" את הפירות. מחלקים את הבלילה לתבנית מאפינס עם 12 שקעים. מחממים תנור מראש ל-170 מעלות צלזיוס ומכניסים את התבנית. אופים במשך כ 20 עד 30 דקות. המאפינס צריכים להיות זהובים וקיסם צריך לצאת יבש.

Photobucket

בתאבון!

רוצים מתכונים ממש מעולים וקלים להכנה? אני ממליצה בחום על "פשוט מבשלת" של רחלי, מעולה!

תראו מה קניתי..."נעלי גזית" אכן...סוף עונה ב - 149 ש"ח והן הכי נוחות EVER

Photobucket

15.10.09

מתמזגת עם החורף

אתמול היה לי ממש קריר בערב וכמה שאני מגדירה את עצמי בן אדם של קיץ, ממש התגעגעתי לחורף השנה. זו בהחלט השנה הראשונה שאני מרגישה רצון להתעטף בצעיפים ומעילים ומה לא, מוזר. בשמונה השנים שגדלתי בליטא, העונות שהכי אהבתי היו עונות המעבר, הסתיו והאביב. כיוון שבאירופה הסתיו הוא סתיו והחורף הוא חורף והאביב הוא באמת אביב ואין הרגשה של או שחם בטירוף או שפתאום קר אלא, המשכיות ברורה ומעברית ברורים בין עונות, זה הרבה יותר נעים וגורר אחריו הרבה פחות תופעות של אלרגיות בעונות המעבר.

כך, באביב היה אפשר להנות מהפריחה והשמש המלטפת ובסתיו, היה אפשר להרגיש רוח נעימה וקרירה מעט ולהתפעל כל פעם מחדש מהצבעים המרהיבים שעוטפים את הרחוב.



התמונות האלה אמיתיות, זה לא ציור ולא פוטושופ. מלא עלים מכל מיני צבעים נושרים על האדמה. כשהייתי ילדה הייתי אוספת אותם ככה שיהיה לי אחד מכל צבע ואז לפני שהייתי נכנסת הביתה, אמא שלי הייתה מבקשת ממני להשאיר אותם בחוץ, כי מקומם של העלים בטבע. זה הסבר שבהחלט התקבל על הדעת של ילדה בת 4 או 5 וכך, הייתי נפרדת מהעלים שאספתי בחוץ לבית ולמחרת, חוזר חלילה.



החלטתי שבסתיו - חורף הקרוב, אני לא מתקרבת לטרנד הניטים או הנצנצים או מה שזה לא יהיה, ממש כמו שלא התקרבתי אליו בחודשי הקיץ. החורף הזה יהיה מוקדש כולו לפלטת הצבעים של הסתיו האירופאי שלי. כל האדום-בודרו הזה, חום על כל גווניו האפשריים וכמובן צהוב, כתום, חרדל וירוק. אולי ככה אני אצליח להתמזג עם הטבע ועם הקור ואפילו להנות ממנו.

14.10.09

אני, דמות וירטואלית

הבלוג כבר כמעט בן שנה, איזה קטע זה. איך מיזם קטן שלי הפך להיות חלק בלתי נפרד ממני, משהו שמתחבר ישירות אלי. הבנתי את זה ברגע שהתחילו להציג אותי בתור בלוגרית, "זאת מיראל שלנו, היא גם בלוגרית אופנה". בהתחלה זה היה קצת מוזר, במיוחד כשהתחילו לזהות אותי ברחוב, אחר כך כשזה חילחל קצת, התחלתי להנות מזה.

מה יותר כיף ממבט מבוייש עם חצי חיוך ברחוב שאומר "הי, זאת את!" ומה יותר כיף מאנשים שניגשים ושואלים "את פלאפל פאשן? אני קוראת קבועה ומאוד אוהבת את הבלוג" זה כל כך מחמם את הלב. זה האישור האולטימטיבי לכך שמה שאתה עושה הוא טוב ומעלה לאנשים חיוך על הפנים. אין הרגשה יותר טובה מזו.

אני מניחה שזה בערך השלב שבו אתם שואלים את עצמכם "מה היא רוצה?". אז, בנוסף לתגובות הנהדרות, המפרגנות והאוהבות ישנם מצבים מאוד מוזרים ואף מביכים. לאחרונה נדמה, שהעובדה שיש לי בלוג הופכת אותי לדמות. כן, רק דמות. הכי הרבה, דמות וירטואלית. העובדה הזאת מאפשרת לאנשים להגיד דברים חסרי טאקט לחלוטין שלא היו נאמרים בקול רם ופנים מול פנים טרום הבלוג. שאלות כמו "מה חשבת לעצמך שעשית ככה בשיער?" או "ככה בלוגרית אופנה מתלבשת כשהיא יוצאת החוצה?" וזה ממש לא משנה שיש לי שקית זבל ביד וסה"כ רציתי לזרוק אותה בפח האשפה הגדול שברחוב. לי אישית אין צורך לנעול נעלי עקב כשאני יורדת לזרוק זבל, אולי אני צריכה?

המדיה הוירטואלית הזאת מאפשרת לאנשים כל כך הרבה חופש פעולה וחופש ביטוי וזו הסיבה שאני כל כך מאוהבת בה. מה שאפשר להגיד על גבי דפי האינטרנט הוא לא תמיד משהו שאפשר להגיד לאנשים בפנים וזה נהדר. ברור לי שבעקבות הבלוג הזה אני הרבה יותר חשופה ואנשים מרגישים הרבה יותר חופשי להגיד לי את אשר על ליבם, גם אם זה ממש לא במקום. אני יודעת, אני צריכה לקחת את זה בחשבון. ועדיין, לפעמים זה פשוט "לא עובר טוב". כמו כל אחד אחר, גם לי יש ימים שחרא לי על הנשמה ולא בא לי לראות אנשים או לתקשר איתם. גם לי לא בא להתלבש מגניב לפעמים. בא לי ג'ינס, טי שרט, הוויאנס ולדרך. זה כל כך קשה להבין את זה? כי לי זה נראה ברור לחלוטין והכי הגיוני שיכול להיות. לפעמים, פשוט כואב לי הראש ומידי פעם יש לי צינון קל ואלרגיות בעונות מעבר וכל הפרצוף שלי אדום והעיניים שלי דומעות וממש לא מתאים לי להתאפר כשזה ככה. האם אני חייבת, כי יש לי "מוניטין" לשמר?

אולי אני צריכה עוד קצת זמן להתרגל ולהבין שככה זה. אולי אני עושה משהו לא נכון?

me

11.10.09

שלוש, ארבע ולעבודה!

אחרי סופשבוע ארוך במיוחד בו הצלחתי להתנתק לחלוטין מעבודה או מכל דבר אחר שדורש ממני מחוייבות כזאת או אחרת, ועשיתי רק דברים שגורמים לי לאושר ועושים לי טוב על הלב, זה נגמר. נגמרו החגים ובכלל נגמרה החגיגה ואין מה לעשות, חוזרים לעבודה.

מה לובשים לעבודה זה נושא שמעסיק אותי לא מעט. בתקופה האחרונה אחרי לא מעט תגובות לא אינטיליגנטיות במיוחד שקיבלתי במסדרונות הבניין, החלטתי סופית - אני לובשת רק מה שנח לי ורק מה שעושה לי טוב על הלב. כמו האאוטפיט הזה לדוגמא.

Photobucket

כמה שהוא נראה קרייריסטי ורציני, כך מדובר באאוטפיט פשוט ונח. חצאית עפרון שחורה מ ZARA, חולצה מכופתרת שחורה מלפני חמש שנים (אם לא יותר) מ CASTRO, נעליים כספות של Steve Madden שנרכשו לאחרונה. את הקלאץ' המדהים הזה קניתי בסיבוב שעשיתי עם חברה. הוא לא ממש קשור לאאוטפיט (אולי עם נעליים אחרות) אבל, הוא כל כך יפה שהחלטתי לצרף אותו גם כן לצילומים.

Photobucket

Photobucket

צילום: עינב קרן

אז שלוש, ארבע ולעבודה!

♥ המון תודה לעינב על שגילתה המון סבלנות בצילומים ובכלל.

שיהיה שבוע מוצלח לכולם!


9.10.09

פלסטיק ופלאפל

היום היה היום הראשון של "שוק הפלסטיק", הגעתי די מוקדם כי הייתי חייבת לזוז ולהתפנות לדברים אחרים. מתחם מועדון ה"בלוק" היה צפוף יותר מאשר בשוק הנעליים האחרון ("שופוני"). היו די הרבה דוכנים של כל מיני מעצבים צעירים וכמה חנויות כמו "ויטרינה", שאצלהם ראיתי כפכפי אצבע מעור עם דלעת וממש התלהבתי עד שמדדתי וגיליתי שמידה 37 גדולה עלי ומידה 36 קטנה עלי. אלו הם חיי... לא הצלחתי לצלם אותן, כי כל העולם ואישתו עמדו לו על הראש. ככה זה, לא פשוט להיות מטר וחצי.

Photobucket

הדוכן של "קלבה" היה הכי לוהט. חוצמזה, היו מלא טייצים וטוניקות מנומרות בכל מיני צבעים. אני כל כך אוהבת מנומר אבל, איכשהו, זה היה מוגזם מידי.

Photobucket

תומר בן יוסף (ואם אני טועה בשם, אז הוא אשם כי לא היה לו כרטיס ביקור) עשה צעיפים מכל מיני צבעים והדפסים שהיו מאוד רכים ונעימים.

זה מה שקיבלתי בגודי באג שאירגנו לבלוגריות

Photobucket

עכשיו, אני לא רוצה להשמע כפויית טובה או משהו כזה...וגם אין לי מושג מי עיצב/ה את השרשרת אבל, זו השרשרת הכי מכוערת שראיתי בחיים שלי. לא ראיתי אותה באף אחד מהדוכנים, אולי פספסתי. עדיין, מי שעיצב/ה את זה - תעשה/י חושבים עם עצמך. יתכן וזו הסיבה שאנשים מתאכזבים כל פעם מחדש משווקי המעצבים הצעירים למיניהם. כאילו באמת...
אהבתי את הקשת והיא נראת ממש חמוד עלי, הפאוצ'ון הקטן תמיד שימושי וגם העגילים חמודים. תודה!

וזה מה שלבשתי היום

Photobucket

תראו אותי עם העגילים הקלבתיים שלי! עכשיו יש לי שרשרת ועגילים של ה"קלבה" הלוהטת. אפשר לומר שאני מרחק נגיעה מקורבן אופנה.

החולצה שלי עם המטריושקה (כן, זה לא בבושקה!) נקנתה שנה שעברה ב"פשפש בלילה". היא של מעצבת כלשהי שהמוכר לא זכר להגיד את שמה כי הוא רק עזר לה בדוכן בזמן שהיא הלכה לשירותים (הוא דאג לעדכן אותי). בכל מקרה, אמורה להיות לה חנות בנחלת בנימין, אז אם מישהו ממכם מצליח לזהות למי היצירה יכולה להיות שייכת, אני אשמח לדעת.

ביריד פגשתי לראשונה את לובה ואת נעלולה שבכלל לא קלטתי שזו היא וחשבתי שזאת חברה של לובה "מהבית". רק אחרי שהלכתי הבנתי שזו הייתה נעלולה. מה שמחסור בשעות שינה עושה לאנשים. וזו התמונה היחידה שקלבה מרשה לי לפרסם.

Photobucket

סופ"ש נעים!

7.10.09

אין לי...אה, למי אכפת, יש פלסטיק!

סיפרתי לכם פעם שלמדתי הנדסת פלסטיקה? לא? טוב, אז למדתי הנדסת פלסטיקה בפקולטה להנדסה ב"שנקר". אחרי שנתיים של נוסחאות הזויות הבנתי שמהנדסת פלסטיקה אני לא אהיה, אולי בעיקר בגלל שזה לא איפשר שום ביטוי של יצירתיות. רוצה ליצור כיסא גן? קח חומר מסוג X במסה Y ודחיסות Z תעביר את כל הבלאגן באקסטרודר (אלוהים יודע למה אני זוכרת את זה) והופה! יש כיסא שמסוגל לשאת משקל של N. יותר מידי נעלמים? כך גם אני חשבתי.

תמיד ידעתי שפלסטיק זה משהו נחמד כזה. משהו מגניב אם יורשה לי להתבטא כמו פקאצה בת 14. באמת, כי מפלסטיק יוצרים דברים כל כך יפים, כל כך שימושיים, הוא עוטף אותנו מכל מקום ומכל כיוון.

מה אני הכי אוהבת מפלסטיק? שאלה מצויינת! אני אוהבת, לא בעצם לא, אני חולה על ...מתה על...לא יכולה לחיות בלי והלוואי ויכולתי לחיות רק עם ....




כן, גבירותי ורבותי כפכפים!
לו רק היה אפשר להתחתן בהן....

מיטב המוחות היצירתיים עבדו קשה מאוד בשביל שכולנו נוכל להנות קצת מ"פלסטיק". אז בואו (בואו בהמוניכם!) לשוק הפלסטיק שיתקיים בסופ"ש הקרוב.

9/10 שישי 11:00-19:00
10/10 שבת 11:00-21:00

מועדון "הבלוק" , רח' דוד חכמי 35, ת"א.
http://www.telavivcity.com//pages/plastik10/plastik9.htm

רוצים עוד פלסטיק? בטח רוצים! אז אולי נשמע מה יש לדנה להגיד על פלסטיק? בטח נשמע!
פשוט לוחצים כאן!

6.10.09

אחוות המכנסיים - חלק שני ואחרון (בתקווה)

אז אתמול הלכתי לסנטר, מכנסיים קרועות למוות בתיק, נכנסתי ל"טופשופ" ואמרתי לעצמי - "מיראל, את הולכת לספר מה קרה, בלי דרמה, בלי קול מתנשא, אם הם יגידו משהו מגעיל...תמצאי דרך לנקום על כך שחצי רמת אביב ראו לך את התחת (עם התחתונים הוורודות שגם אותן קנית באותה החנות)".

הגעתי לדלפק, ביקשתי אחמ"ש קיבלתי, מנהלת חנות חייכנית עם קרדיגן הורס. סיפרתי לה שקניתי לפני חודש מכנס שהתנהג ממש יפה. בכל זאת, ישבתי איתו, הלכתי איתו ואפילו באולינג שיחקתי והנה בוקר יום שישי, ריצפה חלקה, פיסוק לא גדול במיוחד ו...**שולפת את הראיות מהתיק** זה מה שקרה.

הלסת של החבובית נשמטה והיא אומרת לי: "אמא'לה, תביא לפה את המכנס ולכי תבחרי משהו אחר!"

אני בשוק, אני בהלם, אני המומה לגמרי. כי אם לא איכות אז ברור ששירות לפנים! אז בחרתי את זה:

Photobucket

Photobucket

רק בצבע הזה:

Photobucket

וזה מהמם.

סוג של חוויה מתקנת, עלי להודות. אולי אפקט ההפתעה הוא חלק מזה כיוון, שבהחלט לא ציפיתי לתגובה כזו נעימה. יחד עם זאת, יצאתי עם חיוך וזה אומר הכל.

רק שלא יתפורר לי לחתיכות בטעות (שוב)...

5.10.09

Modest Girl

Photobucket

Photobucket

Neiman Marcus




Christian Louboutin

Zebra Tall Boot

Price: 2,435 $

It's not like I'm asking much...I mean my B-day is 3 months so..
.

4.10.09

אחוות המכנסיים

בערך לפני שלושה שבועות הלכתי לחפש הרפתקאות בסנטר (האמת לא זוכרת בשביל מה הייתי שם, כנראה סתם to walk something off), הגעתי ל"טופשופ" ובדיוק היה סייל של פריטים אחרונים, משהו כמו 50% הנחה. הדבר היחיד שהצלחתי להתמודד איתו היו מכנסי כותנה אפורים, גזרת סקיני, משהו מאוד פשוט. לצערי הרב, כל שמלות הבלון החמדמדות האלה שהיו ב"טופשופ" בקיץ האחרון, ממש לא נראות טוב עלי. אולי כי אני בת מאה בעוד שלושה חודשים...

Photobucket
אלה המכנסיים, אני נראת כמו סלקטורית בנתב"ג. וזה אלעד שאותו אנחנו אוהבים מאוד מאוד הוא גם בסיסט בלהקת "The Fading". וזה בכלל משחק באולינג של שיכורים - פרטים בהמשך.
פחות או יותר באותו הזמן, שאלה אותי יעל, האם קרו לי פדיחות מזעזעות כאלה של גיל ההתבגרות לטובת כתבה שהיא עבדה עליה (שניתן לקרא אותה כאן). חשבתי וחשבתי, וואלה לא. באמת שלא קרו לי הדברים המביכים האלה. אולי קרו, אבל אני ממש לא מחשיבה אותם לכאלה כיוון שיצאתי מהם "בזול" או שהפכתי את כל הסיפור לבדיחה.

יום שישי האחרון בבוקר, אחרי ערב צוות משעשע במיוחד (אגב, אם שותים, משחקים באולינג, תנסו.) בן זוגי ואני החלטנו ללכת לבית הקפה שבו אנחנו אוהבים את ארוחות הבוקר, להתפנק על זוגית ורק אז להתחיל בסידורים ועניינים של מכון כושר ו"אני לא יודעת למה, אבל אני חייבת לקנות בגד ים...נו!". אז הלכנו, וממש אחרי הקספומט תכננו להכנס לבית הקפה וממש אז החלקתי כאילו שמדובר בבלרינה שבדיוק עשתה הסבה מקצועית להחלקה אומנותית על הקרח. עד פה הכל בסדר, חבר שלי תפס אותי בחצי הדרך, שריטה קטנה על הלחי כי ניסיתי להציל את משקפי השמש מנפילה, הכל בסדר...באמת.

עד שקמתי והתארגנתי והרגשתי שמשהו לא כמו שהוא היה קודם. כגיליתי מה זה היה, ממש רציתי להתקשר ליעל ולצעוק "אל תפרסמי עוד את הכתבה יש לי משהו!!!!!" אבל זה היה מאוחר מידי. המכנסיים מ"טופשופ" נקרעו לאורך כל הישבן (נשתמש במילים עדינות) ולאורך כל רגל ימין...

איך הולכים עם זה ולאן? לבית קפה ככה? בדיוק ביום שבו בחרתי בתחתונים ורודים בצבע בזוקה? חבר שלי החליט שהוא הולך אחרי וככה לא יראו עד שנגיע הביתה ואני אחליף, זה היה קורע מצחוק, באמת שכבר הרבה זמן לא צחקתי ככה. אחרי דקה וחצי של מישהו משתרך אחרי ומכוון אותי נזכרתי שיש לי חולצה ארוכה בתיק, קשרתי אותה על מותניי, הגענו הביתה ולג'ינס ומשם הכל המשיך כרגיל.

אז תודה ל"טופשופ" על חוויה בלתי נשכחת של מכנסיים (שלבשתי במשך שלושה שבועות בלבד) שאחרי 50% הנחה עולות כמו מממ..נעליים בחלק מהמקומות? ועדיין לא מצליחים למנוע פדיחות מסוג זה לבנות ישראל התמימות, אהההמ אהההמ. לא, זה לא בגלל התחת הגדול שלי (לפחות הפעם לא..).

מפרק הירך כואב לי בטירוף ויש לי כל כוונה לגשת לסניף ולנסות לקבל תשובה על השאלה הבאה: איך, איך מכנסיים חדשים נקרעים בצורה כל כך מזעזעת כתוצאה ממעידה קטנה? הרי ברור שעם כל זוג מכנסיים אחר זה לא היה קורה, אז איך? המחיר לא אמור לשקף איכות? או שאני הוזה?

1.10.09

I LIKE ME PREPPY

באמצע ספטמבר לקארין התחשק לעבור למראה ה - PREPPY. האמת שזה הצליח לה ואני אישית מאוד מתחברת ללוק הזה.

Photobucket

jak&lil

אני מודה, שחולצה מכופתרת ומפוספסת לבן ותכלת יש לי, היא אפילו וינטאג' ואני חורשת עליה לא מעט עם שילובים שונים של חצאיות ומכנסי כותנה. כיוון, שחבר שלי מנגן לי על זה שהוא שונא את החולצה הזאת וגם אמא שלי התחילה לשאול שאלות בסגנון של "מה, אין לך בגדים יותר? תרמת הכל לויצ"ו ורק החולצה של אבא מהסבנטיז נשארה לך בארון?", החלטתי לחפש אלטרנטיבות. נתקלתי בלוק הזה של ZARA מהעונה הנוכחית (נוכחית בחנויות, לי חם, סתם שתדעו).

Photobucket
זו החולצה המהממת שהייתה פעם של אבא

Photobucket

zara

הג'קט הוא זה שעושה את הלוק ואותו אני הכי לא מחבבת. לא הייתי לובשת ג'קט כזה אלא אם כן, נדרשתי ללבוש אותו או משהו כזה. רק, מי בדיוק ידרוש ממני כזה דבר? אני שוקלת לשלב לוק דומה לזה עם ג'קט קצת יותר מעניין וצבעוני, שתואם יותר את ה"אני" שלי, אבל אז זה כבר לא יהיה כל כך PREPPY....דילמות. קשים הם חייה של בחורה שרק רוצה להראות טוב. קשים מאוד.

LinkWithin

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...