31.5.10

מעדכנת

לא עידכנתי ארבעה ימים. זה נחשב להרבה או שזה בסדר? האמת היא, שהעסקתי את עצמי בשאלה הזו לא מעט. בכל פעם שהייתי זקוקה לפסק זמן בגלל עבודה או בגלל לימודים, הייתי מרגישה אשמה שזה כבר כמה ימים שלא העלתי פוסט חדש. כך אני מרגישה גם היום. באופן מפתיע, נתקלתי בכמה וכמה כתבות ופוסטים בנושא של בלוגרים ובכלל. האם אנחנו הבלוגרים לחוצים לעדכן מידי יום, שכן אם לא נעשה כך, לא יקראו אותנו יותר?

סוגיה מאוד מעניינת בעיני, משום שאני באופן אישי לא ממש מצליחה לעקוב אחרי בלוגים שמתעדכנים מידי יום ולפעמים גם כמה פעמים ביום. הרי מי מאיתנו יושב כל היום מול המחשב ורק מחכה לעדכון כדי שיהיה משהו חדש לקרוא? אני מאמינה שכולנו נמצאים בעבודה, בלימודים או אפילו, שומו שמיים, מחוץ לבית בלי wifi זמין. אני קוראת המון בלוגים, מהארץ ומהעולם ולא רק בתחום האופנה והלייף סטייל. אני משתדלת פעם ביום לעשות את "הסיבוב בלוגים" הקבוע שלי אבל לצערי, זה לא תמיד מתאפשר.

לאחר שקראתי קצת על הנושא ועל תחושותיהם של בלוגרים אחרים לגבי הסוגייה הזו, באמת תהיתי ביני לבין עצמי ועכשיו גם ביני לבינכם, מהו פשר המרדף אחרי הפוסט? לא יתא לי להכיר בלוגר שלא נהנה לעדכן את הבלוג שלו, זה נראה לי מתבקש וברור. יחד עם זאת, החשש התמידי מפני איבוד הקוראים בגלל עדכון אחד פחות מידי או מאוחר מידי מורגש. החשש הנוסף, שלפחות נדמה שהוא קיים, הוא לא רק מפני אובדן הקוראים אלא, אולי גם מפני איבוד העניין בבלוג מצידן של חברות היח"צ השונות. למה זה מפחיד? כי לא יהיה על מה לעדכן, כי לא יהיו ארועים להגיע אליהם, כי לא יהיו פרי-ביז. חשש מאוד מטופש בעיני, כי מאיתנו שפתח בלוג יודע, שהחברות היח"צ לא מתקשרות ולא מצלצלות בדלת מהפוסט הראשון. אז מה עשינו עד שמישהו פנה אלינו והזמין אותנו להשתתף באירוע זה או אחר? צילמנו, טעמנו, חלקנו את מחשבותינו ואת מה שהיה על ליבנו. אז ממה יש לחשוש בעצם?

שלא לדבר על מקרים בהם בלוגרים זוכים לביקורת שלילית על כך שטסו לחופשה או פשוט לקחו כמה ימים – שבוע חופש ולא עדכנו. הביקורת השלילית הזאת והתגובות הקשות בדרך כלל מגיעות ממי שנהוג לכנות אותו "טרול" בהגה הבלוגוספירית/פורומית/אינטרנטית. מה לעשות של"טרולים" האלה לרב יש אצבע קלה על המקלדת והם מרשים לעצמם להכנס באמ-אמא שלנו, הלוגרים שחופשה. במקרים אחרים שיצא לי להתקל בהם, כמו למשל מקרה מצער כלשהו בסביבתו הקרובה של הבלוגר שדורש ממנו להעדר מהבלוגוספירה לתקופה – היה דווקא פירגון והרבה הבנה ואהבה. מוזר, זה בסדר לשבת שבעה אבל לא ללמוד לבחינה?

מה אתם חושבים?

הרהורים לחוד ומעשים לחוד, אז בשביל שלא תחשבו שבארבעת הימים האחרונים ישבתי רגל על רגל ומידי פעם עשיתי גם בטן גב, הנה כמה חידושים חמודים שנכנסו לבלוג. הראשון הוא הפייבקון הקטנטן שניתן לראות אותו ליד כתובת הבלוג בשורת הכתובת של הדפדפן. לצערי, כרגע יראו אותו משתמשי אקספלורר בלבד. אם אתם משתמשי Firefox, כי יש שם Add-ons מגניבים במיוחד שעושים את החיים קלים ונעימים – לא תראו הפלאפל בפיתה הקטן שלי, לפחות בינתיים לא. אם אתם נמנים עם קבוצת האנשים שלקראו את השורות הנ"ל ואמרו "מה נסגר עם הבחורה?" אז תסתכלו למעלה! שם, נו! בפינה השמאלית של הדפדפן, איפה שהקשתם את הכתובת של הבלוג! יש שם פיתה קטנה עם פלאפל! בחיי! עוד משהו קטן וטוב, הוא כפתור ה – Share שלי. אהבתם? תחלקו עם כולם בטוויטר או בפייס. מה שבא לכם.


מהיכרותי עם הבלוגוספירה חשוב לי להדגיש, שפוסט זה הוא הרהורים שהועלו על הכתב ואין פה כוונה ישירה לבלוגר זה או אחר. מי שקרא וגם הבין, יבין שאולי גם מתחתי ביקורת על עצמי ולא על דמות וירטואלית אחרת באשר היא.

שיהיה לנו המשך שבוע טוב ואם אפשר בלי חוויות ימיות כאלו או אחרות ☺

11 תגובות :

  1. מזמן הפסקתי לחוש אשמה כשאני לא מעדכנת כמה ימים. אולי זה כי אצלי, הרבה פעמים הימים מתארכים לשבועות וחודשים.
    ניחא.
    בכל אופן, לגבי ההתעדכנות אצל האחרים - אני ממש משועבדת לבלובלובינ' ברמה שזה הופך לטרחה, ולו רק כי אני יודעת שאם לא אבדוק לפחות פעם ביום, יום למחרת יהיה לי משהו מפחיד כמו:
    "142 new posts"
    סיפור אמיתי, ד"א.

    השבמחק
  2. אני לצערי כל כך עסוקה (העיקר זה בדברים טובים!) שלפעמים אני מעדכנת רק אחרי 10 ימים אם לא יותר..
    פתחתי את הבלוג כדי להנות ממנו, ולא להרגיש לחץ או צורך להעלות פוסט כשאין זמן... במצב כזה הבלוג רק יעיק עליי ואני לא אוכל להנות ממנו.
    אני מאמינה שמי שאוהב לקרוא בבלוג שלי, יגיע ויקרא גם אם לא אפרסם כל יום, וגם לא כל ארבעה ימים.
    שרונה

    השבמחק
  3. בעיה ידועה ומוכרת.... האמת שמאז שהתחלתי ללמוד אני מעדכנת פחות ממה שהייתי רוצה וגם קוראת פחות את הבלוגים שהייתי רוצה...
    אולי בקיץ יהיה לי זמן לפצות על כך...

    בכל אופן בובה, את מאה אחוז!

    השבמחק
  4. אני ממש מתחברת למה שכתבת. פעמים רבות קורה לי שכשעוברים יומיים שלושה מהעדכון האחרון אני מתחילה להלחץ ומנסה לחשוב על עדכון חדש לבלוג ולהעלות אותו כמה שיותר מהר.
    מצד שני ישנה לגיטימציה מסויימת לחשש הזה- ניתן להבחין שהבלוגים הפופולריים ביותר- בעיקר בחו"ל, שייכים בעיקר לכאלו שמעדכנות מדי יום. כמובן שיש יוצאי מן הכלל, אבל אני מתייחסת כרגע לרוב...

    השבמחק
  5. זהו נושא שאני תוהה לגביו רבות וטרם גיבשתי לעצמי תשובה. ברור שמאז שהתחלתי את הבלוג העברי שלי, הבלוג האנגלי שתמיד היה מוצף קוראים מעודכן לעיתים רחוקות מאד (פעם בשבועיים להערכתי) וסובל מירידה חדה בקוראים. מצד שני, מאחר ואני בתקופת יובש יצירתי אין לי הרבה מה לעדכן בו ממילא (הוא מוקדש למלאכת יד) אז מצבו הכללי בכי רע.

    בכל מקרה, אתמול ניסיתי לחשוב מהם הבלוגים שאני באמת נהנית לקרוא (להבדיל מלהסתכל על התמונות ולברוח) ושלך הוא בין הבודדים (ואני מתכוונת בודדים מאד) שעונה על ההגדרה. אז הנה!

    השבמחק
  6. אני מאמינה שאחד החוקים לבלוג מצליח זה עידכונים קבועים וכמובן בתדירות גבוהה. כל פעם שהקורא נכנס הוא מופתע לטובה לגלות משהו חדש וזו הדרך שבה אני נוהגת.
    אבל בחיים לא הכל מסתדר תמיד לפי מה שאנחנו רוצים ואני בחיים לא אוותר על חוויה אמיתית או אפסיד משהו בחיים האמיתיים בגלל שאני רוצה לכתוב פוסט. משתדלת למצוא זמן להכל.

    בשנה שעברה נעלמתי מהבלוג ליותר משבוע כי טסתי לסין וזה עבר בשלום! ניראה לי שאת ממש בסדר. תמיד כיף לעבור אצלך בבלוג, גם אם לא כתבת 4 ימים. כך יש למה לחכות!

    השבמחק
  7. אני בתור קוראת למרות שיש לי אפשרות כל יום לקרוא בלוגים ואני נמצאת כל יום מול מחשב, בערך כבר למדתי לדעת מי מעדכן כל יום ומי פעם בכמה ימים.
    אני לא חושבת שאי עדכון של 4 ימים או שבוע גורר איבוד קוראים.
    ברור שנחמד לקרוא כל יום פוסט חדש אך לא צריך להגזים, אני בעד עדכונים של פעם בשבוע או יותר.
    אם העדכונים הם פעם בשבועיים או מעל אז בהחלט ניתן לאבד קוראים.

    השבמחק
  8. אחלה פוסט! אני חושבת שקודם כל תמיד צריך לזכור לשם מה פותחים את הבלוג מלכתחילה- בשביל עצמנו, בשביל הקוראים, בשביל לחלוק או בשביל לפרוק... יכול להיות שעם הזמן מה ש"מניע" את הבלוג זה כל המרכיבים האלה ביחד ואני לגמרי יכולה להבין את הלחץ שאת כותבת עליו, אבל נראה לי שמי שקורא את הבלוג ומכיר אותך דרכו, צריך לדעת ולהבין מלכתחילה שאת לא רק בלוגרית - את גם סטודנטית וגם עובדת. וזה לגמרי בסדר גמור לא לעדכן כמה ימים, גם אם את עושה בטן-גב בים או יושבת רגל על רגל. מי שמכיר (ואוהב) את הבלוג שלך, כמוני,יחזור ויבקר בו שוב אפילו אם לא עידכנת - שומו שמיים - ארבעה ימים. נשיקות והמשך שבוע מוצלח:)

    השבמחק
  9. שאלה מעניינת שמעולם לא נתתי עליה את הדעת. העדכונים שלי יחסית תכופים, אבל זה מעולם לא נבע מחשש לאבד קוראים. כיוון שהבלוג שלי הוא בעיקר בשבילי (הקוראים הם בונוס בהחלט, אבל כשפתחתי את הבלוג בכלל לא חשבתי שיהיו לי כאלה), גם העדכונים מותאמים לי אישית, והם אף פעם לא מופיעים כחלק ממנגנון הישרדות שכופה עלי ריבוי פוסטים ויהי מה.

    השבמחק
  10. תודה רבה לכולן על התגובות. תודה על הפירגון ועל שהקדשתן מזמנכן לכתוב תגובה ☺

    אוהבת כל אחת מכן!

    מיראל

    השבמחק
  11. שאלה טובה.
    אני מתחבטת בה רבות, יוצא לי הרבה פעמים להרגיש יסורי מצפון על כך שאני לא מעדכנת את הבלוג מספיק (בממוצע פוסט לשבוע). מצד שני החלטתי שאני לא מוכנה להתפשר על האיכות של הפוסטים, אז אני מעדיפה להעלות פחות פוסטים אבל שאני אהיה שלמה אתם (מבחינת התמונות והמלל).
    אני מאמינה שמי שהתחבר לבלוג לא יעזוב אותו רק בגלל שהוא מתעדכן בתדירות נמוכה.

    השבמחק

LinkWithin

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...