17.5.10

Sniff Sniff

נראה שלקחתי לי קצת פסק זמן, האמת שלא ממש נחתי אבל מה שבטוח הוא, שעשיתי דברים כיפיים במיוחד. טיילתי בסופ"ש, נפגשתי עם חברים ועם חברים לעבודה והיה מהמם. כל הכיף הזה התחיל כבר ביום רביעי כשמצאתי את עצמי שוב בלאונצ' העיסקי של מלון פלאזה בעזריאלי. מה אני אגיד לכם, האירועים היח"צנים הכי טובים מתרחשים (לרב) שם. הפעם הגעתי לאירוע של חברת callperfume שמאוד ריגש את אמא שלי – לקוחה נאמנה עוד משנת 1998 כשהם רק התחילו וההזמנות היו נעשות באמצעות ז'ורנל שהיה נשלח הביתה וקו טלפון. קטע. עשיתי אפילו בדיקת הסנפות של ריחות מרוכזים ועכשיו אני יודעת שאני נמשכת לקבוצת ה – musk והפרחוניים. מממ...לא הופתעתי ☺

Photobucket

גליה מסבירה לנו בחן רב על בשמים, ריחות, זיכרונות ומה שבינהם

האמת שהיחס שלי לבשמים לא מורכב במיוחד ואף פשוט. יש לי חיבה עזה לבשמים שמזכירים לי דברים, כי הרי אנחנו זוכרים ריחות. אני אוהבת וזוכרת את כל הבשמים שאמא שלי השתמשה בהם החל מאמצע שנות ה – 80, גם את אלו של אבא שלי. אני זוכרת את הבושם של "האהוב הראשון" שלי ואת הבשמים של החברות הקרובות שלי. כשאני מנסה בושם חדש, יש לי שיטה לדעת שזה זה: אני מתיזה ממנו על כף היד (לא על הזרוע, כי זה לא אותו הדבר) ומריחה. אם השמעתי את הצליל "מממממ..." ועשיתי פרצוף של חתול סקוטי שהרגע סיים מנה גדושה של סלמון משמע, שהבושם הזה צריך להיות שלי.

זה בדיוק מה שקרה כשנכנסתי לסניף של SEPHORA בפריז, עשיתי את השופינג שלי ובסיומו זכיתי בדוגמית של Midnight Poison של Dior (שהגיעה לארץ חצי שנה אחרי...). יצאתי מהחנות, פתחתי את הדוגמית והרחתי. קרה בדיוק מה שתיארתי קודם ואז פשוט חזרתי לחנות ורכשתי. עד שהוא הגיעה לארץ, כבר נגמר לי וחידשתי שוב את המלאי.


Photobucket

אני עושה פפאראצי לשני ההורסת (צילום: אודליה)

Photobucket

אחלה נוף (צילום: שני ספיבק)


אף פעם לא קרה שעשיתי סיפור מ"מה התכוונו להגיד כשרקחו את הבושם" אל מול מה שיצא להם באמת ולכן, אני מרגישה שזה מאוד קשה (לי) להעביר ביקורת זו או אחרת על בשמים. זה שאני אהבתי ממש לא אומר שכולן יאהבו וההפך. בושם הוא בהכרח משהו אינדיווידואלי וזה מקסים בעיני שבאנגלית אומרים "ללבוש בושם" (to wear a perfume), ממש כמו בגד. הבשמים שלנו משתנים יחד איתנו כשאנחנו מתבגרים אנחנו בוחרים בשמים אחרים מאלו שבחרנו כשהיינו צעירים. האמת שכל שינוי הכי קטן, עלול לשנות את הדרך בה הבושם מתקבל על הגוף שלנו (דיאטה, עישון, הריון).

הבושם שקיבלתי מתנה (כולן קיבלו...) באותו האירוע הוא Rock 'n Rose של Valentino. הבושם הוא בעצם מחווה למעצב העל שלאחרונה פרש ואינו משמש כמעצב פעיל בבית האופנה הנושא את שמו. מהאריזה שלו דווקא לא התרשמתי כל כך, אפילו שזה ממש נחמד שאפשר להוריד את הכיסוי תחרה ולהשתמש בו ככיסוי שאוסף את פקעת השיער (עוד לא ניסיתי). כשהגעתי הביתה והרחתי אותו, דווקא חיבבתי אותו. הוא פרחוני, מאסקי (musk), קליל ויומיומי. הסביבה גם השמיעה קולות של שביעות רצון.



Photobucket










רק שתדעו, שרצוי להתיז את הבושם באזור הטבור – גם כי מדובר באזור אסטרטגי שיפיץ את הריח במהלך כל היום וגם, כי זה לא איזור חשוף לשמש (או לפחות כך אני מקווה) וכך, לא ייווצרו פגעי פיגמנטציה.



המשך שבוע מבושם ☺

בהמשך השבוע, עוד פוסטים מהדברים הכיפיים שעשיתי לאחרונה.

8 תגובות :

  1. פוסט מקסים, למרות שאני באופן אישי שייכת לאסכולה השמרנית יותר- של אלה ש"נדבקים לבושם אחד שמריח עליהם טוב ונשארים איתו עד הקבר"..מכירה את אלו? (:

    השבמחק
  2. תודה על הטיפ. ממליצה על הבושם גם כרכישה או שזו רק מתנה חמודה?
    בכל אופן תתחדשי, נשמע מגניב לעלה כל האירועים האלה.

    השבמחק
  3. בפופיק?? על זה עוד אף פעם לא שמעתי. אאמץ בהקדם!

    השבמחק
  4. revital - מכירה לגמרי! אני גם לא מרבה להחליף בשמים, יש לי את השניים-שלושה הקבועים והאהובים ומידי פעם יוצא שאני מתאהבת בבושם חדש.

    michalooshla - אני ממליצה להסניף את הבושם ולהחליט. הוא מאוד מתאים ליומיום ולקיץ.
    הארועים האלה ברובם כייפים באמת, יש כאלה שפחות ☺

    איפי - אמצי לך בכיף! ☺

    השבמחק
  5. איזה אירוע שווה, אני מקנאה!
    תמשיכי לעשות חיים :)
    שרונה

    השבמחק
  6. תמונות יפות! באסה שלא יכולתי להגיע בגלל העבודה...

    השבמחק
  7. אנונימי - K

    שרונה - אני רוצה לראות אותך יותר בארועים! אחד לא הספיק לי!

    standing - באמת באסה! מקווה שבקרוב אראה אותך בארוע כזה או אחר :)

    השבמחק