29.11.10

ברונכיטיס או - היום שבו ראיתי את עצמי באושרי כהן

מי שעוקב אחרי באחת מהרשתות החברתיות בהן אני מתגוררת, בודאי יודע שאני חולה, גוססת, מתה, טפו טפו טפו. אז כן, אחרי שבוע ארוך מאוד בו משכתי וגררתי את עצמי לעבודה ולאיפה שצריך בגלל עומסים ולחצים כאלה ואחרים, התברר שגם משכתי וגררתי איתי חיידק מעצבן במיוחד עוד מיום שני שעבר. הנבלה לא ויתר, והפך את עצמו מסתם עוד שפעת לברונכיטיס. או במילותיה של הרופאה: "מזל טוב מיראלצ'וק, יש לך ברונכיטיס!". האישה, קסם.

קצת לפני יום חמישי, בו חזרתי לביתי ולא הצלחתי לדבר מילה, רכשתי פלאטס בצבע ניוד של סטיב מאדן. היה מאוד קשה להשיג אותן בניוד במידה שלי (או בכל מידה אחרת למען האמת) ומתברר שהמוכר היה מאושר יותר ממני שנמצאה קונה לזוג הבודד שלו - "ככה לא ישאלו אותי אם יש במידה שלהם, כי אין!" . כאן רואים אותי, מתמוגגת מאושר...עדיין מסוגלת לדבר קצת.

Photobucket


שתדעו לכם שזה ממש לא קל להיות בבית זה היום הרביעי והיד עוד נטויה. החיים שלי מורכבים מהרבה שהייה במיטה, קריאת ספרים, קריאת מגזינים, אינטרנט, טי וי וזהו בערך. אה ואנטיביוטיקה. אני די מופתעת באופן כללי שהחיידק הזה השתלט לי על החיים בצורה כזאת וזה דווקא מביא אותי לחשוב. כן, זה גורם לי לחשוב כבר כמה ימים על החיים שלי ואיך אני חיה אותם, האם אני מרוצה מהם? או מה קרה לי בעצם?


Photobucket

Kleenex my New Bestie

Photobucket

תכירו את המוס שלי, אני אשמח אם תציעו שמות עבורו.


אז אחרי שחשבתי לעצמי מחשבות על עצמי ועל חיי ועל חייהם של חבריי וכיצד הם שונים מחיי שלי. האם זה טוב? האם זה רע? הגיע הראיון של אושרי כהן ל'רייטינג' (אני הכי 'פטאט, פטאט, פטאט!' בערך כמו ה'גרושה, גרושה, גרושה' של מיקי בוגנים על אורנה דץ כשהשניה עשתה קעקוע). קראתי את הראיון ולשניה וחצי התמוגגתי מכך שאני לא היחידה שמאוכזבת קשות מהאנושות, אני לא היחידה שלא מעוניינת להביא ילדים לעולם הזה ולקבל את האחריות על הרס של נשמה טהורה נוספת ע"י העולם הדוחה הזה שאנחנו חיים בו, אני לא היחידה שתאמץ כלבלב כשתרצה לטפל במישהו ואני לא היחידה שחושבת שכולם חרא חוץ מאלה ש(עוד)לא. אבל אז, נזכרתי שכבר הרבה שנים שלא לקחתי אנטיביוטיקה ולחלוטין שכחתי איזה כח יש לה - לגרום לי לראות את עצמי באושרי כהן. היש יותר סחי מזה? אנטיביוטיקה לא אמורה לעשות את ההפך? נורא מבלבל.

הנה משהו שעושה לי שמח בלב כבר כמה ימים, הטאפיצ'קי* החדשות שלי שקיבלתי מתנה מ'גאפ'. היש חמוד יותר מזה? אני נכנסת איתן גם למיטה לפעמים, מודה. נעים לי.


Photobucket

*טאפיצ'קי - נעלי בית ברוסית


איחולי בריאות לכל החולים ואני יודעת שיש עוד כמה כמוני.

12 תגובות :

  1. תרגישי טוב ו.. פיליפ! הוא נראה לי אנגלי..

    השבמחק
  2. כמי שסדקה צלע בהתקף ברונכיט, אני יכולה רק להציע את תנחומיי.

    ובנוגע למוס, אני מציעה מוסקוביץ' על שם רופא הילדים שלי, ד"ר מוסקוביץ'.

    השבמחק
  3. רק בריאות והניוד הורסות! תתחדשי :)

    השבמחק
  4. אוי, מסכנונת, תרגישי טוב! העיקר שיש לך נעליים מהממות!

    השבמחק
  5. תודה רבה לכולכן על איחולי הבריאות, אני זקוקה להם :) פיליפ ומוסקוביץ' ישקלו בכובד ראש וההחלטה הסופית תתפרסם כאן בבלוג.

    :))

    השבמחק
  6. לנו יש מוס בשם מוסי. אכן, נדוש..

    השבמחק
  7. קודם כל תרגישי טוב והחלמה מהירה
    השם שאני ציעה לאיל שלך הוא לואיס. ניסיתי ללמד את בעלי הצבא הישראלי להגיד לוס ברוסית (שכן מוס זה לוס ברוסית) וזה הכי קרוב שהוא הגיע
    לואיס

    השבמחק
  8. לכבוד מה נתנו לך גאפ את המתנה השווה ביותר..??

    פלאטס מעולות ויפות!!

    השבמחק
  9. Katy - מוסי המוס זה לא רע בכלל!

    אלה - לואיס עושה לי קונוטציות ללואיס ממחוברים. אני כל כך גרועה...

    אנונימי - קיבלתי את נעלי הבית במתנה בהצגת קולקציית החורף של גאפ. הפלאסט של סטיב אמדן והן נרכשו במיטב כספי ☺

    השבמחק
  10. יו מיראל קרעת אותי בפוסט הזה.
    כנראה שמצבך היה באמת רע אם הצלחת לראות את עצמך באושרי כהן חחח.
    התגובה באיחור, אז אני כבר יודעת את סוף הסיפור (שנפתרת מהחיידק המאדרפאקר) וטוב שכך, אני שמחה שאת עכשיו מרגישה טוב.
    נשיקות!!

    השבמחק
  11. נגה, את לא מבינה כמה נורא המצב היה ☺ חחח באמת הזוי. תודה רבה!

    השבמחק