29.3.10

חג פסח שמח ופורח!

חג פסח שמח ופורח!


שבחג הזה נהיה ככה:


ולא ככה:



26.3.10

אז מה בתיק?

כל הפרחוני הזה בחנויות ובכלל, מסביב עושה לי חשק לפרחים. האמת, שאני לא בטוחה שבא לי ללבוש אותם אבל בא לי להריח אותם. אני ממש כמו ג'אנקי, מכורה להסנפת פרחים.

Photobucket


האמת שגם לא הייתי מתנגדת לפלאטס של שאנל. כל כך פרחי וכל כך חמוד גם יחד.


היום נכנסתי לאתק של Irregular Choice לשטוף קצת ת'עיניים ולראות את כל הדברים היפים ש"שופרא" בטח לא יביאו. האמת שיש להם יציאות כאלה חמודות, שאני כל פעם מחדש חוטפת מהם כאב שיניים מרב שזה סכריני ומתוק. האאוטפיט הזה הוא בהחלט משהו שלא הייתי מתנגדת ללבוש ולגרור אחרי מבטים של "מה נסגר עם בחורה? היא יכלה להעמיס על עצמה עוד משהו?" האמת היא, שאני די רגילה לזה, אז לא אכפת לי.

Photobucket

נעליים, תיק, קרדיגן Irregular Choice, ג'ינס ועגילים רנדומליים, משקפיים בטסי ג'ונסון.

ואם כבר במתיקות עסקינן אז איך אפשר בלי עוגי פלצת?

Photobucket

נעליים Irregular Choice, ג'ינס TopShop, שעון G-Shock, חולצה עם הדפס אוזניות Blueinc, לק טורקיזי Hot Topic


הנה משהו סכריני שאני רכשתי לאחרונה - בובת M&M's! (חמישה שקלים בשוק הפשפשים)



Photobucket



I M&M's


משהו שתמיד אהבתי ואף פעם לא עשיתי, הוא מדורי ה"מה בתיק?" למיניהם שרואים גם בבלוגים אחרים וגם במגזינים שונים. ב"לאישה" האחרון (זה עם הגב הערום של בר רפאלי בשער) מראים לנו מה יש בתיקים של גילת אנקורי, שלי גפני ודנה פרימן. יש מצב שפיספסתי ויש שם עוד מישהו, אבל זה מה שעניין אותי. אני חייבת לציין, שממש אהבתי את זה שלגילת אנקורי יש משקפי שמש של ברברי ובמיוחד אהבתי את התיק של דנה פרימן ותכולתו כיוון שהתכולה די דומה לשלי. אז החלטתי לפתוח במסורת חדשה, בה אציג את תכולת התיק שלי כל פעם שאחליף תיק. אל חשש, זה קורה לעיתים קרובות! אז קבלו אותו, ה"מה בתיק...שלי!"



Photobucket


קצת פרטים:

תיק שחור של אקססורייז
תיק איפור סגול של YSL
תיק תרופות/עזרה ראשונה קטנטן שנרכש לפני כשש שנים ב"ביג טום" ומכיל מפלסטרים צבעוניים מפריז ועד לכדורי המיגרנה שלי.
משקפי שמש של ברברי
משקפי ראיה גיקיות
ארנק של Looka שחור + ורוד שקיבלתה מתנה ליומולדת שעבר.
יומן זהוב של Nine West (אני הוספתי את המדבקה של הלו קיטי) ויש לו גם עט זהוב.
סיגריות פרלמיינט לייט קצר + מצית (הפחתתי בכמות!)
מגזין Glamour של חודש מרץ
ספר ארכיאולוגיה של הידע - מישל פוקו (פוקו היה חושב שזה מאוד פוסט-מודרני מצידי להסתובב בתיק עם מגזין אופנה והספר שלו גם יחד).
בגזרת האיפור אפשר לראות שיש לי פטיש לליפ גלוסים למיניהם: לאבלו בטעם תות עם גוון אדמדם עדין, וזלין בריח פסיפלורה (הקופסא הטורקיזית עם הפרחים האדומים) ווזלין של ModCloth שקיבלתי מהם במתנה. יש גם ה Juicy Tubes והגלוס של אסתי לאודר מס' 2 Rhubarb.
מסקרה של YSL
טוש אקלה של YSL
סומק של MAC - Melba matte
עיפרון עיניים שחור של Clinique
צלליות:
Swimming Lustre ו - Tilt Frost של MAC
צללית סגולה של Sephora מס' 7
מברשת סומק של Clinique


מחר הולכת להיות שבת כייפית במיוחד, החל מ 12:00 אני אהיה במכירת ה- ביי ביי חורף! של "צ'וצ'ה". אתם כבר מכירים את הכתובת, אבל למי שלא אז זה ברח' רבי יוחנן 1, ביפו. בערב, אני נוסעת לשדה התעופה לאסוף חבר ממש טוב שמגיע לביקור מניו יורק! אתם יכולים לצפות להרבה פוסטים מרחבי הארץ במהלך חו"ל המועד :)

מקווה שגם השבת שלכם תהיה כייפית!

And the winner is....



בנוכחות חברי הועדה המפקדחת ועורכי דין מהטובים בגוש דן, נערכה ההגרלה.

הזוכה היא....או הוא...לא, זו היא!



אנא, צרי קשר במייל על מנת שאוכל לשלוח לך את השובר!





סופ"ש נעים!

תודה רבה לכל המשתתפים ולכל המשתתפות. תודה ענקית על כל התגובות המקסימות, אתם מהממים!

24.3.10

Giveaway

החלטתי לפנק את הקוראים החמודים שלי במשהו נחמד לכבוד האביב הבא עלינו לטובה. אם כבר הלכתי לכל מיני פרזנטציות אז למה לא להביא לכם איזה Giveaway נחמד? שלא תגידו שאני לא אוהבת אתכם.

הפעם, כן הפעם, מדובר בשובר של 50 ש"ח מתנה לרכישת פריטים מהקולקציית האביב של "ספרינגפילד". נכון, לא מדובר בסכום שאיתו תוכלו להוריד מלתחה חדשה, אבל בהחלט משהו שיוסיף לכם לארון פריט בייסיק נחמד. על השובר יש תמונה של שני גברגברים, אז זה אומר שגם גברגברים יכולים להשתתף ולא רק בנות מהממות!




מה צריך לעשות?

1. להשאיר תגובה עם כתובת מייל ליצירת קשר.

2. לאחל לי חג אביב שמח ☺

3. להרשם בתור עוקבים אחרי הבלוג שם...בצד שמאל --> ☻

4. לחכות ליום שישי לקבל התוצאות!


בהמשך, אני מבטיחה שיהיו עוד הפתעות, כי אני ממש אוהבת את האביב (כמו שכבר אמרתי פעם), אז תהיו עם האצבע על הדופק!


חג אביב שמח

22.3.10

תל אביב - בירת אופנה בינלאומית?

שבועות האופנה בבירות האופנה העולמיות הסתיימו להם ואילו כאן, בארצנו הקטנטונת, כל מותגי האופנה באשר הם ממשיכים להציג את קולקציות האביב - קיץ שלהם. אני חייבת לציין, שלאחרונה יותר ויותר מותגים הולכים על "כל הקופה" ומציגים בתצוגת אופנה ולא בפרזנטציה וזה בהחלט שינוי מרענן.

במהלך השבוע יצא לי להיות בשלושה ארועים, הראשון היה פרזנטציה של NINE WEST שהתקיימה במלון "מנדרין" בהנחיית סנדרה ריגלר, שהייתה מקסימה במיוחד. הקולצקיה לעומת זאת, הייתה מקסימה קצת פחות מהסיבה הפשוטה שהיא כללה דגמים שהוצגו כבר בפרזנטציית החורף. תשובתו של היבואן הייתה שמידי שלושה חודשים מגיעים דגמים חדשים לחנות וזו הסיבה שיש דגמים שכבר ראינו בחנות ורואים אותם גם בפרזנטציה. אני אומרת שמיחזור זה נורא אקולוגי ונורא "באופנה", לא בטוחה לגבי מיחזור דגמים מעונות קודמות. למרות זאת, היו מספר דגמים שחיבבתי מאוד, לדוגמא השניים האלה (חדשים).





המחיר שלהם פחות חביב, כל זוג עולה 550 ש"ח והאמת שגם לא יצא לי עדיין למדוד כך, שאני עוד לא יודעת אם הן בכלל נוחות. מממ...כן, חשוב לי שהנעליים שלי יהיו נוחות, אני יודעת שזה לא מובן מאליו.

הארוע השני, התקיים אתמול בערב במועדון ה"צ'ין צ'ין" בנמל, שזה לחיים בספרדית וגם בפורטוגזית לדעתי וזה גם המקום שפעם קראו לו ויסקי גו-גו. לא יודעת איזה מהם עדיף. בכל מקרה, הגעתי לארוע עם חברה, כי על ההזמנה היה כתוב שתהיה תצוגת אופנה של "ספרינגפילד" בשיתוף רקדני "בת שבע". אני איכשהו תמיד גוררת אותה למשהו שקשור ב"בת שבע". אז הגענו, התישבנו על הבר, ראינו שחיים צינוביץ ואיזו בלונדה הדליקו סיגריות, אז גם אנחנו זרמנו עם ההרגל המגונה. הכל היה טוב ויפה והנה החלה התצוגה. המציגים היו הרקדנים עצמם והקונספט היה פשוט מושלם.


Photobucket


אני לא יודעת כמה רואים את הבגדים, מצד שני אני בטוחה שרואים שמדובר בבייסיק. בייסיק איכותי במחירים הגיוניים פחות או יותר, סה"כ נחמד מאוד. לסיכום, שאפו למארגנים!


Photobucket

מפרגנת ל"ספרינגפילד" בשמלה של H&M, קרדיגן של זארה, כפכפי עור של GAP ותיק סרוג שקניתי בליטא.

Photobucket

אני כל כך אוהבת את הראפלס על השמלה ועוד יותר אני אוהבת שהיא מתומחרת ב - 60 ש"ח.


הפרזנטציה השלישית הייתה של המותג "נאוטיקה", שלצערי הרב לא הצליח להפתיע אותי והוא ממשיך לשמור על קו ה"אוי אני על יאכטה, אוי יש פה ים ו...אוי שתיתי יותר מידי קאווה אז אני ממש מאושרת מזה שאני שטה לי על יאכטה ויש ים מסביב". קולקצית הגברים די בסיסית (פולו, טי-שרטס וג'ינסים), בנשים קצת השקיעו יותר. הנה כמה שמלות נחמדות, המחירים פחות. זה קצת מעצבן שבחו"ל אפשר לרכוש את אותם הדברים של המותג במחיר של קילו עוף, נו מילא.

Photobucket


אגב, למנהל המותג - 249 ש"ח לטי שרט זה לא מחיר שווה לכל נפש, שכל אחד בישראל יכול להרשות לעצמו. זה לא.

לסיכום, אני מרגישה קצת פספוס. עובדה שאפשר להרים ארועים מאוד מגניבים במחוזותינו אבל לצערי, מי שמצליח להרים ארועים שכאלו הם המותגים הבינלאומיים שלהם אין בעיית תקציב. הייתי מאוד שמחה לראות יותר תצוגות/פרזנטציות של מעצבים צעירים וישראליים. מי יודע, אולי בעונה הבאה...


17.3.10

YSL in ISRAEL


Photobucket

כך זה נראה בארוע של YSL אתמול בבית אנדרומדה, ביפו. שני ואני אפילו פצחנו בריקוד לוהט מרב התרגשות...


Photobucket


ואז יאניק וואודרי, היוצר ומפתח האיפור של YSL, שעבד עם איב סאן לורן בכבודו ובעצמו, העביר לנו סדנת "אהבי את עצמך" והנה כמה טיפים נחמדים שקיבלנו ממנו:

1. כשאת מורידה איפור, עשי זאת בעדינות ואל תשפשפי את האיפור מפנייך כאילו מדובר בסקוטש ומחבת עם שאריות של שמן טיגון. בעדינות, בנות.

2. המייק אפ נועד להסתיר פגמים ולא להוות "עור שני" או מסכה.

3. כדי להניח סומק במקום הנכון יש לחייך מכל הלב ואז להניח את הסומק על תפוחי הלחיים. אגב, חיוך זה משהו שצריך לענוד על הפנים לאורך כל היום. חן חן.

4. אם אין לך זמן בבוקר, שימי רק מסקרה, אם יש לך 2 דקות בבוקר מישכי פס על העפעף העליון עם עפרון עיניים וטשטשי אותו קצת. ואם יש לך 5 דקות בבוקר, אז פשוט תתאפרי ואל תתעצלי!

כאן, יאניק מדגים עלי איך מאפרים את העיניים, הוא עשה לי את עין ימין ואני הייתי צריכה לעשות לבד את עין שמאל. יצא זהה, לא היו פדיחות :)



Photobucket

Photobucket

היה לי העונג להכיר את הבשמית סופיה גרוסמן, האחראית על מגוון בשמים נהדרים ובינהם ביוטיפול של אסתי לאונדר שאני מאוד אוהבת, טרז'ור של לנקום ועוד רבים וטובים. בימים אלו YSL משיקים את "פריזיאן" החדש שלהם שכמובן גב' סופיה המדהימה אחראית עליו גם. יש לו ריח של קרנבריז, אני משתכרת ממנו מרב שהוא מהמם. שמתי אותו היום, נשאר איתי משבע בבוקר ועד תשע בערב. תודו שזה לא רע...

Photobucket

התאפרנו :)

Photobucket

זהו המנהל תקשורת הראשי של YSL, צרפתי חמוד מאוד.

Photobucket


וכאן אני עושה קייט מוס לסיום. היא הפרזנטורית של "פריזיאן" ואני הפרזנטורית של "פלאפל פאשן", מהמם.

לבשתי: חולצת מעטפה: וינטג', חצאית וקרדיגן: זארה, נעליים: MAM'Z




16.3.10

חוקי בי"ס

בכל בית ספר ובכל כיתה, יש את הילד הכי מקובל, מלך הכיתה. כל מה שהוא יעשה, אחרים גם ירצו וכל מה שהוא יקנה אחרים גם יקנו. מלך הכיתה, קארל לבית שאנל, ראה שכולם עושים את מה שהוא עושה והחליט להשתעשע ברעיון...יום אחד, הוא הגיע ככה לכיתה.


Photobucket
רק בשביל לבדוק, אם גם הפעם כולם ילכו שבי אחריו.
לא עבר הרבה זמן, וכל הילדים רצו גם...גם גוצ'י וגם דיור...
Photobucket
גם בכיתה המקבילה התלהבו, ועכשיו גם לZARA יש כאלה.
לניינטיז ב -

14.3.10

חול

Photobucket



אולי זה מזג האוויר, אולי זה העומס בלימודים, אולי זה העומס בעבודה, אולי זה המחסור בשעות שינה, אולי בגלל זה אני מרגישה ממש ככה. ממש כמו בתמונה.
עכשיו לישון.
מחר יום חדש, עם סופות חול חדשות.
אולי
בערב
תיפול
עלי
טיפה

של
גשם.


אולי

לילה טוב

10.3.10

H♥M



אהההההההה!!!!!!!


אתמול היה יום H&M וזה היה פשוט נהדר. התחלנו את היום בארוחת בוקר ושיחה עם קתרינה מידבי במלון "קראון פלזה" בת"א. על כל מה שדיברנו עליו אפשר לקרוא אצל נעלולה ולכן, אני אתייחס לכמה דברים שקתרינה אמרה שמאוד מצאו חן בעיני. הדבר הראשון, הוא תשומת הלב שמקדישים בחברה לאיכות הסביבה. בין אם מדובר בשילוח הסחורה דרך הים ולא דרך האוויר ובין אם מדובר במיחזור חומרים - נראה, שהם חושבים על הכל. אחת הקולקציות המסקימות ביותר של H&M - הגרדן קולקשן - שכבר אצלנו בישראל ותוכלו לראות אותה מקרוב מחר (בשאר העולם רק בעוד שבוע - שבועיים), עשויה כולה מחומרים אקולוגיים כמו פוליאסטר ממוחזר וכותנה אורגאנית. זה אולי נשמע קצת פלצני אבל, זה מאוד חשוב לי וזה חשוב בכלל. נעים לי לדעת שמישהו השקיע מחשבה בעשייה שלו, לא משהו שאפשר להגיד על הרבה חברות, לצערי.

כששאלנו את קתרינה על שיתופי הפעולה עם המעצבים הגדולים ובעיקר, איך היה לעבוד עם קארל לגרפלד ואיך הכל התחיל, השיחה גלשה לשיחה על שאנל באופן כללי. קתרינה החלה לספר על ההיסטוריה של קוקו שאנל, החלוציות שלה ועל הרצון שלה שכל אישה ואישה תוכל ללבוש את הבגדים שלה. לטענתה, אם קוקו הייתה עוד בחיים, היא הייתה מסכימה מיד לשיתוף פעולה עם H&M. עוד ציינה קתרינה, ואני לא יכולה שלא להסכים איתה, הוא שכשאישה מעצבת לאישה, היא עושה את זה טוב יותר. כי הרי מי יודע יותר טוב מאיתנו איך הגוף שלנו מתנהג, זה פשוט כך.
מאוד נהנתי לפגוש אישה מוכשרת, אינטליגנטית ויפה כמו שרק שבדית יכולה להיות. שימו לב לאמזונה הדהימה הזו שכמובן, לובשת H&M.




בערב, הגעתי להשקה שלא הייתה עמוסה כמו שחששתי שתהיה ושמתי ידי על כמה פריטים שתוכלו להתרשם מהם בפוסטים הבאים.



את השמלה הזו מאוד מאוד רציתי, כשמדדתי אותה בהשקה, לצערי הרב מאוד היא לא התאימה/החמיאה לי. מאוד הצטערתי ולכן, נאלצתי לפצות את עצמי בשמלה אחרת. אגב, השמלה מתומכרת ב 179 ש"ח, יש בה המון בד והאיכות מעולה. הנה עוד נקודה שבגללה אני מאוד שמחה על הגעתה של הרשת לארץ, האיכות. אני לא מוצאת את עצמי לא פעם חוזרת הביתה עם קניות, מתישבת ומתחילה לחזק כפתורים, לגזור כל מיני חוטים ששכחו לגזור ועוד ועוד. לא כאן.


והנה אני וקלבה מרוצות מעצמנו במיוחד


לבשתי: שמלת וינטאג' מהאוסף של צ'וצ'ה, קלאטץ' עור נחש, נעליים (שלא רואים) גם כן מעור נחש, קרדיגן מזארה וחגורה בעיצובה של אחותי, אלין.


בקיצור, אין מצב שלא למצוא שם משהו, יש הכל מהכל. יש גם את הקולקציה של סוניה ראקל...המחירים מעולים, האיכות נהדרת. אני הכי בעד אופנה להמונים, שכולם יראו טוב, ככה לא יכאבו לי העיניים ברחוב.
מפרגנת

8.3.10

יום האישה הבינלאומי ואני

יום האישה, הבינלאומי יש לציין, הוא הזדמנות מצוינת לדבר קצת עלינו, הנשים. אפשר לחשוב שאנחנו לא עושות את זה גם ככה מידי יום ביומו ואפילו כמה וכמה פעמים ביום. יחד עם זאת, אנחנו שוכחות כמה דברים חשובים, כי למי באמת יש כוח להתעסק בעיות האמיתיות שלנו, לא ככה?

לפני כמעט 20 שנה, כשעלינו לארץ, בכיתה ג' ב – 8 במרץ ניגשתי למחנכת הכיתה בהפסקה ואמרתי לה חג שמח. פנינה, אותה המחנכת, הייתה אישה מקסימה במיוחד, צעירה ובהריון עם חיוך מרוח על הפרצוף באופן תמידי, לא הבינה מה אני רוצה ממנה. היא היססה, אמרה תודה מאולץ כזה ובאותו היום, התקשרה אל הורי על מנת לזמן אותם לשיחה דחופה. היא הסבירה להם בצורה מפורטת ככל שיכלה כדי שהם ינסו להבין כמה שיותר אחרי חצי שנה בארץ, שהבת שלהם לא הסתגלה לארץ החדשה. אבא שלי לא ממש הבין למה היא מתכוונת ואז היא ציינה בפניו שבאותו היום, ה – 8 במרץ, ניגשתי אליה ובירכתי אותה בברכת חג שמח, הרי אין שום חג ביום הזה, הילדה לא יודעת איפה היא נמצאת. במקום לצחוק או להתעצבן, אבא שלי אמר לה תודה רבה על הדאגה ושבעיות ההסתגלות שלי יפתרו בבית. מאוחר יותר, החברים של ההורים שלי, שעלו לארץ בשנות השבעים, הסבירו להם שאין פה דבר כזה. אין יום האישה, בינלאומי ככל שיהיה, הוא לא קיים כאן. מישהי הוסיפה שבקושי יש יום האם ולכן, חגיגות השמיני במרץ מתחילות ומסתיימות במסגרת המשפחה ומעגל החברים הקרובים.

אז עברו כמה שנים טובות, פתאום א/נשים גילו את היום הזה ועכשיו כולם או כמעט כולם יודעים במה מדובר. למה כמעט כולם? לפני מספר שבועות חל יום האם שהוסב ליום המשפחה. מישהי בעבודה שאלה אותי אם התקשרתי לברך את אמא שלי לכבוד יום האם. אמרתי לה שלא, כי אמא שלי רגילה לקבל ברכות מסוג זה בשמיני במרץ. שוב נשאלתי מה כבר יש ביום הזה. הסברתי. שוב נתקלתי באטימות וקיבעון כלפי דברים שונים או אחרים. הפעם, הטענה הייתה שאין שום קשר בין יום האישה ליום האם, אולי זה נכון אבל זה דיון אחר לגמרי ובכלל, יום האם הזה מוגדר כבר הרבה שנים כיום המשפחה, אז מה עשינו בזה?

מה שכן יוצא לי להתעסק בו לא מעט לאחרונה ובעיני זו הזדמנות מצוינת לעלות את זה כאן בבלוג, הוא הבטחון שלנו כנשים בעולם הזה. עברנו כברת דרך, אנחנו יכולות להצביע, ללכת ללא ליווי גברי ברחובות, להתחתן מתי שאנחנו רוצות ולרב, גם עם מי שאנחנו רוצות, יצאנו לשוק העבודה והנה יש לנו קריירות מפוארות. אנחנו עדיין אמהות אבל אנחנו מנהלות משק בית בשותפות מלאה עם בני הזוג שלנו. עד כאן הכל נפלא ועם כל זה, עדיין עולה שאלה אחת במוחי – מדוע אני צריכה לחשוש ולהיזהר כשאני הולכת לבד בערב ברחוב? מדוע אני צריכה למנוע מעצמי קיצור דרך שעובר בסמטה מבודדת או חורשה קטנה ועירונית, רק כדי לא להעמיד את עצמי במצב בו מישהו עלול לפגוע בי?

תגידו שאני פחדנית, שאני לא יודעת להשתמש בכוח הנשי שלי כראוי אבל לפני שאתם אומרים את זה, דעו לכם שיש לפחות ארבעה גברים זרים לחלוטין שניסו לפגוע בי ברחוב בהזדמנות זו או אחרת, בצורה זו או אחרת וכולם כולל כולם, חטפו מכות. כן, מכות. אבל למה? למה היום אני בתור אישה, עדיין נחשבת לטרף קל מעצם היותי אישה? למה מותר להציק לי ברחוב, לזרוק לעברי משפטים סקסיסטיים שלא יכולים להתפרש לשתי פנים, למה אני צריכה להיזהר? למה אותי אפשר לנסות לשדוד/לאנוס/להטריד בדרך זו או אחרת? למה לגבר לא נטפלים ברחוב באותה המידה שנטפלים לאישה? למה גבר לא צריך לחשוש כשהוא הולך לבד ברחוב שמישהו יקפוץ עליו מאיזו פינה ולמה גבר יכול לקחת כל קיצור דרך שהוא רק רוצה, חשוך ונטוש ככל שיהיה? כמו שאני רואה את הדברים, יש לנו עוד דרך ארוכה מאוד לעבור כנשים, כגברים וכחברה בכלל על מנת להגיע למקום הזה בו יהיה שוויון חברתי ובטחון. חייבים להגיע למקום הזה, אם רק אכפת לנו קצת מדור העתיד, אנחנו חייבים למצוא פיתרון.

לצערי, אני לא יודעת איזה פיתרון אפשר לתת לבעיה הזו, וכמו שאני תמיד אומרת "כשאין לך פיתרון, אתה חלק מהבעיה". כנראה, שאני חלק מהבעיה. אולי עד יום האישה הבא, אני אצליח להגיע לפתרון כלשהו לפחות ביני לבין עצמי. אני לא רוצה לסיים בנימה פסימית, כי אין סיבה לכך. אנחנו צריכות וצריכים להתגאות במי שאנחנו ובבחירות שלנו בחיים. הטעויות שאנחנו עושים הן כאן בשביל ללמד אותנו לבצע בחירות חכמות יותר בעתיד. אני שמחה וגאה להיות מי שאני, שזה בראש ובראשונה אישה. אני מאחלת לכולנו לחגוג את היום הזה בכך, שנצעד ברחוב זקופות וגאות ולא רק בשמיני במרץ.

חג שמח ☺

7.3.10

אביב שמח ופורח ♥

אתמול הייתה שבת אביבית במיוחד. אני לא אומרת את זה, כי זה נורא "בלוגרית אופנה" לדבר על מזג האוויר בארץ וגם לא, כי טיילתי לי ברחבי ישראל והתבוננתי בפריחה תוך מילוי ראותיי באוויר חמים ונעים, לא. זה התחיל ברגע שהתעוררתי ופתחתי את החלון, השמש הייתה כל כך מלטפת שהדבר הראשון שהתחשק לי לעשות היה להחליף את המצעים שהיו לי, למצעים אביביים במיוחד. הם מעוטרים בפרחים קטנים וגדולים בצבעים פסטליים, מה שמיד השרה עלי אווירה נינוחה. בחיי שהרגשתי כאילו שיש נופש אצלי במיטה.

משם עברתי לסידורים כאלה ואחרים, קצת עבודה והרבה למידה. לא אביבי בעליל, אבל זה מה יש. לקראת הערב, החלטתי שזה זמן מצויין לאמבטיה. לא מקלחת, לא. אמבטיה. לאחרונה קיבלתי קיט של קצף אמבט בארבעה ריחות שונים מSEFORA. יש שם קצף אמבט בריח שוקולד, מייפל, קוקוס ו-וניל. הפעם השתמשתי במייפל, הרגשתי כמו פנקייק אוורירי ומהמם ☺

בערב, יצאנו לפגוש חבר משותף שלנו (אלי, אתה בבלוג!) וסיימנו את הערב בצחקוקים בקול רם ב"בטי פורד". כרגיל, המלצרית הייתה הזויה, אבל זה נחמד ומשעשע.

קיצר, מה אני רוצה? אני רוצה להגיד שאני אוהבת אביב. מאוד מאוד אוהבת את האביב אפילו, שהוא אוהב אותי הרבה פחות. האביב תמיד מביא עימו את הפריחה ויחד עם הצמחיה הארץ-ישראלית, גם אני פורחת. ממש בקרוב תוכלי לצפות בי פורחת להנאתי, עם אף אדום, עיניים דומעות ואפצ'יקים בקצב של עשרים בדקה. ממש מחזה מרנין.

לפני כמה שבועות טובים, ספי ואני נפגשנו בפרזנטציה של SACK'S. במקרה, באמת היה יום אביבי שכזה, ממש קצת לפני שהתחילו שוב הגשמים. בפרזנטציה הציגו את הליין הפשוט ויומיומי יותר של SACK'S והאמת שהיה ממש כיף. ספי צילמה אותי מודדת קשת עם מלא מלא פרחים עליה ומשם המשכנו לארוחה קלה וכל אחת לדרכה.



Photobucket

זה חלק מצילומי הקונספט שלהם שאני פשוט עמדתי המומה מולם. זה בארץ כן? בארץ! תראו את כל היופי הזה, את הירוק...פשוט לא יאמן שזה ממש כאן. אולי זה בגלל שאני כל כך רגילה לבטון התל אביבי שאני מתרגשת כמו טיפשה מכל פיסת ירוק קטנה ככל שתהיה. זה מדהים בעיני.

Photobucket

Photobucket

Photobucket

כל זה התחבר לי איכשהו ביחד והזכיר לי כמה שאני אוהבת את העונה הזו בשנה. ההתחדשות, הפריחה, הצמיחה.
גם אצלי, צפויים כמה וכמה שינויים שעל חלקם תקראו כאן ותוכלו גם לראות במו עינכם. אני אוהבת שינויים, במיוחד כאלה שמביאים עימם צמיחה מחודשת ושכיחת כל האפור הזה של החורף, מאחור.
שישאר אביב, לא בא לי עוד חורף.

5.3.10

התגעגעתי, אז באתי.

מרגישים מוזנחים? גם אני. שבוע ימים שאני בלי לק, זה לרב גורם לי להרגיש ממש מוזנחת, אולי בגלל שלק הוא האקססורי האולימטיבי (אחרי נעליים). בכל מקרה, השבוע החולף היה מלא בארועים וכמובן שגם הסופ"ש הזה, שבו מתקיימת המכירה של צ'וצ'ה.

ככה בין ריצה לריצה, הספקתי גם להתעדכן מה קורה ברשת כמובן ושוב עלה הנושא של בלוגרים ומשרדי יח"צ, טוב ליהודים? תראו, מי שקורא כאן מספיק זמן יודע, שאין פה כלום שאני לא אוהבת ושכשאני לא אוהבת משהו, יש לי פה מספיק גדול ואצבעות קלילות על המקלדת כדי להגיד בדיוק את מה שאני חושבת.

כשמשרדי יח"צ פונים לבלוגרים, אז כנראה שהבלוגר הזה עושה משהו נכון. יש לו קהל קוראים רחב ויש טרפיק בבלוג. אני אישית, מאוד מעריכה את משרדי היח"צ שפונים אלי. אני מרגישה שהם מעריכים את מה שאני עושה ולכן, הם פונים אלי. מה אני עושה עם זה אחר כך, זה כבר לגמרי השיקול שלי. למזלי, שיקול דעת זה משהו שיש לי ואישיות מגובשת זה גם משהו שכבר יש לי מזה כמה שנים אז אחלה, אני יודעת לעשות את הסינון ולהביא לבלוג שלי, משהו שאני מאמינה בו. ביום שבו הבלוג הזה יהפוך להיות בלוג קומוניקטים - אני אפרוש, כי אז זה אומר שנגמר לי מה להגיד. ביננו, מה הסיכוי שזה יקרה, הא? ובכלל, שכל אחד יעשה מה שטוב לו ויהנה כל עוד אפשר.

אז ממש אתמול, סביב כל הבלאגן הזה של מי קיבל ממי מה בחינם ולמה, אני קיבלתי את הגלויה הזו...



יש פה ציטוט שלי ממה שמופיע בפרופיל הבלוגר שלי, עלי. מה אני אגיד לכם, התרגשתי. בחיי, ממש התרגשתי. הדיסק און קי המצורף הוא רק התוספת, הדבר האמיתי הוא הגלויה הזו. משהו שאני כתבתי בפרינט :) יאי לי! בכל מקרה, מצויינת שם כתובת של אתר שכך או אחרת קשור לנשים והכניסה אליו תהיה ב - 8 במרץ, שמי ששכח או לא יודע, זהו יום האישה הבינלאומי. מבטיחה לחגוג!
נ.ב.
כדי לפצות על ענין הציפורניים הערומות, רכשתי אתמול את Malibu Peach של MAC. תקשיבו, הוא יפה...יותר יפה במציאות מאשר בתמונה. הולכת לשים עכשיו.




ספ"ש נעים ונתראה מחר!

LinkWithin

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...