31.3.11

כחולה ומאושרת או "מיראל, אל תקראי לפוסט בשם של גבינה מסריחה"

היה צריך להיות פה פוסט אחר, משהו מפרגן כזה. אבל החלטתי שדי, אחרי שנתיים וחצי [כמעט] שהבלוג הזה חי ונושם, אני חושבת שמגיע לי את הכבוד ש...ההמממ...באמת מגיע. אני לא אתחיל לספר בחצאי דברים מי ומה עיצבנו אותי סלאש התייחסו אלי שלא בכבוד סלאש הגעילו אותי למוות, כי זה משהו שאפשר למצוא בשפע במקומות אחרים. במקום זה, אני החלטתי היום לפרגן לעצמי! הידד!

זו השמלה והג'קט שלבשתי באאוטפיט שלי בפורים, רק שאז לבשתי פלטפורמוט ואקססוריז מתאימים, שנתנו לזה וייב של סבנטיז. היום, אני לובשת את השמלה החמודה הזו שנרכשה בטרום פתיחה של H&M ולא זכתה להופיע בבלוג בצורה האראויה. הג'קט הוא הרכישה האחרונה מ H&M והוא מעולה, מעולה, מעולה...אני מאוהבת :) [הגרביונים מהתחנה המרכזית בת"א, 5 ב- 55 ש"ח. צריך לדעת גם להתמקח].

השוס האמיתי, הוא השרשרת והנעליים, שניהם....חכו לזה...ספרינגפילד! אני אישית מאוד מחבבת את הרשת הספרדית, יש להם בייסיק איכותי מאוד ובמחיר ממש טוב [לראיה, נרכשו 3 חולצות לחבר, ששתיים מתוכן נשכחו באוטובוס, החזיקו אצבעות שהן ימצאו ויוחזרו, שתי חולצות לאבא וגם ג'קט למיראל]. מלבד הבייסיק, הופתעתי מאוד מהאקססוריז המשלימים והמושלמים. השרשרת מגניבה ביותר והנעליים...לחשוב שהתלבטתי אם לקנות או לא...נו. יש עוד פריט אחד, אבל הוא יזכה לחשיפה בלעדית לו, ממש כמו שמגיע לו, כי לי יש נטיה לתת כבוד למי שמגיע, גם אם בחפץ עסקינן. אגב, הכל מהקולקציה החדשה.


Photobucket

Photobucket

Photobucket

Photobucket


בקיצור, אני מאוד מרוצה היום ואף אחד, גם לא משרד יח"צ זה או אחר, יצליחו לשבור את רוחי. דבר אחד יש לי להגיד לכל העוסקים ביחסי ציבור והוא: אם אתם מזמינים אותנו הבלוגרים, תכבדו אותנו בדיוק כמו כל אחד אחר בין אם הוא עיתונאי/סטייליסט/עורך/סלב של 1.90 ש"ח/סלב של 11.90 ש"ח/וואטאבר. אם לא, תעשו אירוע נפרד לבלוגרים ואם זה יקר מידי עבורכם [ברור שזה יקר מידי עבורכם] אז אל תזמינו בכלל. אני לא מוכנה להחשב לסוג ב' בשום אספקט בחיי ועל כמה וכמה בתחום הזה.


תודות:
צילום: רותם יצחקי
עריכה: בועז קטן
איפור, שיער, סטיילינג: מיראל דושנסקי


הערה: אין כל קשר בין המשרד שמייצג את ספרינגפילד ו/או H&M למה שנכתב כאן לגבי משרד יח"צ ספציפי, אחר.


26.3.11

קלילה כמו...

כבר חודש ימים שאני עפה, עפה עם עצמי ברחבי העיר וכל זה, הודות לקלילות העירונית שמספק לי השמפו והמרכך החדשים של PANTENE. נשמע נפלא, נכון? כמעט כמו הרעננות המתחנפת שאילנה ברקוביץ', בקולה המעושן בסיגריות TIME, הציעה לנו בזמנו. אם נשים בצד את הציניות, כמה שזה קשה, אני לא יודעת מה עשו PANTENE שיצא להם ככה טוב. תחילה, איבחנתי את שיערי על ידי אפליקצית פייסבוק מתקדמת בהנחייתה של נטע גרטי, שסופית ניערה מעצמה את התדמית הנקיה מיח"צ. לא שהיה צורך בכך, בסופו של דבר זהו שיערי מזה 28 שנה ולכן, אני יודעת שהוא חלק, דק, שברירי ונראה שונה ומהמם מהנוף הישראלי המתולתל. אחרי האיבחון, זכיתי לשמפו ומרכך לשיער עדין, נטולי פארבנים ולמרות חששותי, [הפעם] PANTENE לא עשה לי קשקשים. מרגש.


הפורמולה של השמפו והמרכך נותנת מספיק לחות לשיער כדי שהוא לא יתייבש מידי וכך הצטמצמה כמות השבירה של השיערות. השיער נראה מצויין והריח של השמפו גם הוא נעים. אין מה לומר, הברקה.


דבר אחד, שלא הבנתי הוא ספריי ההזנה, שאמור למנוע קירזול. לא ברור לי איך זה קשור לשיער החלק שלי...בינתיים זה עבר לחברה מתולתלת, שגם היא לא ממש הבינה איך זה קשור אליה אבל היא מוכנה לנסות. זוהי חברות אמת, גבירותיי ורבותיי!

Photobucket
סדרת הטבע החדשה

זה שחברת "קרליין" ממש משתדלת לאחרונה, זה אנחנו יודעים וזה ממש נפלא בעיני. המיתוג כחברה ישראלית, כחול-לבן, חזק ואמץ וללא ניסויים בבעלי חיים זה יופי טופי, רק חבל שזה לא תמיד מספיק. המוצרים מלאים בפארבנים ובאמת שהגיע הזמן להפסיק עם זה וגם, קצת חבל שחלק מהמוצרים בכלל לא מיוצרים בארץ אלא, באיטליה - ממלכת האיפור הגנרי [ראה ערך "מדינה מילאנו" שבארץ זה מותג ובאיטליה זה עולה 1.9 ש"ח...טוב אולי קצת יותר].

אז אם אומרים ש"עם אהבה לא הולכים למכולת" זה די בטוח לומר שעם המסקרה של "קרליין" לא הולכים במשך כל היום. למה? כי אחרי כארבע שעות, המסקרה עושה טרנספורמציה והיא הופכת להיות עיגולים שחורים מתחת לעיניים. היא מגיעה בשלושה גוונים שחור-שחור, כחול-שחור וחום-שחור שזה כמעט כמו סין-סין, תאילנד-תאילנד, פוקט-פוקט. הכחול-שחור מתקבל מאוד יפה על הריסים, כי הוא כמעט אפור ולא כחול-פרחה אלא ממש כחול-שחור. לגבי החום-שחור, גם הוא מתישב יפה על הריס ומחמיא מאוד.

המסקרה עולה 109.99 [מחיר השקה 59.9 ש"ח], אני הייתי הולכת על הכחול-שחור שבאמת מפתיע ובהחלט יחזיק על הריסים בבילוי של ערב.

Photobucket

האריזה, יש לומר, מדהימה!

ומה עוד מדהים ב"קרליין"? הקונסילר! מגיע בשני גוונים: וניל וקרמל. הקרמל אמור להיות לכהות יותר, מה שאומר שאני כנראה כהה. קצת חבל שאין בארץ כמעט בכלל פתרונות לבעלות גוון עור כהה יותר ואני לא מדברת על בנות העדה האתיופית, גם בנות העדות האחרות שזכו לגוון עור מוקה מרגש, לא תמיד מוצאות מוצרים לכיסוי [קונסילר, מייק אפ וכו'] בגוון המתאים במותגי האיפור הגנריים יותר [לא דיברתי על מאק לצורך הדוגמא]. אבל זה כבר נושא לפוסט אחר...

חזרה לקונסילר הזה של "קרליין" שמבטיח למלא קמטוטים ומקיים, שמבטיח כיסוי מלא ומקיים ואין מה לומר יותר מלבד זה שהופתעתי והייתי שמחה עוד יותר אם הוא היה נקי מפארבנים [כן, אני אמשיך לחפור על זה עד שלא יהיה יותר].

Photobucket

מחיר: 104.99 ש"ח

אז הנה, התנסינו, נהננו ובאמת שהיה מוצלח. עכשיו שיהיה שבוע טוב, זה הכי חשוב.

20.3.11

Happy Purim


חג פורים שמח!

החג שלי התחיל רק ביום שישי בצהריים, אחרי שסיימתי עם מועד ב' אחרון והלכתי לקניון רמת אביב לשתות קפה כמו שצריך ולרכוש ריסים מלאכותיות בMAC. אז קפה היה, ריסים כבר לא. מסתבר שנקנה כל הדבק שהיה להם והם לא נערכו כראוי לבהלת הפורים. במהלך שיטוטי בקניון ראיתי שוטרת-זונה, ארנבת-זונה, פרפר-זונה, נערה בת 14 עם מחוך, חצאית טוטו ועקבים של 10 ס"מ [לא יודעת למה היא התחפשה] וגם זכיתי לראות יותר תחתים של בחורות ממה שיצא לי לראות עד היום. כל זה באור יום ולפני 12 בצהריים.

אחר כך, חבר שלי ואני הלכנו לאכול בראנץ' ואז זכיתי לראות באיזור כיכר רבין לפחות חמישה קדאפי ולפחות 50 זונות וגם כמה פאיות ובעלי כנף אחרים. האמת שזה היה ממש יפה לראות את כיכר רבין מתמלאת באנשים עם כל מיני תחפושות, מושקעות יותר ופחות וכולם יושבים על הדשא ועל הקצה המזרקה.

אצלי זה התחיל בתור תחפושת סבנטיז סטייל, עם אפרו ענקי ופלטפורמות ענקיות לא פחות. עם שמלה מתנפנת וג'קט חדש ומגניב [שממש לא נקנה לטובת פורים]. אבל, אם המסיבה טובה אז זורמים ולכן, באיזשהו שלב לקחתי אף ליצן אדום ורך והחלטתי שאני ליצן, שזה גם נחמד.


Photobucket

Photobucket
Photobucket
איך אתם חגגתם?
המשך חג פורים שמח, תאכלו אוזן המן, זה לא כזה נורא תכלס.

9.3.11

נושא כלי


Photobucket

Photobucket

קלאטץ' נשיאה - אמריקן אפרל

מידה: L

מידת אהבה: XL

8.3.11

עשרה רגעים מכוננים בחייה של אישה

  1. כיתה ג' – הוא מושך לך בקוקו, גונב לך את הקוקיה בתקווה שתרדפי אחריו לחופה. את, רודפת אחריו תוך צעקות של "תחזיר לי!!!! אותך למחנכת!", משיגה אותו, מנסה בכל כוחך לקחת את הקוקיה ואז את מחליטה לעבור לבעיטות ומביאה לו אחת ישר בין הרגליים. הוא, מתקפל לארבע, מתחיל לבכות ואז, או אז את מבינה! שם זה הכי כואב! שם, הוא כבר לא יכול עלייך. את עוד ממש לא יודעת מה יש ב"שם" הזה, אבל את לגמרי יודעת מה את צריכה לעשות בפעם הבאה כדי לנצח אותו בקרב על הקוקיה. או במשחק כדורגל "הבנים על הבנות".
  2. כיתה ה' – הוא צוחק על זה שמתחילים לצמוח לך השדיים. את, אומרת לו שגם לאמא שלו יש. את רואה שזה לא עושה לגמרי את העבודה, אז גם מספרת לו שלאמא שלו יש את מה שלך יש בין הרגליים ומשם, הוא יצא לאוויר העולם. הוא, פותח עיניים גדולות, פניו מלבינות והוא מתחיל לבכות – הרגע שהוא מבין שגם הוא יצא מהכ** של האמא שלו והרגע שבו את מבינה, שתוכלי לשחק על זה לפחות עד כיתה ח'.
  3. כיתה ח' – הוא, מנסה לתפוס לך בציצי במסגרת משחק תמים של מחניים. את, מנסה את הטקטיקה מכיתה ג' ומנסה לבעוט ישר ל"שם". את מגלה שהוא כבר הרבה יותר חזק ממך ושהכח הפיזי שלך לא יקדם אותך לשומקום. את חוזרת להשתמש במילים וחוזרת לדבר על אמא שלו. שואלת אותו, אם הוא עושה את אותו הדבר לאימו כשהוא חוזר לביתו. הוא מתעצבן, כבר לא בוכה, אבל הולך להתלונן למחנכת שקיללת אותו. את מצידך, מסבירה למחנכת שרק שאלת שאלה ועדיין לא קיבלת תשובה. היא, לגמרי בצד שלך.
  4. כיתה י"א – את, מגיעה ליום הראשון של הלימודים עם סמי-מחשוף כדי שכולם ישימו לב שהשמש חיממה אותך ממש יפה בחופש הגדול הזה. הוא, בוהה לך במחשוף ולא בעיניים כשאת מספרת לו איזה כיף היה באילת. את, מתעצבנת אבל במהלך כל השנה את מנסה לבחון מה יכול לצאת לך מזה.
  5. כיתה י"ב – את, מבינה שיכול לצאת מזה כמעט כל מה שתרצי, אבל המחיר גבוה מידי ולכן, במחשופים יש להשתמש בתבונה. הוא, עדיין בוהה.
  6. צה"ל – המקום היחידי, ככל הנראה, שבו את תרוויחי יותר ממנו, כי את אישה וזקוקה לסופגים פעם בחודש. (עדכני ל 2001).
  7. תחילת שנות ה – 20 לחייך – הוא, ישלם, יקפיץ, יאסוף, יביא, ילך, יקח, יבוא. את, תשכבי איתו.
  8. אמצע שנות ה – 20 לחייך – הוא, עדיין ישלם, יקפיץ, יאסוף, יביא, ילך, יקח, יבוא. את, למודת ניסיון שכמותך, תעבירי אותו שבעה מדורי גיהנום ורק אז, תשכבי איתו.
  9. את, ב"שיחת בנות" עם שלוש מחברותייך הטובות ביותר. הוא, לגמרי צריך להיות שם מבחינתך. כי, מה? שידע גם! זה חשוב, לא? שידע מה עובר עלינו, שידע שזה לא קל להיות אישה, שידע את כל מה שאני עושה בשבילו – מורחת, מורטת, גוזרת ושות'.
  10. סוף שנות ה – 20 לחייך – את, ב"שיחת בנות" המתנהלת בין שני גברים – מתי מתגלחים, עם מה, איך, כמה, מה יותר זול, מה כואב, מה חלק, מה מחליק, מה מעצבן, מה מבאס בגילוח. את, יותר לא תנהלי לעולם "שיחת בנות" כשהוא בסביבה.

יום האישה שמח, בנות!

[הערה: הדברים נכתבו בהומור ואין להפגע, להעלב ו/או להתחיל לבכות כמו ילדה בת שלוש]

6.3.11

בסופ"ש הזה...


Photobucket

קניתי כלניות לשבת [השוק האורגני במתחם התחנה]

Photobucket

ישנתי כמו פנדה על המצעים הכי כייפים בעולם.

אבל לא רק...

שבוע טוב!

5.3.11

Filet Américain

כמו שהאמריקאים שונאים אירופאים כך, הצרפתים שונאים הממ...כל אחד שהוא לא צרפתי. בפעם הראשונה בה נתקלתי בשנאה אמריקאית אותנתית כלפי "עם התרנגול", הייתה ב - 2003 כשצפיתי בשקיקה ב"העולם האמיתי" של MTV בפריז. חבורה של אמריקאים [וארופאי אחד לשם האיזון] בוילה מדהימה בפריז, לדעתי היא היתה ממוקמת ברובע ה - 16 או ה - 18, לא סגורה על זה והיא כמובן, היתה מדהימה במיוחד. הדמויות שזכורות לי עד היום הן אייס [Ace], ליאה ומאלורי. היה לי מאוד קשה להחליט מי מבין שתיהן יותר יפה, אחר כך התברר שהשניה בכלל דוגמנית...או וול.

הכוכב האמיתי של הסדרה בעיני, היה אייס, שאפילו הטעם של ההמבורגר במקדונלד'ס הצרפתי עשה לו בחילה וגרם לו להזיל דמעה של געגוע למקדונלד'ס השמנוני שהוא רגיל אליו מהבית. הבחור כל כך לא יכל לסבול את פריז ואת הצרפתים בכלל, שאפילו השוטרים שהיו רכובים על רולרבליידס גרמו לו לאבד את העשתונות, במקום לצחוק עליהם נגיד...[כמו שאני עשיתי], כי כמה סמכותי אתה יכול להראות כשאתה עושה פרצוף רציני בזמן שאתה מנסה למצוא איזון ולעמוד על רולרבליידס? טרו סטורי...

לשלושה דברים הסדרה הזו עשתה לי חשק:

1. ללמוד סוציולוגיה ואנתרופולוגיה [√]
2. לאכול מקדונלד'ס בביקורי בפריז [לא קרה...נופ. ]
3. לעקוב אחרי יחסי אמריקאים - צרפתים בכל הזדמנות [√]

עם כל השנאה שחשים האמריקאים כלפי הצרפתים והאירופאים בכלל בכל זאת, לא גורמת להם להפסיק לחלום על חופשות רומנטיות בפריז, שופינג בפריז ובכלל, אהבה למעצבים צרפתיים, כי הרי זה ידוע שכל סושיאלייט/סטארלט זקוקה לתיק שאנל אחד לפחות וזוג נעלי לבוטין עם הסוליה האדומה.

Photobucket

"לא, את!"

בנות "גוסיפ גירל" החליטו לפתוח את העונה הרביעית של הסדרה על ידי חגיגת עצמאותן [עם כרטיסי האשראי של ההורים] בפריז, עיר האורות. בלי להכניס יותר מידי ספויילרים [אני לקראת אמצע העונה כבר...פלאי הטכנולוגיה], ההתרחשויות בפריז הן ה"טיפ של האייסברג" או "הפרור של המאקרון" אם תרצו, בכל הנוגע להמשך העונה. אבל, אנחנו נתמקד בפריז...בלייר דוברת צרפתית כיאה לבת עשירים מפונקת מהאפר איסט סייד וסרינה סתם נראת כמו דוגמנית. מה אמריקאיות [מחונכות יותר או פחות] עושות בפריז? שופינג, קפיצה למוזיאונים, שופינג, הליכה על הגשר היפה ביותר בפריז [כך אני קוראת לו וזה כמובן, גם הגשר עליו קרי וביג נפגשו והתנשקו והיא אמרה לו "קח אותי הביתה" בטון של "באמש'ך, תעשה את זה מהר, נשבר לי מהצרפתים האלה כבר!"], שופינג, אכילת עוגיות מאקרונז מל'אדורי, שופינג, אכילה במסעדות, שופינג, בחורים חתיכים [החתיכים היחידים שאני ראיתי בפריז היו דווקא ממוצא ערבי, אופסי.] עוד קצת שופינג.

Photobucket

Photobucket

קלמנס פואסי ואד ווסטוויק, שהם ביי פאר האנשים היפים ביותר בסדרה.

עם העונה הרביעית, "גוסיפ גירל" הופכת להיות באופן חד משמעי לטלנובלה מודרנית, המבוססת על רשתות חברתיות וסמארטפונים, עם הרבה מזימות וסצנות שהמילים HOT ו STEAMY לא מספיקות בשביל להתחיל לתאר אותן. הבנות והבנים באפר איסט סייד גדלו עד לכדי כך, שלא הייתי נותנת לביתי בת ה 14 [הדימיונית, יש לומר] לצפות בחלק מהסצנות, לא סתם בחרו לשדר את הסדרה ב 22:30.

Sneak Peek



HOT3 החל ממחר! ה - 6.3, ימי ראשון ב - 22:30.

הנאה מובטחת

3.3.11

שוזינג


Photobucket
כאילו הראיתי לכם את גן עדן, אבל לא באמת. זו "בסך הכל" הבריכה בגג סוויטת הפנטהאוס במלון "אורכידאה" בתל אביב, שם נערכה הפרזנטציה של NINE WEST לאביב/קיץ הקרוב.

Photobucket
סנדרה [המקסימה, המהממת, המצחיקה והחמודה] העבירה את הפרזנטציה בחן רב: "אני לוקחת אתכם איתי למסע בשוק התבלינים במרוקו. תראו את הצבעים החמים...". כל פזנטציה אני תוהה מחדש איך היא עוברת יום עבודה שלם, בו היא על הרגליים כל הזמן, עם עקבים כל כך תובעניים.

Photobucket
מוקסינים על סוליית רוקי משעם...קיוט.

Photobucket
מאוד מצא חן בעיני, כמו גם הפתיע אותי [לטובה], הוא מגוון רחב במיוחד [בניגוד לעונות הקודמות] של נעליים שטוחות או כאלה עם עקבים ממש קטנטנים. הידד!

Photobucket

Photobucket
ניין ווסט עושים מיאו מיאו?

Photobucket
הנעל שיותר קרובה אלינו, היא הנעל שהכי הכי אהבתי. כל כך קז'ואל שיק [אני משתמשת המון במושג הזה לאחרונה, כנראה שזה הכיוון הכללי שלי בסופו של דבר], כל כך יפה והכי מתאימה לכל אאוטפיט אפשרי. אני מאוד אוהבת את העקבון הקטן, שנראה לי מאוד נח ליומיום - גם נותן את הטאצ' הזה של טיפה גובה [הי! אני 155 ס"מ! עוד 5 ס"מ ממש לא יזיקו לי ☺] וגם לא גבוה מידי ובהחלט אפשר לעבור עם כזה גובה את כל היום.
לדעתי, הנעליים האלה יהיו לחלוטין הנעליים שעליהן אחרוש בקיץ הקרוב. אגב, חלק מהפריטים כבר בחנויות ומידיעה שהתקבלה זה עתה [המייל שלי עובד שעות נוספות, שתדעו לכם] מי שתרכוש נעליים בסכום של 500 ש"ח ומעלה ביום שלישי, ה - 8 במרץ [יום האישה הבינלאומי למי שפספסה], תקבל 100 ש"ח הנחה.
LIKE