29.11.11

מרנין מאוד {התנצלותי, הכותרת מתבקשת}

ידיעה משמחת | מרגשת | שונה | מיוחדת | כזו שלא ציפיתי לה, שנחתה הישר לתיבת המייל שלי
החודש יהיה מרץ
השנה 2012
ומותג העל האיטלקי MARNI ישיק ב 260 חנויות את הקולקציה שלו לרשת האופנה H&M

בהחלט לא ראיתי את זה בא, למה להשיק קולקציה עם מעצב על נוסף שניה אחרי הטירוף של ורסאצ'ה? כזכור, הקולקציה של ורסאצ'ה הושקה שנה לאחר השקת הקולקציה עם לנווין. כשענקית האופנה TOPSHOP סוגרת 260 סניפים ברחבי העולם [כמה סימבולי], נדמה ש H&M כאן להוכיח שלה, זה לא יקרה והיא ממשיכה לרכב על גל ההצלחה של קולקציות השת"פים, שמצליחות להוציא מהבית קהל שכיסיו עמוקים יותר מאלו של הקונה הממוצע ברשת.

בית האופנה MARNI נוסד ב 1994 על ידי מעצבת האופנה קונסואלו קסטיליוני והוא ידוע בעיקר בזכות הפרינטים המיוחדים שלו, תכשיטי הסטייטמנט - שרשראות, טבעות וצמידי ענק שלרב שואבים את השראתם מן הטבע. הלוק הכללי של מרני הוא צעיר ורענן יותר מאלו של בתי אופנה אחרים, שמעלים אבק.

באופן אישי, אני מאוד אוהבת את מרני בגלל הפרינטים והתכשיטים המיוחדים, אך גם בגלל הנעליים המעולות שלהן. בגדול, מבחינתי מדובר במותג שהוא התגלמות הקז'ואל שיק ומתחבר לי יותר ללבוש יומיומי נינוח, שמתאים מאוד למשרד אבל בקלות יכול לעבור גם לערב, במקרה שלי לפחות.
 

קונסואלו קסטיליוני


שימוש בפרינטים שבטיים ושילובי צבעים טבעיים
 



קולקציית גברים


הקולקציה תהיה בסדר גודל של זו שרקחה דונטאלה ורסאצ'ה עבור H&M ותכלול כארבעים פריטים לנשים ושלושים פריטי אקססוריז וכשלושים פריטי לבוש לגברים וכעשרים אקססוריז.

מחירים לדוגמא: שמלות החל 499 שקל, בלייזר החל מ 599 שקל ואקססוריז החל מ 119 שקל

צילום מגנוס מגנוסון





8 במרץ 2012
יש למה לחכות ולא רק לזר פרחים לכבוד יום האישה הבינלאומי ;)

27.11.11

סכמ"ש אופנה ~ TLV FW 2011

את שבוע האופנה המקוצר הזה אני סיימתי בתצוגת האופנה של "אלמביקה" שהתקיימה ביום רביעי בערב.
לתצוגה של אלון לבנה, לא הגעתי.
במקום זה חזרתי למשרד, לישיבה שהסתיימה לא הרבה לפני 23:00.

כמות הגלאם שמגולמת במשפט פתיחה שלי למעלה, היא משמעותית גדולה מזו שהייתה בשבוע האופנה הזה.
עדיין, אני שמחה שהוא התקיים.

אסביר:

לתצוגה של אלמביקה הגעתי כדי לראות את ריי שגב קורעת את המסלול, אין אה גוד ווי, וכך באמת היה. ריי הייתה מדהימה, היא עשתה עבודה טובה בלצעוד על המסלול ונראתה כמו סוכריה של ממש ביחס לדוגמניות האחרות שצעדו שם. ריי אומנם לא מידה "סטנדרטית" בעולם הדוגמנות, אבל לי באופן אישי וגם לרבים אחרים בקהל [לפי התרועות, הכפיים ומילות העידוד שהגיעו משם], היה הרבה יותר נעים לראות אותה, או מישהי כמוה, צועדת על המסלול ולא בחורות שדופות, שהעייפות של התצוגות ניכרת עליהן, שאינן יודעות לצעוד בעקבים [איך זה קורה אם את דוגמנית??], שלא לדבר על דוגמנית אחת שלא היה לי מושג איך היא הגיעה למסלול התצוגות ולא למחלקה להפרעות אכילה בתל השומר. נכון, אין צורך להסיק מסקנות, צודקים, אני מצטערת.
מצטערת במיוחד בשבילה.




All pics taken by Avi Valdman

אצל אלמביקה כמו אצל אלמביקה, נראה שאין חדש תחת השמש. לפחות לא בגזרת התיקים הענקיים, שאלוהים יודע מה עושים איתם [תיבת נח #2?] ועד לשמלות בגזרות הענקיות שנראה שהן אכן דורשות נשים בגובה מינימלי של 180 ס"מ. לצד כל אלו, היה ניתן למצוא מספר דגמים שהייתי מוסיפה אותם למלתחה שלי בשמחה רבה. לדוגמא, השמלת החולצה המשובצת כאן למעלה, עם השרוולים הרחבים והצווארון הגדול וגם, שמלת פסים שחור-לבן, מפוסלת מעט, שלצערי אין כאן את התמונה שלה.



הדגמים כולם היו דגמים מאוד יומיומיים בעיני, שאני אישית רואה את עצמי לובשת את חלקם למשרד ואת רובם לימי רביצה בבית קפה.
אנחנו יודעים כמה ימים כאלה יש לנו בשנה.

ריי שגב עושה "אלמביקה"
 הכאוס שעליו דיברו לא מעט בכל הנוגע לארגון שבוע האופנה, שלט גם בתצוגה זו וגם צרם לי הכי הרבה. המחשבים בכניסה [שוב] נפלו ולא היו רשימות ו/או תגי כניסה, מה שגרר אחריו הוא שכולם נכנסו כעדר אחד גדול. באוהל התצוגה, עמדו בנות מההפקה וחסמו את שלושת השורות הראשונות בשני גושי הישיבה, ללא הסברים כלל וכלל. אמרתי לאחת מהן שאני צריכה שורה שלישית לפחות, כדי שאוכל לצלם לצורך הסיקור וקיבלתי תגובה של בהייה ומשהו כמו "אין לי מה, מה...".

התיישבי עם אלה בשורה הרביעית וצפינו בתצוגה, שכללה את הפסקול הכי מעצבן בעולם. לפתע פתאום, שמתי לב שבשני גושי הישיבה, חצי ממקומותה ישיבה היו ריקות, כולל שורות ראשונות ושיש כמות לא מבוטלת של אנשים שצפו בתצוגה בעמידה. כן, למרות מקומות הישיבה הריקים. ציינתי את התופעה המוזרה הזאת כבר ביום הראשון של התצוגות והנה היא חזרה גם ביום האחרון.

אני חלוקה ברגשות שלי לגבי שלושת ימי האופנה הללו. מצד אחד, קצרה היריעה מלהכיל את כל מה שיש לי לומר על המעצבים שנבחרו להציג ["שוגג דדי", סיריאסלי?], הדוגמניות שהיו רזות מידי או מלאות מידי, שלא ידעו ללכת על עקבים ונראו סובלות רב הזמן, על הארגון וההפקה שהיו חובבניים בעיקר, על אושיות האופנה הישראלית שהזיעו מרב שהתאמצו לדדה על עקבים תוך שהן לובשות שחור משחור, על אנשי ונשות עסקים/מקורבים/חברים של כל מי שהציג ובכלל, שנדחפו, עישנו, מילאו את כיסיהם במסטיקים של "5" ואז פיצצו בלונים במהלך התצוגה [ותודה לאלה שהסבה את תשומת ליבי], סטודנטים לאופנה מ"שנקר" שמרב שהיו עסוקים בעצמם, כמעט ופספסו את כל האירוע ועוד ועוד.


מצד שני, לפחות יש לנו כזה עכשיו.
וכמו שהגבתי אצל The Eye, גם פטאטיות צריך לדעת לחגוג.

אולי קיום אירוע מסוג זה, הוא שיעורר את רוח החדשנות במעצבי ישראל?

נגלה זאת כנראה ממש עוד מעט, באפריל 2012 אם זה תלוי במוטי רייף.

שבוע טוב

23.11.11

אוברזון לא טועה

אתמול בערב, לקראת סיומו של היום השני של שבוע האופנה שלנו, התקיימה תצוגת האופנה של גדעון וקארן אוברזון. אני הגעתי לתצוגה חמושה במיני מנומרים ובאחות אחת [ויחידה] הלא היא, אחותי אלין.

מצד אחת, אין יותר מידי מה לחדש על אוברזון - הוא נשאר נאמן לעצמו וקו היחודי לו, שיצר במהלך השנים. השימוש שלו בצבעי שחור ולבן הוא מאותם השילובים הקלאסיים שאי אפשר לטעות בהם כמו גם, הגזרות שלו. כמו שאין יותר מידי מה לחדש על אוברזון ועיצוביו, כך גם הרגשתי שעיצוביו שלו ושל ביתו, לא ממש הצליחו לחדש לי.






הגזרות היו מאוד מוקפדות והגימור היה מעולה ~ משהו שתמיד אפשר להגיד לא רק על התצוגות של אוברזון אלא, על העיצובים שלו בכלל.
 
סגנון האוריגמי

לצערי הרב, לא יכולנו, אחותי ואני, שלא לשים לב לנעליים הכעורות [DISCO ROSSO] שהדוגמניות צעדו בהן. הן היו כל כך חסרות חן וכלל לא מתאימות למלבושיו הנשיים של אוברזון.

שוב, הדגמים ברובם היו יפים, לבישים ומוקפדים אבל לא בהכרח הייתי קוראת להם מעוררי השראה, לצורך העניין. מה שכן, עורר השראה בתצוגה זו, היא לא אחרת שאשר סטלה עמר - האישה והמוזה - שחתמה את התצוגה בשמלה פרי עיצובו של אוברזון כמעין אומרת אחת ולתמיד, שגם לנשים גדולות אפשר לעצב בחן רב.

נשמע טוב.




סטלה עמר
 



גדעון וקארן אוברזון ~ צילום: אלין טל דושנסקי
לפני שנכנסנו לתצוגה, עשינו קצת מינגלינג.
היו המון אנשים, שחלקם התאמצו מאוד להראות נפלא ועל חלקם היה אפשר לראות, שהם נראים נפלא גם ללא קשר לשבוע האופנה.


אחותי ואני ♥

האחות מדגמנת שלמות

אלעד זר ואני עושים פאשן וויק

  ההופעה המושלמת של הערב חייבת להיות שייכת לסמי זיבק ~ עטוף באג'נדה וחיוך ~ ככה עושים פאשן




היום זהו יומו האחרון של שבוע האופנה TLV ויש עוד מספיק תצוגות מעניינות.
הערב יחתם באירוע של סלבס למען איגי.

יש למה לצפות
קיס קיס
♥

21.11.11

עושה פאשן וויק



את שבוע האופנה התחלתי בתצוגה של שי שלום. את השם שלו לא קישרתי לכלום אבל, כשהוא יצא אל הבמה, היה לי ברור שזה אותו שי שלמד עם אחותי בשנקר. היוש, אני הייתי אז בת 9.




 דוד "קבע לי" הגיע, אפשר להתחיל.
הוא ישב בשורה הראשונה ונראה מבסוט במיוחד כשלאחת הדוגמניות נפתחה החולצה והבוביז הציצו במלוא הדרם. בפעם השניה, הוא נראה מבסוט כשהוא ראה פרינט של זברה.

{אהבתי}

צילום: אבי ולדמן


צילום: אבי ולדמן
{רשמים מהקולקציה}

להשקיע בבגדי גברים היא דרך נהדרת לגרום לגבר הישראלי להתלבש קצת יותר הולם.
יחד עם זאת, אין זה אמור לגרוע מההשקעה והמחשבה המתבקשת שבעשיית בגדי נשים, שנראו, איך לומר, עייפים מעט ובכלל,  מעט ברמת הכיסוי.
הצבעוניות הייתה נעימה לעין, זה כן.


 לתשומת ♥ המפיקים,
בעיות של רשימות בכניסה, מילא.
אבל להשאיר כיסאות ריקים בשורות הראשונות? חובבני קצת.

 {יפים}

בנעליה ~ ספי ארליך עושה פאשן וויק.

 בנעליה #2 ~ סבתוש [לא רואים, אבל היא הייתה] עושה פאשן וויק.



 מכופתר ~ אלעד זר עושה פאשן וויק.



אחרי שראיתי את התמונה [תודה לספי שצילמה], הבנתי מה הבעיה.
הג'קט.
לא עוד.


{אאוטפיט} ג'קט, שורטס וסוודר פסים H&M | נעליים ALL BLACK לשושו |  שאר ירקות


 עד התצוגה הבאה
בריאות
אושר
וקוואלי

TLV FW 2011


 שבוע האופנה של תל אביב התחיל היום.

והוא נחמד.

עד כה.

{אני מעדיפה להתלונן בסוף ולא ישר על ההתחלה}

{כזו אני, נחמדה.}


כמו כן, סוף כל סוף, יש אירוע שבאמת מצדיק את הקיום של מתחם התחנה בנווה צדק, תל אביב.



~ קצת אסנטיאלס לשבוע האופנה ~

משקפי שמש ברברי | צעיף בצבע קרם [שבהמשך הוחלף למניפה בצורת מגזין] | שפתון של שאנל

עדכונים בהמשך היום והשבוע.

20.11.11

מה קנית לי?

 אז...מה בשקית?
ובכן, בימים האחרונים סחבתי איתי שתי שקיות נחמדות במיוחד, שכל אחת מהן לא שקלה יותר מכמה גרמים.
הראשונה, של ורסאצ'ה ל- H&M כמצופה, רק שמה שהיה בתוכה לא היה מצופה בכלל.
השקית השניה, היא הרכישה הראשונה שלי מ"בוטיק שושו" הקסום. כן, הוא קסום.



 על "בוטיק שושו" שמעתי המון.
שמעתי שיש נשים שקונות את הנעליים שלהן רק שם.
היום אני מבינה למה.
אחרי חיפושים נואשים אחר מגפונים נוחים ויפים לחורף, הגעתי סוף, סוף לבוטיק.
כשנכנסתי, ידעתי ששם אמצא את אשר חשקה נפשי וחצי הפלטפוס שלי.
שני דברים שהפכו את חווית הקניה לנעימה, כמו שהייתי מאחלת לעצמי שתהיה:
1. ריח לוונדר בחנות.
2. מוכרת אינטיליגנטית, נעימה, מפרגנת ובעלת חוש הומור.
<אפשר להיות BFF'S איתך?>


Ankle boot by ALL BLACK

נכון, הם בכלל לא מגפונים כמו שאנחנו מכירים, שמגפונים צריכים להיות. זה לא עצר אותי.
נכון, יש לי פטיש למגזין Glamour.
העקב הוא 7 ס"מ וזה הפתיע אותי מאוד, שכן גיליתי את זה רק אחרי שהלכתי איתן יום שלם. 

לא הרגשתי כלום ~ משפטים שרצוי להגיד על עקבים אבל, לא על גברים.




ביום חמישי הגעתי לקניון עזריאלי בשעה 17:39.

במחלקת הנשים נשארו שלוש זוגות מגפיים ושני זוגות סנדלים שחורים של ורסאצ'ה ל- H&M.
נשארו גם 4 שמלות כעורות וחצאית.
ניגשתי למחלקת הגברים ולקחתי לי חולצת כותנה-משי במידה S עם הפרינט הכי מגניב שיש - דקלים ושמיים מקדימה ותנינים מאחורה - מה עוד בחורה יכולה לבקש?

"החולצה תצוות למכנסי סקיני שחורים והמגפונים שמופיעים כאן מעליה ויתקבל לוק אייטיז מגניב" ~ אמרתי לעצמי תוך שאני לוגמת עוד שלוק מתה הקמומיל שלי.

- האם את מצטערת שלא קנית דבר אחר מהקולקציה? לא.

שבוע טוב אחרי כל זה, זה רק מתבקש.


17.11.11

בחורף הזה תלבשי מסקרה ושפתון

לאחרונה, באופן מאוד מפתיע [אהם, אהם], אני מאוד מתקשה להיפרד מהפוך שלי.
הוא כל כך חמים ונעים, שאני מרגישה שאני חייבת לגנוב עוד 7 דקות איתו.
7 דקות זה בדיוק מה שצריך כדי להתאפר קלות לפני יום עבודה במשרד [המאפר הראשי של YSL טען שחמש דקות אמורות להספיק, אני צריכה שבע.].
אין לי אותן.
צמצמתי לשלוש דקות בהן, אני מקפידה על מסקרה ומשהו על השפתיים.

{מה יש לך על העיניים?}

בביקור האחרון בסופר פארם נתקלתי בקערה מלאה במסקרות של PUPA, כולן ב - 39.9 ש"ח.
זה אחד מאותם המבצעים החשודים, שגורמים ליוצאי חמ"ן כמוני לחשוב שאולי מדובר בתרמית ובעצם המסקרות פגו תוקף בתום מלחמת יום הכיפורים וזו הדרך להפטר מהן אחת ולתמיד.
בשביל להתגבר על החשש, קניתי שתיים.


הראשונה ~ ULTRAFLEX
הגיעה באריזה אדומה נחמדה ובתוכה מסקרה ועפרון/טוש. בהתחלה חשבתי שזה אייליינר לבן, מוזרה שכמותי אבל, קראתי וגיליתי שמדובר בטוש מסיר איפור.
זה נשמע מעניין מספיק בשביל שאשאיר על זה 40 ש"ח בקופה, אז כך עשיתי.
המברשת של המסקרה סיליקונית עם צד אחד ובו המברשת קצרה יותר - לעיבוי וצד שני, בו המברשת ארוכה יותר - להפרדת הריסים.
הטוש [סורי על הקצה השחור, השתמשתי בו לפני שצילמתי] הוא דרך נפלאה לנקות את הלכלוך שלפעמים נוצר אחרי מריחת המסקרה ממש קרוב לקו הריסים. אני לא יודעת כמה זמן ייקח לטוש הזה להתייבש ולקמול אבל, בניתיים הוא אחלה.

היה לי ניסיון עם המסקרה בעלת המברשת העבה של פופה, שלא אהבתי בכלל בעיקר בגלל גודל המברשת הלא הגיוני. המסקרה הזו מאוד מצאה חן בעיני ועשתה עבודה נפלאה בעיבוי והארכת הריסים הכמעט והלא קיימים שלי.

ביג LIKE.

השניה ~ ENERGIZER 
גם הגיעה באריזה דומה עם עלון המבטיח שיש במסקרה חומר פעיל העוזר לצמיחת ריסים יותר מאשר בכל מסקרה אחרת עם חומר פעיל לצמיחת הריסים [התעייפתי]. אם אתם זוכרים, הייתה לי מסקרה של REVLON שהבטיחה את אותו האפקט. אז הבטיחה...

עוד כתוב בעלון, שצריך להשתמש חודש ימים במסקרה כדי לראות שאכן קורה משהו טוב לריסים. אעדכן בעוד חודש אם הפכתי לקים קרדשיאן. כלומר, אם צמחו לי הריסים, לא התחת.

הערה לכל הנוגעים בדבר, מי שלא תהיו. ~ אני שונאת פחות מחבבת אתכם על שהדבקתם מדבקות זמזם על המסקרה! הכתמים השחורים בתמונה השלישית הם אחרי שהסרתי את המדבקה ואת שאריות הדבק [האנטישמי] ניסיתי להוריד עם מגבון לח. התוצאה: הכיסוי הכסוף והיפה של כלי המסקרה, נהרס. בוזזזז!!!!!

את המסקרה עצמה אהבתי פחות, כי היא "רטובה" יותר ולוקח לה יותר זמן להתייבש על הריסים ובנוסף, האפקט פחות טוב מהמסקרה הקודמת.

   


נחשו איזו מסקרה מרוחה על איזו עין?


טוב נו, אני אגלה לכם: ריסי עין ימין שלי נמרחו במסקרה הראשונה ואילו ריסי עין שמאל שלי, בשניה. בשתי העיניים השתמשתי במעגל ריסים טרם המריחה ובשתיהן, יש רק שכבה אחת.
די ברור איזו אני אוהבת יותר, לא?
קניה מעולה ב 39.9 ש"ח.

{ומה זה על השפתיים שלך?}

זהו Lip Stain או מכתים שפתיים, אם תרצו.
למה בעצם שתרצו להכתים את השפתיים שלכן? או!
מתברר שזה אמור להשאר יותר זמן על השפתיים מאשר שפתונים, שלא לדבר על ליפגלוסים.
מה גם, שזה אמור להכתים בצורה לא מתאמצת ומודעת לעצמה.
כאילו התאפרתי אבל לא באמת. כאילו לא התאפרתי אבל התאפרתי. כאילו...הבנתן. 

ניסיתי את ה  Color Sensational Lip Stain של מייבלין בגוון Cranberry Crush #65, שנשלח אלי מהחברה.



למעלה: מיד אחרי המריחה | למטה: כשעה אחריה המריחה 
אם נתעלם לרגע מהשפתיים העקומות שלי, שדרשו ממני פני בוטוקס על מנת לצלם תמונות [קשות] אלה, אני רוצה לציין שלמכתים הזה יש ריח משכר של קראנבריז, שאני מאוד אוהבת.
המריחה מרגישה כמו מריחה של מרקר על השפתיים ואיך אני יודעת את זה? ניסיתי למרוח גם מרקר.
הייתי בת 10 ורציתי לדעת אם השפתיים שלי יהיו זוהרות. הן לא.

~בכל אופן~

לא מרגישים שיש בכלל משהו על השפתיים, שזה מבורך ולא נדבק לזה שום דבר גם כן [שיער, נגיד].
אחרי כמעט שעה, חזרתי לראי וראיתי שבקושי נשאר לי משהו על השפתיים.
במהלך השעה הזו, לא שתיתי ולא אכלתי [נשבר שיא!]
אז נראה לי ששפתון או ליפגלוס היו נשארים יותר.

יתרונות ~ יש
חסרונות ~ יש
אם רק החיים היו קלים יותר.

עולה בסביבות 89.9 ש"ח אבל, תמיד יש מבצעים של 40% הנחה או 1+1.
מהי הסיבה היחידה לקנות אותו? כי הרוחות העזות שיש לנו בחורף מעיפות את השיער לכל הכיוונים ועם המכתים הזה, השיער לא ידבק לשפתיים, שזה מבחינתי אחד מתחת ל"מטריה שהופכת לקערה" ברשימת הדברים המטרידים שיכולים לקרות לך בחורף. האם זו סיבה מספקת? אתן תחליטו.

וכמה זמן אתן מקדישות לאיפור בבקרים קרים?



יום חמישי שמח ♥

13.11.11

סטוקינג

שלום, הגעתם למענה הקולי של הבלוג Falafel Fashion.
בימים הקרובים, המפ...על מי אני עובדת - בשבועות הקרובים!
תשמעו [תקראו] הרבה על ורסאצ'ה.
הפלאפל הופך להיות מיטבול שמנמן ואיטלקי! אבל לא באמת...

אני מרגישה שדונטאלה עושה לי טיזינג סטוקינג.
היא רוצה שאני אתלבש כמוה, אז היא מפרגנת בקולקציה זולה נגישה יותר ל H&M, ואם זה לא מספיק, אז היא רוצה שאני גם אריח אתבשם כמוה ואז היא משיקה בושם חדש, כאילו שהיא יודעת בדיוק מה אני אוהבת .
אני אומרת שאם אין ברירה אז אין ברירה...

הבושם הראשון שלי מסדר הקריסטל של ורסאצ'ה היה ה"קריסטל נואר", שמאוד אהבתי אבל איכשהו הצלחתי להפרד ממנו לטובת רומנים עם בשמים אחרים. לא מזמן קיבלתי לריחרוח את הבושם החדש מהסדרה, שנקרא Yellow Diamond.

מאוד שמחתי על השידרוג ◄ מקריסטלים עברנו ליהלומים, נראה לי שזה צעד בכיוון הנכון. אני גם חובבת יהלומים צהובים [או יהלומי שמפניה, אם תרצו], כי הם נראים לי מעניינים יותר.

 

עכשיו רק נותר להריח...

■ מה בפנים ■

♫ [כאילו, תו] הראש ◄אתרוג מדיאמנט, סורבה אגס, נרולי, ברגמוט.
♫ הלב ◄נימפאה, פרסיה, פריחת התפוז, מימוזה.♫ הבסיס ◄עץ ענבר, עץ מפאלו סנטו, מאסק.
הבושם רענן, פירותי, מאסקי...טעים.
כן, אני אוהבת את כל הריחות ה"קיטשיים" האלה כמו שחלק יטענו ואני לא מתביישת להודות בכך.
נראה לי.
מי שמנסה להבין איך הוא מריח ועדיין לא מצליחה, אז קודם כל, שתלך להריח אותו בפארמים. נראה לי הגיוני. שנית, על מנת לחסוך בטרחה למי שאין זמן לשטויות שלי, אני יכולה להגיד שהבושם האחרון שרכשתי הוא ה Golden Delicious של DKNY והוא די מזכיר את הבושם הזה של ורסאצ'ה. די מזכיר...בגסות.


מתוך: צילומי הפרסומת לבושם

איפה ■

בכל הפארמים.
א.ד.ט 50 מ"ל- 529 ₪ - עכשיו מושק במחיר היכרות: 249 ₪
א.ד.ט 90 מ"ל- 699 ₪.



כל התמונות: יח"צ

"תמיד חלמתי על היום בו אשים את ידי על היהלום הצהוב ואזכה להריח כמו...אישה! מואההההה!" ~ מתוך: "דמיונה המופרך של מיראל דושנסקי".

שבוע טוב ♥

10.11.11

סלח לי בלוגי, כי חטאתי.

סלח לי בלוגי, כי חטאתי.
חטאתי כשקניתי מידי חודש מגזין כזה או אחר.
סלח לי, כי קניתי רק בשביל לרחרח ניחוחות חו"ל, שבשלב זה של מצבור ימי החופשה שלי, נראה רחוק עד לכדי לא נראה בכלל [החו"ל, לא הניחוח.]

סלח לי בלוגי, על שפשעתי כאחרונת הפשיוניסטות ורכשתי...
או כן, רכשתי!
רכשתי כל פריט מפוספס כזה או אחר, עם עדיפות לחולצות.
גם שמלות.
וגם ג'קט.

סלח לי בלוגי, על היותי קורבן.
קורבן של אופנה, של טיפוח, של כל מה שיפה, של כל מה שמריח טוב ולפעמים, אפילו כל מה שמנצנץ, ורוד ופלאפי.

סלח לי בלוגי, על כך שתרתי אחרי החולצה האפורה המושלמת [נמצאה באמריקן אפרל, כאילו שהיה ספק].
על כך שחיפשתי חודשים ארוכים אחר שמלת המקסי המפוספסת הארורה [H&M].
על כך שאני חושבת שאין כזה דבר "יש לך מספיק פלאטס!" ועל כך, שאני מאמינה שחזיות צריך למדוד, ממש כמו נעליים [למוכרת באפרודיטה, סתמי].

סלח לי בלוגי, שלמרות שאני מבקשת את מחילתך, לעולם לא אחדול מלחפש פריטים קלאסיים, אפילו אייקוניים ממש, שיצטרפו ברינה למלתחתי הקורסת תחת העומס של עצמה.

סלח לי, על שארכוש מהקולקציה של ורסאצ'ה ל- H&M בעוד מספר ימים ממש.






כל התמונות צולמו בידי: מיראל דושנסקי
[17 בנובמבר, 2011]

[עזריאלי - תל אביב]