3.9.12

זה הסתיו עם הענן

יש שאומרים שבישאל אוגוסט, נגמר בינואר. אני אומרת שברגע שעברנו את אוגוסט והגענו לספטמבר, הדברים יכולים רק להשתפר.  כבר שלושה ימים שאני מנסה לחיות על פי הגישה הזו ובינתיים נראה, כי הדברים באמת נוטים לתפוס נימה חיובית.

סתיו על פי פקטורי 54

במסגרת כל החיוביות הזו, שמבשרת על סיומו של הקיץ ותחילתו של מה שמכונה בניכר "סתיו" ויותר מוכר לנו ככל מה שצריך להספיק "לפני החגים" וכל מה שנעשה כבר "אחרי החגים", אני מוצאת לנכון להמשיך במגמה שבה התחלתי עוד באביב, שזה שבועיים שלמים של אלגריות וכיף גדול שנגמר חורף.

המגמה שלי היא להתלבש לפי איפה שהייתי רוצה להיות. בשונה מלהתלבש לפי מצב הרוח, או להעמיד תצוגת אופנה כל פעם שיוצאים מן הבית, כי "המדרכה היא מסלול התצוגה של החיים" או קשקוש אחר שמרי קייט ו/או אשלי אולסון אמרו פעם, אני מעדיפה להתלבש לפי האווירה/המקום שבו אני מעדיפה להיות. כך אני מוצאת את עצמי באאוטפיטים סטייל "ריזורט" או כאלו שעליהם אני מקבלת תגובות כמו: "את נראת כאילו שאת ברביירה הצרפתית", "את נראת כאילו שהרגע נחתת ממנהטן", "אוי זה ממש שיק פריזאי". במילים אחרות, נוצלו כלל ימי החופשה? לא נורא...נתלבש כאילו אנחנו בפריז ונחיה את הרגע.

משהו קטן לשים בו שפתון וכרטיס אשראי

זוהר הגדיר את זה כ - wishful dressing - הגדרה מאוד ראויה בעיני, לניסיון למצוא קצת חן באפרוריות המטאפורית היומיומית שגוררת אחריה 100 מעלות בצל ומינוס 10 מעלות במשרד. סיפרתי כבר שאני מנצלת את הקור המקפיא שעכברי המשרדים כה אוהבים כדי ללבוש בגדים שלרב בלתי אפשרי ללבוש אותם ביולי-אוגוסט ועכשיו, אני שוקלת להתחיל ללבוש בגדי סתיו.

 a stairway to heaven

אולי, אם אני אתלבש כאילו שהסתיו כבר כאן, הוא באמת יגיע? ממש כמו בסרט המחריד הזה עם קווין קוסטנר if you'll build it, they will come.

אמפוריו ארמאני ונבחרת החלומות

אז מה אני אלבש בסתיו הפרטי שלי? או!

← אני אלבש חולצות עם שרוולי 3/4, כי שרוולים מסוג זה מחמיאים לכל אישה, כשהם חושפים את החלק הרזה ביותר של הזרוע.
← מכנסי סקיני, כי כבר לא חם. כי סתיו.
← נעליים שוטוחות שעושות לי שמח בלב.


שוב, ארמאני - שוב, דמעה של אושר

אגב, נעליים תמיד יכולות להיות מחוץ להקשר ביחס לאאוטפיט כולו. את אלה של ארמאני אנעל גם לבדיקת דם שיגרתית, לצורך העיניין. זה בטוח יעשה לי שמח וישאיר חומר לריכולים של שבוע לפחות לאחיות הנחמדות שבטוחות שהן עוסקות בדיקור סיני ולא בלקיחת דם לצרכי בדיקה חד פעמית.



כי מה בחורה יכולה לבקש יותר מג'קט שיושב בול?
 ← אלבש ג'קטים נעימים ולא חמים מידי. כמו זה של ג'וסי קוטור.

← ואם ממש מתעקשים, אז אפשר עקבים.


עקבים של אטרו

ארמאני ושלמות...דפוס חוזר


לסיום, אחזור הביתה אחרי יום עבודה ואשב לי מכורבלת בתוך סוודר ענק, רך ונעימי של ג'וסי קוטור. כזה שמגיע עד הברכיים [לאנשים שלא יכולים להיות במים העמוקים בבריכה] ושיש לו אפילו רוכסנים קטנים בצדדים. כל זה בזמן שהמזגן עובד על 25 מעלות והגלידה ממתינה לצאת מן המקפיא הישר לצלחת.

"זה הסתיו עם הענן


ועם הרוח המיבב,

ואם אתה סתם ציניקן

בכל זאת זה צובט בלב"   ← אריק [איינשטיין] אמר.     ← סתיו נעים        


5 תגובות :

  1. הצילומים שלך נהדרים! הכתיבה לא פחות.

    השבמחק
  2. יא מבאסת...מה זה כל הטוב הזה??? לא כולן מקבלות מתנות חינם מפקטורי 54, נותר לנו רק לפנטז...ויאללה, שיבוא החורף, נקנה איזה סוודר בגולף אנד קו...

    השבמחק
  3. דנה - איזה כיף :) תודה

    דפנה - כל הפוסט הזה [כמעט] הוא פנטזיה אחת גדולה, לצערי. בסוף אני יושבת מכורבלת בשמיכת פליז שקיבלתי מאגודת הסטודנטים לפתיחת שנת הלימודים תש"ע ומדמיינת לעצמי שזה סוודר של ג'וסי קוטור. לפחות לפנטז לא עולה כסף, זה גם משהו :)

    השבמחק
  4. אני רוצה חורף!
    כאן ועכשיו!
    אה, ומעיל טוויד כלשהו מהתמונות גם לא יזיק!

    השבמחק
  5. אחת מהרכישות העיקריות שי לחורף הקרוב תהיה מעיל. עד לא החלטתי אם זה יהיה טרנץ' או צמר, אבל זה יהיה.
    לגמרי כבר מתאים חורף :)

    השבמחק