7.11.12

כולם אוהבים מתוק

יש לי איזה קטע לא מוסבר עם ירושלים שגורם לי להתגעגע אליה אחת לחצי שנה. הביקור האחרון היה יותר צורך מגעגוע, כי פשוט הרגשתי שאני חייבת לצאת מגבולות גוש דן, חייבת להרגיש את המשהו האחר הזה שיש באוויר הירושלמי.

אני בדרך כלל מאוד אוהבת לטייל בעיר העתיקה, אני תמיד איכשהו נודדת לכל מיני כיוונים ותמיד יש מישהו שעוצר אותי כדי שלא אנדוד לי יותר מידי רחוק. לרב, המישהו הזה הוא חבר שלי. הפעם נסעתי לסיבוב יומי בירושלים לגמרי לבד, חוויה שונה לגמרי עלי לציין, והיחידים שעצרו אותי היו שוטרי מג"ב [שהיו בטוחים שאני אמריקאית] שנוכחותם המוגברת בעיר העתיקה גורמת לי לחלחלה כל פעם מחדש. מי שיש לו כוונות להסביר על המצב הביטחוני, המדיני או לצטט פסוקים מהתנ"ך, אני ממליצה כבר עכשיו ללכת ולהגיב בטמקא.

בעיני ירושלים שייכת לכולם בדיוק כמו שהיא לא שייכת לאף אחד. זה פשוט נראה לי לא נכון לתפוס בעלות על משהו שהוא גם ככה קצוב בזמן, הרי הכל בחיים הוא בהשאלה בלבד וזה משהו שחשוב לזכור בכל מצב, זה עוזר לחיות באווירה חיובית יותר.

אחרי שסיימתי לעלות על כתב את משנתי בנוגע לחיים חיוביים יותר, אתפנה לחלוק כמה תמונות ועוד כמה רגעים נדירים.


הדבר הראשון שקיבל את פני בנחלאות, בדרך לעיר העתיקה היה שפם.
ותודה לתלמידי בצלאל על שאתם שם.



עצרתי לשתות קפה ב"קפה הילל" ברחוב הילל בעיר, כי רק בירושלים אני שותה בקפה הילל וזה גם איכשהו טעים. לשמחתי הרבה, הפעם היה להם חבק לכוס קפה. בפעם האחרונה כשביקשתי חבק הברמן הסתכל עלי ואמר "את מתל אביב, מהמרכז, כן?"
החבק הגיע לירושלים! הידד!
מאוד אהבתי את תיק העיתונות של קפה הילל ~ רעיון מקסים לאחסון עיתונים ומגזינים גם בבית.


אנשים שאוכלים על גשרון בממילא, זה תמיד הזדמנות לתמונה וכמובן, לגיחה לנוחיות לפני שנכנסים לעיר העתיקה. מומלץ, האסלות מרובעות.



הכניסה לעיר העתיקה משער יפו נצבעה כולה בירוק זוהר ומעורר בחילה שהשתייך לבגדיהם של תיירים מלאגוס. הם היו כל כך שמחים ונחמדים, צחקו וחייכו לכולם ופיזרו המון ירוק זוהר בעיניים.



לא משנה כמה פעמים אני אשוטט בסמטאות העיר העתיקה, הצבעוניות של השוק תמיד תופסת את העין שלי. זה תמיד עושה לי מצב רוח טוב.

כשחזרתי מירושלים, חבר שלי אמר משהו שמאוד שיעשע אותי - אנשים חוזרים מירושלים מבואסים, כי זו עיר קשה מכל כך הרבה בחינות. רק את חוזרת מבסוטה מכל הצבעים, הטעמים והריחות שחווית.

זה נכון.




בכנסיית הקבר נתקלתי באישה עם מה שנראה כמו תסמונת ירושלים. אני מאוד שמחה שהיא הניחה לי לנפשי...כך יכולתי לצלם קצת מלאכים, קירות עם חריטה של צלבים.
וכן, הצבע הכחול שבתלבושת של הנזירה היה מהפנט.







בדרך לכותל ראיתי ארגז שופרות, שלא היו מהאיכותיים ביותר אבל, הם היו פוטוגניים.
בכותל תמיד יש שקט מאוד מיוחד, שגם כשיש רעש כלשהו, שבדרך כלל מגיע מכיוון של בחורה צווחנית שלפתע פוגשת מישהו מוכר, עדיין יש שקט. במילים אחרות, ממש לא התחשק לי להרוג אותה על הצווחה שהיא דפקה באמצע הרחבה. מוזר.

זה חייב להיות קשור איכשהו למשהו רוחני. חייב.

הכותל הוא בית לא רק לפתקים שלכם, כך מתברר.
הכי מרגש היה לראות כלה לפני החופה שהגיעה עם המלוות שלה.
הכי מצחיק היה לשמוע אותה אומרת כל הדרך "איזה פדיחות, אני מתה, יואו איזה פדיחות".




אין כמו בקלאווה עסיסית - מלאה בסירופ סוכר, הכוונה - כדי לקרב בין אנשים. איש הבקלאווה התעניין מהיכן אני במקור אז סיפרתי לו שאני מליטא. בתמורה הוא סיפר לי, שהוא ביקר במולדובה וכעת, החלום שלו לבקר באוקראינה. הוא הסתכל עלי מלמעלה למטה ואמר "אולי אני אקפוץ גם לליטא, זה לא רחוק משם".

מתברר שכולם אוהבים מתוק.





הסיפור שלי בירושלים מסתיים בחנות הזו ~ בעל החנות הוא איש מוסלמי דתי, עם הזקן והגלאבייה וכל הבלאגן. הוא ראה שאני מנסה להבין אם עלי ללכת ישר או לפנות אז הוא שאל אותי באנגלית אם אני מחפשת במקרה את שער יפו. עניתי שכן והייתי חייבת לשאול איך הוא ידע שדווקא את שער יפו אני מחפשת. הוא הסביר לי מה הרציונאל שעמד מאחורי השאלה שלו, הראה לי את הדרך ושאל מהיכן אני.

עניתי שאני מכאן.

הוא ממש הופתע, כולל מבט שבו העיניים מטפסות על המצח. ואז הוא שאל בעברית, למה לא דיברתי איתו בעברית.
עניתי לו, שאני לא יודעת ערבית ולכן, בחרתי לדבר בשפה ששנינו יודעים אותה.

הוא שוב הופתע.
חייך.
הודה לי על התשובה שלי ובירך אותי לשלום.

 בקרוב אשוב, גם לירושלים.



11 תגובות :

  1. איזה כיף לקרוא אותך.
    קודם כל לראות את "החצר האחורית" של ביתי באור אחר- אני למשל קופצת לעיר העתיקה כשנגמר הקפה, מסתכלת על כל הצבעים והריחות במבט מכיר מדי, נתת לי השראה פעם הבאה ללכת כמו תיירת.
    מרגש לקרוא על האינטרקציות שלך עם אנשים, קשה לא לתת לכל הרעל מסביב להשפיע, לפי איך שנראה מהכתוב את מצליחה באופן טבעי לחלוטין בלי להתאמץ.

    השבמחק
  2. השפם הוא דווקא מעשה ידיו של הספר (בעל המספרה שמעל המדרגות האלה), דניאל בן, לכבוד חודש מובמבר.

    כירושלמית בשנים האחרונות, את העיר העתיקה אני לא ממש סובלת (הרובע המוסלמי עוד סבבה), אבל זה ממש לא משהו לתגובה על פוסט כ"כ חיובי ;)

    השבמחק
  3. תמר - תודה רבה, תמיד כיף לקבל תגובה כזו.
    אני מאוד אוהבת להסתכל על דברים בעין "נקייה" או תיירותית יותר. צריך בשביל זה זמן וסוג של מסויים של מצב רוח ואני מודה, שאני עושה את זה לפעמים גם בת"א שאני מכירה כ"כ טוב. איכשהו אני תמיד מגלה משהו שעוד לא ראיתי קודם.

    MoranSha - תמסרי תודה לבעל המספרה [שלא ראיתי שם אחת כזאת, אולי כי הייתי עסוקה בשפם], כי זה חימם לי את הלב :)

    השבמחק
  4. מקסים, תודה, שמחת אותי על הבוקר.
    גם אני מרגישה כך לגבי ירושלים( גרתי בה מס' שנים) , וחייבת לבקר בה כל כמה זמן כדי למלא מצברים.
    התמונות נפלאות(וגם החוויות שלך)אני לצערי הרב חוששת לבקר בעיר העתיקה- לא הייתי בה שנים.הלוואי והיה לי אומץ,אני כל-כך אוהבת את האוירה והאנשים.כיף לך שלקחת את עצמך ויצאת להרפתקאה :)

    השבמחק
  5. איזה מצלמה יש לך?
    ממש אהבתי את התמונות מהמם!

    השבמחק
  6. אילנה - שמחה שנהנית ושהצלחתי לקחת אותך לסיבוב בעיר העתיקה באופן וירטואלי :)

    אנונימי - תודה רבה :) אני מצלמת עם קנון 1100D, הפעם צילמתי עם עדשת 50mm.

    השבמחק
  7. בתור ירושלמית (עדיין) אין לי מה לומר, חוץ מלחלוק את אהבתי הרבה לעיר הקסומה הזו.
    התמונות שלך נהדרות ממש!

    השבמחק
  8. אז זה די המקום שלי. אני עובדת בעיר העתיקה ועוברת דרך השוק המוסלמי כל הזמן בדרך לעבודה. לרוב זה למהר כדי להגיע ולנסות לעקוף חבורת טיילים מכל מיני מקומות.. בזמן האחרון אני גם יותר תיירת אולי זה קשור לעובדה ששבתי מטיול ארוך והמבט עדיין נותר בעיניי. היא קסומה, היא קשה, היא אחרת, היא מיוחדת. ככה זה כשאוהבים. התמונות משקפות את הלך הרוח שלך וזה נעים , מיוחד וטוב. איזה יופי. תודה!

    השבמחק
  9. ואו תודה רבה! איזה כיף שיש לי שותפים לאהבה הזאת :)

    השבמחק
  10. Fantastic blog and brilliant post! You're amazing!!! You're got such fantastic taste! Loving the way you write too. :-) Absolutely brilliant!

    Looking forward to more posts from you. I'm now following you on BlogLovin!

    Feel free to check out my blog here - www.the-white-list.co.uk
    And you can follow me on BlogLovin at - www.bloglovin.com/blog/4105110/the-white-list

    השבמחק
  11. ביני לבין ירושלים יש רומן ארוך... זו אכן עיר קשה, ואני לא בטוחה שהייתי רוצה לגור בה ממש. אבל כל פעם כשאני מבקרת שם היא מחממת לי את הלב, וכל פעם כשאני צריכה לצאת ממנה משהו בי בוכה.

    נהניתי מהתמונות והסיפורים שלך :)

    השבמחק