31.12.12

איך תחגגי סילבסטר?

איך תחגגי סילבסטר בעשרה צעדים פשוטים:

1. תתקלחי. 
זה קריטי להתחיל את השנה החדשה כקנבס נקי. נניח.

2. תחפפי ותרככי עם אחד ממרככי השיער של לוריאל ELVIVE שיעשו את שיערך silky smooth באמת.

מרככך לשיער צבוע ולכל סוגי השיער | מחיר: 40 שקל ברשתות הפארם

טיפ: תני לו שניים באחד, כדי שישארו לך יותר מים חמים במקלחת.

סבון ושמפו במוצר אחד שמטפל ומטפח עבור גברים מבית שוורצקופף פרופשיונאל| מחיר: 78 שקל

אם את נימנת עם המחליקות למיניהן, אל תתעצלי ואל תתקמצני, פשוט תקני את הסדרה החדשה של נטורל פורמולה ללא מלחים שמתאימה במיוחד למחליקות.

נטורל פורמולה | מחיר: שמפו/מרכך 30 שקל, מסכה 40 שקל, סרום 50 שקל

3. תתמרחי
ג'ל לחות בניחוח ורד הבר מבית ל'אוקסיטן | מחיר: 141 שקל

4. תתבשמי. 
אבל ככה שנדע שזה מה שעשית.

5. אל תחסכי בהלבשה תחתונה תומכת!

חזייה ומחטב מבית "פמינה" | צילום: עידו לביא

טיפ: חנות המפעל של "פמינה" ברחוב תובל במתחם הבורסה ברמת גן מוכרת מגוון עצום של חזיות בכל המידות. השוס הוא, שיש שם חזיות מעונות קודמות במחירים מצחיקים כמו 70 שקלים. 
אל תספרי לאף אחת, בהמשך תביני למה.

6. תתאפרי


7. תשקיעי בציפורנייך תמיד אבל, היום תתפרעי כאילו אין נצנץ אחד יותר מידי בעולם כולו.


8. תתלבשי

עדיף ללכת על מה שאת כבר יודעת שעובד או במילים אחרות, תמחזרי. במקרה זה, דוגמה ללוק שניתן למחזר - לוק יומולדת.



9. תשקיעי 
בפרטי לבוש שאחרות לא תוכלנה לשים את ידן עליהם.

כגון: שמלה של KOOKAI שחטפת ב- ASOS בדיוק את האחרונה במחיר מגוחך, כן הדגישי את העובדה ששילמת גרושים על פריט ששווה הון קטן. התעטפי במעיל שרכשת בברלין והוא מ- Vero Moda והתענגי על העובדה שאת נועלת נעליים של לנווין ל- H&M שמה לעשות, כבר ממש אין להשיג כאלה. כאילו אולי באיביי, אבל גם אז, זה במלא כסף. פאק, את נועלת פריט אספנים!

כאמור, בסילבסטר את צריכה לנצוץ ואין דבר שנוצץ יותר מאשר כסף. טוב, אולי רק זיעה של מאמץ.

10. תחגגי!

אבל זיכרי, עלייך להשתמש בצמד המילים "אנחנו יהודים" בכל הזדמנות אפשרית, בהתאם לסיטואצייה. לדוגמה: "אנחנו חוגגים למרות שאנחנו יהודים", "נחגוג ברוח החג אבל לא יותר מידי, כי אנחנו בכל זאת יהודים." וכן הלאה. חלילה לך מלהכיל את העובדה שישראל היא המדינה היחידה ככל הנראה, שקוראת לערב השנה החדשה "סילבסטר" או שלחג זה אין קונוטציות דתיות. אחרי הכל, במדינה בה אין ולא תהיה הפרדה של דת ומדינה, יש דברים שאוי לנו מלקבל אותם כנורמה.


 ועכשיו באמת,

מאחלת לכם 2013 שתהיה טובה לפחות כמו 2012 ואם אפשר, אז אפילו הרבה יותר.
תחגגו ותהנו!

אוהבת אתכם 



30.12.12

אביב באופק

רגע לפני שעוברים ל- 2013 ב- H&M הציגו את קולקציית האביב, שהייתה מלאה בדיטיילינג כייפי של גדילים, עיטורים שונים ופרינטים של אננס שנראה שעושים קאמבק יחד עם שאר פירות העונה. 



את הצעיף האפרפר הזה עם גדילים בצבעוניות של אפור, שמנת וצהוב-ירוק-ליים-ניאון [זה צבע! בחיי!] אני חייבת להוסיף לאוסף הצעיפים הלא הגיוני שלי. עצם העובדה שאני מכנה אותו "אוסף" אומר הרבה אבל, צעיף עם גדילים כל כך יפים עוד אין ולכן, לא תהיה ברירה אלה לאמץ אותו.

פריטים נוספים שאני חייבת לצרף למלתחה מתוך הקולקצייה: סוויטשירט עם עיטורים, עגילי אננס עם זבוב fruit fly, ג'קט כלשהו [כי אף פעם אין מספיק ג'קטים] וסוויטשירט אפור עם רוסכן לאורכו וגם בכיסיו מקולקציית הגברים. אגב, קולקציית הגברים לעונת האביב מפתיעה לטובה וכוללת סווטשירטים נעימים וסריגים דקיקים, ג'קטים ונעליים מגניבות.




אני עוד לא מרגישה שהחורף ממש כאן למרות, שהיו כמה ימים גשומים וקרירים. בינתיים אני לא מפסיקה ללבוש את חולצת העיגול של MMM ל- H&M שחבר שלי כה שונא, ג'קט ג'ינס לבן של קסטרו מלפני עשור ומכנסיים אפורים של GAP או, טייטס אפור של S.WEAR כמו שלבשתי באותו יום. "השטיח" שיש לי על הצוואר הוא צעיף צמר ענקי של TNT מלפני הממ...שבע שנים אולי? הוא מאוד אהוב ומחמם.


כמה כיף שקולקציית האביב של H&M כוללת סריגים נעימים וג'קטים מעור? מעניין איפה אפשר למצוא אביב שכזה. אני בטוחה שעד שהאביב שלנו יגיע וכעבור שבוע יהפוך להיות קיץ לכל דבר, נספיק ללבוש כמה פריטים מהקולקצייה הזו. חלק מהפריטים יגיעו לחנויות בחודשיים הקרובים, כשבאמת נזדקק לסוויטשירט מחמם וג'קט עור כדי להתחמם.

בינתיים, שבוע טוב!


28.12.12

אני, בת שלושים?

מה פתאום! לא נעלמתי! רק חגגתי יומולדת :) 
יומולדת שלושים, אם לדייק.



באופן מפתיע, המאיה לא צדקו והעולם לא נגמר ב- 21/12/2012 ולכן, הייתה לי הזכות לחגוג את יום הולדתי השלושים במספר ביום רביעי, ה- 26/12. ביום רביעי החלו החגיגות, שממשיכות גם היום ומבחינתי יכולות להמשיך גם בשבוע הבא.


החגיגות החלו בארוחת ערב משפחתית עם חתול אחד מאוד שמן ומלא אהבה. בדרך הטובה ביותר להתחיל בחגיגות השלושים הייתה לחזור לילדות וכך, קיבלתי מאחותי onesie מפליז ורוד עם אוזניים וזנב קטן של שפן. החליפה הזו מעולה לרביצה בבית וזה שזו חליפת שפנפן - יש לי קטע לשפנפנים מאז שאני ילדה ויש לי בובת שפנפנה שקיבלתי ליומולדת שנתיים עד היום - זה רק בונוס. 

כמובן שמיד לבשתי את החליפה ורק אז התיישבנו לאכול.







זו הזדמנות נוספת להודות לכל מי שאיחל לי ברכות יפות ליום ההולדת ולכל מי שטען, בהיותו צלול, שאני לא נראת יום מעל 25. אוהבת אותכם לנצח :)


מאחלת לכם סופשבוע מעולה!
אני אמשיך לחגוג ואחזור בשבוע הבא עם פוסטים חשובים.


24.12.12

חג שמח לכל החוגגים

השנה,התרחש נס חנוכה בבית משפחת דושנסקי והוא היה קשור באופן ישיר להוריי. אני לעומת זאת, נשארת ללא ניסים וללא נפלאות בחנוכה האחרון, רק עם סופגניות יבשות מלאות אבקת סוכר.

לכן, בחרתי לנסות את מזלי בחג חורפי אחר - חג המולד. על מנת לעלות את סיכויי ההצלחה שלי, ניסחתי את בקשתי לסנטה קלאוס באנגלית. בכל זאת, מדובר בשפה בינלאומית או לפחות כך טוענים. 


Dear Santa,

I have been a very good girl this year. I have only one thing I would like to ask you to do for me and it's not a gift of any kind.
Actually, I need to exchange something that I've got a long time ago.
I would like you to take my huge nose, which keeps growing on daily bases, and give me one that is nice and will stay that way.

Do you think you can do that? It will be like a Christmas miracle.

P.S.
Please do not use my being Jewish as an obstacle to making my wish come true.

חג שמח לכל החוגגים
Happy Holidays!







23.12.12

GINDI-ING

גם אני נכחתי בשבוע האופנה של גינדי, כי אני קורבן אופנה לא פחות מכל אחד אחר שנכח במתחם. טוב, בעצם אולי קצת פחות...
אז אין מנוס מלהגיד ששבוע האופנה של גינדי היה עשוי בצורה הרבה יותר טובה משבוע האופנה שהתקיים במתחם התחנה לפני כחודש, ויש שיגידו שאין כלל מה להשוות. אחרי שהתלבשתי והתאפרתי והגעתי לאתר הבנייה, נוכחתי לדעת איך הכל נראה הרבה יותר טוב בלילה. בתצוגות שהתקיימו במהלך היום הייתה נוכחות דלה יחסית של אנשים בקהל וכמובן, שבתצוגות הערב כבר היו המון אנשים והאולם היה מלא. זה היה ממש יפה לראות איך כולם השקיעו מחשבה והתלבשו באאוטפיטים הכי הורסים שלהם.



לאה פרץ מסבירה איפון
והאופנה? אין לי הרבה מה להוסיף לגבי האופנה מלבד זה ששום דבר לא הפתיע אותי. מי שנחשב בעיני למעצב טוב ומעניין, כדוגמת אוברזון, אלון לבנה וששון קדם, נשאר כזה גם אחרי שבוע האופנה הזה. אחרים, לא הצליחו להפתיע אותי לטוב או לרע מלבד כמה מעצבים שהעלו על המסלול גזרות שישבו באופן מחריד על הגוף וכשמדובר בגוף של דוגמנית, אין נורא מזה. 

אפרופו דוגמניות, למה כל אחת צועדת בקצב שהיא מוצאת לנכון, אני לא יודעת. זה נראה כל כך לא מקצועי וכל כך רע. אולי אפשר פשוט להכתיב להן קצב מראש? נגיד לנגן את המוזיקה בחזרות ולהגיד לכולן "אתן סופרות אחת, שניים, שלוש, ארבע בקצב הבא"...ולהמחיש להן את זה.
והנה הצעת חוק: דוגמנית שבתצוגה לא תצעד לפי הקצב שנקבע מראש בחזרות, תאלץ "לבלות" ארבע שעות רצופות במתחם התחנה באמצע השבוע.


אלון לבנה | צילום: אבי ולדמן
אלון לבנה היה הפייבוריט שלי בגלל ההקפדה על הגזרות שישבו על הגוף באופן מושלם. אולי הוא לא הפתיע במקוריות מטורפת אבל, אפשר להגיד שהוא שומר על הקו שלו וכתב ידו ניכר בכל אחד ואחד מהדגמים שיצאו אל המסלול. הדברים שפחות מצאו חן בעיני רלוונטיים לא רק לתצוגה של לבנה אלא, לכל התצוגות וזה קצב הצעידה של הדוגמניות שהזכרתי כבר, הנעליים המזעזעות שלא איפשרו להן לצעוד כראוי ודוגמנית אחת רזה מידי. אבל ממש.

גדעון וקארן אוברזון | צילום: רפי דלויה
גדעון וקארן אוברזון הציגו קולקציה הנקראת "בין קודש לחול" והיא בהשראת מופע מחול שקטעים ממנו הוצגו בתצוגה עצמה. יש משהו מאוד מרגש בלראות את מקורות ההשראה של המעצב מוצגים פיזית על המסלול.

יוסף | צילום: אבי ולדמן
בתצוגה של יוסף היה אפשר לראות את ההשראה דווקא על המסך הענק שבתחילת המסלול. ההשראה של יוסף הגיע דווקא מעולם הסיף ועל המסך הענק הוקרנו קטעים מקרבות סיף כשברקע מתנגנת מוזיקה קודרת במיוחד. כשיצאתי מהתצוגה לא הבנתי ממה אני כל כך מבואסת, חשבתי שזו אולי התפירה הנוראית שהיה אפשר להבחין בה גם משורה 22 אם הייתה שורה כזו אבל לא, זה לגמרי היה בגלל מוזיקת הרקע שהעכירה את האווירה. במבט שני על התמונות מהתצוגה, הופתעתי לראות שהיו כמה דגמים מאוד מעניינים והפרינטים שכה מאפיינים את יוסף, פשוט נהדרים. זו עוד דוגמה לזה שצריך לשים לב לפרטים הקטנים.


ששון קדם | צילום: אבי ולדמן
דני מזרחי | דורית בר אור | טובל'ה | צילום: אבי ולדמן

חגית ויטמן ל- fishndag | צילום: אבי ולדמן
אני חייבת להודות שבתצוגה של חגית ויטמן ל- fishndag היה לי קשה, בעיקר כי לא הרגשתי שיש קשר בין הפריטים שזורמים אל המסלול. שלושת הפריטים כאן לא קשורים בכלל לספק שמלות כלה ספק משהו לבן אחר שצעד את המסלול. יש משהו מאוד מעניין בדגם הימני ביותר ועם זאת, הדגם במרכז נראה לחלוטין כמו שמלה שראיתי בקולקציית האביב-קיץ 2012 של H&M. 



אצל אלמביקה היה ממש שמח :)

היה שבוע אופנה מעולה, שהשאיר אחריו שובל ארוך של השראה והרבה ציפיות לשנה הבאה.

שבוע טוב!



22.12.12

כל מה שאני סוחבת וחושבת

כפי שציינתי אתמול בסטאטוס שלי בפייסבוק, היקום נקם בי על ההברזה של יום חמישי וביום שישי נאלצתי לצאת מהבית למרות הגשם, הרוח, הקור ואנשים באוטובוס שטוענים שבחורף לא פותחים חלונות, כי "ככה נהיים חולים" בזמן שבפועל, נהיים חולים בגלל חוסר אוורור והעובדה שיש אנשים שלא שוטפים ידיים. בעבודה האחרונה שלי גיליתי כמה אנשים לא שוטפים ידיים, כלומר נשים...אחר כך עוד שאלו אותי למה אני לא אוכלת במטבח. 

מעניין לעניין, באותו עניין - גשם!
בזמן שעשיתי את הסידורים שלי אתמול חשבתי לעצמי כמה מעולה תיק ה"לוויתן" של מדוזה, כי הוא עשוי פלסטיק ואיזה יופי שכל הגשם נשטף ממנו ושוטף אותו על הדרך ולא צריך לדאוג שמשהו ירטב או יהרס. אחר כך מיד חשבתי על זה שהסיבה שיש לי בלוג היא בשביל שאת מה שאני מדברת לעצמי, אוכל לעלות על כתב ואז זה יראה כאילו שאני לא מבלבלת לעצמי את המח בלי מטרה.

להלן, נולד לו עוד פוסט של - תחזיקו חזק - מה בתיק?!


 אני מאוד שמחה שבחרתי בגוון הצהוב הזה, כי הוא כייפי בחורף בדיוק כמו שהוא כייפי בקיץ. בין כל האפור-שחור-חום שיש ברחובות, התיק הזה נראה כמו קרן שמש קטנה ושמחה. כן, אמרתי את זה.

בתוך התיק אני סוחבת תיק איפור שקניתי בנסיעה האחרונה לברלין והוא של MUJI. במקור הוא היה דווקא בחלק של כלי הכתיבה ולא איפה שהיו תיקי האיפור האחרים אבל, הגודל שלו נראה לי מעולה במידה וצריך לשים בפנים גם מברשת. זה ממש לא סוד שאני מעדיפה להתאפר בחורף, כמו כל בחורה עם עור מעורב וטי שומני. לפני כמה ימים שמתי לב שהעור שלי מתעייף קצת, כי לא שתיתי מים כמו שצריך במשך כמה ימים וגם, כי הגיע הזמן לשוב לטיפול פנים אצל האחת והיחידה - רונית רפאל, שלא מזמן הציגה טיפול חדש וחדשני הנקרא "קולוגן בוסטר" ומה שהוא עושה זה הגברה של קצב ייצור הקולוגן, מה שיוצר עור קורן בגלל הגברת הלחות ומרקם וגוון אחידים. מאוד רציתי להתנסות בטיפול ואז נאמר לי שלמרות שאני אהיה בת שלושים בעוד פחות משבוע, יש לי עוד חמש שנים בערך עד שאזדקק לטיפול כזה. אז אני חוזרת לטיפול פנים עם חמצן במקום הקולוגן בוסטר, בשביל עור קורן לכבוד השלושים שלי.


כפי שאפשר לראות יש לי הרבה ג'אנק בטראנק או במקרה הזה, כמה פריטים חיוניים לשיפור מצב הרוח! בתקופה האחרונה אני נמשכת לכל מה שורוד או לפחות, ורדרד. 

{ענייני שיער}
בגלל הפוני, קניתי סטוק [שלוש יחידות] של שמפו יבש בבקבוק המוקטן מבית בטיסט. קניתי אותם כשראיתי שהמחיר ירד ל- 9.99 שקלים במקום קרוב ל- 25 שקלים. אני חושבת שהסיבה שהשמפו היבש לא הצליח בארץ היא התמחור, אין לי הסבר אחר. זה עובד נהדר בשבילי כשאני צריכה לרענן את הפוני באמצע היום וכמובן, שיש לי את המסרק של Life שקניתי לפני כמה שבועות, שפשוט עובד נהדר. 

{ענייני עיניים}
אני חושבת שהגוונים החדשים של צלליות ה- Color Tattoo קיימים במגוון בארה"ב כבר די מזמן, אולי אני טועה, אבל פה בארץ ראיתי אותם לפני כמה ימים ולא יכולתי לעמוד בפני הורדרדות של Pink Gold ו- Metallic Pomegranate [נרכשו במבצע 1+1]. אני משלבת את שני הגוונים יחד בדרך כלל ובשביל עין קצת יותר מעושנת אני משתמשת ב- Round Midnight של MAC שנשלח אלי על ידי החברה.

אני משתמשת בעפרון שחור של בורז'ואה שהוזכר כאן בעבר. הוא עמיד במים והוא קרמי...כמו חמאה. לפעמים אני פשוט מעמיסה אותו על מברשת זויתית וכל תוחמת את העיניים. זה לא זז כל היום, מבטיחה. 



{ענייני שפתיים}
הורדרדות ממשיכה גם כאן! 
אני מאוהבת קשות בשני מוצרים של REVLON - שפתון מאט Pink Pout מספר 2 וליפגלוס Bellini מספר 42, שהוא דווקא פחות ורוד ויותר אפרסקי [נרכשו במבצעי 1+1]. 

את הגלוס של Flormar קניתי בברלין והוא פשוט מעולה. הוא באמת לא דביק ונשאר לאורך זמן [יחסית לליפ גלוס] כמו שכתוב על האריזה. הוא נראה נהדר מעל השפתון של REVLON אם לא בא לי על גימור מאט וכמובן, הוא עלה גרוש וחצי. 

עוד מוצר שפתיים שחזר לחיי הוא הצ'אבי סטיק של CLINUQUE שהשיקו בארץ עשרה גוונים נוספים, מה שאומר שיש סך הכל שישה עשר גוונים לבחור מהם. עד כה הגוון האהוב עלי היה ה- Woppin' Watermelon ועכשיו, נוסף גם ה- Bountiful Blush. נכון, הם לא עמידים מי יודע מה אבל, מעל ה- PREP + PRIME של MAC שמאז שקניתי אותו, הוא לא יוצא לי מהתיק, אפשר להאריך את חיי הצ'אבי על השפתיים. אגב, אפשר גם להתנשק איתו...סתם משהו שגיליתי.

*מסמיקה בורדרדות*

יש לי גם בליסטקס לצורכי לחות ללא גוון, Airwaves ובלאקברי עם מטען וקליפס וגם וידוי. כן, יש לי וידוי...נמאס לי מהבלאקברי. לא כי אני לא אוהבת אותו יותר, כי אני אוהבת...במיוחד את המקלדת ואני עדיין שונאת בכל ליבי מקלדת וירטואלית אבל וזה אבל גדול, נמאס לי מזה שהוא לא מותאם כמעט בכלל לשימוש בישראל. אני לא יכולה לעבור לתוכניות הזולות בחברות התקשורת החדשות משום שאין להן הסכם עם RIM המפעילה של בלאקברי, שלא לדבר על המחסור הגמור באפליקציות שימושיות. לא יודעת מה לעשות עם זה כרגע.


השבועיים האחרונים דרשו ממני לגשת לקרביץ ולקנות מילוי ליומן ולשלוף את היומן האדום שלי שקניתי לפני עשר שנים בערך ב- BRAKER בסנטר. כנראה שמאסתי גם היומן של הבלאקברי...אני לא יודעת מה להגיד על זה. 

בברלין קניתי ארנק חדש באחד מהדוכנים ב- WeihachtsZauber Gendarmenmarkt לכבוד חג המולד, שהיה מהמם. לא יודעת כמה רואים את זה בתמונה אבל, יש גם הטבעה של ראשי התיבות שלי בקצה אחד. 



משקפיים חדשים!
הוזמנתי להתרשם מקולקציית החורף של אופטיקנה והתרשמתי כל כך לטובה, שבחרתי לי זוג משקפי ראיה חדשים מבית Koya - מותג הבית של אופטיקנה. הלכתי שוב על מסגרת פלסטיק אבל הפעם, היא מנומרת ועדינה יותר מזו השחורה והגסה שהייתה לי עד היום. הופתעתי ממש לטובה מהאיכות של המשקפיים, שיושבים בצורה ממש נוחה על האף; מי שמרכיב משקפיים יודע כמה זה חשוב. הרכבתי אותם בטיסה לברלין, כי זה סיוט לטוס עם עדשות וביומיום, אני דואגת להרכיב משקפיים במקום עדשות בימים של רוחות, כי אז לא נכנסים לי דברים לעיניים.
אגב, Koya בליטאית זה רגל...



כמובן, שאף תיק חורפי לא מושלם בלי טישו - קלינקס עם שמן בניחוח אקליפטוס, שדי עוזר לפתוח סתימות, קרם ידיים של fenjal שכל כך מזכיר לי את תקופת הצבא, שאין לתאר. כשפתחתי את החבילה שנשלחה אלי עם הטישו וקרם הידיים, צרחתי "יא! הקרם ידיים שלי מהצבא!", אנשים מסביב חשבו שנדפק לי השכל, כרגיל, אבל זה היה הקרם היחיד בו השתמשתי בצבא שעזר לי להעביר יובש מטורף בידיים. 

"פריזאים" של גרהם רוב הוא הספר האחרון שאני קוראת ושמחתי מאוד למצוא סימנייה עם ציור של מגדל אייפל שפעם קיבלתי במתנה עם הזמנה מאיביי. נראה לי מאוד מתאים...

אני צריכה להראות את הפוסט הזה לחבר שלי, ששואל אותי לא מעט פעמים "מה את סוחבת שם שזה כל כך כבד?" - אז להלן, כל מה שאני סוחבת. וחושבת. 

המשך שבת נעימה ושימשית!

21.12.12

מושלמות



>> ברוכים הבאים לסטודיו של JUL & Lilla my! 

הסטודיו הזה שייך לשתי מעצבות מוכשרות >>
Lilla my הוא מותג התכשיטים של נטלי מוטליס.
JUL הוא מותג הלבשה של ג'וליה גסין.

מיותר לציין, ששתיהן לא רק מוכשרות אלא, גם מאוד נחמדות ומזמינות - בהחלט תכונות שחשוב שיהיו אצל כל מעצב. 



השרשראות של Lilla my הן ברמה של וואן פיס - כל אחת יותר מיוחדת מהשנייה, הכל נעשה בעבודת יד וחלק מהפריטים מכילים חלקי וינטג' שנאספו בשווקים שונים ברחבי העולם. את הייחודיות של כל פריט ופריט מצאתי כשהתבוננתי דרך עדשת המצלמה. פתאום ראיתי שכל זוג עגילים שונה ומיוחד ומה שנראה בהתחלה כעוד זוג עגילים חמוד, פתאום מגלה עולם ומלואו של דגיגי פלסטיק קשורים בסרט אדום או שפנפנים קופצניים, כשאין פריט אחד שדומה למשנהו.



בסופ"ש גשום זה הבנות חוגגות שנה לסטודיו ומפנקות במגוון הפתעות והנחות שוות. אני ממליצה לבקר בסטודיו ולהקדיש את הזמן להתבונן בכל הפריטים כדי לראות את היחודיות שלהם וכך גם לבחור את הפריט שיהיה ייחודי לכם. 

הפרטים הקטנים והדיוק באים לידי ביטוי גם בקולקצייה של JUL שהפתיעה אותי עם חצאית מקסי מושלמת, שכוללת גם כיסים! כמובן שלא התאפקתי והתחדשתי בחצאית שעשתה הופעה בשבוע האופנה של גינדי, עליו ארחיב בהמשך. 




אם הגזרות הטובות, התפירה המוקפדת ומגוון המידות [כן, מגוון אמיתי של מידות ואפשרות להזמנה מיוחדת של מידה ספציפית] לא מספיקות, אז הבחורה גם סורגת! הסריגים רכים ונעימים וניכר שהם נעשו על ידי ראש וידיים של מעצבת. 

הסטודיו נמצא ברחוב אפ"ק 3 ביפו, מתחם נגה.
כל הפרטים על חגיגות השנה >> כאן

קודם תגיעו לסטודיו ואחר כך, תפרשו לשתות חליטת לימונית ולואיזה ב"פועה" או, לאכול מנת חומוס רצינית באבו חסן.
בכל זאת, נראה שהחורף כבר כאן...סוף העולם קצת פחות :)


8.12.12

ארון, ארון שעל הקיר...

אתמול ביליתי חצי מהיום בסידור הארון שלי. זה משהו שאני נוהגת לעשות כל כמה חודשים וללא שום קשר לעונות. המנהג של להחליף בגדי חורף בבגדי קיץ ולהפך, חלף מהפרטואר השנתי שלי מהסיבה הפשוטה שאין לי כל כך הרבה בגדים שאני צריכה ממש לאפסן אותם הרחק מהישג יד לכמה חודשים.



החולצות הבסיסיות תמיד מקופלות במדפים הנגישים ביותר, כפי שאפשר לראות יש לא מעט פסים :) אבל, אין לי עדיין חמישים גוונים של אפור. אולי עד גיל 40 זה יקרה ואז גם אקרא את הספר למרות שאני ממש מקווה שלא.

מדי הבית שלי לעונה הקרירה יותר הם טייטס או מכנסי טרנינג [יש לי, בחיי.], חולצה רכה וסווטשירט עבה עם רוכסן של S.WEAR. לא מזמן הייתי בתצוגת החורף שלהם והתאהבתי בטייטס שלהם, שיש לי גם בצבע שחור. בגלל שהם מכילים לייקרה ולא ספנדקס, הם שומרים על הצורה שלהם לאורך זמן. מכנסי הטרנינג [כן, יש לי שלוש!] של החברה הפכו לאהובים עלי עוד מהתיכון, הראשונים שקניתי החזיקו אצלי חמש שנים, לא פחות. אין גבשושיות כביסה [קוראים לזה פילינג בבד בשפה המקצועית, מסתבר.] ואין דהייה של צבע. גם חבר שלי התמכר לחולצות שלהם, שמחזיקות ממש יפה כביסות.

אחרי הסידור אתמול, גיליתי שאני לוקה בחסר בכל הנוגע לפיג'מות חורף. יש לי רק אחת ואני לא באמת אוהבת אותה, כי לא ממש נוח לישון איתה. בקיץ אני די בחורה של חולצת טי לבנה ובוקסר כותנה של גברים מגאפ אבל, בחורף קר לי מידי ואני באופן רישמי נמצאת במצוד אחר פיג'מה "אמיתית". מכירות? שתפו!


הצבעוניות לא נעלמה מהארון בחורף, הג'קטים הורודים שלי מככבים לצד כמה צבעים אחרים אבל, אני חייבת להגיד שמאז שהתקרר אני לא מורידה את מעיל האדידס שקניתי בברלין או את הג'קט השחור מהקולקצייה של MMM ל- H&M אם אני בעניין של לוק אלגנטי יותר. יש עוד מעיל אלגנטי יותר שדורש תיקון קטן והוא ייכנס לרפרטואר בקרוב.


הוצאתי הרבה בגדים שאני כבר לא לובשת והפעם שמתי אותם בצד. חלק מהם יעלו לאתר המכירות שלי במהלך שבוע הבא ואולי ימצאו בית חם אצל מישהי אחרת. אחרים ימתינו עד פברואר לתחילתו של המיזם היפה ביותר ששמעתי עליו בתקופה האחרונה והוא שייך ל- H&M. החל מפברואר ועד עולם, נוכל להגיע לחנות עם בגדים למסירה בכל מצב שהוא [רצוי נקיים אבל, זו כבר תוספת שלי] ובכל יום נוכל למסור שתי שקיות יעודיות מלאות בבגדים כאשר עבור כל שקית נקבל 20 שקלים לקניות ברשת H&M. הבגדים שמסרנו יעברו מיון על ידי ICO וישמשו לתרומה ללבוש חוזר, שימוש חוזר בסיבי הטקסטיל או מחזור. באופן כזה, מידי יום אפשר לצבור עד 40 שקלים לקנייה ברשת H&M מעל 150 שקלים. בעיני זה לא פחות ממושלם, כי זה אקולוגי, סביבתי ונהדר ומושלם...כבר אמרתי את זה, ולי יש כבר שקית בצד.

בימים האחרונים התחדשתי בשתי חצאיות, האחת ארוכה והשנייה קצרה. המשותף להן הוא, ששתיהן של מעצבות ישראליות מוכשרות ולשתיהן כיסים! אני מתכננת פוסט שמוקדש לכל חצאית בנפרד, כי עד שיש חצאית עם כיסים ולא אחת, אלא שתיים...אין סיכוי שאני לא אתלהב כמו ילדת בת מצווה.



המשך סופשבוע חמים...אני נוסעת לאכול משהו טעים!*

*ללא כוונת חריזה