31.7.12

עוד לא יום חמישי?

ביום שישי הקרוב יתקיים ט"ו באב - חג הפיוס והאהבה היהודי.
אני אישית, לא חושבת שיהודים אוהבים אחרת משאר העמים או הדתות ומצד שני, יש מספיק סקרים שמוכיחים אחרת בטוענה, שהמאהבים הטובים ביותר הם לא בהכרח דוברי עברית כשפת אם.
אישית הייתי שמחה להתייחס לחג זה יותר כחג של פיוס וחמלה - אותה תכונה אנושית שהולכת ונכחדת מן העולם.

לי באופן אישי, אין כל כך עניין בחגי אהבה יהודים, נוצרים או בודהיסטיים [אם יש ואני בטוחה שיש גרסה זו או אחרת] וזה ללא קשר אם אני נמצאת במערכת יחסים או לא. איכשהו, אני לא מרגישה צורך בלאבי-דאבי וארוחת ערב לאור נרות. אני מצטערת, אני גם ככה לא רואה מי יודע מה טוב ובחושך, כשרק אור נרות מאיר לי על הצלחת, אני בטוחה שאקח ביס ממשהו שאצטער עליו אחר כך.

גם לא מעניין אותי לבלות סופשבוע בצימר שכוח אל בצפון או דרום לכבוד החג ולטבול בג'קוזי יחד עם בן זוגי ושאר חיידקי הקולי. יתרה מזאת, לבלות ערב של אוהבים בדאבל דייט - תירו בי בבקשה, ויפה שעה אחת קודם.

עם כל זה - כש"זה" כולל את הררי הציניות שאני נושאת עימי מידי יום ביומו, אני בהחלט נהנת מהמאמצים הרבים שחברות השיווק עושות על מנת להרוויח עוד לירה. המאמצים האלו מפיקים לרב את המיטב שבמבצעי הטואלטיקה והקוסמטיקה וכן, את מיטב הפריטים הורודים שאפשר להתקל בהם במהלך השנה.

מתברר, שציניות לא מנטרלת חיבה לורוד.




מלמעלה בכיוון השעון:

1. טבעת ה. שטרן מקולקציית My Collection | מחיר 5,588 שקל

2. מארז לאוהבים מבית סבון:  קופסת אחסון קשיחה, תיק איפור, קרם ידיים, קרם רגליים, קרם גוף, שקיק פתיתי סבון ריחניים | מחיר  129 שקל [קיים גם מארז לגברים].

3. עגילים וטבעת ה. שטרן מקולקציית My Collection | מחיר עגילים 4,589 שקל | מחיר טבעת 3,379 שקל

4. ל'אוקסיטן, מארז צ'רי פרינסס: תיק איפור, שמפו, מרכך, קרם לחות | מחיר 99 שקל

5. בושם Aura סברובקסי | תיק קלאטץ' מתנה ברכישת הבושם | מחיר הבושם החל מ - 320 שקל

6. שפתון Voluptuous Lipstick מאדינה מילאנו | מחיר 69 שקל

7. במרכז >> מתנת כל המתנות הורודות [לפחות בשבילי] >>
בושם Womanity טרי מוגלר | מחיר 337 שקל ל- 50 מ"ל.

רמז רמז >> בושם בושם



"דואו-ספא" החדש במלון לאונרדו פלאזה בירושלים


ואם בכל זאת לברוח קצת, אני אישית אוהבת יותר מלונות מאשר צימרים, איכשהו זה מרגיש לי יותר מפנק ו...נקי אם יורשה לי. בכלל, בצימר אני תמיד מרגישה מוזר והדבר הראשון שעובר לי בראש, זה אם הזוג בצימר לידנו עושה משהו שאני לא הייתי עושה.

יש לי גם שריטה קלה עם ירושלים וים המלח, אלה הם האזורים המועדפים עלי לנופש בארץ. כנראה, שמה שעושה לי את זה, זה משהו בנוף השונה מהנוף היומיומי שלי. היה יכול להתאים לי מאוד לברוח לסופשבוע ב"לאונדרו פלאזה" בירושלים [יש להם פינוקים לט"ו באב, כמובן אבל בלי שום קשר לזה] אבל, אני אברח לי לסטודיו הממוזג של "מדוזה" על מנת סוף סוף לשים את ידי על התיק שבו חשקה נפשי מהקולקצייה החדשה "אורנמנטיקה".

ביום שישי יתארחו בסטודיו גם מעצבת התכשיטים אוסנת הר נוי, הבנות של "גולדפיש" עם השרשראות הקיציות שלהן [לי יש את החורפית] וגם נועה לוי-ערן מנעלי Abramey. כמו שאני ואתן מכירות את הבנות, קאווה תישפך כמו מים ואהבה ופיוס יחגגו כפליים!






ניפגש בשישי



עד אז, תתפייסו.






29.7.12

אני שונאת ימי ראשון

אני יודעת שלא אמרתי כאן משהו חתרני במיוחד או בכלל אבל, אני שונאת ימי ראשון. לצורך העניין, אני גם לא חובבת גדולה של ימי שני או שלישי וגם, ימי רביעי הם לא מהאהובים עלי ביותר ואפילו אגדיל ואומר, שימי רביעי הם מהמיותרים שבימות השבוע.

מעניין לעניין, באותו עניין...ימי ראשון.
אם כבר לעשות את הצעד הזה ולהתחיל אותם, אז העדיפות היא להתחיל אותם בקול תרועה. עם משהו צעקני, משהו כזה שאומר - "הנה אני כאן ואני אתמודד! הא!"


אני מוצאת שהדרך הטובה ביותר להתמודד עם ימי ראשון ועם ימים אחרים, שהם לא ימי חמישי, שישי או שבת, היא להתלבש בהתאם. נגיד, אם כבר מכנסיים אפורים וטי-שרט לבנה ופשוטה, אז לפחות שיהיה איזה ורוד פוקסיה מטורף בכל הסיפור הזה, שיזעזע קצת אנשים [לפחות בהתחלה] ויגרור אחריו תגובות ומבטים של "מי זאת השמחה הזאת ולמה היא לא יודעת שיום ראשון היום?!"



"מי זאת השמחה הזאת ולמה היא לא יודעת שיוםר אשון היום?"

האאוטפיט הזה יכול לגרור שאלות נוספות, מעבר לזו שקשורה בשמחה וחוסר מודעות קלנדרי. שאלות כמו "למה היא עם ג'קט בחום הזה?"
או!
התשובה פשוטה: מזגן.
החלטתי שכל עוד חם ומגעיל וגם לח ואביך כל אחד לחוד אבל, גם ביחד אני אתלבש לכבוד המזגנים. בתור חובבת מושבעת של לבישת שכבות, מצאתי שגם בקיץ המפלצתי הזה, שבו גם חובבת קיץ כמוני סובלת, אני אתלבש לא לכבוד הקיץ אלא, לכבוד המזגנים.

היום שלי ברובו מתנהל בתוך מזגן משרדי ואיתני, ואם יש גברים בסביבה [לצערי, יש.] אז המזגן מתחיל להתשולל ולעבוד על 16 מעלות צלזיוס בין אם יש צורך בכך ובין אם לאו. זו בדיוק הסיטואציה שבה אני בוחרת ללבוש ג'קט ורוד ומהמם ולא לפתוח פה ולהזכיר את השחלות שלי שקופאות ואז לשמוע, שבשביל מישהי בגילי אולי זה דווקא רעיון בכלל לא רע אם איזו ביצית או שתיים יקפאו. אני "מזעזעת" את הגברים בסביבתי על ידי לבישת בגדים שבגדול, לא הולמים את מזג האויר ששורר מחוץ למשרד ואם אפשר, אז גם בצבעים שהרישתית הגברית לרב לא מסוגלת להתמודד איתם.

אאוטפיט: טי שרט H&M | ג'קט Juicy Couture | מכנסיים Gap

אגב, בניגוד לג'קט הורוד החורפי שברשותי, הג'קט הזה הוא ג'קט כותנה עם ביטנה חלקית [באזור השרוולים והגב העליון], מה שהופך אותו לג'קט אביבי/קייצי במדינות בהן מזג האוויר בוחר שלא להצית את עצמו כאות מחאה.

גילוי נאות: הג'קט התקבל כמתנה מחברת Juicy Couture.
ניתן להשיגו ברשת חנויות פקטורי 54.

שבוע רווי מזגנים וג'קטים ורודים!
Kisses


24.7.12

בר ואני


לבר רפאלי ולי יש מערכת יחסים סבוכה, שהיא לא יודעת על קיומה. כשהיא פרצה לתודעה הציבורית, אני הייתי בתיכון ומצאתי את עצמי ישובה בהפסקות עם חברים וחברות, כשהחברים מזילים ריר על קטלוג של חברת "רנואר" בו כיכבה רפאלי והחברות מנסות להבין, על מה המהומה. משם היחסים שלנו עברו כברת דרך ארוכה כאשר מבחינתי הקטרזיס היה באירוע השקת הבושם Especially ESCADA של אסקדה בחורף האחרון, שרפאלי היא הפרזנטורית העולמית שלו.

הגעתי לאירוע אחרי יום עבודה [במשרד, אל תרחמו עלי] ואחרי הרצאה באוניברסיטה [מעניינת דווקא, אבל אפשר להתחיל לרחם עלי] כאשר אני לבושה בג'קט קטיפה ורוד-פוקסיה כמחווה לצבעי הבושם.
רפאלי לבשה ירוק.

זו הייתה הפעם הראשונה שראיתי את בר בלייב, חצי מטר ממני, מחייכת, מסתובבת ומקשקשת עם כולם כשהעיניים שלה מספרות שממש בא לה לרדת מהעקבים וללכת כבר הביתה. המחשבה שעברה לי בראש הייתה "תכלס, זה ממש קטע לעמוד במרחק של כלום ממנה, בכל זאת, רמה בינלאומית." מיד התברר שהמחשבה הזו הייתה מלווה בתזוזת שפתיים וקול וכך, איילה [ממארגנות האירוע] שעמדה לידי מיד אמרה לי "את רוצה שאני אכיר בינכן? בואי.". בתגובה מילמלתי "לא....מה פתאום?! מה קשור? מה אני אגיד לה 'הי'? לא, עזבי, לא, לא צריך.", ומיד חזרתי להיות מיראל בת ה- 12 שעומדת מול מיכל ינאי, עם עיניים נוצצות וחיוך דבילי שכל מה שהוא אומר זה "יאא...".

שלא תבינו לא נכון, זה לא שיש לי נטייה להיות הלומה בכל פעם שנקראים בדרכי אנשים מפורסמים. בכל זאת, תל אביב מלאה בהם והם בדרך כלל נועלים כפכפי אצבע ובדיוק אוספים את הגלגלים של הכלב שלהם או מנגבים זיעה עם החולצה של סוף מסלול 96'. אבל, כשבר רפאלי עומדת מולי, לבושה על פי תכנון מוקפד של אנשי אסקדה ומאופרת למשעי, אי אפשר שלא להרגיש שנפל כוכב מן השמיים ודפק לך "בונגלעך" בראש.

מאז אותו האירוע, שמיותר לציין שלא הצגתי את עצמי בפני העלמה שצעירה ממני באי אלו שנים, היחסים של בר ושלי ידעו עליות וירידות. כשהגיע המיזם המשותף לה ולדודי בלסר [עוד קראש ישן נושן] בשם under.me, שמחתי שרפאלי לקחה פסק זמן מאכילת כריכים ארוכים מידיהם המיוזעות של כוכבי ה"ג'רזי שור" ונישוקים בסגנון אסקימוסי עם נועם טור, והתפנתה לדברים חשובים באמת – מיתוג עצמי או branding. כמובן, שעם בר יש לצפות לבלתי צפוי ותמונות של עכוז ערום לא איחרו להגיע. אני מודה ומתוודא שמאוד רציתי את חולצות הטי שרט שהיא מציעה. גם את זו עם הצווארון העגול ובמיוחד את זו עם צווארון וי עמוק ורצוי באפור, כי אף פעם אין מספיק חולצות אפורות בארון שלי [או של שלי גרוס]. אלוהי האינטרנט הוא עדי, שיותר מפעם אחת מצאתי את עצמי "מוסיפה לסל" את החולצות, לוקחת נשימה עמוקה ומתחרטת. יותר מפעם אחת ניסיתי להסביר לעצמי למה זה שאני לא מסוגלת לבצע את הרכישה ולא הצלחתי. הרי בסופו של דבר מדובר בפריטים איכותיים מבחינת הרכב הבד והגיזרה ובמחירים שפויים למדי. אז מה הבעיה שלי בכלל? ואולי זו לא הבעיה שלי, בכלל. בפעם האחרונה שניסיתי לבצע את הרכישה שאף הייתה מלווה בעשרים אחוזי הנחה, שוב לא הצלחתי. באותו הרגע הרגשתי שזהו, היחסים שלנו עלו על שטרון ואין דרך חזרה.

כשהתגנבה לאוזניי השמועה שבר הולכת להיות הפרזנטורית של חברת ה. שטרן עבור הקולקצייה שמיועדת לנשים צעירות My collection, לא הייתה שמחה ממני אם לא מחשיבים את ציפי לוין. מהיכרותי עם הקולקציה ומכמות הריר שהזלתי על עגילי הפנינה, הטבעות והתיליונים שבקולקציה, יכולתי להגיד באופן חד משמעי שבר היא הבחירה הנכונה עבור קולקציה זו – היא רכה ונעימה, צעירה ומעט שטותניקית אך בטוחה בעצמה ויודעת מה היא רוצה וכשהיא לא, היא שואלת את אמא שלה. בואו נודה בזה, כולנו ואני בפרט, עושות את זה וזה ידוע שעצה של אמא שווה זהב.

הצילומים לקמפיין של My Collection לא איחרו להגיע ואני כמובן, צדקתי - אין מתאימה יותר מבר למלא את משבצת הפרזנטורית של הקולקציה הזו.

אני חושבת שאם היחסים שלנו עלו על שרטון בכל פעם שלא מימשתי את ההזמנה ב- under.me, הם חזרו להיות אותם יחסים רכים ונעימים, ממלאים ומלאים כמו שרק אני יודעת שהם יכולים להיות. 

בר, את בסדר את.







23.7.12

אופנה עתידית

אחרי היעדרות של שבוע ימים, שכללה וירוס מאוד לא נעים והרבה מנוחה בבית, אני חייבת לשוב ולעדכן בפוסט מעט ארוך מן הרגיל, סתם כי בא לי לחלוק מלא דברים.

יום לפני שוירוס מרושע תקף אותי, אחותי ואני נסענו יחד לתצוגת האופנה של בוגרי ויצ"ו חיפה, שהתקיימה בהאנגר 11 בנמל תל אביב. לכבוד האירוע, התלבשנו יפה ולא חם מידי אבל אני, שתמיד חוששת מרוח מזגנית אימתנית, דאגתי לקחת איתי ג'קט קטנטן, שיהיה לכל מקרה. לא יודעת מה עבר לי בראש, כי בכל תצוגות האופנה שנכחתי בהן, היה חם נורא בגלל החללים הגדולים שקשה מאוד למזג אותם היטב.

נו מילא.


את האיפור שלי באותו היום אהבתי במיוחד, כי זו הייתה הפעם הראשונה שבה השתמשתי במייקאפ Teint Idole Ultra 24H של לנקום. לא הייתי איתו 24 שעות, כי אני מורידה איפור לפני שאני הולכת לישון ובהחלט שהלכתי לישון באותו לילה אבל, ביליתי איתו מחצית מן היממה והשרידות שלו בהחלט ראויה לציון. בהמשך תבינו למה...

לתצוגה יצאנו באיחור והגענו באיחור של כשלושת רבעי השעה, לא כי אנחנו דיוות אלא, כי ניסיון העבר מראה שהזמן שעובר בין השעה שמצויינת לתחילת האירוע לבין תחילת האירוע עצמו היא כשעה. נראה לי הגיוני להשאיר רבע שעה למינגלינג זריז ויאללה למזגן.

חבל מאוד שבאותו הערב ניסיון העבר שלי לא תרם לנו בכלל וכשהגענו, התצוגה כבר התחילה ולנו לא נתנו להכנס ולהתיישב במקומות שלנו אלא, לעלות למעלה לגלריה [התצוגה התקיימה בהאנגר 11] ולצפות בתצוגה משם.


אז לא רק שלא ממש רואים משם משהו ולא רק שלא לקחתי איתי עדשה שהייתה יכולה להתאים לצילום ממרחק שכזה, גם היה שם חם, שאין לתאר. בדיעבד, יכול להיות שהוירוס שלי כבר "קיקד אין" ואולי היה לי טיפה חום אבל אני הזעתי כאילו זה טירונות יולי 01' אול אובר אגיין.

הדגמים האהובים עלי שייכים לנטע בן שמחון

אני יכולה להגיד שבהחלט התרשמתי מכך שהתצוגה התחילה בזמן או לפחות כמעט בזמן ולא הרבה אחרי, כמו שאני הייתי בטוחה שיקרה. עם זאת, אני חייבת לציין שאם אני אי שם ממעוף הציפור שמתי לב לכך שדגמים רבים נראו "לא גמורים", אז כנראה שהמצב לא מי יודע כמה מופלא. לא רק שבחלק ניכר מהדגמים היה אפשר ליראות רמת גימור ירודה במיוחד, שלא לדבר על גזרות בעיתיות או מחסור בסטימר, היה אפשר למצוא לא מעט דגמים חסרי מעוף והשראה. ראיתי הרבה גימיקים [כן, נאון זה טרנד אבל לא כזה שזוהר באולטרא סגול] ובעיקר דגמים שנעים בין פיהוק גדול לבין נונסנס. כן, ממש כך - נונסנס.

מהפינה הימנית למעלה בכיוון השעון: לירן ששון, שני אור בנימין, רוני אילן, קסו שכמסטר, עדי אשור ולינה קויפמן

היו כמובן, גם פריטים מעוררי השראה כמו אלו של נטע בן שמחון והיו גם גימיקים משמחים, כמו זה של לינה קויפמן שהציגה את דגמיה על דוגמניות במידה של נשים שאינן דוגמניות.

מהפינה הימנית למעלה בכיוון השעון: נטע בן שמחון, לירון שטרן, נירית דמרי, רותם ינאי, דנה חמצינסקי דמרי, כריס עיסא
  
מהפינה הימינית למעלה בכיוון השעון: ענבל שפירא, אנסטסיה סולומיאניקוב, שרונה גרוס, שרון שמחה, אידה נודל, אלמוג זיב
אני תמיד מאוד אוהבת לראות את הסיום של תצוגות אופנה של בוגרים ולצערי, השנה נבצר ממני מלהגיע לזו של בוגרי "שנקר" [היה לי מבחן בוקר למחרת ולא מתעסקים עם המבחן האחרון לתואר]. זה תמיד נראה כמו מפגן של שמחה שמהולה בחוסר אונים מוחלט שמלווה בשאלות כמו "פנינו, לאן?". מצד אחד, כל כך רציתם ללמוד עיצוב אופנה ומצד שני, כנראה שהתישו אותכם למוות שאתם צוהלים ושמחים שזה סוף סוף נגמר. ואז, שוב נזכרים, שכלום לא נגמר, הכל רק מתחיל.

אולי זו רק אני שרואה את זה ככה.



בכל מקרה, מי שלא היה לה חם מידי זו אחותי, שנראתה כאילו שהיא יושבת בתוך תא קירור באותם רגעים ממש, שבהם אני הרגשתי שאני מתבשלת בתא מטען של סוברו פשע.

אאוטפיט: חולצת פשתן וינטאג' | מכנסיים וינטאג' YSL | נעליים דיסקו רוסו
קלאטץ' מעשה ידיה של אחותי, כמו גם המניקור שלה.

כשיצאנו מהתצוגה, הישר אל תוך הלחות המלטפת של נמל תל אביב, ביקשתי מאחותי שתצלם אותי לא לפני ששאלתי אם הפרצוף שלי מבריק לגמרי ואם יש לי מייקאפ על הברכיים. היא מצידה, טענה שאני נראת נהדר וכל המייקאפ במקום. לא האמנתי לה עד שראיתי את התמונות בעצמי.

אאוטפיט: ג'קט ונעליים ZARA | מכנסיים GAP | גופיית משי American Vintage | תיק Medusa | שרשרת שלי דהרי

את היום סגרנו בקפה ועוגה והרבה מבטים שמנסים להבין למה אני עם ג'קט על הכתפיים [ישבנו במזגן] ולמה אנחנו מייצרות כל כך הרבה פלאשים.

כל כך מאושרת לדעת, שהאיפור שלי ב-מ-ק-ו-ם!

אם הייתם יודעים כמה סבלתי בגלריה הזו, הייתם מבינים כמה אני שמחה שכלום לא נזל ממני!

והעוגה בדרך...



אמריקנו קר ~ מומלץ לנסות



בתמונות האלה, אני מראה איך שותים כמו ילדה גדולה ואיך שותים, כמו ילדה קטנה.

היריעה קצרה מלהכיל את מה שקרה בבוקר למחרת, מה שבטוח הוא, שאני כבר מרגישה יותר טוב.

גילוי נאות:
1. הוזמנתי לתצוגה מטעם יחסי הציבור של ויצ"ו חיפה.
2. המייקאפ של לנקום נשלח אלי מטעם החברה [מספר הגוון שלי הואBeige Doré 035].
3. מי שרוצה מניקור כמו של אחותי, יכול ליצור איתה קשר בפייסבוק, כי היא מעולה.
4. לא רק כי היא אחותי.


14.7.12

אז...זה קרה ~ הקורטז הורודות בידי!


הבייביז האלו היו במחשבותיי עוד מפזנטציית החורף של נייקי בפברואר האחרון. ברגע שקיבלתי הצעה מחברת "מסטופ" להשתמש בשירותי השילוח שלהם לארץ מאתרים בחו"ל שאינם שולחים לכאן, מיד ידעתי מה אני הולכת להזמין - נעלי הקורטז של נייקי, הקלאסיות ואם אפשר, אז בורוד!

זה לא שאי אפשר להשיג אותן בארץ, אבל יצא שהצלחתי למצוא אותן במחיר משתלם יותר מזה שהייתי משיגה בחנויות נייקי בישראל וזה עוד אחרי התשלום שצריך להוסיף למסטופ על השילוח.

התהליך די פשוט ~ נרשמים לאתר מסטופ, מקבלים שתי כתובות בחו"ל, האחת האירופה והשנייה בארה"ב. נכנסים לאחת מן החנויות שמוצעות על ידי מסטופ, בכלל זה איביי, אמאזון, זאפוס ועוד ורוכשים את הזוג שרוצים. מזינים את הכתובת הרלוונית מבין השתיים שקיבלתם בעת ההרשמה. על מנת שהוא יובא ישירות לביתכם על ידי שליח, תיפרדו מ - 19$ נוספים, שברב המקרים זה משתלם ביותר, ממש כמו במקרה שלי.

אני עוד ממתינה לרגע המתאים לנעול אותן, כרגע עוד חם לי מידי.

גילוי נאות: כאמור, הנעליים הגיעו אלי באדיבותם הרבה של חברת מסטופ.

המשך סופ"ש קריר!

10.7.12

אספדריל - או, "איך נכנעתי לטרנד ואני אוהבת את זה"

חילופי עונות תמיד מלווים אצלי בכל מיני רעיונות רומנטיים על מה ואיך אני אלבש. עונת הקיץ תמיד משמחת אותי מאוד ואז אני מוצאת את עצמי כבר לקראת חג הפסח מדמיינת איך אני ארוץ יחפה בדשא ושיערי יתנפנף ברוח, כשאני לבושה בשמלת קיץ אוורירית. כל זה נעלם די מהר, אולי אפילו בשניה שהטמפרטורות עוברות את העשרים מעלות צלזיוס ואז, כל עם ישראל עובר לפק"ל גופיה + שורטס + כפכפי אצבע. נכון, חם אבל חלקינו גם צריכים ללכת למשרד ועם כפכפי אצבע לא מגיעים לשם.


מצד אחד, זה נראה כמו עוד טרנד מטופש, שיחלוף מספיק מהר בשביל שאני לא אזכור שהוא היה כאן. מצד שני, זה נראה לא מזיק בכלל בניגוד לטרנד הניאון שמשתלט על הרחובות ומיושם בצורה שמכאיבה לעיניים.

הרגע המכונן שבו הבנתי מה הפתרון, הגיע בדמותה של אישה בעשור השישי של חייה, לבושה בסגנון קז'ואל שיק מושלם שכלל מכנסי חאקי בגזרת בננה, חולצה לבנה מכופתרת ונעלי אספדריל בצבע נס קפה. כל הטוב הזה, בלובי הכניסה לבניין המשרדים שבו אני עובדת. אכן, נאלצתי לאסוף את הלסת שלי הישר מרצפת הלובי הלא מי-יודע-כמה נקייה, ולהכיר בעובדה, כי אספדרילים נועלים גם למשרד וזה יכול להראות לא פחות ממושלם.



מייקל קורס לפקטורי 54 | 390 שקל


הצבעוניות, ההדפסים שמתחילים בצורות גאומטריות של פסים ונקודות ומגיעים עד להדפסי פירות ומה לא. כמובן שגם טווח המחירים הרחב עוזר להתאהב בהם כל פעם מחדש.  מי שחשקה נפשה באספדרילים יכולה למצוא אותם תמורות שמונה ליש"ט בASOS או בשוק הכרמל בואכה רחוב קינג ג'ורג' בתל אביב, במחירים מצחיקים של כמה עשרות שקלים ואם לדייק, אז עד חמישים שקלים לכל היותר. מן הצד השני של הסקלה, אפשר למצוא נעלי אספדריל בקולקציית האביב-קיץ 2012 של טאבת'ה סימונס תמורת לא פחות מחמש מאוד דולרים. בפקרטורי 54 אפשר למצוא אספדריל של מארק ביי מארק ג'ייקובס ושל מייקל קורס במחירים מעט שפויים יותר מתחילים ב-390 שקלים.
מארק ביי מארק ג'ייקובס לפקטורי 54 | 990 שקל

מייקל קורס לפקטורי 54 | 390 שקל


יש עוד הרבה אפשרויות ואני כמובן החלטתי ללכת על האמצע. מדדתי עשרות זוגות, כי כזו אני – אנאלית. עד שמצאתי את הזוג המושלם, דווקא של חברות רוקט דוג, שלא מככבת בארון הנעליים שלי יתר על המידה בשנים האחרונות.

רוקט דוג למיראל דושנסקי ☺ | 239 שקל

הן כל כך קלות, נוחות ומשתלבות מצוין עם כל אאוטפיט באשר הוא, שאני לא מפסיקה לדבר על הנעליים האלה עם כל מי שרק מוכן לשמוע. חלק מאותם האנשים שנאלצים לשמוע אותי, מעדיפים שאני אדבר על הנעליים האלה ולא על הממ...לק, למשל.

נעלי אספדריל והכובע האהוב עלי

בקיצור, עם נעלי האספדריל, כולם מרוויחים.

אוהבות את הטרנד או סולדות ממנו?
כאמור,אני נכעתי ואני אוהבת את זה!



8.7.12

חורשת

בשנייה שקיבלתי קצת הפוגה מתקופת המבחנים [לא נשאר עוד הרבה, הידד!], מצאתי את עצמי נכנסת לאיזשהו מוד של מנוחה. זה לא שדפקתי שנ"צ כמו אחרונת התיכניסטיות בחופש הגדול, פשוט מצאתי את עצמי נהנית כמעט מכל דבר אפשרי שהיה בדרכי. זה נשמע כמו משהו שמחבקת עצים מאוד גדולה הייתה אומרת ואולי זה באמת נכון, אולי אני מחבקת עצים.

← אני אסביר למה הכוונה.
למשל, העץ הזה והפריחה הצהובה שלו שהיממה אותי לרגע וגרמה לי לעצוב ולצלם אותו. היו אנשים מסביב שבהו בי לא בגלל שעצרתי לצלם עץ אלא, בגלל שעשיתי זאת עם חיוך דבילי מרוח על הפנים.



משהו נוסף שיכול לשפוך אור על מצב הצבירה שלי הוא הרגע שבו התיישבתי על ספסל ברוטשילד, בערך בשעה שש בערב, ונהניתי כל כך מהבריזה שבאה מכיוון הים ששוב מצאתי את עצמי עם חיוך מטופש והרבה מבטים מהעוברים והשבים. כשישבתי על הספסל הזה, הבנתי שמזה כשבוע ימים אני לובשת, נועלת, עונדת ומרכיבה כמעט את אותם הדברים.

← מעין תחושה מוזרה כזו שבאה להגיד שהתבגרתי ולכן, זה בסדר שיש לי ארבעה צבעים שונים של אותו זוג מכנסיים, או שאני מוכנה לנעול רק נעלי בלרינה [בחורף או בקיץ] ועוד כל מיני דברים שכאלה.

Pretty Ballerinas

אלה הבלרינות החדשות שלי, שמזכירות מעט את אלו של Repetto שגם עליהן יש נקודות, רק ששם הן מזמש וכאן הן חלק מהעור. אלה הן של Pretty Ballerinas ושיכנעתי את עצמי שאני רוכשת נעליים תוצרת ספרד כמחווה לזכייה של ספרד בגביע אירופה בכדורגל.
← עכשיו, יכול להיות שזה לא היה "גביע אירופה" אבל, אני יודעת שספרד זכתה במשהו של כדורגל. זה מספיק טוב בשביל שאני אקנה זוג נעליים, במיוחד אם יש 30% הנחה.

על מה עוד חרשתי בלי סוף?
← על צעיף נקודות שחור-לבן עם פס כתום של זארה מהסייל האחרון. הוא 100% כותנה ומאוד נעים ואוורירי ומוסיף המון לכל אאוטפיט פשוט.
← חרשתי על חולצות לבנות ואפורות והעזתי ללבוש רק מה שהוא 100% כותנה או 100% משי או תערובת של שניהם. מזל גדול שגם באמריקן וינטאג' יש סייל שבזכותו יש לי גופיית משי חדשה, שבטח תראו בהמשך.



מה שמונח פה על הצעיף החרוש שלי הוא זוג משקפי שמש חדשים שגם עליהם אני חורשת כבר כמעט חודש. הם מאוד לא אופיינים לי, כי לא גדולים בכלל והסיבה לכך נעוצה ביצר הרפתקנות שתקף אותי כשפגשתי את רויטל מ"פרינס". אני מכירה את המשקפיים של פרינס מימי הנעורים שלי, שאם לומר את האמת, הם היו מזמן ואני לגמרי צריכה להתחיל להתמודד עם זה.
← לא חשבתי שפרינס יכולים לבוא באיזו הבקרה מי יודע כמה אבל, בכל זאת הלכתי לפגישה והרגשתי כמו המטומטמת הכי גדולה שרק אומרת "יא" ו-"איזה יופי! איך אני מופתעת, לטובה כאילו."
← אז אמנם גיל הנעורים עבר חלף לו אבל ברגעי אמת, אוצר המילים שלי מתכווץ לפחות מעשר מילים.

משקפי שמש של פרינס דגם 51673

החלטתי שאני רוצה את המשקפיים האלה, הקטנים יותר, שמחמיאים לי רק כשאני עם שיער אסוף. יש להם עדשה מעולה [שוב, לא כהה מידי, כי אני לא אוהבת] והן כל כך קלות שאין לתאר. מדדתי גם כמה מסגרות של משקפי ראיה של המותג שגרמו לתהות האם עלי לזרוק את העשות לפח ולעבור למשקפי ראיה...אולי בחורף.



קיבלתי את הרושם שפירנס עושים מהפך תדמיתי, שאני לגמרי בעדו. אם חשבתי לעצמי שמדובר במשקפי שמש מיושנים, אני בהחלט יכולה להגיד שמדובר במותג איכותי במיוחד ולראיה המסגרות המעוצבות, העדשות האיכותיות והחומרים הנעימים. אני מאוד רוצה להאמין שהמיתוג שלהם מחדש, יביא לקוחות חדשים שיעריכו איכות.

← כל מי ששואל את עצמו "כמה זוגות משקפי שמש את צריכה?" התשובה היא, כמה שיותר.
אותה תשובה, יקבל מי שישאל את אותה השאלה, רק לגבי נעלי בלרינה.
← אני מצטערת, אני לא יכולה להתעלם מדברים מדברים יפים ופשוט לעבור עליהם הלאה.



← כמו משקפי שמש טובים.
← כמו נעליים נוחות ויפות.
← כמו לבבות על גגות של בתים.

שבוע מרגש!



גילוי נאות: את משקפי השמש קיבלתי מתנה מהחברה.

7.7.12

מתאפרת בקיץ

בתקופה האחרונה, בגלל החום הלא הגיוני הזה והלחות, שגורמת להרגיש כאילו שאני עלולה להפסיק לנשום בכל רגע נתון, אני ממעיטה באיפור. כבר בתחילת יוני הרגשתי שאחרי כארבע שעות המייקאפ שלי נמצא יותר באזור המרפקים שלי ולא באזור הפנים, איפה שמיקמתי אותו בבוקר. 

אני יותר מתמקדת באיפור עדין בעיניים [וגם זה לא תמיד] ובאיפור לשפתיים, שזה מעין פטיש חדש-ישן שלי, בגלל שיש כל כך הרבה מוצרי שפתיים חדשים.

Lips & Eyes

ליפ באטר של רבלון Creme Brulee #95, Cotton Candy #45, ליפגלוס של ג'ייד Dusty Pink #553, צללית לוריאל Magnetic Coral #039
הליפ באטר'ס של רבלון כייפים מאוד אבל, אני חייבת לציין שאני מעדיפה את אלו של לוריאל...למרות שאני ממש אוהבת את ה- Creme Brulee וחורשת עליו המון. הליפגלוס של ג'ייד* הוא הליפגלוס היחיד שאני מעיזה ללבוש בקיץ הזה ולו רק בגלל שהוא לא דביק מידי ונותן גוון ורדרד מושלם. 

מלמטה למעלה:  ליפ באטר של רבלון Creme Brulee #95, Cotton Candy #45, ליפגלוס של ג'ייד Dusty Pink #553

עוד פייבוריט שלי, שיש לי מספר גוונים שלו, זה השפתון של "רימל לונדון" מסדרת קייט מוס. יש לי אותו מהשניה שהוא יצא בארץ ואחריו הגיעו עוד כמה גוונים. אני לא אוהבת שפתונים עם ריח אבל כאן, הריח מתפוגג עם המריחה, אז אני מסתדרת עם זה מצויין. מה שעוד כיף, הוא שהשפתונים האלה נמרחים בצורה מושלמת על השפתים, הם מלאים בלחות אבל נותנים כיסוי מלא - לא לבלבל עם הליפ באטרס - ויש להם עמידות מאוד טובה.

הגוון האהוב עלי הוא Rossetto מספר 07.

אפילו הצלחתי לצלם את השפתיים באופן שראוי לציון ☺

הצללית הקורלית של לוריאל* והצלליות מונו של קרליין*, הן הצלליות שהכי נוח לי להשתמש בהן בתקופה האחרונה. הן מחזיקות יפה עם בסיס פיינטפוט של מאק ולא דורשות פריימר בטון כלשהו. עדיין, לרב אני אתאפר עם צלליות לשעות הערב, ביום פשוט אין לי כוח לזה עוד ברמת המחשבה.

צלליות מונו של קרליין - 74.99 שקלים לפני הנחות


הצבעים האהובים עלי - מלמטה בכוון השעון: גלקסי מספר 10 [כחול עמוק מאט], ניוד מספר 05, טואסטד מספר 07 [שימרי]

Face

בגזרת הפמייקאפים, קיבלתי את שניהם להתרשמות ואני חייבת לציין, שכמו כל מוצר אחר של Soft Touch גם המייקאפ מוס* שלהם [עכשיו ב - 79.9 שקלים בפארמים] הפתיעה אותי לטובה ממש. כידוע, לי יש עור שמן ולכן מוצר שהוא מרגיש קליל על עו הפנים ומגיע בגימור מאט, הוא כבר מוצר שאני אחבב. 

צריך לנער היטב את השפופרת ולהוציא כמות ממש קטנה, זה מקרה קלאסי של A little goes a long way. הגוון שלי הוא Medium Beige מספר 125 ויש לו תת גוון מעט ורדרד - משהו שלא הייתי הולכת עליו בחיים אבל, הפתעה! הוא מעולה כשאני מורחת אותו על איזור הטי שלי ומטשטשת החוצה, כך שהטי מקבל את מירב הכיסוי - זה גם החלק הבעייתי שלי - ושאר הפנים, מקבלות רק טיפ-טיפה גוון. הגוון הורדרד מעולה לביטול הכהויות מתחת לעיניים, שלי אין הרבה מהן אבל, בתקופת בחינות תמיד יש יותר. חוצמזה, המוצר לא מכיל פראבנים [הידד!] וחומרים משמרים [דאבל הידד!] ולא נוסה על בעלי חיים [הכי הידד שיש].

בשבילי זו דרך מעולה להשתמש במייקאפ בחודשי הג'יפה הקיץ שלנו - להיות עם ולהרגיש בלי.

 Soft Touch - Supernatural Foundation - Medium Beige #125

המייקאפ השני הוא מייקאפ מוצק של קלרינס* ורק מהאריזה אפשר להתעלף, להתאושש ולרצות לחיות באושר ובעושר עם האריזה הזו, לנצח נצחים.


מייקאפ מוצק מתאים יותר לעור בוגר, כי הוא מכסה טוב יותר קמטוטים וקמטים ולכן, העברתי את המוצר הזה לאמא שלי. היא מצידה, התעלפה מהאריזה, התאוששה ואצה רצה לנסות.
נמסרה תגובה אוהדת - "המייקאפ נמרח בקלות, מכסה היטב, מתמזג עם העור בצורה טובה ולא משאיר אחריו תחושה של דביקות או כבדות. אחרי כחמש שעות, הוא עוד היה במקום וללא התגבשויות מוזרות מסביב לעיניים והשפתיים".

Everlasting Compact Foundation SPF15 - להשיג בפארמים תמורת 248 שקלים

המייקאפ מגיעה בשישה גוונים שונים, מבטיח עמידות ל - 15 שעות [אם אחרי 5 שעות במזג האוויר שלנו הוא היה כמו חדש, אז זה כבר טוב] וגם הוא, לא נוסה על בעלי חיים. מה עוד אפשר לבקש?

אז כן, אפשר לבקש להוריד אותו. 
לפני כמה שבועות, נסעתי לגבעתיים לעשות חתולה-סיטינג לחתולה האקרובטית של חברתי, שנסעה לחו"ל. כדי לא לארוז את כל הבית שלי, צמצמתי כמה שאפשר ולקחתי איתי מגבונים להסרת איפור של קרליין*. אני לא אוהבת להשתמש במגבונים להסרת איפור והיחידים שבהם כן השתמשתי בעבר, היו אלה באריזה הירוקה של גרנייה, שהם נהדרים בעיני. כיום, אני משתמשת בביודרמה להסרת איפור, גם מהעיניים ושוטפת את הפנים עם דרמקס של ד"ר פישר

הסיבה שאני כה חוששת ממגבונים להסרת איפור, היא שהם עלולים לגרום לגירוי בעור וכבר מצאתי את עצמי עם נקודות אדומות על כל הפנים כשהסרתי איפור עם מגבנון של חברה שאני לא זוכרת, אצל מאפרת שאני לא יודעת מי נתן לה רישיון להיות אחת כזו, אבל זה סיפור בלהות לערב צ'יזבטים סביב המדורה.

את המגבונים של קרליין לקחתי איתי ואמרתי, נראה. מקסימום, נאשים את החתולה. 

מגבונים להסרת איפור של קרליין - 35 דקלים עבור 24 מגבונים

התוצאה הייתה טובה מאוד דווקא, בלי גירויים ובלי האשמות שווא. האיפור ירד בצורה טובה מאוד, המגבון עצמו גדול דיו כדי להסיר איפור מכל שטח הפנים ואפילו המחיר סביר עד מאוד - 35 שקלים ל - 24 מגבונים ואני בטוחה, שיש גם הנחות.

מבחינתי זו אופציה נהדרת לנסיעות או ללינה מחוץ לבית אבל, אני לא בטוחה שהייתי עוברת להשתמש בהם כחלק מהרוטינה היומיומית שלי לניקוי הפנים.


Sun-care

טוב אז על הסטייה שלי בכל הנוגע להגנה מהשמש דיברנו כבר. הקיץ אני "עובדת" עם שני מוצרים: האחד הוא קרם הגנה של ביודרמה* והוא מיועד לגוף עם 70 SPF. אני מודה ומתוודה שמרחתי אותו גם על הפנים והעולם לא עצר מלכת. מחקרים אחרונים גילו ששלושים SPF כבר לא מספיק לפנים [זה גם מה שרופא העור שלי אמר לי] ועכשיו המינימום הוא חמישים SPF. אני לא יודעת כמה מזה מוכח וכמה מזה פועל לטובת תעשיית המזומנים במוצרי ההגנה מהשמש אבל, אני מעדיפה to be safe then sorry. מאוד נחמד שיש לו ריח תפוזי של קרם גוף ולא הריח הקלאסי של קרם הגנה מהשמש.
את המוצר הזה קיבלתי להתרשמות ועלותו עומדת על 125 שקלים בפארמים השונים, שזה די יקר. אני חושבת שמוצרי הגנה מהשמש צריכים להיות זולים וזמינים, כדי שכולם יוכלו להשתמש בהם. הורדת המחירים בתחום ההגנה מהשמש צריכה להיות חלק מפעילות ההסברה של משרד הבריאות לטובת העלאת המודעות מפני נזקי השמש, וכדאי מאוד שגם תהיה אחת כזו. עכשיו יש 30% הנחה על כל מוצרי ביודרמה, כך שזה עוד סביר ובהחלט שזה מוצר מומלץ.

המוצר השני, הוא הסטיק של "לה רושה פוזי" עם +50 SPF  והוא מיועד לאזורים הרגישים בפנים: אף, מסביב לשפתיים ומסביב לעיניים. 
אני, שוב, מורחת אותו על כל הפנים ולא אכפת לי בכלל. הוא גם טוב לכיסוי נקודות חן בידיים או באזורים חשופים אחרים. לצערי הוא משאיר קצת צבע לבן אם לא דואגים לטשטש אותו. לא ברור לי איך נאמר עליו ברחבי הרשת שהוא נמרח שקוף, כי הוא ממש לא. אמנם לא מדובר בשכבה עבה של צבע לבן אבל כן, הוא משאיר מעין גוון לבן - אפרפר שחייבים לטשטש. יש לו קצת מהריח הקלאסי הזה שאני מדברת עליו וכולם בוודאי מכירים, של קרם הגנה מהשמש. המממ...לא אכפת לי, כן?  מעדיפה להסריח ולא להתקמט למוות, תרתי משמע.
את המוצר הזה קניתי בהמלצת רופא העור שלי [אז יש לי מיני קראש עליו, כי הוא גם רופא עור וגם ד"ר לפילוסופיה, אז מה?]. את שלי קניתי בבית מרקחת ליד כיכר דיזנגוף [הם נמכרים רק בבתי מרקחת פרטיים] בהנחה של 40% ועדיין שילמתי כ- 70 שקלים, אם אני זוכרת נכון. 




Tools



כשהייתי בבית המרקחת בכיכר דיזנגוף וקניתי את הסטיק נגד השמש, מצאתי גם את המסרק הזה שמיועד להתרת קשרים. אמנם השיער שלי חלק ודק אבל, הוא נקשר מאוד מהר ותמיד רציתי לנסות מברשת כזו. באסוס היא הופיעה לזמן מה תמורת כשישים שקלים ובמספרות בארץ היא נמכרת גם פי שתיים מזה. בפארמים יש ורסיה דומה של מישל מרסייה, תמורת כמאה שקלים. זו עלתה לי 45 שקלים והיא בצורת לב ורוד - אפשר יותר מזה? היא לגמרי עושה את העבודה ומי שסובלת מאוד משיער שנקשר, שתעשה לעצמה טובה ותרכוש כזו מברשת.



הפינצטה* של מדינה מילאנו - במילה אחת - מושלמת.
חדה אבל, לא תופסת את הבשר אלא, את השערה בלבד. תמיד מוציאה מהשרש, גם את השיערות הדקות ביותר. אני מרוצה גם מהמחיר - חמישים שלקים בפארמים השונים, במסגרת מוצרי האקססוריז של מאדינה מילאנו שאפשר למצוא בסנטנדים בפארמים. אה, ויש אותה גם בורוד!

גילוי נאות:
העתקתי ממרינה וסימנתי בכוכבית* את כל המוצרים שקיבלתי להתרשמות מהחברות עצמן.


מאחלת לכולם שבוע מלא באוויר מזגנים.