30.8.12

פעם ראשונה בים

אני לא יודעת אם הזכרתי את זה בעבר בבלוג, נראה לי שכן, אבל אני מעולם לא ביקרתי אצל קוסמטיקאית. הסיבה לכך היא פשוטה, אני לא מפסיקה לשמוע סיפורי זוועה מחברות, חברות של חברות ונשים אקראיות באוטובוס, על המלחמה שעברה על הפנים שלהן ברגע שהן הפקידו אותם בידיה הלא תמיד נאמנות של הקומסמטיקאית. לא רק סיפורים שמעתי, היו גם דברים שראיתי במו עיני וכיוון שבשנה האחרונה עור הפנים שלי עבר כברת דרך ולאחרונה - טפו טפו טפו - חזר לעצמו, לא חשבתי לרגע לגשת לקסמטיקאית ולבדוק מה המצב.
לפני שבועיים הוזמנתי [להלן, גילוי נאות] לעבור טיפול במרכזי רונית רפאל.
דממה בקו הטלפון...מיראל מעבדת נתונים...
טיפול פנים ← רע
רונית רפאל ← טוב [בכל זאת, עם מוניטין לא מתווכחים]

סיפרתי על הדימוי שיש לקוסמטיקאיות בעולם שלי ובינתיים, ביני לבין עצמי החלטתי שאם כבר לעבור טיפול, אז אצל רונית רפאל. או שאני אזכה לסוג של "תיקון" ואחזור כדי להמליץ על מקום בטוח, או שנתמודד עם ההשלכות בעזרתו של רופא העור המהמם שלי. היוש.

בשבוע שעבר, אחרי יום עבודה מעט ארוך מן הרגיל, הגעתי לסניף החברה במתחם בזל בתל אביב. אני די מחבבת את מתחם בזל, במיוחד את קפה "לולו" שיש לו פינה חמה אצלי בלב עוד מימיו הראשונים במתחם וגם את החנות של "בידארט".  בקיצור,  חשבתי לעצמי שאם הגרוע מכל יקרה לפחות אוכל להתנחם בקפה טוב ותכשיט כייפי. כן, ככה אני פותרת בעיות.



אני הגעתי לטובת טיפול פנים עם חמצן בזמן שהטיפול הנפוץ ביותר ב"רונית רפאל" בשנה האחרונה הוא טיפול האולטרא גרביטי, שכמובן מטפל בסימני ההזדקנות ומונע אותם - אני אתן לזה עוד כמה שנים. נעבור הישר לטיפול, שערך כשעה וחצי - לא מעט זמן לכל הדעות. תחילה, אירנה המטפלת קיבלה את פני בחדר טיפולים אינטימי, שזה אומר שהוא היה לא גדול אבל מאוד נעים, וביקשה ממני לפשוט את החולצה והתכשיטים [זה רק נשמע ככה...] וללבוש מעין סטרפלס טיפולים שכזה ולשכב, לנוח. היא מיד כיסתה אותי בשמיכת כותנה נעימה וחמימה וציינה "שלא יהיה לך קר במזגן".

היא עברה להתבונן בעור הפנים שלי דרך לופה תוך שהיא מבררת על העבר של העור שלי, אילו טיפולים עברתי ומה קרה שם באמת עם האקנה ההורמונאלי שתקף אותי לפני כשנה וחצי. אירנה מיד איבחנה שיש לי סוג עור רגיל עם אזור טי שומני, כמו לרב האוכלוסייה. היא שמה לב שיש לי עור מאוד רגיש שנוטה לאלרגיה - מה שנכון, נכון. אירנה שאלה אותי באילו מוצרים אני משתמשת לעור הפנים ביומיום - דרמקס של ד"ר פישר כסבון פנים, ביודרמה לניקוי האיפור, אקטיב מוייס של דרמלוג'יקה כקרם פנים, סטיק הגנה מהשמש של לה רושה פוזי וסרום של וישי לאיזור העיניים - אירנה אישרה את כל המוצרים, מלבד סטיק ההגנה מהשמש של לה רושה פוזי. לטענתה הוא כבד מידי בשבילי והוא הסיבה לראשים השחורים שנמצאו על פני.


הפנים עברו ניקוי עם ג'ל בריח משכר ומיד אחר כך, עברנו לטיפול בחמצן. מכיוון שלא היה לי מושג איך זה ירגיש או מה זה עושה, אירנה הדגימה לי עם גב כף היד תחילה והסבירה שהמים הפיזיולוגיים שמועשרים בחמצן ועוד מיני דברים טובים עושים פילינג לעור וגם מחטאים אותו. התחושה היא של מים קרירים ונעימים שמוטזים על הפנים, אין יותר נעים מזה. מיד אחרי החמצן, מורחים קרם לחות ונותנים לעור מנוחה.

משם עברנו למריחה של חומר פותח נקבוביות, ניקוי שחורים ונזיפה קלה על שימוש בקרם הגנה שאינו מתאים לי, מסכה מטהרת ורודה [!] בריח מנטה [!], שאיתה נשארתי כחצי שעה עם עיניים עצומות, ריח נפלא, מוזיקה מרגיעה ו....כמעט נרדמתי. ניקוי נוסף בחמצן, קרם לחות ומכיוון שהיה לי איזה פצע שחשב להתפרץ, זכיתי כמה לכמה זאפים קטנים ולא כואבים עם מכשיר תדר גבוה לחיטוי. הנחה של פודרה שתורמת לחיטוי וזהו, סיימנו. אחרי שעה וחצי, קמתי מהמיטה והסתכלתי על עצמי בראי ולהפתעתי הרבה ראיתי פנים רעננות וחלקות, ללא סימני מלחמה, רק שלום.

טיפול בחמצן

את הטיפול סיימתי עם דוגמית של מסכה לשליטה בשומניות של איזור הטי מסדרת Mineral Balancing, כמה גילויים על העור והטיפול שלי בו וכן, כמה טיפים נהדרים מאת אירנה. שאלתי את אירנה כל כמה זמן לדעתה, אני צריכה לעבור טיפול כזה והיא ענתה שכל שלושה חודשים יהיה די והותר בשביל מישהי עם עור כמו שלי ששומרת עליו היטב. עלותו של טיפול פנים עם חמצן, כמו שאני עברתי היא 790 שקלים אבל, אני הבאתי איתי כמה טיפים בחינם מאת אירנה, שימו לב!

← עדיף להשתמש בקרם הגנה לפנים בעל מרקם כמה שיותר קליל, כי לקרם הגנה יש נטיה לסתום נקבוביות. 

← נקבובית סתומה, לא "סתומה" והיא מנסה לנשום בכל זאת והתוצאה היא נקבוביות פעורות ולא אסטטיות.

← כל דבר שמורחים על הפנים - קרם פנים ובכלל - מורחים בשכבה דקיקה. כמה שהשכבה תהיה דקיקה יותר, ככה העור יהיה אסיר תודה יותר.

← יש להימנע מישיבה עם הפנים ישירות לפתחו של מזגן [רכב, אוטובוס, או כל מקום אחר]. עם כל זה שזה נעים לכל אוהבות ה"רוח בפנים", מהפתח הזה נפלט אבק שמתיישב על הפנים ומשם הדרך לשחורים וחצ'קונים מאוד קצרה.

← פילינג צריך לעשות פעם בשלושה שבועות - חודש. אין צורך לשפשף את הסבון עם הגרגרים על הפנים בתנועות מעגליות, כמו שכתוב [כמעט] על כל האריזות. מספיק להניח על הפנים, להמתין חצי דקה - דקה ולשטוף. עצם ההנחה מספקת את אותו האפקט שהשפשוף בתנועות סיבוביות אמור לתת. תמיד ידעתי שסבון פילינג לעור הפנים שמיועד לשימוש יומיומי הוא קשקוש אחד גדול שאין בו צורך והנה...כנראה שגם צדקתי.

אני מצאתי את כל הטיפים מעולים ומועילים והחלטתי להכניס את הטיפול פנים עם החמצן לחלק בלתי נפרד משגרת הטיפוח שלי. זו זכות גדולה בשבילי להיות במקום שבו יש לי את האפשרות להתנסות בטיפול מבלי לשאת בעלותו ואני כמובן, לא רואה בכך מובן מאליו. ברגע שניסיתי וראיתי שאכן מדובר בטיפול טוב, שנעשה על ידי ידיים מקצועיות ושאין סיבה לחשוש, אני מוכנה לשלם את המחיר בעצמי ולשתף את כולם בכך שזה שווה כל אגורה. אירנה הבטיחה לי, שיום אחרי הטיפול כשאמרח קרם פנים בבוקר אני אראה את השינוי, שהפנים שלי יהיו זוהרות יותר ולהפתעתי הרבה, כך באמת היה ואפילו זכיתי למחמאה או שתיים וכמה שאלות בנוגע לזוהר הזה שיוצא לי מהפנים.

אני מקווה שתמצאו את הטיפים מועילים ושתדאגו לעצמכן ולעצמכם [הייתי בשוק כשאמרו לי ש- 35% מהלקוחות ברונית רפאל הם גברים, כל הכבוד!] ועור הפנים שלכם.

חמישי שמח ♥


28.8.12

ולפעמים...זה לא מצליח

הרבה זמן שאני מתכננת לעלות פוסט ובו מוצרי קוסמטיקה שלא הצלחתי למצוא איתם שפה משותפת והנה זה קורה עכשיו. חשוב לי להדגיש, שזו דעתי האישית בלבד ואם יש כאן מוצרים שעבורכן [או עבורכם] כן עובדים, אשמח שתשתפו אותי. אולי אני עושה משהו לא נכון? אולי מרחתי את זה על העיניים וצריך למרוח את זה על השפתיים? מי יודע...

אני אתחיל בשני מוצרים של MAC שמעצבנים אותי ברמה אחרת. יש לי לא מעט מוצרים של MAC [לא כמו לבנות אחרות שאני מכירה, אני קצת יותר "מחושבת" נקרא לזה ככה...אבל יש] ושני המוצרים האלה לא הצליחו להתחבב עלי עד עצם היום הזה. 


שפתון Velvet Teddy בגימור מאט, שהותאם לי על ידי מאפר בסניף רמת אביב לפני הרבה זמן. באור של החנות זה נראה נהדר - סוג של ניוד אבל לא כאילו ששמתי קונסילר על השפתיים. הגוון נראה מאוד טבעי ונעים. יום למחרת, באור יום, הוא נראה לא טבעי ולא נעים ושבכלל לא מחמיא לגוון העור שלי עד לכדי כך, שהוא גורם לי להראות כמו אחרונת הפרחות ששוב מרחה שפתון חום. רק חסר לי לשים תוחם שכהה בשני גוונים וזהו, פרחה בניינטיז זו אני! 
מחיר: 89 שקלים

Cream Color Base בגוון Pearl היה צריך להיות ההיילייטר המושלם, אז היה...במציאות מדובר בעיסה מעצבנת שנמרחת ונמסה מכל מקום אפשרי שבו מרחתי אותה. בתור צללית - אסון, בתור מדגיש לעצם הגבה - נמצא כעבור מספר שעות כמדגיש עצם הפיקה [כן, זו שבברכיים] וכן הלאה. 
מחיר: לא זוכרת ועדיף שלא אזכור, כי אז אני סתם אתעצבן. אל תזכירו לי!



מסקרה Lash Architect4D של לוריאל* - מי שעוקבת אחרי שפייסבוק, יודעת שכבר מזמן התבכיינתי עליה אבל, הנה עוד הזדמנות לעשות את זה. אני אנסח את זה באופן הבא: מי שאוהבת עיגולים שחורים מתחת לעיניים, כי זה מזכיר לה פנדה והיא אוהבת להיראות כמו פנדה, אז זו המסקרה בשבילה! בהצלחה.
מחיר: 109.99 שקלים לפני הנחות.


מסקרה Illegal Length של מייבלין* - חדשה של מייבלין, מאריכה ומפרידה בצורה מעוררת השראה ואז...פנדה. 
מחיר: 109.99 שקלים לפני הנחות.



Liquid Eye Pen של רבלון - חשבתי שאני ממש אוהבת אותו במשך כשבועיים ואז הבנתי, שאני לא אוהבת אותו בכלל. הוא יחסית עמיד עלי [ואני יודעת שעל אחותי הוא לא היה עמיד בכלל] וגם השימוש בו היה לי מאוד נח אבל - הנה זה בא - זה מתקבל בגוון אפרפר עלי ולא שחור. אני אוהבת אייליינר שחור והמקסימום שאני יכולה להתפשר עליו זה שחור כזה שמתקבל באייליינר ג'ל. פה, מדובר בפחות שחור ממה שיוצא כששמים פלואיד ליין של MAC, ממש כמעט אפור וזה גבירותיי וגבירותיי, לא כיף לי. 
מחיר: 89.99 שקלים לפני מבצעי 1+1 ולא שווה גם לא את המבצע.



עוד מוצרי שפתיים שלא הצלחתי למצוא איתם שפה משותפת למרות, שאני דוברת ארבע שפות ועוד חצי. 

ליפ גלוס של CK שקיבלתי במתנה באחת ברכישות בסטרוברינט - במילה אחת: פויה פלוס סמיילי עצוב. דביק, מתקבל עבה על השפתיים, קצת רוח וכל הקוקו נדבק על השפתיים. בקיצור, כל מה שלא תרצו בליפ גלוס שלכם.

שפתון + ליפ גלוס של קליניק מקולקציית Black Honey - דווקא את החלק של הליפ גלוס אני מחבבת יחסית אבל השפתון, שהוא סוג של ליפ באלם שלא נותן כיסוי מלא, פשוט לא טוב. נתעלם מזה שיש שם ממש מעט חומר ברמת הכמות [לא ברמת המחיר] ונדבר על זה, שהחלק של השפתון יצא מהטיוב שלו ונפל כל כך הרבה פעמים שכבר נמאס לי להחזיר אותו בחזרה.  תוסיפו לזה פקק שמשתחרר די בקלות והנה לכם תיק איפור מרוח ב"דבש שחור", הידד.

הצבע של הגלוס יותר אינטנסיבי מזה של השפתון וגם, לשפתון יש נטייה להתקבל על השפתיים עם גושים קטנים של צבע. מעין מושבות צבע בעלות פיגמנט חזק יותר מאשר בשאר השפתיים. 

בנוסף, על האריזה מצויין Long last glosswear - אז אני לא יודעת כמה זמן זה הרבה זמן בקליניק אבל, ב"דושנסקי" הרבה זה לא היה. כמו כל גלוס אחר - שתית/אכלת/עישנת/התנשקת/עשית משהו עם השפתיים >> לכי לחדש. 
מחיר: 129.9 שקלים [אם אני לא טועה] לפני מבצעים.

ליפ גלוס של מייבלין Color sensational Cream Gloss בגוון Coral Blush #415* - אני אסכם במשפט: מהרגע ששמתי אותו ליד המראה שנמצאת ליד הדלת ועד הרגע שירדתי ארבע קומות למטה, הוא לא היה יותר. לאן נעלם הגלוס? לא ידוע. ולא, לא עשיתי דבר מן הדברים שציינתי קודם שיש לעשות עם השפתיים וגם לא דברים אחרים, שלא ציינתי. 
תעלומה...

 ☺☻☺

לסיום, משהו משמח - שני מוצרים שלא התחברתי בהתחלה ואחרי כמה ניסיונות, הצלחתי להבין מה הקטע שלהם ומאז, אנחנו ביחסים ממש טובים.

משזף עצמי של פבוניה בוטניקה* - על פניו, מדובר במוצר שהייתי צריכה להתאהב בו מהרגע הראשון - הוא מכיל רק חומרים טבעיים והוא עושה גוון שזוף ויפה מבלי להחשף לשמש. מה בחורה יכולה לבקש יותר מזה?
נאמר לי מראש שיש צורך להשתמש בו לפחות שבועיים לפני שרואים תוצאות טובות. אחרי שלושה שבועות, כשכלום לא קרה לרגליים הקצרות שלי, החלטתי לתת עוד צ'אנס. עשיתי פילינג יסודי לפני המריחה של המשזף ודאגתי להקפיד למרוח קרם לחות מידי יום [אני לא מקפידה לרב קיץ לעשות את זה כל יום] על האזור הרלוונטי, שזה הרגליים במקרה שלי. 
מה אגיד לכם...זה עבד! 
מתברר שלשמור על לחות גבוהה של העור מביאה לתוצאות טובות יותר של השיזוף העצמי וגם, שומרת עליו לאורך זמן. 
אם לא גיליתי לכן את אמריקה, אני אנסה בפעם אחרת. 
מחיר: 210 שקלים


שמן לשיער  ELVIV Extraordinary Oil של לוריאל* - בגלל שאני רגילה להשתמש בשמן הזה של שוורצקוף פרופשיונאל על שיער יבש [הוא כל כך מדהים, שזה לא אמיתי בכלל], הנחתי גם את השמן הזה על שיערי אחרי שהוא כבר התייבש. זה הפך את השיער לשמנוני ו"כבד". בפעם השניה ניסיתי לשים על שיער רטוב/לח ואז השיער התייבש מהמם, ללא תופעות הלוואי שציינתי קודם לכן. 
מחיר: 49.99 שקלים [לפני הנחות] 




לפעמים, בחיים צריך לתת לדברים עוד צ'אנס וזה עובד.

גילוי נאות: כל המוצרים שסומנו ב - * נשלחו אלי מטעם החברות.


כל החוויות מהשימוש במוצרים המוזכרים הן חוויות אישיות שלי וכמו שציינתי בהתחלה, אם אתן כן אוהבות ונהנות מהמוצרים האלה, ספרו לי על זה! תאירו את עיני :). אם אתן שותפות לתחושה, שתפו גם, נעשה מעגל תמיכה. 

ובלי קשר, מה המוצרים שאתן לא אוהבות? 
או שאתם לא אוהבים? ;)



26.8.12

שבוע האופנה של הטלויזיה

אני שוב חולה.

אני חושבת שהשנה האחרונה הייתה מהמחורבנות שבחיי בכל הקשור למחלות ויראליות. החל מדלקת ריאות בה חליתי לראושנה בחיי לפני פחות משנה ועד לכל מיני דלקות עיניים ויראליות [WTF?] וכן הלאה. אז אני שוב עם מד חום בפה והנה תובנה מהיום בבוקר - להתעטש עם מד חום בפה לא מביא לתוצאות חיוביות בשום אספקט. 

יום חמישי אחרי עבודה כבר הרגשתי שמהו לא תקין איתי, הלכתי לישון ממש מוקדם וישנתי במשך חצי יממה. את הסופ"ש העברתי בכתיבה ובצפייה בסרטי אופנה דוקומנטריים. עשיתי רוטציה בין ערוץ שמונה שכבר התחיל את "שבוע האופנה" שלו וצפיתי בסרט על נעלי עקב, שעשה לי חשק לקום מהמיטה ולהוציא את כל נעלי העקב שלי החוצה, למדוד, להסתובב בבית, כאילו הייתי בת שש.

אחר כך, עברתי למיטה עם המחשב וצפיתי בכמה DVD's ששלחו לי דווקא מ- YES דוקו. שבוע האופנה של YES דוקו מתחיל היום ויסתיים ב - 1/9. אני צפיתי בסרט על דוגמניות העל - אז והיום - שישודר היום ב - 22:00 והוא בהחלט שווה צפייה. נותן כמה נקודות למחשה. בכלל, קיבלתי כל כך הרבה נדוקות למחשבה, במיוחד אחרי שצפיתי בסרט "דוגמנית, ילדה." שישודר ביום חמישי, ה - 30/8 בשעה 22:00 וחצי מהזמן הייתי עם פה פעור לא כי לא יכולתי לנשום דרך האף, אלא כי הייתי בשוק בפעם המיליון מהחברה שאנחנו חיים בה. 


©Meghan Brosnan

כדי לצאת מהבאסה, עברתי לסרט על המעצבת האהובה עלי והראשונה בהכרתי בהיותי בת 9. זה היה בחופש הגדול וביליתי כמה ימים עם אחותי במחלקת עיצוב אופנה ב"שנקר", היא עבדה על פרוייקט ואני הלכתי לספרייה שם צפיתי בסרט דוקומנטרי על ויויאן ווסטווד. זה היה מהמם. הסרט "ויויאן ווסטווד - עשה זאת בעצמך" ישודר ביום שישי ה- 31/8 בשעה 21:10 והוא מעורר השראה וכייפי לצפייה. 

©ARTE

יש עוד כמה סרטים לא רעים בכלל שישודרו במסגרת "שבוע האופנה" של הטלויזיה, אם יורשה לי לקרוא לזה כך. 
מומלץ בחום ולא רק לאנשים שחולים בשפעת המזגנים.

תרגישו טוב ושבוע טוב!





25.8.12

יש פה מישהו מבת ים?

בשנות ה - 90 לא היה מערכון אחד של נאור ציון ודומיו שלא כלל את שורת המחץ "יש פה מישהו מבת ים?". בתור ילדה לא הבנתי מה כל כך מצחיק בזה ואז אחותי סיפרה לי שבבת ים יש ערסים וזה אמור להיות מצחיק. 

גדלתי בבת ים מיום עלייתנו לארץ כלומר, מגיל שמונה וחצי. הוריי שבילו את חייהם בערים גדולות ומרכזיות ידעו שבישראל יש חשיבות רבה להיות בקרבת תל אביב [הם ביקרו פה בסוף שנות ה - 80, טרם העלייה] ובת ים נראתה כמו אופציה מצויינת משום שהיא גובלת עם יפו-תל אביב, יש ים, דודים שלי כבר היו כאן ואפילו כמה חברים של ההורים, שעלו עוד בשנות השבעים. בתור ילדה בת שמונה וחצי, לא היה אכפת לי בכלל כל עוד יש ים וחודשיים שלמים להנות ממנו לפני שמתחילה שנת הלימודים בבית הספר החדש שלי.

ב - 1992 נפתח "קניון בת ים" שמהר מאוד הפך להיות אחד ממקומות הבילוי המרכזיים של העיר. בתור ילדה בבית הספר היסודי, הייתי "יוצאת" לבלות עם חבריי בימי שישי בשעה 16:00 לקניון. היינו נפגשים ומבלים בקומה העליונה - קומת המזון - שגם היו בה כל מיני הפעלות ו...אהההם די.ג'י. איי שיט יו נוט!



הקניון תמיד היה שוקק חיים אבל, גם לו היו כמה חסרונות כמו למשל היותו הקניון האחרון עלי אדמות בו למדו המבקרים שאסור לעשן. כאילו ממש אסור, גם לא קצת. נכון להיום, הקניון מהווה נקודה מרכזית בעיר וככזו, היא דורשת שיפוץ ויפה שעה אחת קודם. באחד הביקורים, ראיתי שמתחיל שיפוץ בקומה התחתונה ושם, ראיתי שלט שמציין שפה עתידה להפתח חנות H&M העשירית בארץ. 

הייתי כל כך שמחה על הבחירה לפתוח את החנות העשירית של H&M בארץ בקניון בת ים - הוא בודאי יעבור את מתיחת הפנים שלה הוא זקוק והחנות בודאי תזכה למבקרים רבים שעד היום זכו למותגים ישראליים בעיקר להנות מהם ותמיד טוב לגוון. 




אני חייבת לציין שהייתי בטוחה שעד היום, הסטיגמה שיש על בת ים  תעבור מן העולם. בסך הכל זו עיר מרכזית וגדולה יחסית, עם חוף ים נהדר ובעיות כמו שיש בכל עיר אחרת, בכל מדינת ישראל בכלל. ערסים ופרחות יש בכל מקום ולא זכור לי שראיתי בבת ים הצטרבות יוצאת דופן של הסוג הזה. 
יתרה מזו, העלייה הרוסית הגדולה שהגיעה לעיר בשנות התשעים, הביאה איתה את הדבר החיובי ביותר והוא הדגש שלה על השכלה. אמנם ראש העיר זוקף את ההצלחה של בת ים בתחום החינוך לעצמו [במסגרת הרצאה בקורס "מדיניות ומדינאות מעשית" בהנחייתו של ד"ר טל שדה - אונ' ת"א. תאריך: 18/4/12] ואני בטוחה שבלי ראש עיר פעיל ופעלתן [בכל זאת, רקד עם כוכבים וזה] שום דבר לא היה קורה אבל, אני נוטה לזקוף זאת ועוד דווקא לשינוי הדמוגרפי שהעיר עברה בעשרים השנים האחרונות. 



גם בקהם קפץ לבקר

בכלל, העיר זכתה למתיחת פנים גם בזכות הרכבת שסוף סוף מחברת אותה עם תל אביב והלאה, מידי יום חמישי מתקיים בעיר יריד אוכל שזכה לשם המשעשע "בת יאמי" ועוד המון פעילויות שונות. נכון, היה מאוד נחמד אם ראש העיר היה חושב שלאפשר תנועה של מוניות שירות מן העיר החוצה ובחזרה בימי שבת היה מעיר אותה עוד קצת מהתרדמת שלה ואם היה נעשה משהו עם העובדה שתחת כל שמשייה רעננה של "בירה בלטיקה" אפשר למצוא קבוצה לא מבוטלת של שיכורים עלובים שגם הם משתייכים לאותה הקבוצה ששמה דגש על השכלה, רק מן הקצה השני של הסקלה -  אז בכלל היה נהדר.

אני חושבת שהפעם הראשונה שהבנתי שהסטיגמה שיש על בת ים בעייתית מאוד, הייתה ביום אוריינטציה בצה"ל, כשאחת הבנות מהכיתה שאלה אם העובדה שהיא גרה בבת ים יכולה להוריד לה את הקב"א. הייתי בהלם שמקום המגורים שלי יכול להשפיע על העתיד שלי ברמה כזו. כמובן, שהתשובה הייתה שלא ואני וכל האחרים שלמדו איתי בכיתה, הם ההוכחה לכך שלא. לא זכור לי שנתקלתי בבעיות מיוחדות כשנשאלתי איפה אני גרה בתקופת נעוריי או בתקופת הצבא אבל, תמיד היה איזה חכמולוג ששאל אותי אם אני מכירה את "יניב אדרי" כי "מה לא ישבת איתו בעיגול?". התשובה היא לא והמממ...לא. מספיק לראות ולהכיר אותי, כדי לדעת שאני לא משתייכת לאותה הקבוצה שמעכירה את פניה של העיר כולה. 

אבל בואו נחזור למה שחשוב באמת, החנות של H&M בעיר, שווה ביקור?
אם לא הייתי מגיעה לחנות בעצמי הייתי אומרת שאין טעם ואפשר להסתפק בזו שיש בעירכם או בזו שיש בעזריאלי. אחרי שביקרתי בה וחוויתי את הגודל ואת ההיצע הע-נ-ק-י אני חייבת להגיד, ששווה ועוד איך. כמו שאמרתי, יש רכבת והקניון נמצא מרחק הליכה ממנה!




ביקרתי בחנות של H&M בעזריאלי כמובן וגם בזו בקניון הגדול בפתח תקווה ואני חייבת להגיד, שהחנות בבת ים פשוט מדהימה. היא ממוקמת בקומת הכניסה של הקניון שבעבר היה אפשר למצוא שם סופר [שבינתיים עבר לקומת המרתף], שהיה רועש ומגעיל. החנות מאוד גדולה וכוללת הלבשת נשים וגברים, תינוקות, ילדים ואפילו נערים ונערות. יש המון אקססוריז והלבשה תחתונה והכל מסודר בצורה נעימה ומזמינה. בהחלט שווה קפיצה.

מה תעשו אחר כך? תלכו לים. זה מה שבת ימים עושים :)

22.8.12

אספתי את עצמי והתאפרתי!

אחרי פוסט ההתבכיינות שלי ביום שבת, החלטתי שאני אוספת את עצמי ומתחילה את השבוע בכוחות מחודשים. זו הייתה הזדמנות מצויינת מבחינתי לנסות כמה מוצרי איפור חדשים, שרציתי לנסות כבר מלא זמן. כמעט בכל יום במהלך השבוע, השתמשתי במוצרים האלה בדיוק, אולי בוריאציות קצת שונות. כשאני מתאהבת במשהו...קשה, קשה.


אז כן, גם אני עם הצלליות האלה של מייבלין שנקראות Colot Tattoo ולא, אני לא הולכת לחפור על כמה שהן מעולות, אני רק אגיד שהן מעולות וזהו. את הצללית הטורקיזית קיבלתי להתנסות מהחברה וממש לא היה לי חשק לטורקיז, בטח לא בשעות היום ובטח שלא לעבודה. אם בתחילת הקיץ היה לי חשק לטורקיז בעיניים וקורל בשפתיים, עכשיו בא לי בעיקר מזגן וגוונים רגועים בכל דבר, גם בלבוש.

בקיצור, החלטתי שאני בכל מקרה רוצה לנסות והביקורות כל כך טובות, אז הלכתי לסופר פארם ורכשתי שתי צלליות במבצע 1+1 שעלו יחד 70 שקלים [35 שקלים לצללית]. הגוונים שלקחתי הם אפור וחום-אפור או "טואופ" כמו שקוראים לו בניכר.


ביום ראשון לבשתי את הצללית האפורה, שאכן הייתה עמידה מאוד, לא התקבצה בקפל העין אפילו שלא שמתי תחתיה פריימר כלשהו. הייתי מאוד מרוצה, במיוחד בשעה 18:00 בערב, כשהלכתי לשירותים, הסתכלתי במראה וראיתי שהיא בעינה עומדת. ביום שני, לבשתי את הגוון החום-אפור, שהתקבל על גוון העור שלי פחות טוב ואני חושבת שהוא יכל להחמיא לי יותר אם כן הייתי שמה פריימר מתחת, מה גם שהעמידות שלו פחות טובה מזה של הגוון האפור.

מבולבלים? גם אני.

מה זה עמידות פחות טובה? אפשר לומר שכבר בשעה 16:00 חצי מהצללית הייתה מכונסת בקפל העפעף שלי. לא נעים. אגב, התנאים שנכחתי בהם ביום ראשון וביום שני, היו זהים - משרד, מזגן, ישיבות, פגישות, מיילים, צהריים, להוציא את האף החוצה להפשיר קצת מהמזגן וחמש דקות אחרי זה, לברוח בחזרה פנימה. אני אנסה את הצללית השניה גם עם פריימר מתחת, אני חושבת שהתוצאה תהיה טובה יותר. בכל אופן, זה אחלה מוצר ואני בהחלט ממליצה.



ומה זה?
או! לזה קוראים א-ה-ב-ה!

לפני כשנה היה לי כחל גנרי יחסית, כזה שאפשר למצוא כמעט בכל פרפומריה בשדרות ירושלים ביפו, או בשוק הכרמל ועולה כשלושים שקלים. הוא ניגמר לא מזמן ואני איכשהו לא הבאתי את עצמי לרכוש אחד חדש. אני מאוד אוהבת להשתמש בכחל, אולי לא בשיטה המסורתית אבל, אוהבת. אצלי הוא מתפקד כעפרון שחור לכל דבר, שאפשר לטשטש אותו בקלות רבה והוא נותן אפקט שאין שני לו. לדעתי, אי אפשר להשיג את המראה של הכל עם עפרון רגיל, בעיקר בגלל הצורה המיוחדת שיש לכחל, שמאפשרת להגיע לכל פינה ופינה ולמרוח אותו ממש קרוב לקו הריסים וגם בקו המים של העין.

הכחל הזה של קלרינס הוא סוג של קסם בעיקר בגלל שהוא מאוד נח לשימוש וגם כי הוא עמיד כמו לא יודעת מה. לא זז. השתמשתי בו לאיפור בוקר כתוחם עיניים "רגיל" ובערב, טשטשתי אותו קצת יותר וזה נתן מראה מעושן ומסתורי, כי כזו אני, בחורה מסתורית. נראה לי.


מי ששואלת את עצמה מה זה כחל בכלל, אז אפשר לקפוץ לקרוא על זה קצת ב"מסע אחר" וגם אצל דנרה שנותנת תיאור לגילגולו של הכחל למוצר הקוסמטי שהוא היום ומזכירה לנו, שבכלל קוראים לזה כחוּל ולא כָחַל, כמו שהאשכנזים [אני] אומרים.

בזה של קלרינס יש שעוות ורדים ותמצית מימוזה, מה שאומר שהוא סופר נעים לעיניים. כל היופי בו שאפשר למרוח אותו גם בקו המים וכפי שכבר ציינתי, הוא עמיד בטירוף. הכחל הוא חלק מקולקציית הסתיו  הקיץ של קלרינס ומחירו הוא 149 שקלים. ברגע שאני אסיים את הנוכחי, אני לחלוטין קונה עוד אחד, כי זה פשוט נהדר.



זה הלק שמרחתי ביום שבת, מתוך קולקציית הספארי של צ'יינה גלייז שגם היא מקולקציית הסתיו שלהם. יש בה גוונים  עמוקים בירוק, בורדו, חום וחרדל. אחרי שהוא התייבש חשבתי שאולי הוא כהה מידי לעכשיו אבל, קיבלתי עליו כל כך הרבה מחמאות השבוע, שכנראה שכולם מתים שכבר יגיע הסתיו ולא רק אני.

עם צללית color tattoo בגוון אפרפר וכחל שחור של clarins במראה לעבודה

זהו, יום רביעי כבר כמעט והגיע לסיומו והשבוע הזה היה עמוס בטירוף. אכלתי צהריים כל יום בערך בשלוש ולא הפסקתי לענות למיילים ושאר ירקות. מחר כבר יום חמישי ☺

גילוי נאות: צללית טורקיז color tattoo של מייבלין, עפרון עיניים כחל של clarins ולק צ'יינה גלייז נשלחו אלי מהחברות.



18.8.12

משבת לשבת

כל פעם שיש לי שבוע עמוס או מלא בחוסר השראה, אני מתחילה לחשוש שהבלוג שלי יהפוך להיות בלוג של "משבת לשבת". אני מודעת לזה שזה ממש לא כיף לקרוא בלוג שבו יש תדירות נמוכה של פוסטים ואני לא מוצאת את עצמי הרבה במצבים של חוסר השראה אבל, התקופה האחרונה ממש בעייתית מבחינתי וזאת מכמה סיבות. תחילה, אני [שוב] בתקופת ביניים - סיימתי דברים, אני מתחילה דברים או רוצה להתחיל דברים, צפויה לעבור דירה [אם נגיד, אני אמצא אחת כזאת ותודה לתל אביב] ושנית, אני רוצה לשנות כמה דברים בחיי וזה גורם לי לאי שקט, כי המחשבות כל הזמן מתרוצצות ואני משגעת את כל הקרובים אלי בשאלות ובבקשה לעצות וכן הלאה [ותודה לחבר שלי, שאוהב אותי לטענתו ולבן דוד שלי, שאוהב אותי לטענתו ולחברתי ק', שאוהבת אותי ושלטענתה, אין לי מה לדאוג. אני כמובן, אוהבת את כולם בחזרה ומשתדלת לא לדאוג.]. 

כבר הייתי במצבים כאלה בעבר ובסופו של דבר אני מצליחה להתגבר על כל המכשולים, אם יש כאלו, ולצאת מנצחת. אני מקווה שגם הפעם הדברים יסתדרו כמו שאני מקווה שהם יסתדרו. 

בינתיים, זה לא שחסר לי מה לחלוק, יש לי כמה רכישות כייפיות, תכשיטים חדשים ומעצבת מוכשרת שכדאי להכיר. בנוסף, יש לי גם מיגרנה היום לראשונה מזה שנה וחצי ואני מנסה להלחם בה בעזרת כדור שגורם לי להרגיש קצת כמו נודל במרק עוף אסיאתי. ככה שאם הדברים שכתבתי כאן נשמעים כמו ערבוביה של כלום ושום דבר - נאשים יחד את "רילרט". את כל הדברים שאני רוצה לחלוק, אשאיר לשבוע הבא, אולי אפילו כבר מחר, אם תרצה המיגרנה ותלך לה אל דרכה. 

בינתיים, אשאיר אתכם עם שיר שגם הוא, ככל הנראה, נכתב תחת השפעתו של כדור המיגרנות המופלא "רילרט". אחרת אין הסבר לתחושת ה"מה קשור?!" שמלווה את השיר השמח הזה, שאני ממש אוהבת. 



שבוע טוב!


11.8.12

דברים לעשות ביום שבת


מאז ומעולם, למרוח לק היה אחד הדברים  לעשות ביום שבת.

מעולם לא ניסיתי מדבקות לק לפני כן, והייתי מאוד מופתעת מכמה שזה נח ונראה נהדר. זה דורש קצת התעסקות בהתחלה, עד שקולטים איך אפשר להדביק אותן בדרך הנוחה ביותר. אחרי שקולטים את הקטע, זה זורם מאוד מהר.
הורדתי אחרי שבוע עם אצטון!



הנקודות כיכבו כבר ועכשיו אני בהתלבטות איך ממשיכים מכאן. לדעתי, אני  אלך על הנצנצים :)




אפשר להשיג את מדבקות הלק באתר של Incoco.

גילוי נאות: המדבקות נשלחו אלי מהחברה.




9.8.12

שלום לך אוגוסט יקר

"שלום לך אוגוסט יקר, הנה אנחנו נפגשים שוב. אני רק הולכת ומזדקנת ואילו אתה, נשאר אתה - חם, לח ומגעיל."


כך הייתי מתחילה את מכתבי לחודש אוגוסט, אם רק הייתי כותבת לו אחד כזה. כמכורה לאופנה, אני מוצאת את עצמי מדברת על מזג האוויר במספר הזדמנויות בשנה. במקרה של ישראל, שבה יש רק שתי עונות [טוב, אז היה לנו קצת אביב...שבועיים שלמים!], אני מוצאת את עצמי מדברת על מזג האוויר פעמיים בשנה – פעם אחת בפברואר, כשכבר ממש נגמר לי מהחורף ואני חייבת לקטר על כך שנגמרו לי כל הבגדים וממש אין לי מה ללבוש שלא לומר, מה לנעול וכמובן, לקטר עוד קצת על מצב העור שלי, שגם עליו עוברת תקופה קשה של שינויים תקופים במצב הרוח.

הפעם השניה, היא עכשיו ◄ אוגוסט הארור.

אפשר להגיד שחודש אוגוסט גורר אחריו את מה שגורר אחריו חודש בפברואר כשזה מגיע לגזרת ההלבשה וההנעלה. נגמר לי מה ללבוש ובכלל, החום והלחות מאפשרים לי ללבוש שמלות ים מכותנה דקיקה או כל דבר אחר שהוא מכותנה או משי, או תערובת של שניהם. באשר להנעלה, אני מסרבת להיכנע לנעילת כפכפי אצבע – החודש נכנעתי. אמנם, לא נעלתי אותם לעבודה, כי המעמד מחייב אבל, בכל זאת מצאתי את עצמי נועלת אותם בשיטוטים אקראיים בעיר או קפה ספונטני עם חברה. טוב לא ספונטני, כזה שנקבע יומיים מראש ונרשם ביומן הבלאקברי, כי בחום צריך לתכנן בקפידה כל יציאה אל מחוץ למיזוג.

החום והלחות פשוט לא מאפשרים לי לחשוב על נעלי בובה סגורות ואני מוצאת את עצמי עם כפכפי איפאנימה בורוד בזוקה בכל רגע שבו אני לא נמצאת במזגן. באיזשהו מקום, זה אפילו די נחמד לחשוף אצבעות רגליים אחרי פדיקור בכתום עז או תכלת קריר. אני אנצל את ההזדמנות ואציין, שפדיקור זו לא מילה גסה!

היציאה מחוץ למזגן לא רק מסכנת בהתבוננות בכפות רגליים שלא ראו משייף מאז הבת מצווה, אלא גם טעויות טראגיות שנפוצות מאוד ברחובות תל אביב המפוייחים – המחשבה, שכל מה שמתנפנף ברוח הוא בהכרח קייצי ובעיקר אוורירי. צר לי לבשר זאת, אבל פוליאסטר לא יכול להיות אוורירי ונעים והריח גוף שהוא תופס ומפיץ בכל משב רוח קטנטן, בהחלט לא הופך את השהייה שלי ברחוב לנעימה יותר.

כל זה מוציא לי את החשק לצאת מחוץ למזגן ואם אני כבר מתמזגנת לי, אני לא יכולה שלא למצוא את עצמי כבר עכשיו מפנטזת על מזג אוויר קריר יותר, של סוף אוקטובר – תחילת נובמבר. אני כל כך מפנטזת על הימים האלה שבמהלך היום עוד מספיק חמים כדי להסתפק בג'קט קליל וכבר בערב, חייבים להוסיף צעיף לאקסטא חימום או אפילו לזרוק קרדיגן דקיק אבל חמים, מתחת לג'קט. אני רוצה כבר להתעטף בצעיפי המשי שלי ובצעיפים בכלל, ולעבור יום שלם עם צלליות יפות מבלי שהן תאספנה בקפל העין, למרות הפריימר שרכשתי ממיטב כספי ומרחתי מתחתן. אני יושבת לי במזגן וחולמת בהקיץ, איך אני לובשת שכבות ומשלבת טקסטורות שונות של בד – כי הדפסים זה לגמרי חורף שעבר והראש שלי, לגמרי בחורף הבא.

אני מדמיינת את עצמי נועלת את הנעליים החדשות שלי מ"לאקוסט", בעלות סוליית הרוקי הנוחה ביותר בייקום כולו וגבוהה מספיק בשביל לתת את האשליה שגם אני, גבוהה מספיק. אני רוצה לנעול את הנעליים האלה עוד מלפני חודשיים, כשזכיתי להשתתף ב"סאמפל סייל" של נעלי "לאקוסט" ולא רק זה, גם "זכיתי" להיות במידה 37 בנעליים, שהיא כמובן מידת הסאמפלים. אומנם היה חם בערך כמו שחם עכשיו ועדיין, לא יכולתי להישאר אדישה לסוליית הרוקי המדהימה הזו, שהולכת לככב בחורף הקרוב. הלוואי והוא היה כל כך קרוב, החודשיים הבאים נראים באורך הגלות ומזל, שבגלות הזאת יש מיזוג אוויר.

ועדיין, עם כל הפנטזיות האלה, אני בטוחה שניפגש כאן בסוף הקיץ, כשהערבים כבר יהפכו קרירים ואני אשקע לתוך מלנכוליה אפרורית על סוף הקיץ, שאני כל כך אוהבת. לא הרבה זמן אחרי זה, אני כבר אתחיל לפנטז את עצמי שוב מפליגה את תוך הכפכפים ;)


פק"ל אוגוסט: בד של שמלה מתנה מח"ל | כובע משנקין פינת אלנבי | כפכפים מתנת איפנימה | לקים מתנת essie

◄ גלוי נאות:
◄ הכפכפים והלקים נשלחו אלי מטעם החברות
◄ זה לא אומר שפחות חם לי עכשיו.

סופשבוע נהדר לכם!




7.8.12

בלוגרית בשורטס

ביום שישי האחרון העלתי לבלוג המכירות שלי מספר תכשיטים ואקססוריז שמחפשים בית חדש. הייתה לי פדיחה בכל הסיפור הזה, כי גיליתי שהפורווארד שעשיתי למייל לא עבד ופיספסתי מיילים שהגיעו אלי עוד בינואר בבקשה לקנות פריטים כאלה ואחרים. היה לי ממש לא נעים והתנצלתי בפני הפונים באופן אישי. ברגע שגיליתי את העניין, דאגתי לעדכן ולסדר את נושא המיילים ועכשיו הכל תקין.

מה שמלמד אותנו, שגם הטכנולוגיה דורשת תחזוקה, אם לא ידעתם...נגיד.
 oh well...

חלק מהפריטים כבר נמכרו, הנה חלק שעוד לא.
אני מקצצת במחירים לרמה של חצי ושליש ואולי אפילו רבע ממה שהם עלו או עולים היום, כי אני מעדיפה שהפריטים יהיו אצל מישהו שיהנה וישתמש בהם מאשר שיעלו אבק אצלי.



מה"מדוזו" של מדוזה אני נפרדת משום שיש לי יותר מידי תיקים. נקודה.
אני אוהבת את התיק הזה מאוד, הוא גדול ואפשר להכניס בו ה-מ-ו-ן ואני בטוחה שמישהי ואפילו מישהו, יוכלו להנות ממנו מאוד.
פרטים




שרשרת "קלאופטרה" של שלומית אופיר [ושל כל מעצב/ת אחרת בישראל], בציפוי זהב כמובן.
פרטים



שרשרת/חגורה של לנווין ל - H&M. נמכרה
פרטים



משקפי שמש של אירוקה.



זוג צמידי חרוזים מקולקציית Fashion for Aids של H&M

פרטים


יש עוד כמה דברים ואני מאמינה שעם הזמן יעלו עוד פריטים. אם בא לכם על משהו, דברו איתי.

בנימה אופטימית זו, אספר לכם שמחר אמור להיות חם כמו בגהנום ויש מצב לתפוס אותי בשוטרס...שתדעו ולא תיבהלו אם תראו אותי ברחוב ☺




3.8.12

יום שישי את יודעת

בפוסט מתחילת השבוע, בו אני מספרת לכם על כמה שאני שונאת ימי ראשון, נשאלתי במה הייתי מאופרת באותו היום. בהתחלה, חשבתי פשוט להוסיף את הפרטים לגוף הפוסט אבל, היום החלטתי לצלם את כל המרכיבים של האיפור ולהכין פוסט שיסגור את השבוע.

מעין סגירת מעגל שכזו.



באותו יום, גם אני אהבתי מאוד את האיפור שלי, שמבחינתי היה עדין ופונקציונאלי - שזה אומר מדגיש מה שצריך ומטשטש מה שצריך והכי חשוב, גורם להרגיש בנוח ולא תחת מסכת איפור כבדה ומגעילה.


אלה כל המוצרים שהשתמשתי בהם ואני יכולה להגיד, שמדובר בלא פחות מפייבורטים שלי של כל הזמנים. יש פה מוצרים חדשים וישנים וכאלה שמתחלפים במוצרים אחרים כל כמה זמן אבל, כרגע בהחלט מדובר בשילוב מנצח בשבילי.

מהפינה השמאלית למטה בכיוון השעון:
1. איי-ליינר MAC Fluid line - Avenue
2. קונסילר Bourjois Healthy Mix גוון 53
3. *בסיס מייקאפ Lancome Teint Idole Ultra 24H גוון 035
6. MAC Paint pot in Soft Ochre
7. *מסקרה לוריאל טלסקופיק החדשה


את הסומק והברונזר הזמנתי מסטרוברינט  די מזמן ואני אוהבת להניח אותם עם מברשת של Real Techniques של סמנת'ה צ'אפמן מצמד הפיקסיוו ביוטיוב הזמנתי די מזמן מאתר IHerb כחלק מסט. היא מעולה לקונטור עם ברונזר והיא גם מתאימה להנחת סומק. זו בהחלט אחת מהמברשות האהובות עלי בכל הזמנים, כי היא פשוט מעולה.

לא הנחתי בכלל פודרה על הפנים, בגלל שלמייקאפ הזה של לנקום, יש נטייה להפוך לפורדתי במרקם שלו לאחר שמניחים אותו על הפנים. משהו בסגנון של הקולור סטיי של רבלון [גם מהאהובים עלי] אבל, פי כמה טוב יותר. אם אני יוצאת לערב בחוץ, אני לרב לוקחת איתי פודרת בלוט של מאק לטאצ'-אפים. כפי ששמתם לב, את המייקאפ הזה אני מעדיפה להניח באמצעות האצבעות. הקונסילר הזה של בורז'ואה הוא מהטובים ביותר שנתקלתי בו לאחרונה והוא נהדר למתחת לעיניים. לי אין כהויות כמעט בכלל והוא נותן לי ליפט נחמד לאיזור, כך שאם מישהי זקוקה לכיסוי רציני יותר והסתרה של כהויות, אולי זה לא המוצר בשבילה.


מימין: False Lash TELESCOPIC | משמאל: TELESCOPIC

כתבתי כבר בעבר שהטלסקופיק של לוריאל היא המסקרה האהובה עלי ביותר מבין אלו שאפשר למצוא אצל המותגים העממיים. היא מאריכה ריסים בצורה קסומה כמעט ומפרידה אותם. המברשת שלה [בתמונה משמאל] היא דווקא כזו שאני יודעת שלא כולן אוהבות, אני דווקא מעדיפה כזאת מאשר מברשת גדולה מאוד.

ימין: טלסקופיק החדשה | שמאל: טלסקופיק ישנה
קיבלתי את הטלסקופיק החדשה להתרשמות וחוץ מהאריזה החדשה שהיא הרבה יותר מגניבה [הכסופה], שגם נסגרת טוב יותר, למברשת החדשה יש קימור. אני אוהבת את שתיהן...בשבועות האחרונים השתמשתי בשתיהן לסירוגין כדי לראות האם אני מרגישה באיזשהו הבדל משמעותי ואני חייבת להגיד שלא. שתיהן מעולות בעיני ואם הייתי חייבת לבחור, הייתי קונה את החדשה בגלל האריזה שנסגרת טוב יותר [עם קליק]. אגב, את הטלסקופיק המקורית, קניתי בסופר פארם ביפו [על שדרות ירושלים] במבצע, תמורת 39 שקלים. שמתי לב, שמכל הסופר פארמים דווקא בזה יש מבצעי איפור נהדרים ללא קשר למצבעי ה - 1+1 שיש בכל הסניפים. בעבר, יצא לי לרכוש מסקרות של פופה ב - 39 שקלים לאחת. הטלסקופיק החדשה עולה 109.9 שקל וכמובן, שיש הנחות.



לצלליות השמשתי בזוג האהוב עלי, שתי הצלליות של מאק: הבהירה Jest והכהה יותר היא Star Voilet. מעליהן, השתמשתי לאיי-ליינר מסדרת הג'ל ליינרים בגוון Avenue שיצא ב...באמת שאני לא זוכרת איזו קולקציה ואין לי מושג אם הוא נמצא במגוון באופן קבוע. מתחת לצלליות אני משתמשת בפיינפוט Soft Ochre שנותן אחיזה טובה יותר לצלליות.



לצלליות השתמשתי במברשת Crease brush של Real Techniques מסט העיניים שבו יש גם את המברשת לאייליינר וגם, במברשת טשטושים של מאק מספר 224.

גילוי נאות: שלושת המוצרים שסומנו בכוכבית נשלחו אלי מטעם החברות.

זה הלוק על מרכיביו ובשבילי הוא אחד מהשילובים הטובים והאהובים ביותר. את איפור העיניים אני נוטה להחליף פה ושם אבל, עם המייקאפ והקונסילר אני נשארת.

מאחלת לכם סופשבוע מהנה!



1.8.12

אם אלוהים נמצא בפרטים הקטנים, אני ראיתי את העבודה שלו. אה, ולאלוהים קוראים רון ארד.

יום שבו מתעוררים עם מה שנראה כמו השקה של דלקת אימתנית בעין ימין, הוא יום מצויין לכתיבת פוסט על משקפיים ואולי, גם ליהיא גרנר תבוא! לא מבטיחה.

בשבוע שעבר הוזמנתי להשקת ליין המשקפיים של המעצב רון ארד, הנקרא pq. כן, זה אותו אחד שעיצב את מוזיאון העיצוב בחולון, לא הוא לא חזר מהשבי. לראשונה, קראתי על זה שעתיד לצאת ליין משקפיים של ארד לפני מספר שנים וכבר אז מאוד הסתקרנתי. אני מאוד אוהבת את הסגנון העיצובי המתוחכם של ארד במיוחד בגלל המראה הלכאורה פשוט שהוא מצליח ליצור בעיצובים שלו.


רון ארד עושה משקפיים גם מקבבונים

אם ניקח כדוגמה את מוזיאון העיצוב בחולון, הרי שבמבט ראשון הוא נראה כמו עוד יציקת ברזל מעצבנת באמצע העיר, שלא לומר מחלידה קצת. כשנכנסים לעומקו של עניין ואולי אפילו למוזיאון עצמו, מגלים שמדובר בעיצוב מתוחכם במיוחד שמשתלב בצורה מדהימה עם הסביבה ולוקח בחשבון שיקולים של עלות, מזג אוויר, סביבה אורבאנית משתנה ועוד. מספיק לראות איך פסי המתכת החלודים לכאורה משתלבים נהדר עם השמיים הכחולים ונותנים תחושה של שהייה בין שמיים לארץ. כמובן, שזו הפרשנות האישית שלי והיו מספיק כאלו שקטלו את העיצוב הספציפי הזה. אחד הדברים שגרר הכי הרבה תגובות, היה בחירת הצבעים הכה לא שגרתית עבור מבנה שכזה. ההסבר של ארד לבחירת הצבעים החרדליים-חלודים, הוא אופי החומר. החומר עשוי להחליד ובחירה בצבעים כאלה, היא האופציה היחידה לתת למבנה אורך חיים סביר תוך מתן הקלה מסויימת למתחזקיו. מכירים עוד מישהו שבנה או עיצב משהו במדינה הזאת ובאמת חשב מה יעלה בגורלו כעבור עשור ויותר? נקודה למחשבה.

ליין המשקפיים ממשיך את הקו הזה בדיוק - החשיבה על הכל. אם נתייחס למשקפי ה - A Frame נראה את    החשיבה שמאחורי החשיבה העיצובית. מבולבלים? גם אנחנו [לפחות קצת בהתחלה]. מבחינתי, זו ממש הנדסת אנוש, כי הצורה של ה- A Frame מאפשרת הזזה והרחבה של מסגרת המשקפיים לשלושה מצבי גודל שונים. מי צריך את זה? אנחנו, כי כל אחד מאיתנו הוא אינדיווידואל, גם במבנה הפנים שלו.


ה - A Frame | מחיר 3,000 שקל

ה - A Frame על האף שלי | קצת גדולות עלי אבל, כובשות.

CORBS מפוסלים מתוך גוש פלסטיק אחד || מחיר 4,000 שקל



החשיבה לא מסתיימת כאן, היא ממשיכה לאריזה המעניינת והפונקציונאלית של המשקפיים שכוללת נרתיק פלסטיק קשיח שקוף בצדדיו ובמרכז, זימי סיליקון ייחודיים שאוחזים את המשקפיים ולא מאפשרים להם תזוזה בכלל. כמובן, שלכל זה יש גם מחיר. אי אפשר להחשוב על הכל אבל, לשלם רק על חצי. זו גם הסיבה שמחירי המסגרות ומשקפי השמש מתחילים ב - 2,500 שקל ויכולים להגיע עד ל - 4,000 שקל.


מחיר 3,500 שקל



נרתיק למשקפי pq | הזימים שמחזיקים את המשקפיים ללא תזוזה

האריזה של משקפי pq | איור פנימי צויר על ידי רון ארד

נכון, זה לא לכל כיס ולמען האמת, גם לא לכל אחד. מי שלא יכול לראות ולהעריך את הגאונות שמאחורי העיצוב והפונקצונאליות, את ההקפדה על הפרטים הקטנים ביותר, עדיף שלא יבזבז את כספו על פריט אספנים שכזה גם אם הפרוטה מצויה בכיסו. מי שבכל זאת מעוניין, אפשר להשיג את המשקפיים באופטיקות נבחרות ברחבי הארץ.



באופן אישי, הייתי מאוד שמחה לצרף פריט כזה לאוסף משקפי השמש והראיה שלי שרק הולך וגדל ומכיל טווח מחירים מאוד רחב. במיוחד היום, כשאני לא יכולה להרכיב עדשות ונאלצת להסתפק במשקפי הראייה שלי עם מסגרת הפלסטיק השחורה העבה. עם זאת, אני חושבת שאני ארכוש ספה במחיר הזה, כי זה מה שמעמד הביניים זקוק לו בשלב זה.


ואתם, מוכנים לשלם יותר על הפרטים הקטנים? 


LinkWithin

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...