23.9.12

אנה בישלה



עגילים | 119 שקל

אנה דלו רוסו, עורכת ווג יפן ואהובת צלמי אופנת הרחוב בעולם כולו, בישלה קולקציית אקססוריז בשיתוף פעולה עם H&M. 

נכון מה שאתם חושבים, אכן הקולקצייה נראת כמו בדיוק כמו היוצרת שלה - מוגזמת, רועשת, מגניבה. אני בטוחה שיהיו מי שלא יאהבו את הקולקציה הזו ועם זאת, אני בטוחה שהיא תעוף כמו לחמניות חמות או לפחות כמו קולקציית שיתוף הפעולה של ורסאצ'ה ו - H&M. אני חושבת שאנשים אוהבים את מה שנראה יוקרתי יותר - נעלי עור, תיקי עור, צמד מזוודות עליה למטוס שמעוטרות כמו השידות בביתה של אנה, ענקי "יהלומים" ו"פנינים". 

נעלי בלרינה מעור | 299 שקל

קלאצ' | 299 שקל

עגילים | 119 שקל

בקולקצייה יש מספר פריטים שהייתי שמחה מאוד לצרף לאוסף שלי, כמ העגילים שכאן למעלה או הקלאטץ' שאני מחזיקה - פריטים "חזקים" שיכולים להרים הופעה משעממת בימים חסרי השראה.

אמנם לא מדובר בעוד שיתוף פעולה עם מעצב או מעצבת או בית אופנה גדול אבל, בהחלט שמדובר בשיתוף פועלה עם אייקון בתרבות הפופ שלנו - בין אם היא מוצאת חן בעיננו ובין אם לאו. אני מאוד מעריכה את H&M על היכולת שלה להביא שיתופי פעולה מעניינים עבור הפשיוניסטות והפשיוניסטים ברחבי העולם וכן, לחבר את אלו שלא נמנים עם הקבוצה הזו, לשמות גדולים בעולם האופנה - מעצבים או לא. אם זארה יודעת להביא לנו תרגום טרנדים ו"השאלות" מבתי אופנה גדולים, הרי ש H&M מביאה לנו שיתופי פעולה שמקרבים את הגדולים ביותר לעם ומבלי שנרגיש "אשמים" שאנחנו לובשים העתק כמעט מדוייק של הדבר האמיתי. בעיני, שיתופי הפעולה האלה הם הדבר האמיתי כשזה מגיע לרשתות אופנה גם אם זה ממש לא מוצא חן בעיני הראל ויזל, כי בינתיים לא ראיתי אותו עושה משהו שירגש אותי.

היום שבו יהיה אפשר למצוא את הקולקציה של אנה דלו רוסו בחנויות, יהיה יום חמישי, ה - 4/10 בסניף עזריאלי, תל אביב.

שבוע נפלא.




19.9.12

סליחה גברת, השפתון שלך, מאיפה זה?


שלום תשע"ג

אחד הדברים שהחלטתי נחרצות לתת לו הזדמנות נוספת השנה, הוא אודם אדום.

ואני אומרת "השנה", כי אנחנו זוכים ל- new year's resolutions פעמיים בשנה. או לפחות אני, שדוגלת בקבלת החלטות הרות גורל במסגרת חגי תשרי ובמסגרת סיומה ותחילתה של שנה קלנדרית אוניברסלית. אז אני משתעשעת כבר תקופה ארוכה עם המחשבה של להסתובב ברחובות העיר עם אודם אדום ולהפוך את זה למשהו שהוא מעין סימן היכר שלי, כמו פסים או גולגול גבוהה או מבט ספק משועמם ספק מאוכזב, נגיד.

עד כה, ניסיתי כמה סוגים וכמה גוונים של אודמים אדומים וזה תמיד נראה מחריד. הדבר היחיד שתמיד חסר לי זו צללית בצבע תכלת ואני יכולה לצאת לדרך חדשה בקריירה שלי. האודם האדום שהייתי בטוחה שיעשה את השינוי המתבקש הוא לא אחר מאשר ה - russian red של MAC. מיותר לציין, ששינוי לא היה שם, רק חיפוש אחר צללית תכולה. יתכן וזה קשור לגימור המבריק שלו ולווא דווקא לגוון הספציפי.

אני מפסיקה עם הניסיונות כשאני נתקלת בתיכוניסטיות מעירוני א' עם אודם אדום, חולצת בית ספר ושורטס ג'ינס מבליט פלחי תחת או, כשאני נתקלת בנשים מבוגרות לבושות אוהלים מעוצבים ושפתיים אדומות אש. זה איכשהו מוציא לי את החשק ולא רק מלנסות ולמצוא את האודם האדום המושלם שלי. אה וגם התקופה שבה תל אביב הייתה מלאה בנינט וואנה-ביז שכולן לבשו שפתון אדום ומבט ענוג. התקופה הזו איכשהו עברה מן העיר לשמחתי הרבה ועכשיו, כל שנותר לי הוא להימנע מאזור עירוני א' בואכה הבימה.

בינתיים אני ממשיכה לנסות עוד סוגים ועוד גוונים וכבר הצלחתי לגבש לעצמי מספר כללים - בשביל שהאודם האדום "יעבוד" עלי צריכים להתקיים מספר גורמים:

א. הוא חייב להיות מָט.
ב. רק מסקרה על העיניים.
ג. סומק יותר שזיפי מאשר ורדרד על הלחיים.

תמונות מההתנסות האחרונה עם STAY + Liquid Lipstick של Soft Touch* בגוון Red Fever.



מדובר בסוג של ליפגלוס, שבצד אחד יש את הגוון שמתקבל מט על השפתיים ובצד השני, יש גלוס שקוף למראה גלוסי כמובן. אז על הגלוס דילגתי ממש מהר ואת הגוון מאוד אהבתי עלי אבל, super long lasting כמו שכותבים שזה, זה ממש לא. יתרה מזאת, כל קשר בין השפתון הזה לבין שפתונים עמידים מקרי בהחלט. כשמדובר בשפתיים אדומות, לעמידות דווקא יש מקום של כבוד ולפעמים זה אף הכרח ובמקרה הזה, מדובר בשפתון רגיל ללא עמידות מיוחדת.



במהלך ספטמבר, עשרת הגוונים של STAY + Liquid Lipslick ימכרו תמורת 49.99 שקל במקום 119.99 שקל בחודשים אחרים [לפני מבצעי 1+1]. שווה לנסות רק בשביל הגוונים היפים ובהחלט לא בשביל העמידות. just saying.

אמנם השארתי סימני שפתון על הכוסות אבל, גיליתי איזה גוון אדום מחמיא לי. הלאה בחיפושים!

*גילוי נאות - המוצר נשלח אלי להנסות.


מכירות שפתונים אדומים בגימור מט שיכולים להתאים לי? שתפו אותי!
כי
sharing is caring

כן, כן.




18.9.12

חצי חצי

שבוע האופנה שהסתיים בניו יורק וזה שהתחיל בלונדון לא מעניינים אותי אפילו קצת. אני לא יכולה להגיד שבשנים קודמות ממש עניין אותי להתעדכן בסטייל דוט קום על כל פסיק אבל הפעם, כלום לא מעניין אותי, גם לא הפסיקים. אני מרגישה שהכל חוזר על עצמו ואפילו אופנת הרחוב שמצולמת באובססיביות, לא מוציאה ממני קולות של התפעמות אלא יותר קולות של פיהוק גדול ולא מנומס. אמרו את זה קודם, לפני, בניו יורק טיימס, ספי דיברה על זה בפייסבוק שלה וליאנדרה כתבה על זה בבלוג שלה

מצאתי דבר אחד שכן מצא חן בעיני בשבוע האופנה בניו יורק וזה, הציפורניים שעשו בתצוגת האופנה של פיליפ לים.  במקום לעשות ציפורניים ניאטרליות ופשוטות או לחילופין להשתגע עם "נייל ארט" כלשהו, הוחלט לעשות שילוב של השניים שיצא פשוט וגאוני גם יחד - הם קראו לזה ה"חצי חצי". ESSIE היו אחראים על ענייני הציפורניים מאחורי הקלעים והם השתמשו בשני צבעים: Chinchilly שיש לי בבית ו - Brooch the Subject שאין לי בבית. במקום, אני בחרתי בשני צבעים אחרים: Sweet Heart של OPI וגוון 385 של קרליין - ושקרליין יתחילו לתת שמות ללקים שלהם ויפה שעה אחת קודם, אפילו טמבור נותנים שמות לצבעים.

מימין: 385 של קרליין | משמאל: Sweet Heart של OPI


אני קצת מאוהבת בתוצאה הסופית, שנראת מגניבה ביותר אבל לא קופצת לעין יותר מידי. כמובן שזה הדבר הכי קל בעולם לעשות - מרחתי את הלק הבהיר יותר על פני כל הציפורן, מעל שכבת בסיס. אחרי כמה שניות של ייבוש, מרחתי את הלק הכהה יותר על מחצית הציפורן. שוב, כמה שניות של ייבוש וטופ קואוט. 

וואלה!

אה לה פיליפ לים


[עדיין] חג שמח!

15.9.12

תודה וחג שמח


כשהייתי בת 16 מאוד רציתי להיות בת 18. זה נראה לי כמו גיל עם הרבה יותר אפשרויות, חשבתי שכולם יראו בי אדם מבוגר ובוגר גם יחד ואני אהיה הרבה יותר חופשייה לעשות מה שארצה. בהזדמנות כלשהי ציינתי זאת בפני אימי והיא הסתכלה עלי במבט עצוב קצת, שלא ידעתי לפרש באותו זמן, ואמרה שהחיפזון להתבגר הוא לא בהכרח דבר טוב, שצריך להנות מכל גיל, מכל רגע. היא אמרה שכשמתבגרים, הימים הופכים לקצרים יותר והבעיות הופכות לקשות יותר לפתרון.

בגיל 16 עוד לא ידעתי שאמא שלי תמיד צודקת. היה צריך לעבור כמעט עשור והרבה "לא אמרתי לך?" [כי אצלנו בבית משתדלים לא להגיד "אמרתי לך" אז, זו הגרסה הדושנסקית.] כדי להבין שהאישה הזאת פשוט תמיד צודקת. בכל נושא.

הימים אכן הופכים לקצרים יותר מידי שנה והבעיות, הופכות למסובכות קצת יותר ממבחן בחומצות-בסיסים בכימיה. אני דוגלת בשני דברים: תחילה, אמא שלי תמיד צודקת וסביר להניח, שגם שלכם. דבר שני, מידי יום אני משתדלת לעשות לפחות דבר אחד שעושה אותי שמחה, גם אם זה למרוח לק, לשתות קפה, לאכול חציל קלוי עם טחינה, לפגוש חברים, לישון ממש טוב.

תנסו גם.

אני רוצה להודות לכל מי שכאן על המילים החמות שרשמתן בתגובות בפוסט הקודם, ששלחתן למייל או לפייסבוק. זה לא שלא ידעתי קודם שיש לי קהל קוראות [אני יודעת שיש לפחות שלושה קוראים זכרים אבל, נלך על הרב] אינטיליגנטיות, חזקות, מעוררות השראה, מרגשות, מדהימות אבל התגובות שלכן הדהימו אותי וכמו שעניתי לאחת התגובות, אם הייתי יודעת שזו האהבה שאקבל הייתי מבקשת כבר מזמן ממישהו שיעליב אותי...אבל לא באמת.

זו גם ההזדמנות שלי לאחל לכולכן וכולכם [הנה, הנה, כללתי גם אתכם. עכשיו ששש...לא להפריע עד הסוף.] שנה טובה יותר מכל אחת שהייתה עד היום. שנה שבה תכבשו כל פסגת הר שתחליטו שהיא שווה את המאמץ, שתגיעו לכל יעד ולכל מטרה. שתדעו להנות מהרגע ולהתפנק מבלי להמתין שמישהו אחר יפנק אתכן. שמדי בוקר, תצאו מהבית עם הראש למעלה, ניצוץ בעיניים ורוז' בלחיים!

שתדעו תמיד להגיד תודה.

תודה לכן אהובות. וגם לכם.

חג שמח ושנה טובה!





11.9.12

בום - אכן, יקום קורס.

השבועות האחרונים היו עמוסים באירועים שונים בסצנת האופנה המקומית ואני הגעתי לעשירית מכל מה שהתרחש פה. לשמחתי הרבה, אני מאותן הבלוגריות שאומרות שאין שום היגיון בלעשות אירוע בלוגריות בבוקר, כי אני עובדת. למרות המוצרים שמשרדי יחסי הציבור שולחים לי מדי פעם, או מונית שתאפשר לי להגיע לאירוע שלהם,  את שכר הדירה והחשבונות  הם לא משלמים לי.

שוקינג. אני יודעת.

האירוע האחרון שהגעתי אליו שהתקיים בערב וכלל אושיות לא מעניינות מעולם הבידור הישראלי - כי עם כל הכבוד לכך שהחברה של סקאזי בלונדינית, אין לי כל כך מה לעשות עם המידע הזה - הכניס אותי לסמי-שוק.  מספר הבלוגריות שנכחו באירוע היה מצומצם ולשמחתי הרבה פגשתי אחת, שתמיד כיף לי לקשקש איתה ולא בהכרח על תיקים ונעליים. באופן שאולי יפתיע מספר אנשים, אנחנו יודעות לדבר גם על עינייני אקטואליה, סוגיות אקדמיות, זוגיות ועוד.

כן, הבום הזה ששמעתם עכשיו, היה היקום שקרס קצת אל תוך עצמו בעקבות הפסקה האחרונה שלי.

באותו האירוע, נתקלתי בכמה אנשים מוכרים, אחת מהן התגלתה ככלבה. שמעתי עליה סיפורים ושמעתי גם סיפורי "איך גם אני נפלתי איתה" והנה, אני לא נפלתי אבל, זכיתי לעוד קמט הבעה במצח מאותן הבעות השוק שעל פני. בתור מישהי שנוהגת לדבר בנימוס עם אנשים שאני לא מכירה או לפחות לא ממש מכירה, הפעם זכיתי ל"יציאה" שלא מהעולם הזה שבאה לרמוז, שלא בעדינות שאני המממ...לא יפה מספיק או סתם מכוערת וגם, שאני לא "שיק" מספיק או סתם מסמורטטת.

<במקום הזה הייתי צריכה להכניס תיאור על כמה שהבחורה המדוברת צ'יפית אבל, נזכרתי בת כמה אני ואני אמשיך הלאה>

אני כותבת את הפוסט הזה מכמה סיבות:
← אני חושבת על זה כבר יותר מיממה וזה מרגיז, מכעיס, מעצבן, מאכזב אותי.
← רק אתמול נכתב פוסט שבין היתר מדבר על כמה שהבלוגריות הוותיקות - ואני מניחה שאני אחת מהן - לא נחמדות לבלוגריות חדשות. אז הנה דוגמה שחוויתי על בשרי ל"בלוגרית" חדשה יחסית שמרגישה כל כך בנוח, שהיא מאפשרת לעצמה לירות לכל הכיוונים חצים מלאי רעל. ולא, אני דווקא לא מתכוונת לזו ששמתי לינק לפוסט שלה.
← בא לי.

הסיבה העיקרית היא, שכבר הרבה זמן לא הרגשתי פגועה. אני בדרך כלל מתייחסת רק לדברים שמעניינים אותי באמת ואם אין לי כבוד והערכה לאנשים מסויימים, אני לא אתייחס אליהם וספק אם כלל אגיד להם שלום. תקראו לזה סנובית, מגעילה, מה שבא לכם אבל, אני מעדיפה להמשיך ולהנות מהבלוג ומהכתיבה שלי, כי זה התחביב שלי ולא להתייחס לכל השליליות שיש מסביב. עם זאת, אני לא שופטת על ההתחלה ואני תמיד אכיר ואגיד שלום ואשאל מה נשמע. מה שקרה באירוע האחרון הוא, שהקערה הפכה את פיה ומרב שכולן מקפידות להיות מנומסות, הגברת הנכבדה הרשתה לעצמה יותר מידי.

תחושת הגועל שמלווה אותי ביומיים האחרונים לא עוזבת אותי. לא מספיק שאמרו לי בפנים שאני לא עומדת בסף היופי והסטייל שהציבו שני אנשים שבפעם האחרונה ראו מקלחת טובה אי שם בשנות השמונים, כשהם נולדו, זכיתי גם להערות "בונות" כמובן, מבנות משרד יחסי הציבור שארגן את האירוע. מי שלא ידעה, שילוב של ציניות ובלוג הוא שילוב נורא ואיום כפי שציינו בפני ואני ממש מצטערת שגילו לי את זה רק כעבור כמעט ארבע שנים שבהם אני כותבת בלוג עם...המממ...נימה צינית. באמת שאני לא יודעת מה לעשות עם עצמי עכשיו...אופסי דייזי, שוב ברחה לי ציניות.

← אין לי מה להוסיף עוד.

← טוב, יש לי.

אני אמשיך לי להיות בלוגרית בינונית, צינית, עם פרצוף לא מי יודע כמה נעים, שלא מחמצנת את השיער למוות, לא לובשת את הטרנדים האחרונים [כי טעם אישי זה ממש אובר רייטד], לא נועלת נעלי עקב שהיא לא מסוגלת ללכת איתן ולא מתאפרת בכבדות. הנה, לא הצלחתי להתאפק ונתתי את השנקל שלי בעניין.

מי שזה עושה לו את זה מוזמן להמשיך איתי במסע שלי אל האושר. אתם יודעים, אושר כזה שלא קונים בחיקויים של מותגי יוקרה.
אופסי, ברח לי שוב.
אושר כזה שמשיגים בעשייה עם ניצוץ בעיניים, עם רעב לכתיבה והריגוש שבלמצוא יופי בדברים שלא תמיד ניתן למצוא בהם אותו.

הנה, לפחות סיימתי בלי נימה צינית.
נראה לי.



10.9.12

זה מטוס? זו ציפור? זאת וונדר וומן! ← [מה] בתיק שלי [?]

אמפוריו ארמאני לפקטורי 54

{ תיק }

תכירו בבקשה, אמפוריו ארמאני ↔ פלאפל פאשן
אז זהו התיק החדש שלי, שאני כמובן מאוהבת בו קשות, כי זה מה שבחורות שיטחיות כמוני עושות - מתאהבות בחפצים, נקשרות אליהם ולפעמים אפילו נותנות להם שם.
מאז שאני והמתוק הזה מסתובבים מחובקים ומאוד מרוצים האחד בזרועות השנייה, הגיע גם הצורך בארגון מחדש של התיק. נמאס לי לסחוב תיקים מלאים בדברים לא בהכרח נחוצים כבר די מזמן והתיק הזה גרם לי לעשות רה-ארגון כללי גדול. בתיק כרגע יש את המינימום הנדרש בשביל שאני אוכל לעבור את היום שלי כמו שצריך. 

מים טרמליים של אוון 34.99 שקל לפני מבצעים | פופ סטיק מייבלין 89.99 שקל לפני מבצעים

{ ארנק }

תחילה, חזרתי לארנק ישן נושן שלי שאני אוהבת מאוד. קניתי אותו בעזריאלי לפני כשמונה שנים, נכנס בו כל מה שצריך אבל, לא נשאר מקום לאגור שטויות. יתרה מזאת, הוא אדום ואני מתה על ארנקים אדומים. מצד שני, אני מסתכלת על התמונה ורואה שאני כבר די צריכה ארנק [אדום] חדש. או וול, מזל שיום ההולדת כבר מעבר לפינה.

{ שטויות של בנות }

את כל הפיצ'פעקס שלי אני מאכסנת בפאוץ' שקיבלתי במתנה* מל'אוקסיטן ובו היו שמפו, מרכך ומסכה מסדרת RADIANCE & COLOR CARE  לשיער צבוע [עליהם ארחיב בפוסט נפרד]. בפנים יש את הדברים הרגילים, פלסטרים, מראה, קצת קשקושי איפור, פינצטה ועוד.

{ שלושה דברים חשובים }

← ספריי מים טרמליים של אוון שאני לא זזה בלעדיו, חורף או קיץ. נותן בדיוק את הלחות שאני צריכה במהלך היום ולא מזיז את האיפור מהמקום שלו. בדיוק היה 1+1 בסופר פארם וחידשתי מלאי.
אגב, בהמשך לפוסט הדיאודורנטים, בימים חמים אפשר להתיז קצת מהספריי מתחת לזרועות - כן, איכס וזה אבל, תחושת הרעננות שתרגישו, ממש לא איכס.
← שפתון של מייבלין* מסדרת הפופ סטיק שדי מזכיר לי את השפתונים השקפקפים של מדינה מילאנו שאני כה אהבת וסיימתי כבר שלושה [!] כאלה. אז אני עכשיו בזה של מייבלין, נחמד במבצעי ה - 1+1.  
← השוס של השבוע מבחינתי - צד אחד ליפגלוס ורדרד ונעים [לא דביק מידי] ומצד שני, בקבוקון עם רולר של בושם מסדרת "האדמונית העדינה" של ל'אוקסיטן*. על זה נאמר could you die?!


צמד או דה טואלט וגלוס | אדמונית עדינה | ל'אוקסיטן | 100 שקל

הריח מצא חן בעיני עד כדי כך שהלכתי לחנות והשפרצתי לי ממנו על הקרטון-פרח הזה ושמתי בתיק. אני רוצה לקנות את הגרסא המלאה של הבושם הזה, כי יש בו את כל גווי הריח שאני אוהבת בבושם - פרחוני ומתקתק ויש בו גוונים של פירות הדר, אפרסק, ורד ואדמונית ומשק לבן. כאילו שמישהו שאל אותי מה אני רוצה בבושם היומיומי שלי ועשה בדיוק מה שביקשתי.


אליאן אסנס אבסולוט | א.ד.פ 30 מ"ל ניתן למילוי חוזר | 436 שקל


{ לא יכולה בלי }

← אוזניות לבלאקברי שנמצאות בתוק נרתיק חמוד שקיבלתי במתנה מאוסטרליה לפני כמה שנים.
← בושם אליאן של טרי מוגלר בגרסא החדשה שלו - אליאן אסנס אבסולוט*. אם האדמונית העדינה של ל'אוקסיטן מתאים ליום, אז הבושם הזה מעביר אותי לערב. זה בקבוקון של 30 מ"ל כך שהוא מאוד מתאים לי לנשיאה בתיק והריח הענברי שלו מאוד מתאים לערב אז אני זורקת אותו לתיק, רק כשאני יודעת שזה יהיה יום ארוך.
קרם ידיים של ל'אוקסיטן - השני שלי כבר וגם הוא כמעט ונגמר - מאוד נח לי לשאת את הגודל הקטן איתי, אפילו שזה לא כלכלי כל כך ואני מאוהבת בריח השוקולדי שלו ☺
← מחברת רעיונות של וונדר וומן! קניתי אותה בחנות ספרים "סיפור פשוט" ברחוב שבזי בנווה צדק. זוהי חנות הספרים האהובה עלי, גם בגלל שיש בה מגוון מאוד מכובד של ספרי רעיונות.
← עט ורוד מחיק. קניתי אותו בדיונון סתם כי רציתי עט ורוד ואז כשגיליתי שהוא מחיק, קניתי כל צבע אחר שהיה מהסדרה הזו.

לא, אני לא מפחדת מגיל 30. כל עוד אוכל להמשיך לכתוב בעט ורוד.


גילוי נאות: פריטים שסומנו ב - * נשלחו אלי מהחברות.


9.9.12

פוסט הדיאודורנטים הגדול

אני ממש לא צוחקת, אני באמת הולכת לדבר על דיאודורנטים. כבר ראינו דברים "קשים" יותר בבלוגספירה שעסקו בהיגיינה כך, שאני חושבת שיש מקום לדבר גם על דיאודורנטים. עם כל הכבוד לספטמבר ולזה שאנחנו חולמים [טוב, אני חולמת...סתמו.] על אוויר קריר וסוודר ענוג, אנחנו עדיין בשלושים מעלות צלזיוס ואנשים עם כתמי זיעה בגודל החור באוזון מסתובבים חופשי ברחובות השכם וערב.

לכבוד החור באוזון, אני אתחיל דווקא בדיאודורנט ספריי - מה שהולך לקרות כאן הוא שאני הולכת לחוות דעה על דיאודורנטים שיש ברשותי ויש לא מעט. הסיבה לכך שיש לא מעט היא, שאני נוהגת להשתמש גם בספריי וגם ברול און או סטיק וגם, כי יש לי אחד בבית, אחד בעבודה, אחד בתיק ואחד תור לפסיכולוג, שיהיה לי בהמשך. 

הבה נתחיל בספריי! 

מימין לשמאל: ניוואה 24 פראש | בנטון דיאודורנט | דאב דיאודורנט

NIVEA דיאודורנט ספריי מסדרת Fresh & Natural ו- Pure & Natural - מהאהובים עלי אם לא האהוב ביותר. לא מכיל אלומיניום, חומרים משמרים או אלכוהול. כל הריחות שיש לדיאודורנטים האלה של ניוואה פשוט מושלמים. הריח נשאר מהבוקר עד אחר הצהריים, שזה לא 24 שעות אבל זה מספיק בשבילי. אני נוהגת לחדש לקראת סוף היום אם אני יודעת שאני בדרכי למקום שהוא לא הבית. 
בתמונה מופיע הדאודורנט מסדרת ה- Fresh & Natural שאני מתה עליו ולאחרונה יצא לי גם להשתמש בסדרה החדשה Pure & Natural בריח יסמין, שהוא פשוט מהמם.
מחיר: 33 שקלים ואני מוצאת גם ב - 29.9 שקלים וחצי מזה כשיש מבצעים.

Benetton Rosso - דיאודורנט ספריי של בנטון שנרכש במבצע מבלי לשים לב שהוא מכיל אלכוהול. הריח נעים אבל, שונה מהריחות שאני רגילה שיש לדיאודורנטים שלי. אני מחזיקה אותו במשרד ומחדשת איתו במידת הצורך. יש לו ריח שיכול להיות גם ריח של בושם ומרגיש פחות "ריח דיאודורנטי/כביסתי". בכל מקרה, ברגע שיסתיים אני בטח לא ארכוש אותו שוב.
מחיר: 99  שקלים לפני הנחות, שיכולות להוריד את המחיר גם ל - 25 שקלים. שזה יותר אנושי.

DOVE Original - בניחוח אוריגינל, מכיל 25% קרם לחות שאמור לטפח את בית השחי שלי ואינו מכיל אלכוהול עם זאת, מכיל אלומיניום. אם ניוואה הוא האהוב עלי מבין השלושה, אז הדאב הוא השנוא עלי. הוא מוציא שפריץ די גדול שחונק את כל החלל וגורם לי להשתעל ולהרגיש נורא. הריח גם הוא, לא הריח המלטף של דאב שמוכר מהסבונים וקרמי הגוף. לא יכולה להגיד שבית השחי שלי הרגיש לחות. בקיצור, אני לא אוהבת.
מחיר: 14.99 שקלים - נרכש במחיר מבצע ובגלל שהיה במחיר מבצע.

ונעבור לרול-און, שבהם אני נוהגת להשתמש יותר מאשר בספריי או בסטיק, אפילו שגם סטיק אהוב מצאתי לי ועליו בהמשך.

מימין לשמאל: חלאווין | ד"ר עור | ניוואה 24 שעות
Hlavin - אחד מהרול און האהובים עלי והותיקים ביותר, שאני משתמשת בהם [כמה שנים טובות כבר]. יש להם ריחות נהדרים והם מתייבשים מאוד מהר מרגע המריחה - זה משהו שמאוד חשוב לי ברול און, אני שונאת כשזה נשאר לח יותר מידי זמן. הוא ללא אלומיניום או אלכוהול, שזה נפלא ומבטיחים על גבי האריזה עמידות ל - 48 שעות. לא בדקתי אם הוא אכן מחזיק 48 שעות, כי יש לי מקלחת בבית וזה מיותר לדעתי להיות עם דיאודורנט כל כך הרבה זמן. מה שכן, זה דאודורנט שנשאר הכי הרבה זמן ואני מריחה אותו קצת גם בסוף היום.
מחיר: 19.99 שקל

ד"ר OR* - רול און מעולה, גם הוא ללא אלכוהול ואלומיניום, בעל ריח של צמחים. מתייבש יחסית מהר ונשאר די הרבה זמן. החיסרון היחיד הוא לגמרי המחיר.
מחיר: 49.99 שקל

טיפ - מוצרים של ד"ר OR אפשר להשיג גם בבתי המרקחת של קופות החולים ושם, יש עליהם הנחה [ללא קשר למרשם]. אז אם כבר הלכתם לקנות דקסמול, תצטיידו גם בדיאודורנט ושאר ירקות במחיר זול יותר. את הדרמקס שלי [סבון פנים] אני קונה רק בבית מרקחת של קופה שאני חברה בה, כי זה יוצא משמעותית זול יותר מאשר בפארמים. 

NIVEA Dry confidence - הריח...מדהים הוא לא מכיל אלכוהול אבל, לצערי הרב מאוד הרול און הזה הוא לא מהאהובים עלי משום שלוקח לו די הרבה זמן עד שהוא מתייבש. אני ממש לא במצב של להסתובב בבית עם זרועות מונפות לאוויר בהמתנה לייבוש מלא של האזור לטובת לבישת חולצה. זה אמנם יכול לספק יופי של בידור לשכנים אבל היי, יש לי מקומות להגיע אליהם ודברים לעשות מלבד לבדר אותם!
מחיר: 33 שקל


מימין לשמאל: קרליין נושם פלוס | 21st century - Herbal clear

אני יכולה להגיד שסטיקים לא אהבתי אף פעם, עד שלא מצאתי את זה מ- IHerb. לרב, הם היו משאירים סימנים על החולצה אחרי שהייתי שמה אותם וזה היה מעצבן אותי וכך עברתי לרול און. לאחרונה, הזמנתי את ה - Herbal Clear של 21st century באחת מההזמנות של מאתר IHerb ומאז אני מכורה. 

21st century - Herbal clear - מדהים! הוא שקוף וכמובן, לא משאיר אחריו סימנים. מרגיש נעים מאוד על הגוף, לא מכיל אלכוהול או אלומיניום. מכיל ויטמין E וויטמין A, נשאר כמו גדול במהלך היום וגם אם הריח שלו כבר לא מורגש לקראת אמצע היום, אני יודעת שהוא עדיין מגן, כי אני עושה דברים ולא זוכה לכתמי זיעה או ריח לא נעים. חלק מהרווחים נתרמים למאבק בסרטן השד, כפי שמצויין על האריזה. אני בחרתי בריח אלוורה אבל, יש גם בריח לוונדר וגם דיאודורנט ספורט עם שמן מעץ התה. ברגע שאני אסיים עם זה - הוא די גדול ומכיל 75 גרם - אני אזמין את הספורט. 
מחיר: 2.33 דולר

קרליין נושם פלוס* - מגיע בחמש ניחוחות חדשים ואני הכי אהבתי את sunrise שמריח קצת  מתקתק. הוא לא שקוף אבל, לא משאיר סימנים על הבגדים ומרגיש נעים על העור. מגן בצורה טובה, כלומר באמצע היום אני מרגישה צורך לחדש עם ספריי. לא מכיל אלכוהול אך מכיל אלומיניום.
מחיר: 19.99 שקל

כפי ששמתם לב, אני קצת פסיכית כשזה מגיע לנושא הדיאודורנטים וזה שאני מרגישה צורך לחדש עם ספריי באמצע היום, זה לא אומר שאני באמת צריכה או שכולם צריכים. עם זאת, כולם צריכים.

תעלו לאוטובוס בשש בערב ותבינו על מה אני מדברת...זו לא בושה לשאת דאודורנט בתיק!

גילוי נאות - המוצרים שסומנו ב - * נשלחו אלי מהחברות.


שבוע מלא בריחות נעימים :)



4.9.12

המדים החדשים שלי

בהמשך ל - wishful dressing שלי, בתקופה האחרונה ישנם מספר פריטים שהפכו להיות פריטי מפתח במלתחה שליאו במילים אחרות, אני חורשת עליהם כאילו שאין לי בגדים אחרים בארון. לפעמים זה מגיע למצבים מדפחים קצת, שאני נזכרת שאולי כן אפשר ללבוש גם מכנסיים אחרים, למשל אבל מהר מאוד משכנעת את עצמי שאין לי מה ללבוש. כן, מה ששמעתם...שאין לי מה ללבוש.




המדים החדשים שלי כוללים את החולצה המושלמת הזו של Cheap Monday שרכשתי בחנות הפופ אפ של "בל וסו" בתחילת אוגוסט. קניתי כזו גם בצבע שחור.

◄ כן, אני מאלה שיכולות לרכוש אותו פריט בצבעים שונים.
◄ לא, אין לי בעיה עם זה.
◄ כן, אם היה עוד צבע, הייתי קונה גם אותו.

אני תמיד בודקת אם יש את אותו הפריט ב- asos ומשווה מחירים, הפעם החולצה לא הייתה בהיצע של asos וגם, בחנות הפופ אפ היא עלתה 129 שקלים במקום 149 שקלים, כמו שמופיע באתר.

היא אוורירית ונעימה כל כך וגם - וזה הכי חשוב - לא מזיעים בה. הידד!

השורטס הם השורטס היחידים שלי כרגע. בתחילת הקיץ הגעתי לעבודה ם שורטס של H&M שבעיני היו קצרים מידי ומאז לא הלכתי איתם יותר. כשהתחיל הסייל ב - GAP שלפתי את אלו שעלו 99 שקלים [ולי עלו רק 30, כי היה לי שובר מתנה של 69 שקלים על הצטרפותי למועדון הלקוחות]. חיפשתי אותם בעוד צבעים, כי באמת שהייתי קונה עוד כמה בגלל הגזרה המעולה שלהם אבל, לא היה בנמצא.

השורטס האלה כל כך מעולים ואני חורשת עליהם בטירוף, עם חולצה כמו זו או אפילו חולצה מכופתרת. אני מאוד אוהבת להוסיף ג'קט מחוייט עם שורטס ובכלל, ללכת על מראה "פרפי" יותר.

◄ אני חושבת שהבהרתי את עצמי כמה אני אוהבת את השורטס.
◄נמשיך הלאה לגזרת התכשיטים.

יצא לי להכיר דרך חברה מעצבת תכשיטים בשם דליה שדה-הרטמן שעומדת מאחורי המותג המקסים "Mirablle Style" וכך, קיבלתי במתנה כמה תכשיטים שאני לא נפרדת מהם בתקופה האחרונה. הייתי כל כך מופתעת לגלות שזה הרבה יותר כיף לענוד תכשיטים קלילים מרב שהייתי רגילה לשרשראות גדולות ותכשיטי סטייטמנט. העגילים האלו מהממים בעיני, הם קלים ולא מורגשים באוזניים כמעט בכלל ועבודת הגימור הכה עדינה כמעט ולא באה לידי ביטוי בתמונות באתר, היא פשוט מושלם במציאות.


צמיד, גם הוא של מירבל סטייל, כל  כך עדין ובלתי מורגש על היד, הפך להיות לאחד הצמידים הנחרשים שלי בתקופה האחרונה. לא יודעת מה קרה לי שפתאום דווקא התכשיטים העדינים יותר מדברים אלי, אולי זה יעבור לי עד שיתחיל החורף ויחזור החשק לענוד תכשיטים גדולים יותר.



אאוטפיט: חולצה Cheap Monday ל"בל וסו" | מכנסי שורטס ג'ינס GAP | נעליים YS ל"בל וסו" | עגילים וצמיג מתנת Mirabelle Style | תיק Emporium Armani

את הפלאטס המושלמות האלה קניתי גם כן מ"בל וסו" ולא הייתי מספיק חכמה כדי למדוד ולרכוש אותן בחנות הפופ אפ, אז לא הייתה ברירה ופשוט הזמנתי דרך האתר.
בקיצור, אני עם וריאציות שונות של פלאטס, תכשיטי זהב עדינים, שורטס לבנים וטופים משתנים. מצד אחד, קצת משעמם ומצד שני, אני חייבת להגיד שכמעט ועברתי שבוע שלם עם השורט האלה מבלי לשים לב. כלומר, אם לא הייתי שמה לב שצריך לגוון קצת גם במכנסיים. מזל שבתכשיטים לא צריך לגוון וגם לא בנעליים :)

גילוי נאות: העגילים והצמיד התקבלו במתנה מהמותג Mirablle Style.

עוד יומיים יום חמישי.
הידד!


3.9.12

זה הסתיו עם הענן

יש שאומרים שבישאל אוגוסט, נגמר בינואר. אני אומרת שברגע שעברנו את אוגוסט והגענו לספטמבר, הדברים יכולים רק להשתפר.  כבר שלושה ימים שאני מנסה לחיות על פי הגישה הזו ובינתיים נראה, כי הדברים באמת נוטים לתפוס נימה חיובית.

סתיו על פי פקטורי 54

במסגרת כל החיוביות הזו, שמבשרת על סיומו של הקיץ ותחילתו של מה שמכונה בניכר "סתיו" ויותר מוכר לנו ככל מה שצריך להספיק "לפני החגים" וכל מה שנעשה כבר "אחרי החגים", אני מוצאת לנכון להמשיך במגמה שבה התחלתי עוד באביב, שזה שבועיים שלמים של אלגריות וכיף גדול שנגמר חורף.

המגמה שלי היא להתלבש לפי איפה שהייתי רוצה להיות. בשונה מלהתלבש לפי מצב הרוח, או להעמיד תצוגת אופנה כל פעם שיוצאים מן הבית, כי "המדרכה היא מסלול התצוגה של החיים" או קשקוש אחר שמרי קייט ו/או אשלי אולסון אמרו פעם, אני מעדיפה להתלבש לפי האווירה/המקום שבו אני מעדיפה להיות. כך אני מוצאת את עצמי באאוטפיטים סטייל "ריזורט" או כאלו שעליהם אני מקבלת תגובות כמו: "את נראת כאילו שאת ברביירה הצרפתית", "את נראת כאילו שהרגע נחתת ממנהטן", "אוי זה ממש שיק פריזאי". במילים אחרות, נוצלו כלל ימי החופשה? לא נורא...נתלבש כאילו אנחנו בפריז ונחיה את הרגע.

משהו קטן לשים בו שפתון וכרטיס אשראי

זוהר הגדיר את זה כ - wishful dressing - הגדרה מאוד ראויה בעיני, לניסיון למצוא קצת חן באפרוריות המטאפורית היומיומית שגוררת אחריה 100 מעלות בצל ומינוס 10 מעלות במשרד. סיפרתי כבר שאני מנצלת את הקור המקפיא שעכברי המשרדים כה אוהבים כדי ללבוש בגדים שלרב בלתי אפשרי ללבוש אותם ביולי-אוגוסט ועכשיו, אני שוקלת להתחיל ללבוש בגדי סתיו.

 a stairway to heaven

אולי, אם אני אתלבש כאילו שהסתיו כבר כאן, הוא באמת יגיע? ממש כמו בסרט המחריד הזה עם קווין קוסטנר if you'll build it, they will come.

אמפוריו ארמאני ונבחרת החלומות

אז מה אני אלבש בסתיו הפרטי שלי? או!

← אני אלבש חולצות עם שרוולי 3/4, כי שרוולים מסוג זה מחמיאים לכל אישה, כשהם חושפים את החלק הרזה ביותר של הזרוע.
← מכנסי סקיני, כי כבר לא חם. כי סתיו.
← נעליים שוטוחות שעושות לי שמח בלב.


שוב, ארמאני - שוב, דמעה של אושר

אגב, נעליים תמיד יכולות להיות מחוץ להקשר ביחס לאאוטפיט כולו. את אלה של ארמאני אנעל גם לבדיקת דם שיגרתית, לצורך העיניין. זה בטוח יעשה לי שמח וישאיר חומר לריכולים של שבוע לפחות לאחיות הנחמדות שבטוחות שהן עוסקות בדיקור סיני ולא בלקיחת דם לצרכי בדיקה חד פעמית.



כי מה בחורה יכולה לבקש יותר מג'קט שיושב בול?
 ← אלבש ג'קטים נעימים ולא חמים מידי. כמו זה של ג'וסי קוטור.

← ואם ממש מתעקשים, אז אפשר עקבים.


עקבים של אטרו

ארמאני ושלמות...דפוס חוזר


לסיום, אחזור הביתה אחרי יום עבודה ואשב לי מכורבלת בתוך סוודר ענק, רך ונעימי של ג'וסי קוטור. כזה שמגיע עד הברכיים [לאנשים שלא יכולים להיות במים העמוקים בבריכה] ושיש לו אפילו רוכסנים קטנים בצדדים. כל זה בזמן שהמזגן עובד על 25 מעלות והגלידה ממתינה לצאת מן המקפיא הישר לצלחת.

"זה הסתיו עם הענן


ועם הרוח המיבב,

ואם אתה סתם ציניקן

בכל זאת זה צובט בלב"   ← אריק [איינשטיין] אמר.     ← סתיו נעים        


LinkWithin

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...