28.12.13

יומולדת 13 - רק הפוך



"אוי חמוד, מי חוגג יומולדת 13?" - שאלה המוכרת כשקניתי לי נרות למאפינס, מתוך מחשבה שזה יהיה סופר חמוד. 
"אני. רק הפוך" - עניתי לה וחייכתי. כמובן, שמיד זכיתי למחמאה שאני לא נראת יום מעל 24. אני מניחה שלחיים שמנמנות עושות את הטריק. 

חגגתי יומולדת די קליל אפשר לקרוא לזה, ולא מחייב מי יודע כמה. ביום חמישי, ביום ההולדת עצמו שיחקתי מונופול - פעם אחרונה ששיחקתי את המשחק הייתי בת 11 כנראה, עשרים שנה מאוחר יותר, היה לי ממש כיף. כמובן ששיחקתי בחברת אנשים שאני הכי אוהבת בעולם, יכול להיות שזה קשור.

אחר כך המשכתי לחגוג עם מלא אוכל טעים בכמה מסעדות, כשהזוכה הפעם היא ללא ספק "דלאל" [שוב] והמאכזבת היא ללא ספק "מל ומישל" שהייתה גרועה כמו שלא חוויתי מזה הרבה זמן, הן ברמת השירות והן ברמת האוכל.


אבל, ביום הולדת צריך להינות ולשמור על חיוביות וזה עוזר כשיש זר פרחים מהמם בבית ועוד שלושה [!] קקטוסים חדשים שמקשטים את הסלון.



 בא לי שבסופ"ש הבא, שוב יהיה לי יומולדת.
לא אכפת לי להזדקן אם התהליך כולל ימים שלמים של כיף ואנשים אהובים.


21.12.13

מתנות חורף




כמו בכל שנה, גם השנה שאלתי את עצמי למה בארצנו הקטנטונת אי אפשר להנות קצת יותר מהחורף הקצר שלנו. יש לנו חג חורפי, חנוכה למי שלא שם לב, שנקרא גם "חג האורים" ולא ברור לי למה לא מקשטים עבורו את הרחובות באורות קטנים, סופגניות, חנוכיות [אלה של חב"ד לא נחשבות!] ונרות, והופכים את האווירה ברחובות לחגיגית קצת יותר.

בנוסף לכל זה, יש לנו בדיוק סערה אחת, שתוקעת חצי מדינה ואיכשהו גורמת לחצי השני להיות חולים. הרחובות מוצפים, הביוב אף פעם לא מתוקן לקראת החורף הבא, אנשים לא יודעים איך להתנהג עם מיטריות [לא, את לא אמורה להיכנס בי עם המיטריה שלך. לא, את לא.], אנשים לא יודעים שיש צורך לפתוח חלון באוטובוס ולשים יד על הפה כשמתעטשים. בקיצור, אני מעדיפה את ישראל שלי בקיץ - מיוזעת, קצת מסריחה משתן וכזו שיכולה למצוא נחמה באוויר הקריר של המזגן, הבריזה מהים וארטיק קרח.

עד שזה יקרה, אני מבלה עם מתנות חורף שאפשר להגיד שהן לחנוכה, לקריסמס, לשנה האזרחית החדשה או, אם אתם מתעקשים אז, לכבוד יום הולדתי שחל בעוד פחות משבוע. 
זו תהיה הפעם השביעית שאחגוג יום הולדת 25! אם זאת לא סיבה למסיבה, מה כן? 


קצת ליקר אמרטו של דיסרונו האיטלקית - ליקר שקדים - לא הזיק לאף אחד, במיוחד כשהוא מגיע עטוף באריזה בעיצוב בית האופנה "מוסקינו" עם הלבבות האדומים שכה מוזהים איתו. 
אם לא התחממתם מהליקר, אפשר להתפנק עם הגרביים המושלים של Happy Socks שפתחו חנות בשנקין פינת אחד העם בתל אביב. החנות שווה ביקור בלי קשר לאהבתכם לגרביים, היא מעוצבת מגניב והצבעוניות של הגרביים עושה שמח על הלב. 
אם עדיין קריר, ואנחנו יודעים שעדיין קריר, זה הזמן לנעלי בית פלאפיות של life מבית סופר פארם. אני מאוהבת בזוג הכחול-ירוק הזה שבפנים יש לו דמוי פרווה לבנה ומחממת. 


מבחינת מוצרי טיפוח, בחורף יש המון השקות של מארזים מיוחדים לכבוד החגים. אהבה יצאו במספר מארזים כשאחד מהם מכיל קרם ידיים, קרם גוף וקרם רגליים במחיר שפוי של 90 שקל. קלרינס חזרו עם הביוטי בוקס האדיר שלהם - קונים מוצרי קלרינס ב- 349 שקל ומוסיפים 249 שקל כדי לקבל קופסת עור ענקית שמכילה שפתון, מסכת פנים, ליפ-באלם, מסקרה, רביעיית צלליות מינרליות, ג'ל ניקוי פנים, מסיר איפור ובושם או רסורסנט, שיש לו ריח של מלאכים. כן, ריח של מלאכים, אני אומרת לכם.


עוד פינוקים בדמות של סרום לחות מבית אהבה, שמן עיסוי והזנה מבית רונית רפאל, שיכול לשמש פשוט כשמן לחות אחרי המקלחת [אתם עוד תודו לי, הוא מדהים] במידה ואין מישהו שיפנק אתכם בעיסוי.
או שהוא פשוט ממש גרוע בזה.
בכל מקרה, ריח התפוז של השמן מנחם.

ג'ל לחות מבית VICHY שמתאים במיוחד לעור המוצר שלי שכמה שהוא מעורב עד שמנוני, ככה הוא צמא ללחות בחודשי החורף.

שני דברים מנצנצים לסיום - צללית של MAC מקולקציית PRO LONGWER - אני קיבלתי את CHROME ANGEL שהוא גוון כסף פלטינה מנצנץ במיוחד ואכן, מדובר בצללית קרם עמידה בטירוף. וכמובן, נר בניחוח לבנדר שעומד בכלי מראה מהמם מבית "סבון" - הכי יפה שיש. 

הגרביים השמחים ונעלי הבית הרכות לגמרי עוזרים לי לעבור את הזוועה שנקראת "חורף ישראלי". מקווה ליותר ימים שטופי שמש בעתיד ופחות מיטריות בפרצוף שלי.


גילוי נאות - חלק מהפריטים נשלחו על ידי החברות

14.12.13

סדנת טיפוח



הנה משהו שקורה בכל שבת כמעט, לפעמים אפילו באמצע השבוע [מי אמר ליבינג און דה אדג', הא?] וזה קרה גם היום - סדנת טיפוח ציפורניים ומריחת לק. 

בזמן האחרון כמה מהפייבוריטים שלי התחלפו כאשר בראש ובראשונה, מחזק הציפורניים שלי. הקוראות [ואולי גם הקוראים, למה ככה?!] הותיקות בוודאי יודעות שאני שומרת אמונים למחזק "הזית". לפני כמה שבועות, עברתי בחנות למוצרי מני-פדי שנמצאת בדיזנגוף סנטר בקומה העליונה בצד הדרומי [קצת אחרי קפה נטו] כדי להצטייד במחזק שלי. כיוון שמרפי הוא סוג של כלבה, לא היה את המחזק והבחורה בחנות שכנעה אותי לנסות את המחזק שלהם, שהם מיבאים. אני לא אוהבת לנסות מחזקים חדשים, כי ניסיתי כמה של חברות סופר דופר נחשבות והם גרמו להפך הגמור מחיזוק - הציפורניים שלי החלו להתפצל. אמרתי לבחורה בחנות שזה מה שקרה לי בפעמים הקודמות והיא הבטיחה שאם אפעל לפי ההוראות ועדיין זה יקרה לי, אני יכולה לחזור ולהחזיר את המוצר ולקבל את 50 השקלים שלי בחזרה.
קניתי.
כתוב על המדבקה "Guard Nail מחזק ציפורניים לציפורן שבירה" והתבקשתי במשך שבוע ימים למרוח כל ערב שכבה על שכבה, בלי לק כמובן. כך עשיתי והפלא בפלא - זה עבד. הדאון סייד של המחזק הזה, הוא שהוא עולה בכעשרים שקלים יותר ממחזק "הזית" ושהוא מסריח. נורא, נורא מסריח. מעבר לכך, ממליצה.

Soft Touch | מחיר עבור 17 מ"ל - 40 שקלים לפני הנחות

Soft Touch חזרו לאחרונה למקורות וייצרו 30 גוונים של לקים. קיבלתי קופסא עם חמישה גוונים בלנאליים יותר או פחות. אני כמובן בחרתי את הבנאלי ביותר מכולם - ניוד. שתי שכבות הספיקו ומעל מרחתי את הטופ קואוט האהוב עלי Seche Vite, שעדיין לא מצאתי לו תחליף.
אולי הגיע הזמן למצוא לו תחליף, כי שני מוצרים מסריחים מאוד מאוד ברפרטואר טיפוח אחד, זה יותר מידי.

שמן משמש לקוטיקולה של ESSIE | מחיר 81.99 שקל | להשיג בסופר פארם ובפרפומריות נבחרות

לסיום, שמן משמש לעוד שמסביב לציפורן של ESSIE שנשלח אלי לאחרונה. כתבתי לפני כמה שנים על שמן של "התפוח" שהשתמשתי בו ומאז כבר הספקתי להשתמש בשמנים אחרים. השמן הזה מאוד נח לשימוש מהבחינה שהוא לא שומני מידי [נשמע הזוי, כי זה שמן והוא אמור להיות שומני אבל, הכוונה ברורה אני מקווה] ודואג ללחלח את אזור הקוטיקולה שגם כך יש לו נטייה להתייבש אז עכשיו, בקור הזה, בכלל.

עכשיו, אני יכולה ללכת לנסות לצאת מהפיג'מה החמימה כדי לקפוץ ליריד "מתלבשות על זה".
היום זה היום האחרון!


1.12.13

שחור

התשובה היא "לא".

תשובה זו תקפה להרבה מאוד שאלות שאפשר לשאול אותי ואחת מהן היא, האם יש לי רומן עם מכנסי ג'ינס?
הם לפעמים קשים מידי ולפעמים הם רכים מידי ונמתחים מידי ולפעמים, פשוט בא לי לשקוע במכנסי צ'ינו מכותנה ויאללה ביי.


עם זאת, לפני כעשור היה לי רומן עם מכנסי ג'ינס של דיזל שכולם חשבו שהם מכוערים ואני חשבתי שהם כל כך מושלמים, שאין לתאר אפילו. בניקיון הארון האחרון שלי [שקרה לפני שלושה חודשים], החלטתי שצריך להיפרד מהם לשלום, כי לא לבשתי אותם כבר כמה שנים טובות ולמען האמת, כשמדדתי אותם [רגע לפני הפרידה] ראיתי את גודל הזוועה. לא משנה שהם קצת צפופים עלי, כי אני קצת פחות צפופה ממה שהייתי לפני עשור אבל, הם בגזרה נמוכה, חצי משופשפים ובגדול, אפשר להגיד וויז מיר ולהמשיך הלאה.
וכך עשיתי. 



כשחנות "דיזל" נפתחה מחדש בקניון רמת אביב, הייתי מסיבה ממש נחמדה עם הרבה אנשים יפים ופריטים יפים עוד יותר מקולקציית black gold של דיזל. ביציאה קיבלתי שובר שכלל הנחה מאוד יפה לרכישת מכנסי ג'ינס וכמה ימים אחר כך, חזרתי לחנות, מדדתי כל דגם אפשרי וכמובן, שיצאתי בידיים ריקות. 

התחלתי בגדמים הקלאסיים יותר - סקיני, סטרייט וגזרה גבוהה מאוד [שהוציאה לי מאפין טופ לייק נו באדיז ביזנס] והמשכתי לדגם שהוא "הדגם" של העונה - FAYZA
ושנאתי את זה.

עברו כמה ימים או שבוע וחצי ובשיחת טלפון אחת שוכנעתי שעלי לנסות שוב את ה- FAYZA כי זה הדבר הכי נוח בעולם ותכלס, סופר מגניב. הסכמתי שהוא די מגניב אבל, חשבתי שאולי צריך גזרה שונה משלי [נגיד, גבוהה בעשרים ס"מ] כדי להראות סופר קול עם הג'ינס הסופר קול הזה. 

הלכתי למדוד שוב.
שנאתי את זה.
מדדתי סוודר.
נשארתי עם שאריות צמר בפה.
התעצבנתי.
מדדתי שוב את ה- FAYZA וכנראה, שבמדידה האחרונה הוא התרחב קצת [?] ואני אהבתי אותו. 
אז קניתי אותו.





הוא לא נראה עלי בדיוק כמו על הדוגמנית - מופתעים? גם אנחנו - אבל, הוא ממש נוח ומגניב ובאגי ובעזרת המכון כושר [שזה בעזרת השם החדש], לכשארד את ארבעת הקילוגרמים שהעמסתי לאחרונה כמו חתולת רחוב במסגרת הכנותיי לימות החורף הקשים, אולי יראה עוד יותר באגי ועוד יותר מגניב.
אולי.

לפעמים, צריך להתעקש עם בגדים, כי לא הכל שחור או לבן.




24.11.13

רוטציה או רוטינה?



אפשר להגיד שזה מה שקורה בגזרת האיפור שלי בתקופה האחרונה, ועוד אפשר להגיד שמה שקורה פה קורה בשלושה שלבים. 
הכל התחיל מזה שלא רציתי שהקיץ יגמר, אז הלכתי וקניתי סומק [Creme de Blush #1] ושפתון [Rouge Volupte Shine #14] קורליים של YSL. כיוון שנגמר לי הקונסילר, החלטתי לנסות את זה YSL גם כן ואני מודה, שאני מאוד אוהבת אותו. הוא מתאים מאוד כדי לכסות צקלות אקנה או פצעונים מעצבנים, מתאים לי בול בגוון, לא מייבש ומתיישב ממש יפה על העור. לא הייתי מניחה אותו מתחת לעיניים אבל, אני גם לא צריכה. 

בבקרים שאני כן צריכה, יש לי את טוש הקסם של קלרינס*, שנותן גם כיסוי וגם הארה מתחת לעיניים. קום איל פו. רביעיית הצלליות האהובות ממאק גם הן מוצאות את דרכן על העפעפיים אבל, אולי רק לעיתים רחוקות. 

בשלב השני, כשהבנתי שאין מה לעשות והקיץ הולך ונעלם לי, החלטתי שאין ברירה ואני חייבת שפתון ורוד פירותי וסומק ורדרד גם הוא. זה לא שאין לי סמקים ורודים...אופסי...אבל, אני הרגשתי שאני צריכה ורוד "חם" ביחס לכל הורודים ה"קרים" שיש לי. 

>> אם שאלתם את עצמכם מה התירוץ שלי לנונסנס האלה שיצאו לי מהפה, אז התירוץ שלי הוא שאני בת.

בכל מקרה, נכנסתי לבובי בראון בקניון רמת אביב ויצאתי עם שפתון וסומק בדיוק כמו שרציתי. שני דברים גיליתי, האחד גיליתי מחדש - שאני מאוד אוהבת את השפתונים של בובי בראון והשני, תגלית חדשה לחלוטין - לא ידעתי שלסמקים של בובי בראון יש כזה כושר עמידות. כשאני אומרת "כזה" אני מתכוונת ל- 12 שעות על עור מעורב הנוטה לשומני, בלי למצמץ אפילו. כזה.
אני קניתי את Peony גוון מספר 16.

 YSL Rouge Volupte Shine #14 | Bobbi Brown Sheer lip color #2 Hot Raspberry | Lancome Prune Desire

השלב השלישי החל, כשקיבלתי שפתון מהקולקציית הסתיו-חורף של לנקום במתנה*. שפתון באריזה מגנטית ובגוון בורדו יין, כזה שמעולם לא ניסיתי ללבוש ואני חייבת להודות שאני מתה מפחד. 
שפתיים אדומות אני כבר יודעת איך ללבוש ועם מה, וגם זה לקח לי רגע ואילו שפתיים בורדו עמוקות...אני עוד לא שם. כמובן שהמרקם של השפתון [ניסיתי, נו מה.] מהמם לפחות כמו האריזה.

אז השלב השלישי החל אך אפשר להגיד שהוא בסוג של hold לבינתיים. אני עוד לא לגמרי יודעת אם הגוון הזה הולם אותי או איך לשלב אותו בחיי היומיום. 

קשה, קשה.


>> לימים עצלים >> BB קרם של לה רוש פוסי*. נותן מעט כיסוי והרבה לחות, מתמזג נהדר עם העור ומאחד את הגוון.
>> לימים רגילים >> האחד והיחיד, לה טינט טוש אקלה של YSL*. אין מה להרחיב, הוא מושלם.
>> לימים ארוכים >> super stay 24 hours של מייבלין*. אגב, הוא מכיל סיליקה ואני עוד לא יודעת אם אני רגישה לחומר הזה או לא. הוא קיים גם בפודרות NSF של MAC והן בוודאות גורמות לי לפצעונים. בינתיים זה לא קרה עם המייקאפ אבל, מי שיודעת שהיא רגישה בוודאות לחומר הזה, שתשים לב. 

בנוסף, נחות להן כאן שתי מסקרות שאני מנהלת איתן יחסי אהבה-שנאה. מחד, הטלסקופיק של לוריאל שאני מאוד אוהבת אבל, נראה שיש שינוי כלשהו בפורמולה שלה ומשהו לא ממש מסתדר לי איתה לאחרונה ומאידך, הרוקט. אחרי ניסיון לא מוצלח עם רוקט לא עמידה במים, שעשתה לי עיני פנדה דקה וחצי אחרי שהנחתי אותה על הריסים, החלטתי לתת צ'אנס לזו שעמידה במים. אז כן, היא מאוד עמידה במים וזה זוועה להסיר אותה גם עם מסיר שומני אבל, היא עדיין מסוגלת להעתיק את עצמה מהריסים התחתונים לאזור שמתחת לעיניים. מה עשינו בזה? הפסקנו להשתמש, זה מה שעשינו.

גילוי נאות - פריטים אש סומנו ב-* נשלחו מהחברות

נכנסתי לשיגרה, מקווה לשבור אותה בקרוב ולהפציע בשפתיים בגוון עמוק כיין. או משהו שמתיימר להיות כזה.


13.11.13

אתמול בלילה


ביום שני בערב, המשכתי עוד שתי תחנות ברכבת וירדתי בקניון עזריאלי, הישר למסיבת ההשקה של קולקציית איזבל מארנט ל- H&M. מדהים אותי כל פעם מחדש, שההתרגשות בכל הקשור לקולקציות שת"פ עולה על גדוייה ואפילו מוזמנות ה"הכי- VIP" מכל ה- VIP דוחפות קצת כדי להגיע לסווטשרט אפור שעולה פי שלוש מן הרגיל. אני לא דחפתי, כי אני לא VIP, כי כמו תמיד גם הפעם הגעתי מוכנה מראש וידעתי בדיוק אילו פריטים אני רוצה ואה, כן...גם כי ככה חינכו אותי. מוזר.

מתברר, שבתקופה האחרונה הדבר המקושקש היחיד שמתקרב אלי, זו חביתה. אני לא יודעת איך להסביר את זה אבל, אני איכשהו נמנעת מהדפסים למעט כמה יוצאים מן הכלל - פסים [דההה], כוכבים ואולי הדפסים עדינים. זו הסיבה שהקולקצייה הזו לא עשתה לי פרפרים מקושקשים בבטן. הקולקצייה הזו בעיקר גרמה לי לרצות להצטייד במעט בייסיק איכותי [איכותי ביותר, יש לציין.] שתמיד נחוץ ותמיד חסר בארון.



כך מצאתי את עצמי מתרחקת מכל מה שמרצד בעיניים והצטיידתי בטי שרט פשתן, שתי גופיות פשתן [אחת, מה לעשות, מעט מקושקשת] ומכנסיים עשויים ויסקוזה וצמר שאני כנראה הולכת לחיות בהם בכל ארבעת הימים שבהם יהיה ממש קר בחורף הזה.

חולצות פשתן טובות קצת קשה להשיג פה, למרות שזה פתרון כל כך מושלם לימות הקיץ הלוהטים ומושלם לא פחות לימות החורף הסמי-קרים, כשכבה תחתונה. פעם אחרונה הצלחתי לאתר כמה כאלה בזארה ומאז, דממה. עד שאיזבל החליטה להביא לארץ הקודש חולצות פשתן - הדריי פיט של הטבע.



הערב שלי נגמר בבית עם סלט שבעיני הוא מעולה. יש מי שיחלוק עלי והוא קורא לעצמו חבר שלי. אני מודה שאני קוראת לו ככה בעצמי [מידי פעם] אבל, מי שחושב ש"היוגורט לא קשור לפה בכלל" צריך לעשות חשיבה מחדש על מה שבאמת חשוב בחיים. 


אז לבוא מחר לעזריאלי? שווה לעמוד בתור? שווה אם יש לכן זמן ויש פריטים ששמתן עין עליהם מבעוד מועד. אני, כמובן, ממליצה בחום על חולצות הפשתן. לא תצטערו. 

Isabel Marant pour H&M
יום חמישי ה- 14/11
קניון עזריאלי
תל אביב




3.11.13

בחורף הזה תשבי באמבטיה

אז ככה, אם כבר יש אמבטיה, צריך לנצל אותה.
אמבטיות בחורף תמיד היה משהו שעושים בבית שבו גדלתי, אמא שלי חינכה אותי לאהוב את ואני כמובן, נהניתי מכל רגע של קצף, מלחים ושמנים.

בערב שבו התקיים טקס פרסי האופנה של ישראל, קמתי בבוקר בתחושה שיש סיכוי שלא יתחשק לי ללכת לאירוע. בסופו של דבר החלטתי לראות איך היום זורם, למרות שהדבר היחיד שהיה לי בראש זה להתפנק באותו הערב ולא לעשות שום דבר שקשור בלהתאפר, להתלבש ולהתכונן לפגוש אנשים. מלא אנשים.

אחר הצהריים הגיע סמס שבישר שכדאי להקדים לאירוע שכן, עלולה להיווצר בעיה של מקומות ישיבה, מה שדי סגר לי את הפינה לגבי המשך היום שלי. כן, אני חזרתי הביתה והשריתי את עצמי באמבטיה מלאה בקצף בניחוח לוונדר ושמנים טובים, משל הייתי פרגית עסיסית במשרה חרדל ודבש.


זה כנראה קשור לעובדה שמאז ינקות דוחפים לנו לראש שישראל מתייבשת ולרננה רז יש חרא של עור פנים ולכן, כמעט ואין למצוא מוצרים שמיועדים לחוויית אמבטיה איכותית במיוחד. יתרה מזאת, למצוא פקק לאמבטיה בשעה שמונה וחצי בערב, אחרי שהמרכז המסחרי ליד הבית כבר היה שומם ורק אם.פם אחד נשאר לעמוד בו, היה שווה ערך למשימה בלתי אפשרית. כן גבירותיי ורבותיי [נראה לי], שלושה סופרים וסופר פארם אחד כדי למצוא פקק לאמבטיה. הנה ערב שיכנס כפרק מכונן ביומני עקרת הבית שלי.


ב"סבון", שאני ממש אוהבת את הסבון שלהם, מצאתי משהו שנראה כמו טבלת שוקולד אך בעצם מדובר בטבליות שמכילות שמנים. שוברים כמה וזורקים לאמבטיה כשהיא מתמלאת במים חמים. שלי לא התמוססו עד הסוף משום מה אבל, אני עובדת על זה. גם קצף אמבט היה ממש לא פשוט למצוא, כי הכל היה מלא בגימיקים של "סבון שגם עושה קצף" – תודה רבה, בריאות ואושר, אני רוצה קצף אמיתי! אז מצאתי אחד בל'אוקסיטן. מדובר בקצף "אמיתי" שגם ממלא את החדר בניחוח לוונדר מרגיע ואז אין צורך בנרות, אבל אני בכל זאת מדליקה כמה, של "סבון". חיפשתי גם "פצצות אמבט" ואלה שמצאתי ב"ללין" וב"סבון" לא היו דומות כלל וכלל למה שאפשר למצוא מעבר הרי החושך, אי שם בסניפי LUSH . אז לא קניתי, אבל מאז הספקתי להזמין משהו שנשמע מבטיח בהזמנה האחרונה שעשיתי מ- Iherb. עדכונים בהמשך.

השאיפה בשלב זה, להשרות את עצמי במים מלאים בכל טוב אחת לשבוע. אני אומרת "שאיפה", כי לעשות אמבטיה, בניגוד למקלחת, דורשת מחוייבות וזמן. צריך להכין, צריך לשבת בה והכי קריטי – צריך לנוח בה. זה משהו שלפעמים אין לי זמן לעשות ומאוד חבל שכך. אפשר גם לנצל את הזמן למיני מאני-פדי אבל, הכי חשוב פשוט לעצום קצת את העיניים ולנוח בשלולית החמימה הזו.



28.10.13

אוקטובר

חודש.
כן, חודש שלא כתבתי דבר וזה רק בגלל שהחודש הזה היה שונה מכל חודש אחר שחוויתי. מעבר הדירה הותיר אותי חסרת כוחות. ואינטרנט.
עכשיו, כשאני מצויידת בוירוס האחרון שיצא לאוויר העולם וגורם לי להרגיש כמו נודל במרק עוף, אני מוצאת כמה רגעים כדי לשתף בכמה דברים שאהבתי החודש, רגע לפני שהוא נגמר.

חודש המודעות לסרטן השד הביא איתו כמה סרטוני יוטיוב מטרידים אבל, גם מבצעים ממש לא רעים ברשתות הפארם. ניו פארם יצאו במבצע של 35% הנחה על מוצרי AVENE שאני מאוד אוהבת [על כל קנייה, יתרמו 5 שקלים לאגודה למלחמה בסרטן]. בפעם הראשונה שקניתי את מי הניקוי האלה, הייתי בטוחה שהם בדיוק כמו הביודרמה האדום האהוב שלי ושאוכל להסיר איתם גם איפור מהעיניים. הגעתי הביתה, הסרתי את האיפור מעין אחת...הכל בסדר, לא שורף, האיפור ירד, עוברת לעין השנייה ומתחילה לקרוא קצת מה שכתוב על האריזה "לא לשימוש באזור העיניים". אופסי.



מאז לא חזרתי להסיר איתו איפור עיניים אבל, גם לא חוויתי גירוי מהשימוש היחיד. מה שכן, איפור מהפנים הם מסירים קצת יותר טוב מביודרמה לדעתי, קצת יותר יסודי.

שתי מסכות של "סבון" מקו הפנים החדש – מסכת בוץ מים המלח* ומסכת לחות עשירה*. אני מתחילה עם הבוץ שמעט מעקצצת אך לא מתייבשת לגמרי, עוברת למסכת לחות ואז עוברת למיטה לישון. מסכת הלחות לא משאירה שמנוניות על הפנים ולמען האמת, נספגת כולה במיוחד אחרי שימוש במסכת בוץ שמייבשת יותר את העור. שני המוצרים לא מכילים פראבנים או SLS וגם מכילים כמות קטנה יחסית של בושם [לפי רשימת הרכיבים – הרכיב הראשון יהיה בכמות הגבוהה ביותר וכך לפי התאמה]. למרות זאת, הריח מעט חזק עבורי, כי אני ידועה בתור מישהי שמעדיפה מוצרי טיפוח ללא ריח בכלל.



עוד דבר עם ריח מעצבן שעושה עבודה נפלאה, הוא הליפ בלם של פלקסיטול*. אין מוצר אחד של החברה הזו שניסיתי והיה לא טוב. הריח של הליפ בלם קצת מתוק-תעשייתי בהתחלה ואז הוא נעלם, למזלי. בעינייני לחות, אני לא מפסיקה להשתמש בקרם ידיים של ל'אוקסיטן שמכיל חמאת שיאה ואני לא יודעת מה אעשה כשהוא יגמר – רמז, אקנה חדש – אבל אתם יודעים למה אני מתכוונת. בכלל, כולי בענייני לחות בתקופה זו של השנה, ה- BB  של לה רוש פוסה* מעולה בכל הנוגע ללחות וגם לכיסוי במינון הנכון של העור. יש לי תקופה קשה של ברייק אאוט [יש לזה מילה בעברית כבר?] ובאופן מפתיע, ה- BB  הזה בתוספת של קונסילר ממוקד, עושים יופי של עבודה.

מה עוד ליווה אותי החודש מלבד דירה חדשה? קצת איפור חדש של YSL  ובובי בראון שהתפנתי בו, תיק חדש [ואיתו "מה בתיק?" חדש שיעלה בקרוב], סוודר מהמם, מכנסי ג'ינס חדשים, חתונה מגניבה, מי קוקוס ומחשבות על הקולקצייה של איזבל מאראט ל- H&M.

מוצרים אשר סומנו ב- * מתנת החברות


מקווה שנתראה ממש בקרוב.




29.9.13

אחרי החגים שמח

כשעוד יכולנו להגיד "אחרי החגים", נסעתי לביקור בחיפה, שכלל את בן הדודה שלי, אוכל, תרבות, חפירה הדדית כהרגלינו בקודש והרבה אהבה. 
הביקור התחיל בקפיצה לאאוטלט של גולף אנד קו [רחוב יפו 42, עיר תחתית] ולצערי הרב הרבה מציאות לא היו שם והרבה לא השתנה מאז הביקור האחרון בחנות שהיה לפני כחצי שנה. מה שכן, התחדשתי בזוג ציפיות לי ועוד זוג לאמא וקניתי ציפה נוספת כמו זו שנראתה כאן. במחיר שהיא עלתה, הייתי קונה גם עוד ועוד אחת, כי אני מוכנה להתכסות עם הציפה הזו עד סוף חיי. 

מפה לשם, אוכל.




מה שאני אוהבת בחיפה, זה שהמקומות העתיקים שלה לא מריחים מהתמסחרות או סתם ריח של חוסר רלוונטיות, כמו הרבה מהמקומות העתיקים של תל אביב. הביקור ב"מעיין הבירה" היה מצויין, האוכל המזרח אירופאי היה במיטבו, המלצרית הייתה גמורה מעייפות כבר באחת בצהריים - על ההזמנה שלנו: "לא הבנתי כלום ממה שאמרת עכשיו. תגיד שוב."  - והאווירה הכללית הייתה פשוטה ונדירה.




במקום שנקרא "מעיין הבירה" צריך לשתות בירה ולי לא התחשק, אז הזמנתי בירה של פוסטמות, שעשויה מפירות אדומים. היא טעימה ביותר אבל, בירה של פוסטמות שותים כמו פוסטמה - עם לק תכלת [כל כך לא יקרה שוב] וזרתות באוויר.



>> בלי שום קשר:
אמא: טוב אולי זה לא כזה נורא הלק הזה. אני לא יודעת.
אני: תראי, לא שמתי טבעות בכלל, כדי שלא יהיה יותר מידי "רעש" עם הלק הזה.
אמא: כן. את נראת מאוד סולידית עם לק תכלת.


דברים שלא אוכלים אבל, אפשר לצלם אותם מהשולחן של השכנים - אבטיח מוחמץ.
למה? למה לעשות את זה לאבטיח? מילא לצוות אליו את הבולגרית הדחוסה אבל, זה? מסכן.


הכרתי פעם מישהי שאספה פסלונים של צפרדעים, הכרתי מישהו שאסף בולים ומישהו שאסף פקקי שעם מבקבוקי יין. עכשיו אני יכולה להגיד שאני מכירה גם את מי שמתעניין ב...פסלונים של חזירונים עם רמיזה מינית. נראה לי שזה הניסוח הטוב ביותר.


ביקרנו גם בפסטיבל חיפה, ראינו את "חומת הים האלטנטי" שגילה פיסת היסטוריה שאיכשהו הלכה לאיבוד, לפחות בשבילי, בתוך כל הדבר הנורא הזה שנקרא "מלחמת העולם השנייה". 

התמונות האלה גורמות לי לחשוב שזה בכלל לא בישראל, ואז כשמשפילים מבט ומתבוננים בארכיטקטורה המטורפת של כלום שלא קשור לשום דבר, מיד חוזרים לפה. 




ברוכים הבאים ל"אחרי החגים"!



21.9.13

סחית בלטה

אין הנחתום מעיד על עיסתו ועל כן, מרבית ההיפסטרים שאני מכירה לעולם לא יודו שהם כאלה. למרות, שברגע שמישהו יגיד עליהם שזה מה שהם, יעלה חצי חיוך של ניצחון על שפתותיהם וליבם יתמלא תחושה חמימה כזאת, שמזכירה מרק עוף שנשפך על החולצה. בכל אופן, אני מעולם לא הייתי כזאת ומצד שני, גם לא ממש היה אפשר להגיד עלי שאני ההפך - סחית. 

בחודשים האחרונים, אני סחית בלטה. 
וכן, זה רמה אחת מעל סתם סחית.

השקמה ברבע לשבע ומעבר חד לשגרת טיפוח בוקר שסיגלתי לעצמי, בעשרה לשמונה אני ברכבת, בתשע בעבודה נהנית מכל רגע [באמת!] ופתאום מסתכלת בשעון ורואה שהשעה היא 17:00 ועוד כשעה-שעה וחצי אלך הביתה ואיך בכלל הזמן טס כל כך מהר?! שוב אני עולה על הרכבת, קוראת ספר [יש לי תקופה קשה של בוקובסקי, אני מניחה שאפשר לקטלג את זה תחת משהו] וכשאני כבר מגיעה הביתה כל מה שבא לי זה ארוחת ערב מפנקת, רביצה טובה ומבחינתי אפשר לקרוא לזה יום.

אין לי זמן לפרזנטציות בוקר ואין לי כוח להשקות ערב. החלק המפתיע של זה, הוא שזה לא חסר בכלל. אני קצת מתגעגעת לאנשים שיוצא לי לראות בעיקר באירועים כאלה ואני נהנית מאוד בחברתם [הי ספי...] אבל זה בערך הכל. דברים נוספים שמעסיקים אותי לאחרונה - מצעים, פיג'מות ובגד רביצה [עסקתי כבר נושא], איך אני משלבת יוגה בשגרה החדשה והדי עמוסה שלי, ג'ינס אפור - אני חייבת ג'ינס אפור כי זה שהיה לי הלך לעולמו. כרגע אני שוקלת אחד של Cheap Monday בגזרה גבוהה, שיארוז כראוי. אה וגם בא לי להיפטר ממחצית מהארון שלי, לא יכולה לשים את האצבע על הסיבה האמיתית לכך. אני מניחה שהסחיות שלי קשורה לזה ואני כנראה צפויה לעבור לארון מונוכרומטי בגווני האפור [סטייל שלי גרוס] ומשם, הדרך להתחיל להתבכיין על הניינטיז שנמוגו קצרה במיוחד. כאמור, העתיד שלי ורוד מתמיד: הי-טק, אפור, נוסטלגיה. יש מצב שאני אפילו אפתח רגישות לגלוטן/לקטוז ואז חיי יקבלו את התיבול הנכון או במילים אחרות, יהיה על מה לדבר בארוחות שבהן לא יהיה לי מה לאכול. 

אחד הדברים היותר סחי-ים שאני שוקלת לעשות כבר תקופה ארוכה אבל, איכשהו כל פעם דוחה אותו, הוא לתת לבירקיז שלי דרור. כן, לנעול שוב את הבירקיז שלי [כי ככה קראנו להם, כשעוד נעלנו אותם] למורת רוחו של בן זוגי, שטוען שמדובר בנעלי קיבוצניקים. בסיבוב בלוגים האחרון שלי, התברר לי שזה מה שכל הילדות המגניבות עושות היום. מה שעצוב זה, שהן עושות את זה תוך שכנוע עצמי ש"לתת לרגליים שלך מנוחה מהעקבים זה טוב" או משהו מפגר כזה. תירוץ מטופש שלא קיים מבחינתי מזה שנים, איזו סחית שמכבדת את עצמה נועלת עקבים ביומיום?! טוב, אולי רק מגפונים עם עקב קטן בחורף.

אז כסחית מן המניין ואולי אפילו יתרה מזאת [בכל זאת, סחית בלטה], מצאתי לנכון להוציא מהבויידעם את הדגם היותר מכוער של הבירקיז שנותרו מיותמים עוד מהתקופה שאני הייתי קצת מגניבה, נראה לי שזה היה בשנת 2005. אגב, היו לי לפחות שבע זוגות מדגם מדריד שהלכו לעולמם ואני עוד עלולה לרכוש זוג חדש. בנוגע להמשך מערכת היחסים שלי,
עם חזרתם של הבירקיז, אעדכן בהמשך.


כל כך מכוערות, שהן יפות.

אם לשים בצד את הציניות העוקצנית שנשפכה מקצות אצבעותי הישר למקלדת של המחשב המקרטע שלי [1 ג'יגה זיכרון RAM, יא בייבי!] - עוד משהו שאני צריכה לקנות חדש - אני מרוצה ואפילו מרוצה מאוד מאיך שחיי נראים עכשיו. אם לומר בכנות, לא הייתי במקום כל כך טוב מזה זמן רב, בירקיז או לא. מה שעוד יותר נחמד, זה שיש עוד שינויים שצפויים בדרך שמלחיצים ומרגשים גם יחד.

לא תשמחו בשבילי?


19.9.13

My Most - Summer Edition

בזמן שאני יושבת במזגן [עם סווטשירט...לכו תבינו], בממלכת היוטיוב כבר סתיו וכך יצא שצפיתי בסרטון חמוד שמתייחס לכל הדברים שהכי השתמשנו בהם במהלך הקיץ. 
החלטתי להכין את הרשימה שלי, כי אני ידועה בתור מישהי ש"חורשת" על הצורה של מה שמוצא חן בעיניה. המשפט האחרון ניתן לכל כך הרבה פירושים, כבר לא נעים לי מעצמי.
בכל מקרה, הנה הרשימה שלי [פחות מוצר-שניים מהרשימה המקורית] לקיץ 2013 שעתיד להסתיים, כך אומרים.


תיק: זה היה צפוי שהתיק הנחרש שלי לקיץ זה יהיה Liebeskind דגם Jill שקניתי באביב האחרון בברלין. הוא מספיק קטן כדי לא לעצבן אותי בלחות התל אביבית אבל, הוא גם מספיק גדול כדי להכיל את כל מה שאני צריכה. היו ימים שנאלצתי לקחת תיק גדול יותר ואז גם התלוננתי על כך שכואב לי הגב. ברגע שמתרגלים לתיק קטן יותר, קשה לחזור. 
נעליים: את המוקסינים האלה של GAP קיבלתי במתנה אחרי שהשתתפתי בהפקה ש- GAP עשו עם כמה בלוגריות. כשבחרתי את הנעליים בחנות, אהבתי את הצבע הזהוב וגם את הצורה אבל לא תיארתי לעצמי שאתאהב בהן כל כך. הן סופר נוחות ומתאימות כמעט לכל דבר שאני לובשת. מבחינתי, הן ממשיכות איתי גם לעונה הקרירה יותר, לפני שיתחילו הגשמים.
פריט לבוש: גם כן מההפקה ההיא של GAP - "סקסי בוייפרנד" ג'ינס שלא יצאתי ממנו, פשוטו כמשמעו. הוא רחב, כך שכיף ללבוש אותו בקיץ והקרעים מהווים פתחי אוורור נוספים...נניח. בכלל, הגעתי למצב כזה עם הג'ינס הזה, שכבר היה לי לא נעים מעצמי ללבוש אותו שוב ושוב. 
בביקור האחרון בגאפ, רציתי לקנות עוד ג'ינס מהדגם הזה, מינוס הקרעים, ואולי צבע מעט כהה יותר כדי ללבוש בחורף ולא מצאתי משהו שישב עלי טוב, למרות שמדובר באותו הדגם. נכון מוזר?
אקססורי: בתקופות קרירות, אני כנראה יצירתית יותר. הדביקות של המרכז לא איפשרה לי לשתולל עם השרשראות הגדולות שאני כה אוהבת, כך שניצמדתי לשרשרת זהב עם תליון יהלום - מתנת יומולדת מהמשפחה. אין יותר קלאסי מזה וזה מתאים להכל. 
ברונזר: יש מצב שגיליתי את הברונזר הזה לפני עשר שנים בערך, כשהוא יצא במהדורה מוגבלת ואז MAC החליטו להכניס אותו לקו הקבוע. מכורות המאק - אנא עדכנו אם צדקתי בספירת השנים.
מדובר בברונזר BRONZE של מאק, יש בו מעט שימר והוא הכי יפה בעיני כשזה מגיע למראה מעט שזוף יותר אבל, עדיין טבעי.
סומק: סומק מקולקציית In Love של לנקום מהאביב האחרון, שאיכשהו תמיד חזרתי אליו בגלל שיש בו חלק ורדרד וחלק כתמתם. אפשר לערבב בין שניהם או להשתמש רק באחד מהם. מושלם.
לק: ESSIE  - Meet me at sunset משהו בין אדום ולכתום וכידוע, כתום אני אוהבת. זה צבע שנקרא לו no brainer והוא תמיד נראה טוב עם הכל.
שפתון:  Dior Addict Extreme גוון מספר 643, נרכש די באמצע הקיץ ומאז לא הפסקתי להשתמש בו. הוא מושלם, אין מה לומר.
מייקאפ: כמעט ולא יוצא לי ללבוש מייקאפ ביומיום אבל, אם אין ברירה אז ה- BB המושלם של קלרינס. נותן מספיק כיסוי ומרגיש נפלא על העור. כרגע אני בוחנת BB אחר, שיש מצב שהוא אפילו יותר טוב מבחינתי אבל, בינתיים ה-BB ששלחתי את ידי אליו הכי הרבה היה ללא ספק זה של קלרינס. 
צללית: דווקא עם צלליות שיחקתי קצת יותר הקיץ מאשר בכל קיץ אחר ותודה לפריימר של OFRA. אפילו קניתי את All that glitters של MAC אחרי שנים של הימנעות כי "מה את צריכה את זה בכלל?" ובכן, צריכה. בכל אופן, צללית שחזרה על עצמה במהלך הקיץ היא Opalesse מקולקציית Extra Dimension של MAC, במיוחד להארות.
בושם: אז ככה...כרגע יש לי שבעה בשמים בשימוש. שבעה! בעייתי. זה קרה, כי יש כמה בשמים שנמאס לי מהם ואני לא מסוגלת ללבוש אותם יותר. איכשהו, החלטתי לפתוח בושם חדש וזה שכבש אותי היה Guilty של GUCCI. לא הניחוח הקייצי האולטימטיבי אבל, כנראה שפשוט ממש נמאס לי מכל הניחוחות הקיציים איפשהו באמצע הדרך לסתיו. 


ומה ברשימה שלכן? מתה לדעת.



15.9.13

לשטוף פנים

מי שקורא כאן מספיק זמן יודע, או לרב יודעת, שאני אוהבת מאוד את הסבון DERMAX של ד"ר פישר. חלק יגידו שהוא מייבש מידי [הוא אכן מייבש] וחלק לא יאהבו אותו מסיבות אחרות [נגיד, ריח "רפואי" משהו], אני מאוהבת בו קשות, במיוחד בקיץ. בתקופה האחרונה מאוד קשה למצוא אותו והבנתי שהוא חסר בחברה. זה פחות או יותר נתן לי את האופצייה להגיד "כן" לכל מי שרצה לשלוח לי סבון פנים להתנסות וכך עשיתי.


37 שקל עבור 500 דרם
אז כן, הגילוי נאות מגיע ממש עכשיו.
המוצרים [מלבד דרמקס של ד"ר פישר] ← באדיבותן הרבה של החברות
התובנות ← באדיבותו הרבה של עור פניי ומוחי, שלא נח לרגע.

רק בשביל להבהיר, לי יש עור מעורב הנוטה לשמנוניות. סבלתי מאקנה של מבוגרים ובשנתיים האחרונות, אחרי טיפול ממושך, אני יכולה להגיד שהאקנה עצמו לא חוזר [טפו טפו טפו] אבל, יש לי התפרצויות אקנה הורמונאליות, בעיקר באזור הסנטר. כיוון, שהמלצות אני יכולה לתת רק על סמך ניסיון אישי, חיפשתי את הסבון שהכי מתאים לי אבל, התייחסתי גם לסוגי עור אחרים והנחתי שסבון זה או אחר יכול להתאים לסוג עור כזה או אחר. 

ועכשיו, לתוצאות.



Sebo Right ד"ר פישר - ג'ל מקציף שמכיל אצות ים, שצריכות לעזור באיזון עודפי הסבום בעור [איזון השומניות], חומצה סיליצילית ותמצית פירות. מאוד אהבתי את הריח העדין שלו ואני חייבת להודות שהתחושה של העור נשארת נעימה מאוד אחרי הרחיצה. כמה הוא אכן מאזן את השומניות בעור? המממ...פחות.
הסבון לא מכיל SLS ופרבאנים.
מחיר: 84.90 שקל עבור 200 מ"ל

Clean Soft Touch - מדובר בקצף ניקוי או במילים אחרות, אחרי פמפום קצר יצא חומר הנראה דומה יותר לקצף של סבון ולא לסבון נוזלי. אני העדפתי להשתמש בו בבוקר, במידה והתעוררתי עם תחושה שהפנים שלי זקוקות לשטיפה קלה [זה לא קורה כל בוקר ולרב, אני נוהגת לשטוף את הפנים רק עם מים.].  בערב, לא הרגשתי שהקצף העדין מצליח לנקות את העור השמנוני שלי כראוי. מצד שני, יש סיכוי טוב שסוג כזה של קצף ניקוי יתאים לעור רגיש ויבש מאוד.
הסבון לא מכיל SLS ופרבאנים.
מחיר: 119.9 שקל עבור 150 מ"ל

Sebo Calm - סבון שמותאם לעור רגיש הנוטה לאדמומיות. במקרה שלי, אני סובלת מאדמומיות באזור האף ומסביב לפה לעיתים רחוקות יחסית. הסבון לא הביא לגירוי כלשהו לעור והרגיש מאוד נעים אחרי שימוש - לא מייבש כלל ואולי יתאים לי יותר בימות החורף. הריח שלו ממש נעים. ממש.
הסבון לא מכיל SLS ופרבאנים.
מחיר: 69.99 שקל עבור 150 מ"ל




Phyto Gel Cleanser פבוניה בוטניקה - מדובר בג'ל ניקוי טבעי [שוב, ללא פראבנים, SLS] שאמור לנטרל את הפרשות השומן בעור, לרענן ולא לייבש. כשפתחתי אותו, הרחתי ריח מאוד נעים של רומרין, שאכן קיים כרכיב בג'ל הניקוי, ועברה במוחי המחשבה הבאה "אם זה עושה את מה שזה מבטיח, עם הריח המדהים הזה, אני כנראה אצטרך לשלם 198 שקל עבור 150 מ"ל של סבון פנים לשארית חיי. אופסי". 
אז כן, זה עושה את מה שזה מבטיח ואחרי שימוש של כחודש ימים אני יכולה להגיד שאם לא הייתי מכירה את דרמקס של ד"ר פישר, הייתי לחלוטין משלמת כל שקל ושקל עבור התענוג הזה. הג'ל מותיר את העור רענן, נעים למגע ונותן תחושה שהוא אכן ניקה את העור היטב. עם זאת, את אותה התחושה בדיוק אני מקבלת כשאני משתמשת בדרמקס של ד"ר פישר כשאני מוהלת אותו במעט מים ורק אז מסבנת את הפנים. אם אני לא מוהלת את הסבון של דרמקס עם מים תחילה, הוא מייבש מאוד את הפנים. כמובן, שהריח של הסבון של פבוניה מדהים.
מחיר: 198 שקל עבור 150 מ"ל [אפשר להשיג גם "בעדן טבע מרקט" ואצל קוסמטיקאיות מורשות].

Avene - Gentle gel cleanser- סבון עדין במיוחד, שגם אותו השארתי לבקרים פחות נעימים בהם אני מרגישה צורך להשתמש בסבון. אני  - חושבת שהסבון הזה יהיה לי נהדר גם בחורף, כשהעור שלי יבש בחלקים והעדינות והלחות של הסבון הזה בהחלט יפתרו את הבעיה. 
מחיר: 129.99 שקל עבור 200 מ"ל

Natural Sea Beauty - Mud cleansing Gel - מהטיוב יוצא ג'ל שקוף ושחור [!] בחלקים...אההה! אבל, במקרה הזה זה דווקא חיובי. מה שבוץ [מים המלח, כמובן] עושה, זה לייבש. אז הסבון הזה בהחלט עושה את זה וזה נהדר כשיש פצעים על הפנים שאף זקוקים לייבוש הזה, מה שכן - הוא מכיל SLS ופראבנים. 
לא בבית ספרנו, לצערי.
מחיר: 75 שקל עבור 100 מ"ל

L.RAPHAEL - mineral balancing power - זהו ג'ל מקציף שמאים לעור מעורב עד שמנוני [היוש!] ואמור, כמו הרבה אחרים, לאזן את העור או במילים אחרות, לגרום לחלקים השומניים להיות פחות כאלה ולגרום לחלקים היבשים...להיות פחות יבשים. הריח נעים והג'ל עושה את העבודה, הוא מותיר את עור הפנים נעים מאוד, ונראה שהוא אכן עושה עבודה טובה בניקוי הפנים ואפילו באיזון העור - החלקים השומניים שומרים על איזון לכמה שעות. חשוב לציין, שהג'ל הזה כמו גם זה של פבוניה בוטניקה, מכיל תמצית רוזמרין ושניהם עובדים נהדר בשביל העור שלי. מעניין.
מה שכן, מדובר במוצר יוקרתי וככזה, עלי להתיחס לאריזתו. על פניו מדובר בבקבוק פלסטיק חלבי עם מכסה לחיץ כסוף אבל, אחרי שהייה במקלחת הישראלית, צבע הכסף מתקלף ובקבוק הפלסטיק החלבי נראה מעט מלוכלך אחרי שצבר קצת אבנית - משהו שלא הייתי מצפה שיקרה למוצר יוקרתי, שלדעתי גם אריזתו צריכה להיות כזו. או וול.
מחיר: 200 שקל עבור 200 מ"ל

ואולי תמליצו לי על סבון פנים אהוב?


7.9.13

שנהיה לגפילטע

טוב, אז בשלב הזה אני יכולה להגיד שמיציתי את ההשבתה של הימים האחרונים, נמאס לי שהכל סגור ומה שפתוח, חייב להיות עמוס. ככל שהשנים עוברות, אני חייבת להודות שנמאס לי יותר ויותר מההשבתות שאנחנו עוברים פה מידי שבת ומידי חג. זה מתחיל בתחבורה ציבורית ונגמר בדברים אחרים שלחלוטין פוגעים בחיים של אנשים מסויימים, שאני חלק מהם. 

הפעם, ראש השנה לא היה "ביג דיל" בשבילי ולמען האמת, מאוד רציתי שהוא יגמר כבר, כדי שאני אוכל לחזור לעיסוקיי ולראות פחות מאותם האנשים שלא רציתי לראות מלכתחילה. נכון, נשמע נורא פרטי פופר מצידי. החיים קשים, תתמודדו.

משמאל בכיוון השעון: שפתון Dior Addict #643 | פריימר לשפתיים MAC | מייקאפ YSL Le Teint Touche Ectal בגוון B40 | מעגל ריסים שו אמורה | CLARINS Beauty Flash Balm* | צללית לוראיל #24 | עפרון עיניים שחור עמיד במיים Bourjois | מסקרה BOLD שך קרליין* | מסקרה LIFE* | קונסילר Bourjois | אייליינר Soft Touch 

על מנת לרכך את מכת ארוחת החג, החלטתי ללכת על איפור די בנאלי אבל כזה, שעושה לי נעים. זו הייתה הפעם הראשונה שהשתמשתי ב- Beauty Flash Balm של קלרינס. אפשר להשתמש בו כמסכה -לשים שכבה עבה יותר, להמתין כעשר דקות ולשטוף - ואפשר, למרוח שכבה דקה מתחת למייקאפ וזה בדיוק מה שעשיתי. זה נתן זוהר נעים לעור ואולי אפילו עזר לשלוט בשומניות. יכול להיות? יכול להיות שדמיינתי? לא יודעת. 

את "Color Infaillible" של לוריאל לא הצלחתי לחבב, עד שהחלטתי לנסות שוב. הפעם רכשתי את גוון #24 Bronze Divine והנחתי אותו מעל פריימר של OFRA. דווקא ממש אהבתי את התוצאה, שהייתה הרבה יותר טובה מההתנסויות הקודמות שלי עם צלליות מסדרה זו.



העמסתי את שתי המסקרות שאני משתמשת בהן לאחרונה, שתיהן נשלחו אלי מהחברות לסקירה. המסקרה של LIFE עם המברשת העבה והגדולה יותר הרשימה אותי בכך ש...קודם כל, הצלחתי להסתדר עם מברשת גדולה, כי אני לא אוהבת לרב מברשות גדולות. שנית, היא נותנת נפח. בדרך כלל אני נמשכת יותר למסקרות שמאריכות יותר ופחות דואגות לנפח, כך שהמסקרה החדשה של קרליין שנקראת BOLD, מצאה חן בעיני ובעיני ריסיי מאוד. המברשת הקטנה מצליחה להגיע לריסים הפינתיים שלי וגם לריסים התחתונים ומה שנחמד מאוד מצידה של המסקרה, הוא שהיא לא נמרחת. השילוב של שתיהן, הניב את המסקרה המושלמת בשבילי.



האאוטפיט לא היה מושקע מי יודע כמה, גופיית משי פשוטה ואהובה מאוד מאמריקן וינטאג' ומכנסי סיגר שחורים שקניתי ממש לאחרונה בזארה. שוב, לא הרגיש לי כמו סיבה למסיבה.

מה שקצת רומם את מצב הרוח, זו התוספת למתנה שמצאתי ב- CARDINAL כשקניתי להוריי פרלינים לחג. אכן, מה שאתם רואים פה זה דג זהב משוקולוד מריר וגפילטע ממרציפן. הכל אכיל ומהמם.



מקווה שהחג שלכם היה שמח!
שתהיה שנה יותר טובה מהקודמת, ושבוע טוב כמובן.


24.8.13

In bed with Jennifer Lawrence



אין דבר יותר כייפי מלרבוץ במיטה עם מצעים מושלמים, פיג'מה קום איל פו ואלפי פרסומות ואדיטוריאלים בווג ספטמבר  2013 שנחת הישר מניו יורק [בשישה דולרים בלבד, קום איל פו גם כן]. אני כבר יכולה להגיד שקולקציית הסתיו-חורף של סלין מדהימה והאיט בג החדש שלהם מוצא חן בעיני הרבה יותר מהאיט בג הקודם שלהם שכבר את עולם האופנה ובר רפאלי.

הפיג'מה, גם היא מתנה מניו יורק, כי כידוע בארץ הקודש נהוג ללבוש פיג'מות עם דמויות מצוירות כגון, כבשים מדברות, ירקות מחייכים ומיקי מאוס, גם לאחר ששנות העשרה הסתיימו להן ויש על הראש יותר משיערה לבנה אחת.
היא מכותנה רכה ואוורירית, היא רחבה וכייפית לרבוץ איתה בבית וכמובן, לישון איתה. 


פיג'מה - Victoria's secret | מצעים Golf & Co

מלבד הפטיש שלי לפיג'מות, שכתבתי עליו כאן לא פעם, יש לי גם פטיש די רציני למצעים, שיכול להיות שגם עליו כתבתי. יש לי העדפות מאוד ברורות להרכבי הבד ובשנים האחרונות, גם לצבעים. אגב, הפיג'מות גם הן צריכות לענות על אותן הדרישות מבחינת הרכבי הבד והצבעים. 

אני קונה רק מבצעים שהם 100% כותנה ומעדיפה תמיד עיבוד של כותנה סרוקה ומה שמכונה "כותנה סאטן". כבר קרה לי כמה פעמים שנתקלתי בפרצופים חמוצים כשאמרתי "כותנה סאטן" ויציאות מוזרות של "לא, לא, איכס אני לא ישן/ה על דברים כאלה!" ואז הבנתי, שלאותם האנשים פשוט לא היה מושג על מה אני מדברת והם חשבו שמדובר במצעי סאטן סינטטייים ומבריקים, כמו אלו שאפשר למצוא בסרטי זימה אמריקאיים שמתרכשים במוטלים של 29 דולר ללילה. 

אז לא, לא על זה אני ישנה. 

"כותנה סאטן" מתייחס לתהליך עיבוד של הכותנה ולצפיפות הסיבים הגבוהה. בעיבוד כזה, הכותנה הופכת לנעימה יותר, חלקה יותר ומעט קרירה יותר ולכן, נעימה במיוחד בקיץ. בחורף, מאוד נחמד להתפנק במצעי "כותנה פקרל" שזה עיבוד שונה מעט של הכותנה והיא הופכת להיות "קריספית" ו"מחבקת" יותר. 

מצעים איכותיים בדרך כלל מגיעים עם תג מחיר בהתאם ולכן, אני קונה אותם רק בתקופות החגים [חגי תשרי ופסח] כשיש מבצעים שווים ברשתות השונות וגם, כשיש אפשרות להשתמש בתלושי החג. בואו נודה בזה, אין כל כך מה לקנות איתם גם ככה מלבד מצעים, פריטים שונים לבית או קוסמטיקה. עוד מקום טוב שגיליתי בשנה האחרונה היא חנות האאוטלט של גולף אנד קו ברחוב הרצל יפו בעיר התחתית בחיפה. מצאתי שם מבצעים מטורפים, כמו הנחות על הנחות וכל מיני מציאות נוספות ובנסוף, הם מאפשרים לשלם בתלושי חג. הולי מולי!

כן, ברור לי שכולכם חושבים שאני קצת משוגעת, כי בסך הכל ישנים על זה ולמה לעשות כזה סיפור ממצעים, נכון? אז לא. לא בסך הכל ישנים על זה, כי שינה זה דבר חשוב לפחות כמו שתיית שלושה ליטר מים ביום. אם אני לא ישנה טוב, אני לא מתפקדת טוב ביום למחרת, או לא מתפקדת הכי טוב שאני יכולה. גדלתי בבית שבו שינה היא קודש ולא מפריעים למישהו שישן, לא מרעישים ולא מעירים אותו ללא סיבה וכמובן, דואגים לסביבת שינה נעימה - שזה אומר מצעים מפנקים, פיג'מה נעימה, חדר שינה מאוורר וריח מרגיע למצעים.

בשנים האחרונות, שמתי לב שאני מאוד נמשכת למצעים בגוונים בהירים - לבן, אוף-וויט, פודרה ומוקה בהיר - וגם, לכחולים - תכלת וכחול נייבי עמוק. הצבעים האלה באים לידי ביטוי גם בפיג'מות שלי. לפני כמה שנים, קראתי מאמר שבחן העדפות של נשים וגברים בכל מיני תחומים איזוטיריים, כמו למשל, שגברים מעדיפים לישון על מצעים כחולים ואילו נשים, מעדיפות לישון על מבצעים לבנים. אני מניחה, שאני משלבת.

אגב, גם לנעלי בית יש משקל מכובד ברפרטואר הביתי שלי אבל, זה מתאים יותר לעונה הקרירה ופחות לעכשיו, אפילו שיש מזגן. 

מה העדפות השינה שלכם?