10.3.13

שוב בברלין

את השבוע האחרון ביליתי, שוב, בברלין. הפעם לא לבד וכמובן, שברגע שהייתה הזדמנות לחזור לברלין, שמחתי מאוד. בניגוד לשבוע הזה שבו יורד מעט שלג בברלין, שבוע שעבר היה שטוף שמש והטמפרטורה ביום עמדה על כשמונה - עשר מעלות. עד כדי כך, שבצהריי היום, השמש חיממה מספיק כדי שאני אסתפק רק מכנסי ג'ינס ללא גרביוני צמר מתחת והמקומיים, הורידו מעילים וישבו לאכול צהריים - תחזיקו חזק - בחוץ!

בברלין יש היפסטרים, בהנובר יש חנונים.


גם הפעם, הביקור התמקד באזור ה- Mitte שהוא מהמם בעיני ובמלא חיים. הסיבוב הרגלי שעשינו באחד הימים היה קרוב לארבעים קילומר, כי היה נעים בחוץ ויש כל כך הרבה מה לראות ולכן, לא רציתי להיעזר באמצעי תחבורה. אפשר לומר שבאותו ערב, נפלנו שדודים. כיוון שגם אני וגם החבר מרותקים בכל הקשור לחומת ברלין, מלבד הביקור המתבקש ב- East Side Gallery, ביקרנו ברחוב Bernauer שבו ישנו מוזיאון תחת כיפת השמיים המתאר את החיים בימי החומה, את ניסיונות הבריחה מ"בתי הבריחה" שהיו ברחוב - בתים שהיו בנויים על קו החומה ואיפשרו בריחה נוחה יחסית אך גם גבו קורבנות. אני ממליצה לכל מי שמתעניין קצת יותר בחיים בברלין בימי החומה להגיע לרחוב ולחוות את חוויית המוזיאון היחודי הזה. אגב, סיפרו לנו שרוצים להרוס את ה- East Side Gallery לטובת בנייה של גורדי שחקים שיהיו מיועדים למגורי יוקרה. התקיימו הפגנות באזור וכרגע אפשר לראות שהאזור הרוס בחלקו ובחלקו בעינו עומד. את החומה עצמה הרשויות רוצות לשמר ולהעביר לאזור אחר. יש משהו מרתק בכך שהעם הגרמני נלחם לשמר את שארית החומה הזו, כאשר במשך שנים הוא נלחם להרוס אותה. 



כיוון שאנחנו לא חיות לילה, את הערבים בילינו במסעדות ולא במועדונים או ברים. האוכל הגרמני ידוע לשמצה ומי שמחפש לאכול אוכל טעים, כדאי שימצא את עצמו במסעדות אתניות ואני לא מתכוונת ל- Doner [שווארמה] התורכי. אכלנו במסעדה תאילנדית מצויינת והשוס האמיתי היה מסעדה איטלקית בקרבת המלון, שכללה לא רק טבח איטלקי אלא, גם מלצר איטלקי מאזור וונצייה ששאל את השאלה הכי רנדומלית ששמעתי בחיים שלי - מי לדעתינו בנה את הפירמידות, העבדים או החיזרים. מה שבטוח הוא, שהאוכל היה פשוט ומושלם וגם לא יקר מידי. כמובן, שבצהריים יש עסקיות שוות.

מסעדת Al Dente
Auguststraße 91, Berlin, Germany



כמובן, שגם ביקרנו במוזיאון Neues Museum [המוזיאון החדש] שלא הספקתי לבקר בו בפעם שעברה, במיוחד כדי לראות את התערוכה המוקדשת לנפרטיטי ואת פסל הראש שלה שהיה מרשים במיוחד. כיוון שאסור לצלם אותו, הבאתי את הצילום הקרוב ביותר למקור. או שלא. 


לא לחשוש, היה גם שופינג מעורב בכל הסיפור הזה, אבל לא יותר מידי. בוא נגיד שהצלחתי להימנע מלרכוש מוצרי איפור וקוסמטיקה בכלל, מלבד שמפו הבננה שלי מהבודי שופ. אחרי הכל, כמה מסקרות ולקים יכולים להיות לבת אדם? הרבה, אני יודעת אבל עדיין, צריך למצוא איזון בחיים.

אני חושבת שהביקור הזה היה אפילו טוב יותר מהביקור הקודם שלי מלפני שלושה חודשים. החברה הייתה מצויינת, בכל זאת, אני מחבבת את הבחור כבר די הרבה זמן; מזג האוויר היה מושלם והצלחנו לחוות ולראות די הרבה ממה שיש לעיר להציע. אני לא בטוחה מתי אחזור שוב לברלין, אבל אני בטוחה שאחזור.

אז מי לדעתכם בנה את הפירמידות, העבדים או החיזרים?


6 תגובות :

  1. נראה שהיה לכם כיף :)

    השבמחק
  2. באמת שאלה מטופשת הוא שאל. בעבדים הכוונה לבני ישראל?

    השבמחק
    תשובות
    1. כן, בני ישראל היו עבדים במצרים.

      מחק
  3. אני אוהבת את ברלין, ופעם הייתי נוסעת אליה המון, מהעבודה.

    באחת הפעמים שהייתי שם היתה לי שיחה דומה על מקור הפירמידות, עם קולגה מצרי.
    הוא אמר: חבל שנתנו לכם ללכת, תראי איזה יופי בניתם לנו את הפירמידות...

    וכשאני ביקרתי שם, היה מותר לצלם את נפרטיטי, והגשמתי לי חלום:
    http://www.tapuz.co.il/blog/net/viewentry.aspx?entryId=1181723

    נראה שנהנית, התמונות שצילמת מקסימות, במיוחד זו ליד החומה.

    השבמחק
    תשובות
    1. הקולגה המצרי נשמע משעשע יותר מהמלצר האיטלקי שלנו :)
      כיף לך שיכלת לצלם את נפרטיטי, היא עוצרת נשימה. תודה רבה, בהחלט שהיה מושלם!

      מחק

LinkWithin

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...