13.3.13

לחפש את השלם




אני מרגישה שבתקופה האחרונה אני נוסעת לירושלים בכל פעם שאני רוצה לנתב את המחשבה שלי באופן מאוד ספציפי. יש מי שיקרא לזה "להתנתק" אבל, אני חושבת שזה דווקא יותר להתחבר מאשר להתנתק. אני מרגישה שאני פותחת עיניים ואוזניים ומצליחה לראות ולשמוע רגעים נדירים שבכל מצב אחר במהלך חיי היומיום, לא הייתי שמה לב אליהם. יש משהו מאוד משחרר בתחושה הזו, היכולת להתמקד במשהו אחד בלבד ולא לתת לרעשים מסביב להסיח אותי. 

יש לי את המקומות הקבועים בעיר העתיקה שאני חייבת לבקר בהם וכנסיית הקבר הוא אחד מהם, לאובמה ולי יש טעם דומה, אני מניחה. התאורה שיש במקום כמעט בכל שעה של היום מאפשרת לי לשחק קצת עם המצלמה ואיכשהו, תמיד יוצא לי להתקל באנשים מעניינים או בהתנהגויות שונות ומעניינות. הפעם אלה היו שתי בנות צעירות שהפכו את הכנסייה למגרש המשחקים שלהן באופן שלא הפריעה לשאר באי המקום. הן שיחקו עם הנרות וגילו עניין רב בלקחת נרות ממקום אחד ולהעביר אותם למקום אחר. הלוואי וכל הילדים שיוצא לי להתקל בהם היו מסוגלים להעסיק את עצמם בצורה כזאת ולא לצרוח "אמא, משעמם לי!". שמתי פתק בכותל עם הבקשה הזו, שיהיה לכל מקרה.




כן, כנסיית הקבר הוא מקום שתמיד יש בו הזדמנות לתמונת שומר מסך הבאה. את הסיבוב שלי בעיר העתיקה סיימתי דרך הרובע היהודי, שאני מודה שלא ביקרתי בו כשנתיים. חלפתי על פניו או שהגעתי לרחבת הכותל אבל ממש לא טיילתי בסימטאות. הפעם, הכניסה שלי לכותל הייתה מלווה בארבעה חיילים צעירים שישבו מול הקיר הענק הקדוש, ודיברו על חוסר הרלוונטיות של הדת בימינו, כשאחד מהם אמר שהוא מקנא באביו, שיכול להירשם במשרד הפנים כחסר דת משום שאמו נוצרייה ואביו יהודי. אולי זו הייתה גחמה של בחור צעיר בסוף שנות נעוריו ואולי, זו נקודה למחשבה, על מיקומה של הדת בחיי היומיום שלנו ועל היכולת שלה לנהל את חיי היומיום שלנו במדינת ישראל. 



אין שם יותר מתאים לתמונה הזו מ"דת ומדינה" - הכותל המערבי ומסגד אל אקצא ברקע, וחמש ניידות משטרה ושוטרי משמר הגבול שומרים שכל זה לא יברח לנו מבין האצבעות. מעניין איך זה היה נראה, אם הם לא היו שם.

לפעמים, צריך לדעת להסית את העיניים מכל מה שמוכר ולהסתכל אל הצד השני. בצד השני, מול הקיר הקדוש, התקיימה חופה בשעת השקיעה. מזה, אפשר רק להתרגש. 


כשנכנסתי יותר עמוק לרובע היהודי, גיליתי לתדהמתי הרבה שהתחושה שיש ברחובות הצרים היא תחושה של מסדרונות קולג' אמריקאי, נוטפי זיעה והורמונים. כל כך הרבה צעירים וצעירות מארה"ב שבאו להתחבר לשורשים היהודיים שלהם, כמו גם אחד לשנייה, ובשלב מסויים כל מה שהיה חסר כדי להשלים את התמונה הוא פאי תפוחים. במקומו, נמצא בייגל אמריקאי. גם טוב. 


לקראת היציאה משער יפו, נמצא יהודי אחד לרפואה, שהיה עונה על כל הסריאוטיפים שיש לגבי יהודים חרדים, אם רק לא היה בעל שיער בהיר, יפה ועקשן כל כך, שלא מוכן לקבל את רוע הגזרה ולהסתלסל. 

בקרוב, ירושלים מעוד נקודת מבט. 
עד אז, נשיקות.




20 comments :

  1. איזה יופי.
    זאת העיר שלי ובמקרה המסלול אליו התגלגלת הוא גם מקום העבודה שלי, כן- ברובע היהודי ובכותל.
    אני מניחה שהחיילים היו בעיצומו/סופו של סיור ונראה לי שדיון כזה הוא חשוב מאוד. דווקא שם. (וכן, קשה לי המחשבה והרצון להיחשב כחסר דת. יהדות זה עוד כ"כ הרבה דברים בלאום וכד'), אבל לפחות יש דיבור ולא אדישות.
    והרובע היהודי שאומנם אינו אותנטי כמו שאר הרבעים,אך יש בו חיים שלמים. שמחות- חתונות, אהבות וקשיים כמו בכל מקום. ובעיקר אנשים מתגעגעים ואוהבים.
    תודה שפתחת לשם חלון ומראה. ושהיטבת לצייר את זה בלי ביקורתיות וחד-צדדיות. זה מופע נדיר.
    (לשאר המקומות אני פחות מתייחסת- כי הם תמיד בכותרות- אובמה וכו')
    תבואי שוב! מבטיחה שאם אזהה אותך- אגש לומר שלום.
    אך טוב :) ע'

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה רבה על התגובה היפה! אני בודאי אגיע שוב וכמובן, שאני מאוד אשמח אם תזהי אותי ותיגשי להגיש שלום :)

      מחק
  2. התמונות מקסימות, במיוחד זו של החיילים!
    אני מזדהה מאוד עם דברי החייל. התחושה שלי כחילונית בארץ היא שהדת היהודית לא שייכת לי, אם אני רוצה להשתייך אליה זה הכל או כלום, אין באמצע, אין פלגים או זרמים שונים. יש קיצוניות וחוסר סובלנות כלפי האחר ו"דרכינו היא דרך המלך" ואין מקום לדרך אחרת שתשרוד את הביקורת.

    הצלחת לעשות משהו ממש מיוחד בפוסט הזה, לגרום לי לרצות לחזור לירושלים. מעולם לא התחברתי אליה או הבנתי אותה. אולי אני צריכה לנסות לראות אותה דרך העיניים שלך :)

    השבמחק
    תשובות
    1. את יודעת שאני איתך בתחושות בנוגע למקומה של הדת בהקשר המדיני וקיומה בחיי היומיום שלי. אני שמחה שהצלחתי לגרום לך לרצות לבקר בירושלים :) אני לא מתעלם מהקושי של העיר הזו אבל, איכשהו אני תמיד מצליחה להנות ממה שיש לה להציע, מהרגעים המיוחדים בה.

      מחק
  3. יש תצפית מאוד יפה ולא מאוד מוכרת על העיר העתיקה משכונת אבו תור, אם את לא מכירה ותרצי לראות אותה, תני איזה צעקה :)

    השבמחק
    תשובות
    1. בהחלט אשמח לדעת היכן התצפית. בפעם הבאה שאסע, אצעק לך!

      מחק
  4. איזה פוסט כיפי, בא לי כבר הרבה זמן לעשות טיול לירושלים. אני מרגישה שאני לא מבקרת שם מספיק. האווירה בעיר כל כך מיוחדת, אני אפילו לא מצליחה להסביר את זה כמו שצריך, אבל האנשים והאדריכלות והשילוב בין חדש לישן תמיד עושים לי תחושה שאני בחו"ל!
    מחכה לפוסט המשך...

    השבמחק
  5. תמונות ממש יפות:)

    iminmoda.blogspot.co.il

    השבמחק
  6. אני כל כך אוהבת את ירושלים...
    בזמן שגרתי בה נהגתי לבקר רבות בעיר העתיקה, המקום תמיד מלא אותי בשפע של אנרגיות חיוביות.
    גרמת לי להתגעגע לעיר האהובה עלי...

    יאנה

    השבמחק
    תשובות
    1. את יכולה להחליף את הגעגועים בנסיעה לעיר וטיול נחמד :)

      מחק
  7. תמונות כל כך יפות!! אני מאוהבת בירושלים.. איזה פוסט כיפי

    מיטל
    http://mytresjolie.blogspot.co.il/

    השבמחק
  8. וואו, תמונות מדהימות

    השבמחק
  9. תמונות יפהפיות, שמאירות את הפנים השונות שיש לירושלים.
    תמיד כשאני מגיעה אליה אני מרגישה שיש משהו לחוץ ולא ידידותי באוויר, אבל אולי זה רק הדימיון שלי.

    השבמחק
    תשובות
    1. אני לא חושבת שזה רק הדימיון שלך, אני מכירה הרבה אנשים שמרגישים כך בירושלים. אני בעצמי חושבת שזו עיר מאוד מתוחה אבל, אם שמים את זה בצד, אפשר לשקוע בחלקים החיוביים שיש לעיר הזו להציע.
      תודה!

      מחק
  10. פוסט מהמם, הצלחת להעביר לי דרך כל מילה כתובה את התחושה של עיר העתיקה. קראתי את הפוסט בנשימה אחת כפתיח לספר טוב שהשאיר טעם של עוד.

    השבמחק
    תשובות
    1. איזו תגובה מהממת! ואו, עשית לי את היום :) תודה רבה!

      מחק