29.9.13

אחרי החגים שמח

כשעוד יכולנו להגיד "אחרי החגים", נסעתי לביקור בחיפה, שכלל את בן הדודה שלי, אוכל, תרבות, חפירה הדדית כהרגלינו בקודש והרבה אהבה. 
הביקור התחיל בקפיצה לאאוטלט של גולף אנד קו [רחוב יפו 42, עיר תחתית] ולצערי הרב הרבה מציאות לא היו שם והרבה לא השתנה מאז הביקור האחרון בחנות שהיה לפני כחצי שנה. מה שכן, התחדשתי בזוג ציפיות לי ועוד זוג לאמא וקניתי ציפה נוספת כמו זו שנראתה כאן. במחיר שהיא עלתה, הייתי קונה גם עוד ועוד אחת, כי אני מוכנה להתכסות עם הציפה הזו עד סוף חיי. 

מפה לשם, אוכל.




מה שאני אוהבת בחיפה, זה שהמקומות העתיקים שלה לא מריחים מהתמסחרות או סתם ריח של חוסר רלוונטיות, כמו הרבה מהמקומות העתיקים של תל אביב. הביקור ב"מעיין הבירה" היה מצויין, האוכל המזרח אירופאי היה במיטבו, המלצרית הייתה גמורה מעייפות כבר באחת בצהריים - על ההזמנה שלנו: "לא הבנתי כלום ממה שאמרת עכשיו. תגיד שוב."  - והאווירה הכללית הייתה פשוטה ונדירה.




במקום שנקרא "מעיין הבירה" צריך לשתות בירה ולי לא התחשק, אז הזמנתי בירה של פוסטמות, שעשויה מפירות אדומים. היא טעימה ביותר אבל, בירה של פוסטמות שותים כמו פוסטמה - עם לק תכלת [כל כך לא יקרה שוב] וזרתות באוויר.



>> בלי שום קשר:
אמא: טוב אולי זה לא כזה נורא הלק הזה. אני לא יודעת.
אני: תראי, לא שמתי טבעות בכלל, כדי שלא יהיה יותר מידי "רעש" עם הלק הזה.
אמא: כן. את נראת מאוד סולידית עם לק תכלת.


דברים שלא אוכלים אבל, אפשר לצלם אותם מהשולחן של השכנים - אבטיח מוחמץ.
למה? למה לעשות את זה לאבטיח? מילא לצוות אליו את הבולגרית הדחוסה אבל, זה? מסכן.


הכרתי פעם מישהי שאספה פסלונים של צפרדעים, הכרתי מישהו שאסף בולים ומישהו שאסף פקקי שעם מבקבוקי יין. עכשיו אני יכולה להגיד שאני מכירה גם את מי שמתעניין ב...פסלונים של חזירונים עם רמיזה מינית. נראה לי שזה הניסוח הטוב ביותר.


ביקרנו גם בפסטיבל חיפה, ראינו את "חומת הים האלטנטי" שגילה פיסת היסטוריה שאיכשהו הלכה לאיבוד, לפחות בשבילי, בתוך כל הדבר הנורא הזה שנקרא "מלחמת העולם השנייה". 

התמונות האלה גורמות לי לחשוב שזה בכלל לא בישראל, ואז כשמשפילים מבט ומתבוננים בארכיטקטורה המטורפת של כלום שלא קשור לשום דבר, מיד חוזרים לפה. 




ברוכים הבאים ל"אחרי החגים"!



7 תגובות :

  1. גם אני הייתי החופש (ואפילו כמה פעמים) בחיפה וגם לי יש משפחה (ואפילו שורשים היסטוריים) בעיר. חוץ ממעיין הבירה, פאב העוגן הסמוך ממש נחמד ואולד-סקולי, עם בירה טרייה וטעימה ומנות-ענק מזרח אירופאיות. נראה לי ששם צולמה אחת הסצנות ב"שיטת השקשוקה" (השיחה עם הימאים הוותיקים).

    לגבי אאוטלטים מוצלחים בחיפה - כבר מזמן לא הייתי שם, אבל אני יודעת שקניון הסיטי-סנטר במושבה הגרמנית מכיל בעיקר חנויות עודפים ובקניון חיפה (שבכניסה לעיר, ליד אזור ההיי-טק) יש אאוטלט של מנגו.

    השבמחק
  2. חייבת להודות שהייתי בחיפה רק פעמיים בחיי. אולי כשאחזור לארץ אבקר בה שוב. אבל הבירה שאת שותה היא לחלוטין לא של פוסטמות! הכי כיף בירות פירותיות ונחמדות, אגב- הן נוטות לשכר אפילו יותר מבירות רגילות.

    השבמחק
  3. זה ניראה כיף לבקר בחיפה. בשנה שעברה הייתי שם בפסטיבל אמנות יפנית ואכלנו במסעדת גלידה. גם מקום היסטורי שלא מוכר גלידה, אלא יותר כבד קצוץ. ולגבי האבטיח המוחמץ, אני חושבת שלא אכלתי כזה הרבה יותר מעשים שנה. זה היה טעים... אבל אכן ניראה מזעזע.
    מה שעוד מזעזע, זה שלא אכלתי אבטיח טרי הקיץ וכנראה שכבר לא אוכל.

    השבמחק
  4. בפעם הבאה שאת מגיעה למעיין הבירה, תוודאי שאת עושה את זה ביום שלישי (היום היחיד בשבוע שהם עובדים בערב). הם סוגרים את כל הרחוב עם הופעה של להקת קאברים שקוראים לעצמם על שם מנת הדגל במקום- קוסטיצה. האווירה שיש שם בשעות האלה לא מזכירה שום דבר שראיתי.
    לא תצטערי..

    השבמחק
  5. אני אוהבת את חיפה עד מאוד והטיול שלך נראה סופר כיפי. זה מזכיר לי שמזמן לא ביקרתי שם וזה חבל.

    השבמחק
  6. נראה משגע. די הזנחתי את האיזור הזה בשנים האחרונות. תודה :)

    השבמחק

LinkWithin

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...