27.3.13

סדר באיפור

את ערב החג העברתי בחיק המשפחה, כמו בכל שנה, עם ארוחה מדהימה וללא דם, צפרדע או שחין. אצלנו חוגגים אביב והתחדשות ומנצלים הזדמנות למפגש משפחתי רק ארבעתינו. אין דרמה של "מה לובשים כדי שדודה לא תגיד שיש לי תחת גדול?!" או כל מיני דברים בסגנון הזה. 

לבשתי את הג'ינס החרוש ביותר בהיסטוריה של המלתחה שלי [קניתי כזה גם לאחותי, עד כדי כך הוא מדהים], גולף שחור מ- S.Wear שקניתי לפני הביקור האחרון בברלין ואני אוהבת אותו מאוד, הרמתי את השיער והתאפרתי באופן שבעבר גרף לא מעט מחמאות. לא מדובר במשהו מושקע במיוחד אלא, פשוט ומחמיא. 

נתחיל מהסקין [אני אוהבת כשדנרה אומרת "סקין" בפוסטים שלה], השתמשתי ב- BB של סבוקלם*, שזכה ללא מעט סיקור ברשת ובכלל. זה היה ה- BB הראשון שניסיתי בחיי ומאז ניסיתי עוד כמה, כולם מערביים, ואני חייבת להודות שאני עוד לא לגמרי הבנתי מה הדרמה סביב עניין ה- BB. ספציפית זה של סבוקלם מאוד נעים ואני איכשהו תמיד חוזרת אליו . הוא מתמזג טוב עם העור ויותר מאחד את גוון העור מאשר נותן כיסוי. אני עדיין משתמשת בקונסילר - לוריאל true match בגוון #3 שהוא אחד הקונסילרים האהובים עלי בכל הזמנים; הוא קליל, הוא מתמזג נפלא עם גוון העור ומכסה פצעונים, צלקות אקנה ופיגמנטציה. מצד שני, הוא לא נעים לי מתחת לעיניים ולכן, השתמשתי ב- Dior SkinFlash בגוון 001. על מרכז הפנים אני תמיד מניחה פודרה ומאז שקיבלתי את הסטודיו פיקס של מאק* להתרשמות, אני מאוהבת. קראתי הרבה ביקורות עליו שהוא נהדר לבעלות עור מעורב ואף שמנוני ואכן כך, העור המעורב שלי ממש ממש אוהב אותו. בגדול מדובר במייקאפ פודרה שנותנת קצת כיסוי ויכולה לשמש כבסיס בפני עצמה. בשבילי היא מצויינת גם לבד ביומיום ובימים "מאופרים" יותר אני מניחה אותה מעל BB או מעל מייקאפ אחר, ואני לא מבריקה באזור ה-T אחרי חמש דקות כמו שקורה לי לרב. הנחתי קצת ברונזר לגונה של נארס וסומק ורדרד בגוון אנג'ליקה, גם הוא של נארס.

את הפוני חידשתי אצל אחותי כמובן והפעם, הלכנו יותר על פוני-בננה שחושף גבות ולכן, אני דואגת למלא אותן ולהדגיש אותן קצת יותר. אני משתמשת כבר הרבה שנים בעפרון הגבות של מאק בגוון fling או lingering. לפני כמה חודשים רכשתי את ה-lingering כדי לנסות גוון כהה יותר וגם קיבלתי אחד נוסף במסגרת הרצאה של נטע סקאלי, שעליה ארחיב בהמשך, וכך אני מחליפה בינהם לפי מצבי רוח, אני מניחה. את הגבות אני מקבעת עם המסקרה השקופה, גם היא של מאק וגם לה אני שומרת אמונים מ- 2009 בערך.


אחד המוצרים ששמעתי עליהם במשך הרבה זמן ורק לאחרונה רכשתי הוא הפריימר לעיניים של OFRA. אכן מדובר ב"בטון" לצלליות, רק שהוא לא מורגש בכלל על העפעף והוא מקבע את הצללית ברמה מטורפת. בתור מישהי שמוצאת את הצלליות שלה באזור הברכיים אחרי שעתיים-שלוש, פה מדובר בקסם כמעט שהחזיר אותי ללבישת צלליות באופן מוחלט. פשוט אדיר. השתמשתי בשלוש צלליות מפלטת בטי מסדרת הבנות של ארצ'י מבית מאק* - על העפעף Caramel Sundea, בקפל Showstopper ועל עצם הגבה Dreammaker. טישטשתי קצת עפרון שחור של בורז'ואה [עמיד במים] בקו הריסים התחתון ושמתי איילינר. 

אווו האיילינר של לנקום liner plum בגוון שחור 01 הוא הטוש איילינר ה-כ-י טוב שניסיתי בחיי. הוא מלא בפיגמנט, הטיפ שלו נהדר ומאפשר לעשות פס דק מאוד או עבה, הוא נשאר ולא נמרח בקיצור, מדובר במשהו נדיר. הדבר היחיד שקצת מפריע לי הוא צורת הסגירה שלו, כשהפקק לא נסגר עם קליק ותמיד יש לי תחושה שהוא יפול או יתייבש מהר. את התלונה הזו שמעתי גם מטיפני די שדיברה על איילינר טוש כזה בדיוק, רק של לוריאל. מדובר באותו "בית" אז אולי יש גירסא זהה רק זולה יותר בלוריאל? בארץ לא עוד לא ראיתי. 
את העיניים סיימתי עם שתי מסקרות של קליניק - לריסים עליונים high impact* ולריסים תחתונים bottom lash*. 



לסיום, לבשתי את האודם האהוב עלי Pink Pout של REVLON והייתי מאוד מרוצה. אני מודה שכל כך אהבתי את התוצאה שבא לי ללבוש את המראה הזה כל יום, ואם לא את המראה כולו אז מראה שכולל איילינר.

גילוי נאות - מוצרים שסומנו ב-* באדיבות החברות. 



המשך חג אביב שמח!









22.3.13

כל הארץ בשמים, בשמים!

שלא תרגישו מיוחדים, בכל העולם משיקים בשמים חדשים לקראת האביב, רק לנו נדמה שהכל קשור אלינו ושכל החגיגה היא סביב חג הפסח. אנחנו רק יכולים לצאת מורווחים מכל המבצעים שיש לקראת החג. 


צילום: יחסי ציבור

מצד שמאל למטה בכיוון השעון:

YSL - MANIFESTO - הבושם האביבי של איב סאן לורן [או שעלי לומר סאן לורן?] בבקבוק שמזכיר את הצללית הנשית, בעל תווים של דומדמנית שחורה, עף ארז ואלגום, וניל ופולי טונקה.
[510 שקל עבור 50 מ"ל לפני הנחות]

ג'ורג'יו ארמאני אהובי עם בושם חדש לגבר - ארמאני או דה נואי - מאופיין בניחוח של ברגמוט, פלפל ורוד והל כאשר התו העיקרי בניחוח הוא לא אחר מאשר אגוז מוסקט, איריס, ענבר ופולי טונקה. הניחוח עצמו מאוד אלגנטי ורך.
[615 שקל עבור 100 מ"ל לפני הנחות]

Mad Madame של המותג Juliette has a GUN - בעל הניחוח שאמור לגרום לאחרים לדבר עלייך [זה מה שהוא אמר!], בעל ניחוח פרחוני ומאסקי, בעל נוכחות בדיוק כמו שהתכוונו שהוא יהיה. האריזה בפני עצמה עוצרת נשימה.
[299 שקל עבור 50 מ"ל לפני הנחות]

זוג המעצבים ויקטור & רולף השיקו שני בשמים, לגבר ולאישה.
FlowerBomb - בושם בעל ניחוח פרחוני המכיל תווים של יסמין, תמצית ייחודית של פטצ'ולי, סחלב ופרזניה.
[430 שקל עבור 50 מ"ל ODP לפני הנחות]

SpiceBomb - בעל ניחוח שניתן להגדיר אותו במילה אחת בלבד "גברי", עם ניחוח המכיל תווי צ'ילי, זעפרן וטבק.
[420 שקל עבור 90 מ"ל לפני הנחות]

FAME של ליידי גאגא הוא הבושם הראשון של הגברת והבושם הראשון שמכיל נוזל בצבע שחור שברגע שהוא נפגש עם האוויר, הוא הופך לבלתי נראה. הניחוח מתוק, בדיוק כמו שאני אוהבת ואני חושבת שהוא הבושם הטוב ביותר מכל בשמי הסלבס שאני מכירה.
[169 שקל עבור 50 מ"ל ODP במחיר מבצע]


בלי אריזות שי לחג כנראה שאי אפשר לקרוא לזה פסח והפעם בחרתי את השתיים האהובות עלי - היוקרתית והנשית [כי אם אין עלי אף לא פריט אחד נשי, לפחות שיהיה לי מארז שכזה - מוקדש לכל מי שחבר שלי בפייסבוק ויודע על מה אני מדברת :)].

צילום: יחס ציבור

אריזת שי לחג מבית רונית רפאל עם מוצרים מסדרת ULTIMATE - קרם פנים ליום 588 שקל עבור 50 מ"ל ומי פנים187 שקל עבור 200 מ"ל. 

SABON האהובים, משיקים מגוון רחב של אריזות שי לחג כמו שהם עושים בכל חג, הפעם האריזות מתחילות מ- 55 שקלים. על האריזה שבתמונה תשלמו 159 שקלים עבור קרם ידיים, סבון ידיים, תרסיס לחות לגוף, סבון מוצק וספוג כפפה לרחצה.

אני רוצה לאחל לכל מי שקורא כאן חג אביב שמח, מלא בניחוחות שעושים מלא אפצ'יקים מלווים באלרגיה ועיניים דומעות. כדי להתגבר על זה, אני רוצה להעניק במתנה לאחת מכן או לאחד ממכם [שיתן את זה במתנה לאחת אחרת] את הבושם Mad Madame. 


צילום: מיראל דושנסקי


אני אוהבת giveaways פשוטים, שלא דורשים לעשות פליק פלאק לאחור כדי להיכנס להגרלה ולכן, כל מה שצריך לעשות הוא להשאיר תגובה ובה הבושם האהוב עליכן/ם וכתובת המייל שלכם - זה הכל. 

ההגרלה תהיה פתוחה במשך שבוע ותסגר ביום שישי הבא ה- 29/3.
באותו היום אצור קשר עם הזוכה לפי כתובת המייל שהושארה בתגובה.
גילוי נאות - הבושם מתנת החברה.


ועכשיו, לתגובות!






19.3.13

ניקיון פסח

כמו בכל שנה, גם השנה פיספסתי שעוד פחות משבוע פסח. את השבוע הראשון של החודש לא ביליתי בארץ ואחר כך, איכשהו לחלוטין התעלמתי מההמולה מסביב שמתרוצצת ממתנת חג אחת לשנייה ומנקיון התריסים לניקיון המטבח. בדיוק ברגע שבו אני מבינה מה הולך מסביב, אני עושה ניקיון במלתחה שלי ולמשך כמה חודשים אני עוברת לפק"ל "בגדים ערומים". 

הכל עובר לגוונים רגועים ומלטפים, גווני האפור והנס קפה משתלטים על המלתחה והדבר היחיד שמכניס קצת צבע לסיפור הוא השפתון. רק כשמתחיל להיות ממש חם, אני חוזרת לצבעים - אני מניחה שכך נראת תקופת המעבר שלי.

ג'ינס בוייפרנד H&M | חולצת כותנה sack's [שנה שעברה] | בושם SABON בניחוח יסמין | שפתון מייקל קורס לאסתי לאודר בגוון Starlet Peach | נעלים מתנת Bensimon
לתומי חשבתי שהשיחוק האחרון שלי הוא מכנסי הג'ינס בגזרת בוייפרנד שצמודים בשוקיים, שמצאתי לפני כמה שבועות ב- H&M. אני מניחה שלא הורדתי אותם ממני אלא אם כן, היה צורך אמיתי בכך. לבשתי אותם עם נעלי בלרינה ולבשתי אותם עם נעלי עקב - הם תמיד נראו מושלם.

המחשבות שלי על שיחוק אמיתי השתנו ברגע שמדדתי את הנעליים של המותג הצרפתי Bensimon שלאחרונה מיובאות לארץ. הנעליים מיוצרות באותה צורה עוד משנות השבעים והסולייה מיוצרת עד היום במכונת כבישה ממלחמת העולם השנייה. בכל עונה, הנעליים נצבעות ביד בצבעים חדשים שלא חוזרים בעונה הבאה. הבנסימון שלי משלימות לחלוטין את "הניקיון" הזה של תקופת המעבר שלי ומשתלבות עם הג'ינס המושלם ולא רק. 


יש מקום לדבר על הנוחות? אני רק אגיד שתמורת 240 שקלים, אפשר להרגיש שמרחפים מעל מדרכות העיר. אל דאגה, ברגע שהאפור של מדרכות העיר ישתלט על הסולייה, הן ילכו מיד למכונת הכביסה ויצאו משם כמו חדשות. 

את הנעליים אפשר להשיג באתר של היבואנים בישראל, בחנויות ברחבי תל אביב אבל גם, ברחבי הארץ. אני מאוד שמחה שהנעליים נחתו גם בחנויות מחוץ לעיר והנה כמה אופציות לבנות ובני [כן, יש גם לגברים ולילדים כמובן.] הצפון, הדרום ומה שבינהם: זנוקה בקריית מוצקין, זנוקה 2 בקריית טבעון, עדי'לי בכפר הס, רוניתא בעפולה, טנטן בעפולה לילדים, EXIT בקניון רננים, אחותי ואני בכרכור, קולקטה בקניון שרונים, נקודה בכפר בעשרת, ראותה במכבים, פואנטה בירושלים.

אני חוששת, שעד שיגיע יולי-אוגוסט אני אראה אותו הדבר בכל יום - אותו הג'ינס ואותן הנעליים - עם שינויים קלים בטופים, באקססוריז וגווני השפתונים.


ראו הוזהרתם.


לבירור החנות הקרובה, תרימו טלפון: 0544241924 ותשארו מעודכנים בפייסבוק


13.3.13

לחפש את השלם




אני מרגישה שבתקופה האחרונה אני נוסעת לירושלים בכל פעם שאני רוצה לנתב את המחשבה שלי באופן מאוד ספציפי. יש מי שיקרא לזה "להתנתק" אבל, אני חושבת שזה דווקא יותר להתחבר מאשר להתנתק. אני מרגישה שאני פותחת עיניים ואוזניים ומצליחה לראות ולשמוע רגעים נדירים שבכל מצב אחר במהלך חיי היומיום, לא הייתי שמה לב אליהם. יש משהו מאוד משחרר בתחושה הזו, היכולת להתמקד במשהו אחד בלבד ולא לתת לרעשים מסביב להסיח אותי. 

יש לי את המקומות הקבועים בעיר העתיקה שאני חייבת לבקר בהם וכנסיית הקבר הוא אחד מהם, לאובמה ולי יש טעם דומה, אני מניחה. התאורה שיש במקום כמעט בכל שעה של היום מאפשרת לי לשחק קצת עם המצלמה ואיכשהו, תמיד יוצא לי להתקל באנשים מעניינים או בהתנהגויות שונות ומעניינות. הפעם אלה היו שתי בנות צעירות שהפכו את הכנסייה למגרש המשחקים שלהן באופן שלא הפריעה לשאר באי המקום. הן שיחקו עם הנרות וגילו עניין רב בלקחת נרות ממקום אחד ולהעביר אותם למקום אחר. הלוואי וכל הילדים שיוצא לי להתקל בהם היו מסוגלים להעסיק את עצמם בצורה כזאת ולא לצרוח "אמא, משעמם לי!". שמתי פתק בכותל עם הבקשה הזו, שיהיה לכל מקרה.




כן, כנסיית הקבר הוא מקום שתמיד יש בו הזדמנות לתמונת שומר מסך הבאה. את הסיבוב שלי בעיר העתיקה סיימתי דרך הרובע היהודי, שאני מודה שלא ביקרתי בו כשנתיים. חלפתי על פניו או שהגעתי לרחבת הכותל אבל ממש לא טיילתי בסימטאות. הפעם, הכניסה שלי לכותל הייתה מלווה בארבעה חיילים צעירים שישבו מול הקיר הענק הקדוש, ודיברו על חוסר הרלוונטיות של הדת בימינו, כשאחד מהם אמר שהוא מקנא באביו, שיכול להירשם במשרד הפנים כחסר דת משום שאמו נוצרייה ואביו יהודי. אולי זו הייתה גחמה של בחור צעיר בסוף שנות נעוריו ואולי, זו נקודה למחשבה, על מיקומה של הדת בחיי היומיום שלנו ועל היכולת שלה לנהל את חיי היומיום שלנו במדינת ישראל. 



אין שם יותר מתאים לתמונה הזו מ"דת ומדינה" - הכותל המערבי ומסגד אל אקצא ברקע, וחמש ניידות משטרה ושוטרי משמר הגבול שומרים שכל זה לא יברח לנו מבין האצבעות. מעניין איך זה היה נראה, אם הם לא היו שם.

לפעמים, צריך לדעת להסית את העיניים מכל מה שמוכר ולהסתכל אל הצד השני. בצד השני, מול הקיר הקדוש, התקיימה חופה בשעת השקיעה. מזה, אפשר רק להתרגש. 


כשנכנסתי יותר עמוק לרובע היהודי, גיליתי לתדהמתי הרבה שהתחושה שיש ברחובות הצרים היא תחושה של מסדרונות קולג' אמריקאי, נוטפי זיעה והורמונים. כל כך הרבה צעירים וצעירות מארה"ב שבאו להתחבר לשורשים היהודיים שלהם, כמו גם אחד לשנייה, ובשלב מסויים כל מה שהיה חסר כדי להשלים את התמונה הוא פאי תפוחים. במקומו, נמצא בייגל אמריקאי. גם טוב. 


לקראת היציאה משער יפו, נמצא יהודי אחד לרפואה, שהיה עונה על כל הסריאוטיפים שיש לגבי יהודים חרדים, אם רק לא היה בעל שיער בהיר, יפה ועקשן כל כך, שלא מוכן לקבל את רוע הגזרה ולהסתלסל. 

בקרוב, ירושלים מעוד נקודת מבט. 
עד אז, נשיקות.




12.3.13

עד כה - מחצית השבוע

צילום: יח"צ | עריכה: מיראל דושנסקי



{ראש}
הפנים שלי חטפו שוק של קור יבש בברלין ואז שוק של חום יבש בתל אביב. התוצאה לא איחרה להגיע ועל העור שלי עובר  משהו מוזר שכולל חלקים יבשים ועור מתקלף, חלקים שמנוניים [איזור ה- T, כמו תמיד.], חלקים שמחים וחלקים עצובים ואפילו חלקים עם פצעונים. הידד.
כרגע מנסים לעזור לי לאזן את המצב הם ג'ל ניקוי עדין של אוון* [מחיר 139.99 שקל] ומי פנים לעור מעורב של קלרינס* [מחיר 178 שקל].
השמועות מדברות על מבצעים לקראת פסח, תהיה לי הזדמנות להצטייד בתגבורת של השניים.

מטפטפת ומחכה - סרום Initialiste לקרקפת ולשיער של KERASTASE* [מחיר: 329 שקל] - מטפטפים ומעסים לקרקפת ולשיער וממתינים שהשיער יהפוך לחזק, בריא וזוהר יותר. 
זה אמור לקחת חודש ימים. 
אעדכן.

{גוף}
אני כבר מחכה להזדמנות שתהיה לי למרוח מהשמן גוף הנוצץ של ל'אוקסיטן* [מחיר: 169 שקל], בדיוק כמו שחיכיתי לנסות לשתות מי קוקוס. ניסיתי אותם אתמול, את הסוג הזה בדיוק, שילמתי פי 2 ממה שהייתי משלמת עליהם בארה"ב ושנאתי כל שניה מהטעם הזה. שלא תבינו לא נכון, אני חובבת קוקוס וכל דבר שיכול לתת לי תחושה של רעננות וחיות [עד עכשיו זה היה מים] אבל את חווית שתית מי הקוקוס האלה אני יכולה לתאר כבלעכס אחד גדול. מי שמכיר סוגים אחרים שנמכרים בארץ, מוזמן לשתף.

את הגוף גם צריך לכסות וכרגע, אני אשמח לכסות אותו בשעון שחור, רצוי של סווטש, כי מתברר שהחברה בגילי - סווטש ואנוכי בנות שלושים. 
זה בהכרח מצביע על חיבור קוסמי שדורש שעון שחור. 
כן, החלטתי.

דניאלה להבי לא סתם פתחה חנות חדשה בקניון רמת אביב, היא ידעה שאני אבוא ואתאהב בנעליים האלו בדיוק. אם הן לא יהיו חלק מרפרטואר האביב-קיץ שלי, חיי לא יהיו שלמים. 
טוב, על מי אני עובדת, איזה אביב...יש פה רק קיץ.

גילוי נאות - כמו תמיד, מה שסומן ב-* התקבל מהחברות לטובת התרשמות ואני מודה להן על כך.


מי קוקוס, מישהו?


10.3.13

שוב בברלין

את השבוע האחרון ביליתי, שוב, בברלין. הפעם לא לבד וכמובן, שברגע שהייתה הזדמנות לחזור לברלין, שמחתי מאוד. בניגוד לשבוע הזה שבו יורד מעט שלג בברלין, שבוע שעבר היה שטוף שמש והטמפרטורה ביום עמדה על כשמונה - עשר מעלות. עד כדי כך, שבצהריי היום, השמש חיממה מספיק כדי שאני אסתפק רק מכנסי ג'ינס ללא גרביוני צמר מתחת והמקומיים, הורידו מעילים וישבו לאכול צהריים - תחזיקו חזק - בחוץ!

בברלין יש היפסטרים, בהנובר יש חנונים.


גם הפעם, הביקור התמקד באזור ה- Mitte שהוא מהמם בעיני ובמלא חיים. הסיבוב הרגלי שעשינו באחד הימים היה קרוב לארבעים קילומר, כי היה נעים בחוץ ויש כל כך הרבה מה לראות ולכן, לא רציתי להיעזר באמצעי תחבורה. אפשר לומר שבאותו ערב, נפלנו שדודים. כיוון שגם אני וגם החבר מרותקים בכל הקשור לחומת ברלין, מלבד הביקור המתבקש ב- East Side Gallery, ביקרנו ברחוב Bernauer שבו ישנו מוזיאון תחת כיפת השמיים המתאר את החיים בימי החומה, את ניסיונות הבריחה מ"בתי הבריחה" שהיו ברחוב - בתים שהיו בנויים על קו החומה ואיפשרו בריחה נוחה יחסית אך גם גבו קורבנות. אני ממליצה לכל מי שמתעניין קצת יותר בחיים בברלין בימי החומה להגיע לרחוב ולחוות את חוויית המוזיאון היחודי הזה. אגב, סיפרו לנו שרוצים להרוס את ה- East Side Gallery לטובת בנייה של גורדי שחקים שיהיו מיועדים למגורי יוקרה. התקיימו הפגנות באזור וכרגע אפשר לראות שהאזור הרוס בחלקו ובחלקו בעינו עומד. את החומה עצמה הרשויות רוצות לשמר ולהעביר לאזור אחר. יש משהו מרתק בכך שהעם הגרמני נלחם לשמר את שארית החומה הזו, כאשר במשך שנים הוא נלחם להרוס אותה. 



כיוון שאנחנו לא חיות לילה, את הערבים בילינו במסעדות ולא במועדונים או ברים. האוכל הגרמני ידוע לשמצה ומי שמחפש לאכול אוכל טעים, כדאי שימצא את עצמו במסעדות אתניות ואני לא מתכוונת ל- Doner [שווארמה] התורכי. אכלנו במסעדה תאילנדית מצויינת והשוס האמיתי היה מסעדה איטלקית בקרבת המלון, שכללה לא רק טבח איטלקי אלא, גם מלצר איטלקי מאזור וונצייה ששאל את השאלה הכי רנדומלית ששמעתי בחיים שלי - מי לדעתינו בנה את הפירמידות, העבדים או החיזרים. מה שבטוח הוא, שהאוכל היה פשוט ומושלם וגם לא יקר מידי. כמובן, שבצהריים יש עסקיות שוות.

מסעדת Al Dente
Auguststraße 91, Berlin, Germany



כמובן, שגם ביקרנו במוזיאון Neues Museum [המוזיאון החדש] שלא הספקתי לבקר בו בפעם שעברה, במיוחד כדי לראות את התערוכה המוקדשת לנפרטיטי ואת פסל הראש שלה שהיה מרשים במיוחד. כיוון שאסור לצלם אותו, הבאתי את הצילום הקרוב ביותר למקור. או שלא. 


לא לחשוש, היה גם שופינג מעורב בכל הסיפור הזה, אבל לא יותר מידי. בוא נגיד שהצלחתי להימנע מלרכוש מוצרי איפור וקוסמטיקה בכלל, מלבד שמפו הבננה שלי מהבודי שופ. אחרי הכל, כמה מסקרות ולקים יכולים להיות לבת אדם? הרבה, אני יודעת אבל עדיין, צריך למצוא איזון בחיים.

אני חושבת שהביקור הזה היה אפילו טוב יותר מהביקור הקודם שלי מלפני שלושה חודשים. החברה הייתה מצויינת, בכל זאת, אני מחבבת את הבחור כבר די הרבה זמן; מזג האוויר היה מושלם והצלחנו לחוות ולראות די הרבה ממה שיש לעיר להציע. אני לא בטוחה מתי אחזור שוב לברלין, אבל אני בטוחה שאחזור.

אז מי לדעתכם בנה את הפירמידות, העבדים או החיזרים?


6.3.13

She's a Betty

את התסביך הקטן שיש לי עם הסרט clueless הזכרתי כאן לא פעם אבל, מי שלא יודע אז לא רק שראיתי את הסרט עשרות פעמים ואני יכולה לראות אותו שוב ושוב, כמובן שאני גם מצטטת קטעים ממנו בחיי היומיום. חושבים שזה הזוי? סבבה, מה תגידו על מי שמזהה את הציטוט, הא? הנה הכנסתי לכם!

יש עוד כמה סרטי קאלט שכאלה ברפרטואר שלי והם בדרך כלל מז'אנר הסרטים שנעים על גבול הטמטום והגאונות כמו, Bring it on [הראשון והיחיד מבחינתי, האחרים לא שווים התייחסות], אהבה קולומביאנית הישראלי ועוד כמה. 

בכל מקרה, הסיבה שאני מזכירה את קלולס היא, סצנה ספציפית בה בכניסה לבית של שר יש ציור פורטרט של אמא שלה ז"ל וכשחברתה של שר באה לביקור, הן עוצרות בכניסה, מתבוננות בציור ושר אומרת: "Isn't she a Betty". ובכן, זה היה הרגע שבו חיברתי את הקומיקס המפורסם Archie's Girls לסרט והוא הפך להיות עוד יותר גאוני. הקומיקס עצמו עוסק בבחור אחד מנומש ובשתי בחורות, ורוניקה ובטי, שרבות על תשומת ליבו. בטי היא הבלונדינית החמודה עם מראה בת השכן ואילו ורוניקה, היא הברונטית המרשעת. 

החודש מאק משיקים את הקולקצייה בהשראת הקומינקס ושתי הכוכבות שלו, כך שיש את האיפור שיותר מתחבר עם ורוניקה ויש את זה, שעם בטי. אני זכיתי להתנסות בפלטת הצלליות של בטי* שכוללת גוונים מאוד יומיומיים אבל כל כך יפים ליומיום ובכלל. אם היה רגע שבו לא ידעתי אם אני בטי או ורוניקה אז אחרי שהתאפרתי עם הצלליות שברבעייה...אני לגמרי בטי.



ארבעת הצלליות הן: Caramel Sundea, Cheryl Chic, Dreammaker ו - Showstopper. מי שמחפשת רבעייה יומיומית שנוח להכניס לתיק, אז זאת האחת [מחיר: 252 שקל]. אני חומדת כמה שפתונים מהקולקצייה הזו גם כן, חלק של בטי וחלק של ורוניקה. 





את הבסיס יצרתי עם קרם ה- BB של קרליין* שיצא ממש לאחרונה ואני לא יכולה להגידשום דבר רע עליו, מלבד זה שיש לו ריח שמזכיר מטהר אוויר. אחרי חצי שעה הריח מתפוגג והכיסוי והגימור של ה- BB הזה שווה את הסבל של החצי שעה הזו. [מחיר: 159.99 שקל וכעת, במחיר היכרות של 69.99 שקל].

אני לא מוותרת על הסומק, השפתון ועפרון חום של לנקום מקולקציית In Love שסיפרתי עליהם, מאירה מתחת לעיניים עם טוש אקלה של YSL שמבחינתי, אין שני לו.




על הריסים העליונים מרחתי מסקרה של אסנס שקניתי בברלין בכמה גרושים בביקור האחרון. אני יכולה להגיד שהיא מסקרה לא רעה ואני אישית מעדיפה מברשת סיליקונית כמו שיש לה, רק שאני לא יכולה להשתמש בה על הריסים התחתונים כי היא עושה עיני פנדה. בשביל זה, אני משתמשת במסקרה  Bottom Lash של קליניק*, בעלת מברשת קטנטנה שמגיעה לכל אחד ואחד מהריסים הקטנטנים. אני מודה, הייתי בטוחה שמדובר בגימיק אבל, נוכחתי לדעת שזה "פותח" את העין בצורה ממש מדהימה ואני די מכורה לזה עכשיו [מחיר: 90 שקל].

כיוון שהרגשתי סופר "בטי", התבשמתי בבושם החדש של קליניק Happy In Bloom* שהוא סופר פרחוני ופירותי כיאה לבטי אמיתית [מחיר: במהלך מרץ 99 שקל] וכידוע, אני בחורה של בשמים מתקתקים.

וזאת התוצאה - איפור מאוד יומיומי שאני אישית מאוד אוהבת את הרעננות שלו. אולי אני לא בלונדינית כמו בטי אבל, עדיין מעדיפה איפור כמו שלה.




ומה אתן, בטי או ורוניקה?


גילוי נאות - פריטים אשר סומנו ב-* נשלחו מטעם החברות.


4.3.13

לקבל השראה



בהמשך לרצון שלי להשיג אביב אמיתי עד כמה שניתן, הגעתי להשקת קולקציית האביב-קיץ 2013 של רשת פקטורי 54.  כבר כמה עונות, שאני מאוד אוהבת את העבודה שהקניינים של הרשת עושים [אולי אתם צריכים עובדת חרוצה?], כי הם מספקים מבחר מספק של פריטים טרנדיים וכן, פריטים קלאסיים שישתלבו בכל מלתחה ולאורך זמן.

יש כמה מראות ששולטים, כמו השחור-לבן, צבעי העוגיות או הסוכריות או פשוט הפסטלים המתקתקים וגם השילוב המנצח של הכחול-אדום שאני אישית מאוד אוהבת. 

{התיק}
כבר תקופה ארוכה שאני פוזלת לכיוון תיקי cross body קטנים מאלו שאני רגילה לסחוב ביומיום אבל, עדיין גדולים מספיק כדי להכיל את מה שהתיק היומיומי צריך להכיל. שמתי עין על ה- marc by ,arc jacobs הזה. לא בדקתי כמה הוא עולה, פרט שולי...אבל, המבנה שלו מאוד מצא חן בעיני. הצבע האדום העמום גם כן מעולה [בתמונה הוא נראה מעט כתום], כי הוא יכול בקלות לעבור מקיץ לחורף בניגוד לתיק שחור שתמיד מרגיש לי מוזר לשאת בקיץ, אלא אם כן זה תיק ערב.




{האקססוריז}
בגזרת האקססוריז יש קצת מרצ'נדייז של M MISSONI כמו אוזניות ענקיות בכל מיני צבעים ויש גם שחקן חדש בשם ורסאצ'ה בתחום האקססוריז.


קו האקססוריז של ורסאצ'ה

{הקולקצייה}
הקולקצייה ששבתה את ליבי בעונה זו הוא לא אחרת מאשר זו של RED Valentino וזו הפעם הראשונה שזה קורה לי ספציפית עם פריטים של RED Valentino. בגדול, בא לי להקיא קצת מכל הפפיונים של רד ולנטינו בדיוק כמו שבא לי להקיא מכל פפיון אחר. זה היה נחמד לתקופה, זה אולי אפילו היה מרגש אבל, אני מרגישה שהפפיונים יצאו לי מכל החורים ונמאס לי לראות בחורות שחושבות שאם הן תחגורנה חגורה עם סוגר פפיון עם כל אאוטפיט אפשרי, זה אוטומטית יהפוך אותן למעודנות ומתוחכמות גם יחד. די, תנוחו.

אז הפעם, נראה שיש הרבה פחות פפיונים שמעטרים את היצירות של קו הביניים של ולנטינו ומה שהכי משך לי את העין הם ההדפסים. הפעם שולטים הדפסי נוף וטבע על חצאיות ושמלות והדבר הראשון שאמרתי כשראיתי אותם, זה שהם מזכירים לי ציורים של קלוד מונה. הפריטים כל כך מדהימים שהייתי בהחלט שוקלת להוסיף משהו מהם למלתחה שלי...אולי בסוף עונה ;)

טופ: Juicy Couture | חצאית ותיק: RED Valentino
חצאית: RED Valentino
הטבע תמיד מלווה את ולנטינו ואפשר לראות עיטורי פרחים על התיקים וגם על עליוניות וג'קטים; הכל ברמת גימור שאין שנייה לה. 

ג'קט של RED Valentino עם עיטורי פרחים
{ההפתעה}
טוב, זו כבר לא הפתעה ממש גדולה ובטח, שלא בשבילי. את היחסים שלי עם Juicy Couture התחלתי לפני כשנה כשנוכחתי לדעת שהמותג הזה הוא הרבה מעבר לאימוניות מבד מגבת ותיקים רקומים יתר על המידה. גם הפעם אפשר למצוא אצל ג'וסי ג'קטים נהדרים, חולצות משי מכופתרות, גופיות מעוטרות חרוזים, שמלות משי עם הדפסים נעימים וכמה פריטי מפתח לאירועים מיוחדים יותר, כמו מעיל נוצות שהוא לגמרי over the top.






עכשיו כבר ממש בא לי את התיק האדום של מארק.
אוף.


2.3.13

להשיג אביב

מאז שאנחנו ילדים קטנים אומרים לנו את משפט הקסם שטוען, שתמיד נרצה את מה שלא ניתן להשיג. אולי זו רק אני ששמעה את המשפט הזה יותר מפעם, רק שבמקרה שלי, שמו פסיק ולא נקודה בסוף המשפט וסיימו אותו ב"זה לא אומר שלא צריך לנסות ולהשיג את מה שרוצים".

אז מה שאני רוצה כרגע זה אביב ותהיו בטוחים שאני מנסה להשיג אותו. בדרכי לרב עומדת חזאית מזג אוויר במלבושים אפורים-חומים שלא מחמיאים לגיזרתה אבל, אני לא מתיאשת. הסימן שלי לתחילתו של האביב הגיע דווקא מעולם האיפור כאשר שתי ענקיות איפור וטיפוח יצאו בקולקציות אביביות שגרמו ללב שלי להיפתח ולציניות להתכווץ לפינה חשוכה בחדר מספר ארבע, לפחות עד שיהיה חם מידי ושוב יהיה על מה להתלונן.

בובי בראון עם קולקציית Pink & Red ולנקום עם קולקציית In Love הציגו פלטת צבעים ורודה להפליא, כאשר הראשונה הולכת עד הסוף עם השילוב האסור של האדום עם הורוד ואילו השנייה, מביאה לאביב קו צעיר שמשדר רעננות אין סופית בגוונים של ורוד וקורל. אני יכולה לדמיין מה אייל שני היה אומר אם היה רואה את שתי הקולקציות וזה בודאי היה משהו סביב בתוליות בלנקום ועוצמה בבובי בראון. אכן, מדובר בשילוב קטלני לכל הדעות שהצליח להתגנב לא רק לתיק האיפור שלי אלא, גם לצאת מהארון שלי.




בבוקר שימשי אחד, החלטתי להתלבש שלא מול המראה כדי לא לעצור באמצע ולשנות את דעתי. רציתי לראות במראה רק את התוצאה הסופית של המראה שהתגבש בראשי. לבשתי מכנסי ג'ינס אדומים של GAP , טי שרט לבנה של  S.Wear ושומו שמיים...ג'קט בורוד פוקסייה של Juicy Couture. הנחתי שהחולצה הלבנה "תרגיע" קצת את הרעש של הורוד העז עם האדום – שילוב שתיאורתית לא אמור לעלות יפה. אחרי שסיימתי להתלבש, נעמדתי מול הראי והייתי מאוד מרוצה. הפתעתי את עצמי כשראיתי שהשילוב עובד כל כך יפה, מרומם את מצב הרוח ועוד יותר הופתעתי, שלא לבשתי אותו קודם לכן.

לבשתי: חולצה S.Wear | ג'קט Juicy Couture | מכנסי ג'ינס GAP | נעלים YS | תיק Emporio Armani

כמובן, שזה כמעט בלתי אפשרי להסתובב כך במחוזות ארצינו; זה לא מסתדר לאנשים לראות צבעים עזים שפוגעים להם הישר ברישתית ובטח לא כשהם מלווים בחיוך. עוד יותר מצחיק, זה כשהבאתי איתי את הלוק הזה למוסד ממשלתי והיה נדמה שאחת הפקידות חטפה התקף אפילפתי מרב הצבעוניות. אני מניחה, שזה קשור לעובדה שהיא רגילה לחשוב אפור, כי ללבוש אפור גם אני אוהבת.

מבחינתי, באותו יום פתחתי את עונת האביב, אפילו שבאופן רישמי הוא יגיע רק ב- 21 במרץ. 


גילוי נאות - מוצרי האיפור באדיבות לנקום.

אביב שמח!



LinkWithin

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...