28.12.13

יומולדת 13 - רק הפוך



"אוי חמוד, מי חוגג יומולדת 13?" - שאלה המוכרת כשקניתי לי נרות למאפינס, מתוך מחשבה שזה יהיה סופר חמוד. 
"אני. רק הפוך" - עניתי לה וחייכתי. כמובן, שמיד זכיתי למחמאה שאני לא נראת יום מעל 24. אני מניחה שלחיים שמנמנות עושות את הטריק. 

חגגתי יומולדת די קליל אפשר לקרוא לזה, ולא מחייב מי יודע כמה. ביום חמישי, ביום ההולדת עצמו שיחקתי מונופול - פעם אחרונה ששיחקתי את המשחק הייתי בת 11 כנראה, עשרים שנה מאוחר יותר, היה לי ממש כיף. כמובן ששיחקתי בחברת אנשים שאני הכי אוהבת בעולם, יכול להיות שזה קשור.

אחר כך המשכתי לחגוג עם מלא אוכל טעים בכמה מסעדות, כשהזוכה הפעם היא ללא ספק "דלאל" [שוב] והמאכזבת היא ללא ספק "מל ומישל" שהייתה גרועה כמו שלא חוויתי מזה הרבה זמן, הן ברמת השירות והן ברמת האוכל.


אבל, ביום הולדת צריך להינות ולשמור על חיוביות וזה עוזר כשיש זר פרחים מהמם בבית ועוד שלושה [!] קקטוסים חדשים שמקשטים את הסלון.



 בא לי שבסופ"ש הבא, שוב יהיה לי יומולדת.
לא אכפת לי להזדקן אם התהליך כולל ימים שלמים של כיף ואנשים אהובים.


21.12.13

מתנות חורף




כמו בכל שנה, גם השנה שאלתי את עצמי למה בארצנו הקטנטונת אי אפשר להנות קצת יותר מהחורף הקצר שלנו. יש לנו חג חורפי, חנוכה למי שלא שם לב, שנקרא גם "חג האורים" ולא ברור לי למה לא מקשטים עבורו את הרחובות באורות קטנים, סופגניות, חנוכיות [אלה של חב"ד לא נחשבות!] ונרות, והופכים את האווירה ברחובות לחגיגית קצת יותר.

בנוסף לכל זה, יש לנו בדיוק סערה אחת, שתוקעת חצי מדינה ואיכשהו גורמת לחצי השני להיות חולים. הרחובות מוצפים, הביוב אף פעם לא מתוקן לקראת החורף הבא, אנשים לא יודעים איך להתנהג עם מיטריות [לא, את לא אמורה להיכנס בי עם המיטריה שלך. לא, את לא.], אנשים לא יודעים שיש צורך לפתוח חלון באוטובוס ולשים יד על הפה כשמתעטשים. בקיצור, אני מעדיפה את ישראל שלי בקיץ - מיוזעת, קצת מסריחה משתן וכזו שיכולה למצוא נחמה באוויר הקריר של המזגן, הבריזה מהים וארטיק קרח.

עד שזה יקרה, אני מבלה עם מתנות חורף שאפשר להגיד שהן לחנוכה, לקריסמס, לשנה האזרחית החדשה או, אם אתם מתעקשים אז, לכבוד יום הולדתי שחל בעוד פחות משבוע. 
זו תהיה הפעם השביעית שאחגוג יום הולדת 25! אם זאת לא סיבה למסיבה, מה כן? 


קצת ליקר אמרטו של דיסרונו האיטלקית - ליקר שקדים - לא הזיק לאף אחד, במיוחד כשהוא מגיע עטוף באריזה בעיצוב בית האופנה "מוסקינו" עם הלבבות האדומים שכה מוזהים איתו. 
אם לא התחממתם מהליקר, אפשר להתפנק עם הגרביים המושלים של Happy Socks שפתחו חנות בשנקין פינת אחד העם בתל אביב. החנות שווה ביקור בלי קשר לאהבתכם לגרביים, היא מעוצבת מגניב והצבעוניות של הגרביים עושה שמח על הלב. 
אם עדיין קריר, ואנחנו יודעים שעדיין קריר, זה הזמן לנעלי בית פלאפיות של life מבית סופר פארם. אני מאוהבת בזוג הכחול-ירוק הזה שבפנים יש לו דמוי פרווה לבנה ומחממת. 


מבחינת מוצרי טיפוח, בחורף יש המון השקות של מארזים מיוחדים לכבוד החגים. אהבה יצאו במספר מארזים כשאחד מהם מכיל קרם ידיים, קרם גוף וקרם רגליים במחיר שפוי של 90 שקל. קלרינס חזרו עם הביוטי בוקס האדיר שלהם - קונים מוצרי קלרינס ב- 349 שקל ומוסיפים 249 שקל כדי לקבל קופסת עור ענקית שמכילה שפתון, מסכת פנים, ליפ-באלם, מסקרה, רביעיית צלליות מינרליות, ג'ל ניקוי פנים, מסיר איפור ובושם או רסורסנט, שיש לו ריח של מלאכים. כן, ריח של מלאכים, אני אומרת לכם.


עוד פינוקים בדמות של סרום לחות מבית אהבה, שמן עיסוי והזנה מבית רונית רפאל, שיכול לשמש פשוט כשמן לחות אחרי המקלחת [אתם עוד תודו לי, הוא מדהים] במידה ואין מישהו שיפנק אתכם בעיסוי.
או שהוא פשוט ממש גרוע בזה.
בכל מקרה, ריח התפוז של השמן מנחם.

ג'ל לחות מבית VICHY שמתאים במיוחד לעור המוצר שלי שכמה שהוא מעורב עד שמנוני, ככה הוא צמא ללחות בחודשי החורף.

שני דברים מנצנצים לסיום - צללית של MAC מקולקציית PRO LONGWER - אני קיבלתי את CHROME ANGEL שהוא גוון כסף פלטינה מנצנץ במיוחד ואכן, מדובר בצללית קרם עמידה בטירוף. וכמובן, נר בניחוח לבנדר שעומד בכלי מראה מהמם מבית "סבון" - הכי יפה שיש. 

הגרביים השמחים ונעלי הבית הרכות לגמרי עוזרים לי לעבור את הזוועה שנקראת "חורף ישראלי". מקווה ליותר ימים שטופי שמש בעתיד ופחות מיטריות בפרצוף שלי.


גילוי נאות - חלק מהפריטים נשלחו על ידי החברות

14.12.13

סדנת טיפוח



הנה משהו שקורה בכל שבת כמעט, לפעמים אפילו באמצע השבוע [מי אמר ליבינג און דה אדג', הא?] וזה קרה גם היום - סדנת טיפוח ציפורניים ומריחת לק. 

בזמן האחרון כמה מהפייבוריטים שלי התחלפו כאשר בראש ובראשונה, מחזק הציפורניים שלי. הקוראות [ואולי גם הקוראים, למה ככה?!] הותיקות בוודאי יודעות שאני שומרת אמונים למחזק "הזית". לפני כמה שבועות, עברתי בחנות למוצרי מני-פדי שנמצאת בדיזנגוף סנטר בקומה העליונה בצד הדרומי [קצת אחרי קפה נטו] כדי להצטייד במחזק שלי. כיוון שמרפי הוא סוג של כלבה, לא היה את המחזק והבחורה בחנות שכנעה אותי לנסות את המחזק שלהם, שהם מיבאים. אני לא אוהבת לנסות מחזקים חדשים, כי ניסיתי כמה של חברות סופר דופר נחשבות והם גרמו להפך הגמור מחיזוק - הציפורניים שלי החלו להתפצל. אמרתי לבחורה בחנות שזה מה שקרה לי בפעמים הקודמות והיא הבטיחה שאם אפעל לפי ההוראות ועדיין זה יקרה לי, אני יכולה לחזור ולהחזיר את המוצר ולקבל את 50 השקלים שלי בחזרה.
קניתי.
כתוב על המדבקה "Guard Nail מחזק ציפורניים לציפורן שבירה" והתבקשתי במשך שבוע ימים למרוח כל ערב שכבה על שכבה, בלי לק כמובן. כך עשיתי והפלא בפלא - זה עבד. הדאון סייד של המחזק הזה, הוא שהוא עולה בכעשרים שקלים יותר ממחזק "הזית" ושהוא מסריח. נורא, נורא מסריח. מעבר לכך, ממליצה.

Soft Touch | מחיר עבור 17 מ"ל - 40 שקלים לפני הנחות

Soft Touch חזרו לאחרונה למקורות וייצרו 30 גוונים של לקים. קיבלתי קופסא עם חמישה גוונים בלנאליים יותר או פחות. אני כמובן בחרתי את הבנאלי ביותר מכולם - ניוד. שתי שכבות הספיקו ומעל מרחתי את הטופ קואוט האהוב עלי Seche Vite, שעדיין לא מצאתי לו תחליף.
אולי הגיע הזמן למצוא לו תחליף, כי שני מוצרים מסריחים מאוד מאוד ברפרטואר טיפוח אחד, זה יותר מידי.

שמן משמש לקוטיקולה של ESSIE | מחיר 81.99 שקל | להשיג בסופר פארם ובפרפומריות נבחרות

לסיום, שמן משמש לעוד שמסביב לציפורן של ESSIE שנשלח אלי לאחרונה. כתבתי לפני כמה שנים על שמן של "התפוח" שהשתמשתי בו ומאז כבר הספקתי להשתמש בשמנים אחרים. השמן הזה מאוד נח לשימוש מהבחינה שהוא לא שומני מידי [נשמע הזוי, כי זה שמן והוא אמור להיות שומני אבל, הכוונה ברורה אני מקווה] ודואג ללחלח את אזור הקוטיקולה שגם כך יש לו נטייה להתייבש אז עכשיו, בקור הזה, בכלל.

עכשיו, אני יכולה ללכת לנסות לצאת מהפיג'מה החמימה כדי לקפוץ ליריד "מתלבשות על זה".
היום זה היום האחרון!


1.12.13

שחור

התשובה היא "לא".

תשובה זו תקפה להרבה מאוד שאלות שאפשר לשאול אותי ואחת מהן היא, האם יש לי רומן עם מכנסי ג'ינס?
הם לפעמים קשים מידי ולפעמים הם רכים מידי ונמתחים מידי ולפעמים, פשוט בא לי לשקוע במכנסי צ'ינו מכותנה ויאללה ביי.


עם זאת, לפני כעשור היה לי רומן עם מכנסי ג'ינס של דיזל שכולם חשבו שהם מכוערים ואני חשבתי שהם כל כך מושלמים, שאין לתאר אפילו. בניקיון הארון האחרון שלי [שקרה לפני שלושה חודשים], החלטתי שצריך להיפרד מהם לשלום, כי לא לבשתי אותם כבר כמה שנים טובות ולמען האמת, כשמדדתי אותם [רגע לפני הפרידה] ראיתי את גודל הזוועה. לא משנה שהם קצת צפופים עלי, כי אני קצת פחות צפופה ממה שהייתי לפני עשור אבל, הם בגזרה נמוכה, חצי משופשפים ובגדול, אפשר להגיד וויז מיר ולהמשיך הלאה.
וכך עשיתי. 



כשחנות "דיזל" נפתחה מחדש בקניון רמת אביב, הייתי מסיבה ממש נחמדה עם הרבה אנשים יפים ופריטים יפים עוד יותר מקולקציית black gold של דיזל. ביציאה קיבלתי שובר שכלל הנחה מאוד יפה לרכישת מכנסי ג'ינס וכמה ימים אחר כך, חזרתי לחנות, מדדתי כל דגם אפשרי וכמובן, שיצאתי בידיים ריקות. 

התחלתי בגדמים הקלאסיים יותר - סקיני, סטרייט וגזרה גבוהה מאוד [שהוציאה לי מאפין טופ לייק נו באדיז ביזנס] והמשכתי לדגם שהוא "הדגם" של העונה - FAYZA
ושנאתי את זה.

עברו כמה ימים או שבוע וחצי ובשיחת טלפון אחת שוכנעתי שעלי לנסות שוב את ה- FAYZA כי זה הדבר הכי נוח בעולם ותכלס, סופר מגניב. הסכמתי שהוא די מגניב אבל, חשבתי שאולי צריך גזרה שונה משלי [נגיד, גבוהה בעשרים ס"מ] כדי להראות סופר קול עם הג'ינס הסופר קול הזה. 

הלכתי למדוד שוב.
שנאתי את זה.
מדדתי סוודר.
נשארתי עם שאריות צמר בפה.
התעצבנתי.
מדדתי שוב את ה- FAYZA וכנראה, שבמדידה האחרונה הוא התרחב קצת [?] ואני אהבתי אותו. 
אז קניתי אותו.





הוא לא נראה עלי בדיוק כמו על הדוגמנית - מופתעים? גם אנחנו - אבל, הוא ממש נוח ומגניב ובאגי ובעזרת המכון כושר [שזה בעזרת השם החדש], לכשארד את ארבעת הקילוגרמים שהעמסתי לאחרונה כמו חתולת רחוב במסגרת הכנותיי לימות החורף הקשים, אולי יראה עוד יותר באגי ועוד יותר מגניב.
אולי.

לפעמים, צריך להתעקש עם בגדים, כי לא הכל שחור או לבן.