16.2.14

ברוכים הבאים ל- 2014


MAC
קניה ראשונה במאק אונליין בוצעה והחבילה, הגיעה. אחרי השקה חגיגית של האתר החדש, קיבלתי שובר כדי להזמין כמה גודיז מהאתר ולחוות בעצמי את החוויית הקנייה אונליין, שכלל לא זרה לי, רק שבמקרה הזה היא לא מחו"ל. כמובן, שהוספתי מכספי שלי, כדי לקנות בדיוק את הדברים שרציתי.

המשלוח הגיע תוך שלושה ימי עסקים, עם שליח עד הבית ללא תוספת עלות, כמובטח. בשלושת החודשים הראשונים, שליחות עד הבית תהיה בחינם לכל מזמינה, לאחר מכן המחיר יעלה ל- 15 שקלים. המחירים של המוצרים באתר זהים לאלו שבחנויות, רק בפה אף אחת לא תלך אחריכן בכל החנות ואף אחת לא תציע לכן קונסילר במבט מעט עצוב וראש מוטה הצידה, כאילו חבל לה כל כך על כך שיצאתן כך מהבית. 

צלליות MAC | Plumage & Sumptuous Olive | ברונזר Bronze
להזמנה זו, כי יהיה עוד אחריה, החלטתי ללכת על פלטת צלליות לרביעייה ושתי צלליות לפלטה בגוונים Plumage בגימור מאט ו - Sumptuous Olive, בגימור שימרי בטירוף. איכשהו החלטתי ששני הגוונים יחד יצרו מראה מגניב ולא שגרי בגלל השילוב של גוון זית שימרי וגוון כחול-ירוק מאט. למען האמת, עוד לא ניסיתי את השילוב ושאנסה, אדווח בתמונות. בנוסף, הזמנתי את הברונזר האהוב עלי Bronze, שאני משתמשת בו עוד מתקופת הצבא, כשהוא יצא במהדורה מוגבלת ונכנס לליין הקבוע.

מבחינתי זו הייתה חוויית קניה נהדרת ואני מאוד שמחה שהאופציה הזו קיימת עבורי, אפילו שיש לי סניף של מאק 200 מטר מהבית. עבור רבות אחרות, להגיע לאחד מ- 16 הסניפים שיש למאק ברחבי הארץ זו טירחה ולכן, אופציית הקנייה אונליין היא לא פחות מגאונית.

ברוכים הבאים ל- 2014 ואני מציעה לעוד כמה מותגים להתקדם לשנה זו גם כן [אהההממם, אהההממם, H&M וזארה, אני מדברת עליכם!].



12.2.14

מאמץ, זו לא מילה גסה.

טומי הילפיגר - לא שם שמככב המון במלתחה שלי אבל, הסייל האחרון פיתה אותי להכנס לחנות המותג בקניון רמת אביב וכמובן, שיצאתי משם עם שקית נאה שהכילה סוודר בצבע כתום-מנדרינה, שאני נהנית לחרוש עליו וקצת לצאת מגווני השחור-אפור-כחול-אוקסבלוד שסיגלתי לעצמי בחורף הזה.

ביום שני בשעה שש בערב שעון ישראל, התקיימה תצוגת האופנה של טומי הילפיגר לחורף 2014 וכחצי שעה לפני תחילת התצוגה, קיבלתי תמונות מדהימות של מאחורי הקלעים. רק על התמונה של המסלול המושלג שהוכן עבור התצוגה היה אפשר להסתכל במשך שעתיים שלמות.

כעבור מספר דקות, הרשת כולה התמלאה בתמונות של כל מי שנכח בתצוגה, על המסלול המושלג making duck faces [ע"ע בריאן בוי]. באופן אישי, אני מאוד אוהבת את פלטת הצבעים שמאפיינת את טומי הילפיגר ככלל, ואת הסנגון הפרפי שלו בפרט.


פלטת הצבעים לחורף 2014 - טומי הילפיגר


אפשר לראות את הכתום-מנדרינה גם בחורף 2014 על הווסט המושלם הזה ובאופן כללי, טומי הציג שילובים יומיומיים נגישים ורעננים או כמו שנהוג לקרוא לזה בעולם האופנה הישראלי "לוק לא מתאמץ".



אפרופו "לוק לא מתאמץ", כמעט כל בלוג שביקרתי בו בימים האחרונים, דאג לעדכן אותי בפוסט שמוקדש כולו לאיך להראות לא מתאמצת או כמה שזה פסול להראות כאילו שהתאמצת מאוד כשהתלבשת. אני חושבת שאם יש משהו שחסר ברחוב הישראלי - אם לא בתרבות הישראלית ככלל - הוא מאמץ. אני בעד להתאמץ כדי למרוח מסקרה ומעט סומק ואולי אפילו שפתון בבוקר, אני בעד להתאמץ ולהבריש את השיער. בקיץ אני בעד להתאמץ ולהתקלח וכן, גם להתאמץ ולא לצאת מהבית עם כפכפי אצבע לעבודה, בדיוק כמו שבחורף מתאמצים קצת ולא לובשים פיג'מה מחוץ לבית.


אני שונאת לראות נשים עם "קוקו מרושל", כי "זה שיק פריזאי" - דרלינג, זה לא.
תחפפי, תייבשי, תברישי ופשוט תאספי לקוקו זה כבר יראה מספיק מרושל מעצמו.

כל התמונות יח"צ

כשאני חושבת על "חוסר מאמץ" ביצירת לוק או במילים אחרות, פשוט להתלבש בבוקר לעבודה או ללימודים, אני חושבת על בגדים נוחים ומחמיאים בגזרתם ובפלטת הצבעים שהם יוצרים. אני ממש לא חושבת על מה עמנואל אלט הייתה לובשת או על איך שלי גרוס תרגמה את המראה הזה לעוד יום במערכת.

אני חושבת על עצמי בלבד.

אני חושבת שזו גם הסיבה, שאני כל כך מתחברת למעצבים שמעצבים בגדים לבישים, שיוצרים חוויה עבור המתלבש ברמת הגימור של הבגד. לא כל אחד שם לזה לב, רק מי שאוהב להתלבש באמת ולא מפחד מקצת מאמץ.

מיותר לציין, שאני חיה בשביל הסוודר החצוי, כן?



2.2.14

שיגיע כבר


קולקציית האביב של H&M עשתה בדיוק את מה שהיא הייתה צריכה לעשות - חשק לאביב.
חשק לבדים נשפכים, לשמש מלטפת וקצת רוז בלחיים במקום כל האפור הלא ברור הזה, שעושה את עצמו כאילו הוא כבר הולך מכאן ועדיין מסרב ללכת מכאן. לצערי הרב, האור בגלריית מאירהוף תמיד מעצבן אותי, כי הוא לא מאפשר להוציא תמונות טובות אבל, השתדלתי כמה שיותר להעביר את האווירה האביבית.

הקולקצייה עצמה מלאה בצבעים מלטפים, פסטליים, עם נגיעות של פיפטיז [חצאיות עיגול מלאות בורוד בייבי] ואולי אפילו קצת סבנטיז [גדילים וג'ינס ועוד קצת גדילים].



לפעמים היה נדמה, כי מדובר בשאריות שלא נכנסו לקולקצייה של איזבל מארנט ל- H&M. הסגנון השולט בקולקצייה מאוד מזכיר את סגנון הסמי-בוהו של הגברת מארנט ואני חייבת להודות שאני מרוצה, כל עוד יש חולצת פסים שווה בקולצייה ואכן, יש. 





בקרוב בחנויות.
יש למה לפצות.